פורום אוצר החכמה

שאלות ותשובות בעניני הפרשה

מתוך העלון מה עדיף בשידוך בת ת"ח לא מיוחס או בת ע"ה מיוחס

המשיב תשובות נוספות או מעיר הערות ייכנס להגרלה ע"ס 1000 ש,ח

תשובות נוספות או הערות נוספות יזכו את השולח להשתתף בהגרלה ע"ס 1000 ש"ח

נשמח בהערות והארות

כל המשיב על השאלות הנ"ל במייל ‫meir.s1000@gmail.com‬ או בפקס: 0775558617 ייכנס להגרלה ע"ס 1000 ש"ח.

נשמח בכל הארה או הערה

נשמח בכל הארה

נשמח בכל הארה או הערה

שו"ת בעניני הפרשה

שו"ת בעניני הפרשה

שו"ת בעניני הפרשה -נשמח בכל הארה או הערה.

שאלה: צ"ע אם לא ה' שלח את משה מדוע שימותו, ומבואר בפסוק שמשה אמר שעכ"פ ימותו, כל השאלה היא, האם ימותו
בבריאה חדשה או במיתת כל אדם, וזה צע"ג דאם לא ה' שלחני מהכ"ת שימותו.

במיתת כל אדם הכוונה לאחר 120 שנה ולא באותו מעמד, כך שאם באמת לא ה' שלחני לא יקבלו שום עונש.

נשמח בכל הארה

נשמח בכל הארה- השולח הערה או הארה ייכנס להגרלה ע"ס 1000 ש"ח מידי חודש. בפקס: 0775558617 במיל: meir.s1000@gmail.com

מתוך החידות שהובאו בעלון השבוע.

חידה: איזה ערים לא ניתן לקבור בהם והשייכות לפרשת השבוע.
חידה: אימתי לא אמרינן שפיקוח נפש ידחה מצוה שבתורה (שייך לפרשה).
חידה. איזה דבר מרומז בפרשה שלא כצוואת ר"י החסיד, ואיך אפשר ליישב זאת.

נשמח בכל הארה.

נשמח בכל הארה.

שו"ת בעניני הפרשה
נשמח בכל הערה.

הערה מתוך העלון- מה התירוץ לשאלה הזו. שברור שאיננה נכונה.
כתב המשנה ברורה (סימן לז סק"א) שכל המניח תפילין מאריך ימים בעוה"ז שנאמר ד' עליהם יחיו כלומר אותם שנושאים שם ה' עליהם בתפילין יחיו ומובטח שהוא בן עוה"ב ואין אש של גיהנם שולט בו וכל עונותיו נמחלין לו. טור בשם השמושא רבא: -צ"ע א"כ למה צריך לעשות תשובה בימים אלו, מספיק שיניח תפילין בכל יום ויהיו כל עוונותיו מחולין ע"י דבר זה.

חידוש של רבי משה פינשטיין זצ"ל -איך גורמים לכך שנמצא חן בעיני ה'??????

מבקש תורה כתב:חידוש של רבי משה פינשטיין זצ"ל -איך גורמים לכך שנמצא חן בעיני ה'??????

בהורמנותיה דמרן הגרמ"פ זצ"ל, עפר אני תכ"ר, אני צע"ג להבין את דבריו, שהרי (כידוע) "חנן" פירושו "ריחם", ולכן (לכאו') "חן" פירושו "רחמים", לא? (וא"ש את"מ).
תדע, דהא בשלמא אם נפרש ד"חן" פירושו רחמים, יובן היטב (כמין חומר) לשון הפסוק "ונח מצא חן בעיני ד", כלומר נח מצא [=גילה] בעיני ד' רחמים [כלפי נח], כלומר ד' ריחם על נח [לבל יושמד במבול יחד עם שאר אנשי הדור]; אבל אם נפרש ד"חן" פירושו שמחה, לכאו' תמוה מה שייך לומר שנח מצא [=גילה] אצל ד' שמחה [בנח], כלומר ד' שמח בנח, דלכאו' מה שייך אצל ד' שמחה לעניין נח? ועוד, שאפילו אם ירצה מאן דהו לפרש כך את הפסוק, פשוט שלא לזה הייתה כוונת מרן הגרמ"פ זצ"ל, שהרי כוונתו היתה כמובן לפרש את הפסוק להפך: שנח הוא זה ששמח. ומיהו לכאו' אי הכי, הוה ליה למיכתב בקרא איפכא: "ו-ד' מצא [=גילה] חן [=שמחה] בעיני נח". וצע"ג (כלומר אני הוא זה שעדין צריך עיון גדול להבין איך דברי מרן הגרמ"פ זצ"ל מתישבים עם לשון הפסוק).

