פורום אוצר החכמה

ואל יקשה עליו מעודי עד היום הזה, עם מה שכתבנו בפסוק ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק (לעיל מו א), כי מעודו ינחהו בדרך אמת, אבל לא נתיחד לו המדה עד שובו לארץ אבותיו מפני היותו בחוצה לארץ, גם בעבור שהוצרך להתנהג עם לבן בדרך פתלתול ואיננו דרך האמת

פירושי מקלות. אומרים רבים טוב מי יראנו. בפרשת יעקב אבינו. על מחשוף הלבן טעם יביננו. אולי יש אשר לזכות ידידנו. וראיתי כי כולנו כצאן טעינו. כי לא כן כאשר דמינו. אשר פצל בשל לבן והפקיע ממונו ממנו אלא איש תם חסידות למדנו. מה' ומישראל לנקותנו. ומן הכיעור ומן הדומה להרחיקנו. שלא להחשד. כי אומר אני כי יעקב אבינו ידע שלבן רמאי ובעל תחבולות היה וחשב איך יעשה שלא יחשוד אותו לבן ויעליל עליו להוציא שכר טרחו מידו והתנה עם לבן שכל זה נקוד וטלוא בכשבים וטלוא ונקוד בעזים אשר יולד בעדר לבן יהיה שכרו של יעקב וגם אשר כבר נולד נקוד וטלו' בכשבים וטלוא ונקוד בעזים יהיה שכרו ויטול מיד ככתוב אעבור בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקוד וטלוא וגו' וענתה בי צדקתי וגו' כלומר יודע אני שהבורא ישלח ברכה בחלקי שמא תאמר כי גנבתי מחלקך זה התנאי יהיה בינינו כל אשר איננו נקוד וטלוא גנוב הוא אתי ושלך הוא ועלי לשלם לך פי שנים ככתוב שנים ישלם ויאמר לבן יהי' כדבריך (גרמה) [נדמה] לו דבר מועט וקבל על עצמו ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואות ואת כל העזים הנקודות והטלואות ויתנם יעקב ביד ראובן ושמעון בניו וישם דרך שלשת ימים בין עדרו של יעקב הרועים בניו ובין עדרו של לבן הרועה יעקב שלא יאמר לבן שבאו מעדרו ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל וגו' ויצג את המקלות אשר פצל גו' ברהטים בשקתות המים של עדר יעקב בהרועים ראובן ושמעון בניו ויחמו הצאן של יעקב אל המקלות ותלדנה הצאן עקודי' נקודי' וטלואים והכשבים נקודים וטלואים הנולדי' בצאן לבן הפריד יעקב לבד כי זהו שכרו כאשר התנה עמו וישת לו עדרים לבד ולא שתם על צאן לבן שלא יאמר לבן בעבור שרואים עקודים ונקודים יולדי' כמותם. ובהעטיף הצאן היינו המכוסים של לבן שכולם שחורים או כולם לבנים והם של לבן לא ישים שלא להפקיע ממונו של לבן והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב ולא יכול לבן לחשוד את יעקב כי עמד באמונתו וענתה בו צדקתו. כך נראה בעיני אני יצחק בר משה בן ה"ר יצחק בן החבר ר' שלום זכר צדיק לברכה

עושה חדשות כתב:כעת ראיתי שהאור זרוע ג"כ מתקשה במעשה יעקב עם המקלות, ומפרשם בדרך אחרת. ז"ל בשו"ת סי' תשסט -

פירושי מקלות. אומרים רבים טוב מי יראנו. בפרשת יעקב אבינו. על מחשוף הלבן טעם יביננו. אולי יש אשר לזכות ידידנו. וראיתי כי כולנו כצאן טעינו. כי לא כן כאשר דמינו. אשר פצל בשל לבן והפקיע ממונו ממנו אלא איש תם חסידות למדנו. מה' ומישראל לנקותנו. ומן הכיעור ומן הדומה להרחיקנו. שלא להחשד. כי אומר אני כי יעקב אבינו ידע שלבן רמאי ובעל תחבולות היה וחשב איך יעשה שלא יחשוד אותו לבן ויעליל עליו להוציא שכר טרחו מידו והתנה עם לבן שכל זה נקוד וטלוא בכשבים וטלוא ונקוד בעזים אשר יולד בעדר לבן יהיה שכרו של יעקב וגם אשר כבר נולד נקוד וטלו' בכשבים וטלוא ונקוד בעזים יהיה שכרו ויטול מיד ככתוב אעבור בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקוד וטלוא וגו' וענתה בי צדקתי וגו' כלומר יודע אני שהבורא ישלח ברכה בחלקי שמא תאמר כי גנבתי מחלקך זה התנאי יהיה בינינו כל אשר איננו נקוד וטלוא גנוב הוא אתי ושלך הוא ועלי לשלם לך פי שנים ככתוב שנים ישלם ויאמר לבן יהי' כדבריך (גרמה) [נדמה] לו דבר מועט וקבל על עצמו ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואות ואת כל העזים הנקודות והטלואות ויתנם יעקב ביד ראובן ושמעון בניו וישם דרך שלשת ימים בין עדרו של יעקב הרועים בניו ובין עדרו של לבן הרועה יעקב שלא יאמר לבן שבאו מעדרו ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל וגו' ויצג את המקלות אשר פצל גו' ברהטים בשקתות המים של עדר יעקב בהרועים ראובן ושמעון בניו ויחמו הצאן של יעקב אל המקלות ותלדנה הצאן עקודי' נקודי' וטלואים והכשבים נקודים וטלואים הנולדי' בצאן לבן הפריד יעקב לבד כי זהו שכרו כאשר התנה עמו וישת לו עדרים לבד ולא שתם על צאן לבן שלא יאמר לבן בעבור שרואים עקודים ונקודים יולדי' כמותם. ובהעטיף הצאן היינו המכוסים של לבן שכולם שחורים או כולם לבנים והם של לבן לא ישים שלא להפקיע ממונו של לבן והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב ולא יכול לבן לחשוד את יעקב כי עמד באמונתו וענתה בו צדקתו. כך נראה בעיני אני יצחק בר משה בן ה"ר יצחק בן החבר ר' שלום זכר צדיק לברכה