היה קשה לי מה המקור של רבי משה שדווקא דבר זה של עשיית המצוות בשמחה גורם למציאת חן אצל הקב"ה, אולי עשה דבר חשוב אחר שהיה גומל חסד -
לאחר החיפוש מצאתי שלכאורה החיד"א ממש אומר כדברי הגרמ"פ זצ"ל

פני דוד בראשית פרשת נח
א"נ אפשר לרמוז במ"ש בעניותנו בס' הקטן ראש דוד פ' עקב דהמצות שעושה האדם הם עבודת עבד והשכר שנותן לו הקדוש ברוך הוא עליהם הוא צדקה כמ"ש הרמב"ן ע"פ וצדקה תהיה לנו אמנם אם האדם יעשה המצות בחשק והתלהבות ושמחה רבה זח חשוב לפניו ית' והיא העולה וז"ש ונח מצא חן וכי תימא דלצד עילאה אינו מוצא חן אלא הראוי לכך לכן אמר אלה תולדות נח כלומר מעשיו הטובים הם שלו ומה שמשלם לו הקדוש ברוך הוא אינו נקרא צדקה כי מעשיו של נח נחשבים שלו והיינו שעשה אותם בחשק ורמוז בס"ת נח איש צדיק חש"ק שהיה מקיים המצות בחשק כי בזה מעשיו נחשבים שלו כמ"ש אלה תולדות נח ולכך מצא חן:

והיינו דמציאת חן, היא כעין מה שכתוב אצל אסתר שהייתה נושאת חן בעיני כל רואיה, וכן הלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום היינו מציאת חן, ואף אנו מתפללים ע"כ ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

ויש להאריך בזה וכעת אקצר.

מדור משיב כהלכה לפרשת וירא -המתפרסם כל שבוע בעלון מעדני אשר
א. הערה בדברי המשך חכמה. כ' המשך חכמה תחילת הפר' ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו. על דרך הלצה, דשיטת היראים דאכילה בלא שתיה אינו חייב בברכת המזון, לכן אמר, שלא אתן לכם רק לחם לאכול בלא שתיה, ולכן "אחר" - "סמוך", תיכף "תעבורו", שלא תצטרכו לברך. וצ"ע הרי ד"ז מפורש נגד ד' הגמ' בסוטה דף י ע"ב, ויקריא מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא בפה כל עובר ושב כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אלהי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם ע"כ. וא"כ הרי כל מטרת ההכנסת האורחים היה ללמדם דעת ה', א"כ איך אפ"ל שאברהם אבינו כאן נתחכם שלא יצטרכו לברך ויוכלו מיד ללכת וצע"ג.
ב. שמירת הראייה אצל אברהם אבינו. הנה בוודאי אברהם לא היה מסתכל חוץ לד' אמותיו, שהרי אם כתוב כן על האמוראים בוודאי שא"א נזהר לעשות כן, בפרט שהרי אפילו את שרה אשתו לא הכיר האיך היא נראית, וא"כ האיך מתיישב המקרא בתחילת פר' וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, הרי לא הוציא את עיניו חוץ לד"א והאיך ראה אותם, אתמהה?
ג. פשוטו של מקרא. פרשתנו כ' וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם- וצ"ב מדוע כתוב והוא על אברהם בלשון נסתר, ולא כתוב מפורש, ואברהם יושב בפתח האוהל וגו'
ד. הכנסת אורחים לגוי שאסור להצילו. וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: רש"י כ' פתח האהל - לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו, צ"ע הא כיון שרוב הגויים עבדו ע"ז, הרי הדין הוא (ע"ז כו א) שלא מעלין ולא מורידין, אבל בוודאי שאסור להכניסם לביתו ולהאכילן.
ה. מצוות לויה למלאכים. ואברהם הולך עמם לשלחם. כ' רש"י ללוותם כסבור אורחים הם עכ"ל, ויל"ע הלא המלאך כבר בישר לשרה שוב אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן ובפשטות ידעו שהוא מלאך דאל"כ מה הטענה למה צחקה שרה כשבא איזה ערבי ומבשר לשרה שהיא בת תשעים דלשנה הבאה תלד בן.
ו. תשובה אצל אנשי סדום. הנה לכאורה אפילו שכתוב זעקת סדום כי רבה, אם היו עושים תשובה היה מתכפר להם, א"כ לכאו' מדוע לא מצינו שהקב"ה שלח להוכיחם הרי אפילו אצל אנשי המבול נח עשה התיבה ק"כ שנה והיה א"ל שיחזרו בתשובה, וכאן לא מצינו שקראו להם לעשות תשובה וצ"ע.
ז. זריזין מקדימין במצוה דאורייתא ומצוה דרבנן. צ"ע למה מנהג כלל ישראל התפלל ואח"כ למול, הרי מילה דאורייתא ותפילה דרבנן, וזריזין מקדימין בדאורייתא עדיף וצ"ע.
ח. הסכין של השחיטה בעקידה. הנה בפסו' מבואר שיצחק שאל לאביו הנה האש והעצים ואיה השה לעולה, וצ"ע מדוע לא שאלו על הסכין של השחיטה היכן היא?
ט. חידה. היכן בפרשה מרומז שאיש שהוא כפות, לא אמרינן חי נושא את עצמו.
י. צ"ע מדוע מנהגנו לקרוא שם לאחר הברית הרי פשיטת לשון הפסוק משמע שקודם קראו שם ואח"כ מלו את יצחק, שהרי כתוב [כא ג-ד] ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק, וימל אברהם את יצחק בנו.


כללי השתתפות
1. כל תשובה נכונה, אפילו לשאלה אחת תזכה את השולח להיכנס להגרלה על סך 1000 ₪. 2. כל תשובה נכונה על כל שאלה, הינה זכות נוספת להשתתף בהגרלה, כך שכל מי שישלח יותר תשובות לכל השאלות מגדיל את סיכוייו בהגרלה. 3. כל חודש, בראש חודש תערך הגרלה בין כל השולחים, הזוכה ייבדקו תשובותיו, יתקבלו אך ורק תשובות מפורטות. 4. ניתן לשלוח כל שבוע את התשובות של אותו שבוע, או עד ראש חודש. 5. שימו לב חשוב מאוד: קבלת התשובות הינה לפקס מערכת משיב כהלכה 0775558617 או במייל meir.s1000@gmail.com או לפרסם במדור כאן ולשלוח פרטים באישי- נא לציין בתחילת המכתב:1. מקום לימודים, 2. על כמה שאלות השיבו, 3. שם מלא ועיר, וטלפון 4. ועל איזה פרשה השיבו. [לברורים ופרטים נוספים בטלפון 05331-54010 בשעות הערב בין 8:00 ל9:00 בלבד]. השולחים בכתב יד, בפקס, להקפיד על כתב ברור וקריא שיהיה ברור לאחר משלוח הפקס. כתב לא ברור לא יכנס להגרלה. -יש עדיפות לשלוח התשובות מוקלד במייל כי כך זה ייכנס בעזה"י לספר שיצא לאור בעתיד בל"נ. –שאר עניני העלון לא שייכים לפקס או מייל או טלפון זה, אלא כמצויין במסגרת ע"ג העלון בעמ' ד'.
תשובות ניתן לשלוח עד ר"ח כסלו