אוצר החכמה כתב:אמרתי פעם רעיון ליישב את שאלת הרמאות.

והיינו שלבן הרשע אמר ליעקב אבינו ניחשתי ויברכני ה' בגללך. ורצה לרמוז לו שאין מגיע לו שכר על ההצלחה של הצאן כי הוא ברכת ה'. ואמנם הוא בגללך כי מאז באת בורכתי אבל אין מגיע לך שכר על כך. (כי אם מעט כרועה פשוט)

אומר לו יעקב אבינו, זה לא ברכת ה' בעלמא, זה בגלל שאני מומחה לרעות צאן ועל מומחיותי מגיע לי שכר רב. וזה מה שאוכיח לך שאע"פ שנסלק את כל החום והנקודים וכולי הצאן יילדו את מה שאני רוצה שיילדו וזה ראייה שאני מומחה ומכוח מעשי התרבה צאנך. ואם אוכיח את זה והיה זה שכרי. ועל זה הסכים לבן.
וממילא מעשה יעקב עם המקלות לא היה רמאות אלא להיפך זה היה ה"פטנט הסודי" שאמר שיעשה ויוכיח את מומחיותו ולכן הגיע לו השכר.

סעדיה כתב:

עושה חדשות כתב:כעת ראיתי שהאור זרוע ג"כ מתקשה במעשה יעקב עם המקלות, ומפרשם בדרך אחרת. ז"ל בשו"ת סי' תשסט -

פירושי מקלות. אומרים רבים טוב מי יראנו. בפרשת יעקב אבינו. על מחשוף הלבן טעם יביננו. אולי יש אשר לזכות ידידנו. וראיתי כי כולנו כצאן טעינו. כי לא כן כאשר דמינו. אשר פצל בשל לבן והפקיע ממונו ממנו אלא איש תם חסידות למדנו. מה' ומישראל לנקותנו. ומן הכיעור ומן הדומה להרחיקנו. שלא להחשד. כי אומר אני כי יעקב אבינו ידע שלבן רמאי ובעל תחבולות היה וחשב איך יעשה שלא יחשוד אותו לבן ויעליל עליו להוציא שכר טרחו מידו והתנה עם לבן שכל זה נקוד וטלוא בכשבים וטלוא ונקוד בעזים אשר יולד בעדר לבן יהיה שכרו של יעקב וגם אשר כבר נולד נקוד וטלו' בכשבים וטלוא ונקוד בעזים יהיה שכרו ויטול מיד ככתוב אעבור בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקוד וטלוא וגו' וענתה בי צדקתי וגו' כלומר יודע אני שהבורא ישלח ברכה בחלקי שמא תאמר כי גנבתי מחלקך זה התנאי יהיה בינינו כל אשר איננו נקוד וטלוא גנוב הוא אתי ושלך הוא ועלי לשלם לך פי שנים ככתוב שנים ישלם ויאמר לבן יהי' כדבריך (גרמה) [נדמה] לו דבר מועט וקבל על עצמו ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואות ואת כל העזים הנקודות והטלואות ויתנם יעקב ביד ראובן ושמעון בניו וישם דרך שלשת ימים בין עדרו של יעקב הרועים בניו ובין עדרו של לבן הרועה יעקב שלא יאמר לבן שבאו מעדרו ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל וגו' ויצג את המקלות אשר פצל גו' ברהטים בשקתות המים של עדר יעקב בהרועים ראובן ושמעון בניו ויחמו הצאן של יעקב אל המקלות ותלדנה הצאן עקודי' נקודי' וטלואים והכשבים נקודים וטלואים הנולדי' בצאן לבן הפריד יעקב לבד כי זהו שכרו כאשר התנה עמו וישת לו עדרים לבד ולא שתם על צאן לבן שלא יאמר לבן בעבור שרואים עקודים ונקודים יולדי' כמותם. ובהעטיף הצאן היינו המכוסים של לבן שכולם שחורים או כולם לבנים והם של לבן לא ישים שלא להפקיע ממונו של לבן והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב ולא יכול לבן לחשוד את יעקב כי עמד באמונתו וענתה בו צדקתו. כך נראה בעיני אני יצחק בר משה בן ה"ר יצחק בן החבר ר' שלום זכר צדיק לברכה

כמדומני שיש דפוסים של חומש העמק דבר שבו הביא הנצי"ב את דברי האו"ז