מבקש תורה כתב:א. הערה בדברי המשך חכמה. כ' המשך חכמה תחילת הפר' ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו. על דרך הלצה, דשיטת היראים דאכילה בלא שתיה אינו חייב בברכת המזון, לכן אמר, שלא אתן לכם רק לחם לאכול בלא שתיה, ולכן "אחר" - "סמוך", תיכף "תעבורו", שלא תצטרכו לברך. וצ"ע הרי ד"ז מפורש נגד ד' הגמ' בסוטה דף י ע"ב, ויקריא מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקדוש ברוך הוא בפה כל עובר ושב כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אלהי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם ע"כ. וא"כ הרי כל מטרת ההכנסת האורחים היה ללמדם דעת ה', א"כ איך אפ"ל שאברהם אבינו כאן נתחכם שלא יצטרכו לברך ויוכלו מיד ללכת וצע"ג. [/color]

באמת צריך עיון גדול ונורא... ואולי יש ליישב בהקדם קושיא ב'...

זכיתי בפרס?

שאלה ח אינה מובנת- הרי היתה שם מאכלת

שאלה ט' - חי' מהריל"ד
שאלה י' - פי' הרוקח

בברכה המשולשת כתב:שאלה ח אינה מובנת- הרי היתה שם מאכלת

השאלה אולי להיפך למה לא אמר הנה האש העצים והמאכלת.

אבל לק"מ כי מאכלת היא קטנה והיתה בכליו של אברהם ולא היה יצחק רואה אותה, וכן להיפך לא יכול היה יצחק לשאול איה המאכלת כי אולי היא שם בכליו של אברהם.

צעיר_התלמידים כתב:השאלה אולי להיפך למה לא אמר הנה האש העצים והמאכלת.

אברבנאל

והנה לא הקשה ג"כ יצחק מהמאכלת כמו שהקשה מהאש והעצים לפי שדרך בני אדם להוליך בדרך חרב או מאכלת מפני האויבים או מפני החיות הרעות ומפני זה לא הקשה יצחק מהמאכלת.

א. במחילה, ההצהרה הגורפת ש"הרי כל מטרת ההכנסת האורחים היה ללמדם דעת ה'" היא פשוט מגוחכת. קודם כל ולפני הכל אברהם אבינו הכניס אורחים כדי לעשות עמהם חסד ותו לא, כמובן שאם היה באפשרותו על הדרך לקרב אותם לעבודת ה' מה טוב ומה נעים אבל במקרה שהאורחים מאוד ממהרים אז אפשר לותר על הקירוב, העיקר לעשות חסד עם ברואיו של הקב"ה וללכת בדרכיו.
ב. נו, אז אברהם נכשל פעם אחת, לא נורא...
ג. באותה מידה יכולת לשאול מדוע בתחילת הפסוק נאמר "וירא אליו ה'" ולא "וירא ה' אל אברהם", והתשובה פשוטה - שהרי פסוק זה הוא המשך של הפרשה הקודמת כמבואר במפרשים ולכן אין צורך להזכיר שמדובר כאן על אברהם.
ד. צע"ג כיצד נתעלמו מעיני המקשן כאן דברי הגמרא בסוטה שהובאו בקושיא א', וצריך לומר שמי ששנה זו לא שנה זו וכו'.
ה. שיטת ראב"ע ועוד מפרשים שהם לא היו מלאכים אלא נביאים, וגם לפי חז"ל שהם היו מלאכים אין מניעה לומר שאברהם חשב שהם נביאים ואם כן הם בני אדם שזקוקים ללויה.
י. עומד על כך הר"ן בפירושו על אתר - יעו"ש.

מבקש תורה כתב:ט. חידה. היכן בפרשה מרומז שאיש שהוא כפות, לא אמרינן חי נושא את עצמו.

סעדיה כתב:שאלה ט' - חי' מהריל"ד

המהריל"ד ביאר דעקידת יצחק קודם העלאתו למזבח היא לאפוקי מחי נושא א"ע.
ויל"ע מהנפת הלויים למה לא היה בזה את החיסרון הנ"ל.
אמנם במדרש אי' גבי קורח "אמר להם משה עשה בי כך ולא עוד אלא נטלוני בידי ורגלי והיו מניפין אותי ואומרים לי הרי אתה טהור", ואולי מה"ט החזיקו ברגליהם, לעשותם ככפותים.

א. אברהם רצה לשכנע אותם להיכנס, ולכן ניסה להציג את זה כאילו הוא הולך לעשות להם ארוחה מקוצרת, אפילו בלי ברכת המזון.
ב. הוא חיפש אורחים, ובשביל זה היה מוכן אפילו לוותר על הזהירות שלא להביט מחוץ לד' אמות, כדרכם של הרבה צדיקים שוויתרו על ההידורים האישיים שלהם בשביל עזרה לזולת.
ד. יש מצווה להתנהג בגמ"ח עם גויים מפני דרכי שלום, ובפרט כאשר אברהם רצה לקרבם תחת כנפי השכינה. מלבד שהם רק היו חשודים על ע"ז, ולא הי' ברור שהם עוע"ז בפועל.
ה. אולי י"ל "כסבור אורחים הם" - כלומר אברהם סבר שראוי לנהוג בהם כאורחים למרות שהם מלאכים, שהרי ה' שלחם אליו לזכות בהם במצוות הכנסת אורחים.
ו. נלפענ"ד שאם הם היו מניחים ללוט להכניס את אורחיו - היה זה כמו עשיית תשובה. ולגבי חתניו - לוט התרה בהם בפירוש. אגב, לא לפני כל עונש בדיני-שמים היתה התראה. גם לדור הפלגה לא היתה התראה.
ז. מי אמר שזריזין מקדימין בדאורייתא עדיף? ועוד, שהרי בתפילה יש ענין גדול שלא לעשות כלום לפני התפילה.
י. א. לאברהם היה ציווי על קריאת שם בנו, והציווי חל לפני היום השמיני. ב. אולי באמת אברהם קרא שם רק בברית, ו"אין מוקדם ומאוחר מדוקדקין בתורה" (רש"י בפרשת שמות)?

מצורף השאלות והתשובות

עוד שאלה בפ' וירא
טבח, גחם, תחש ומעכה, זה בנים או בנות???

בן הרב כתב:עוד שאלה בפ' וירא
טבח, גחם, תחש ומעכה, זה בנים או בנות???

לפי רשי - בנים.

אנא פרש דבריך, מדוע אין הכרח.

א. אברהם אבינו בכה רק מעט על שרה, מדוע? בתחילת פרשת חיי שרה: ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה. כתב בעל הטורים (וכ"ה בפי' הרא"ש) לספוד לשרה ולבכותה כף קטנה שלא בכה אלא מעט. ויש להבין. שהרי דרשו חז"ל על שרה 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה' שהייתה נביאה, ובמדרש (והביאו רש"י כאן) דרשו מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות. וגודל צדקותה נזכר בתחילת הפרשה 'בת ק' כבת כ' לחטא, מה בת כ' שלא חטאה אף בת ק'', ומדוע לא בכה אאע"ה הרבה כראוי לצדקת זו.
ב. ברכת לבן ואמו לאחותם. כתב האור החיים פרשת חיי שרה בזה"ל (ס) את היי לאלפי רבבה וגו'. טעם אומרו את פי' אחר שנתבשר אברהם שאלפי רבבה יצאו מיצחק יהי רצון שיצאו ממך ויותר היה טוב להם שלא יהיה הדבר ולא יקום והבן כי כל חלק הרע ישנא חלק הטוב ולו יהיה בנו ובתו: וראה רש"י, וצ"ע מניין לו לפרש כן אולי באמת ברכו אותה שתהיה לאלפי רבבה, כמו אב שמברך לבתו.
ג. סעודת האירוסין של רבקה. בפסו' (נג) וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ: ואח"כ (נד) וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ וגו', מדוע אלעזר להם הביא מגדנות, והוא והאנשים אכלו ושתו ממש.
ד. אין משיחין בשעת הסעודה. יש לדון האם האיסור הוא רק לדבר תוך כדי אכילה, או שאסור אף לדבר לשני כשאוכל אעפ"י שהמדבר איננו אוכל, מהיכן יש לפשוט דבר זה מפרשתינו.
ה. השנים ששרה אמנו חייתה ברוגע. כמה שנים שרה אמנו חיה ברוגע ושלוה ללא צרות (מקור בפרשה).
ו. עשר בשביל שתתעשר. היכן בפרשה מצינו מקור נאמן לכך שהמעשר הוא מתעשר.
ז. אברהם הוריש את כל אשר לו ליצחק, הייתכן?. ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, צ"ע שאיך העביר אברהם את נחלתו ליצחק, והא אמרינן לא תיהוי בי עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא, והרי קיים אברהם אבינו כל התורה, ואפי' עירובי תבשילין, וכ"פ הרמב"ם הלכות נחלות פרק ו הלכה יא, מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה.
ח.[b] כישוף בב"נ. ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות כ' רש"י שם טומאה כישוף ומעשה שדים, וצ"ע דכישוף אסור מה"ת ובנהדרין נו: דגם ב"נ מצווין על הכישוף.
ט. חידה. היכן מרומז העיר מכה בפרשה.
י. חידה. היכן מרומז שישמעאל יעשה צרות באחרית הימים ואח"כ יבאו המשיח.

כללי השתתפות בהגרלה ע"ס 1000 ש"ח
1. כל תשובה נכונה, אפילו לשאלה אחת תזכה את השולח להיכנס להגרלה על סך 1000 ₪. 2. כל תשובה נכונה על כל שאלה, הינה זכות נוספת להשתתף בהגרלה, כך שכל מי שישלח יותר תשובות לכל השאלות מגדיל את סיכוייו בהגרלה. 3. כל חודש, בראש חודש תערך הגרלה בין כל השולחים, הזוכה ייבדקו תשובותיו, יתקבלו אך ורק תשובות מפורטות. 4. ניתן לשלוח כל שבוע את התשובות של אותו שבוע, או עד ראש חודש. 5. שימו לב חשוב מאוד: קבלת התשובות הינה אך ורק לפקס מערכת משיב כהלכה 0775558617 או במייל meir.s1000@gmail.com, או למשיבים כאן במדור לשלוח העתק לאישי, נא לציין על כמה שאלות השיבו, וכמו"כ שם מלא, היכן לומדים, ועיר וטלפון וכמו"כ נא לציין על איזה פרשה השיבו. [לברורים ופרטים נוספים בטלפון 0533154010 בשעות הערב בין 8:00 ל9:00 בלבד]. השולחים בכתב יד, בפקס, להקפיד על כתב ברור וקריא שיהיה ברור לאחר משלוח הפקס. כתב לא ברור לא יכנס להגרלה. -יש עדיפות לשלוח התשובות מוקלד במייל כי כך זה ייכנס בעזה"י לספר שיצא לאור בעתיד בל"נ. –שאר עניני העלון לא שייכים לפקס או מייל או טלפון זה, אלא כמצויין במסגרת ע"ג העלון בעמ' ד'.
תשובות ניתן לשלוח עד ר"ח כסלו

מבקש תורה כתב:ב. ברכת לבן ואמו לאחותם. כתב האור החיים פרשת חיי שרה בזה"ל (ס) את היי לאלפי רבבה וגו'. טעם אומרו את פי' אחר שנתבשר אברהם שאלפי רבבה יצאו מיצחק יהי רצון שיצאו ממך ויותר היה טוב להם שלא יהיה הדבר ולא יקום והבן כי כל חלק הרע ישנא חלק הטוב ולו יהיה בנו ובתו: וראה רש"י, וצ"ע מניין לו לפרש כן אולי באמת ברכו אותה שתהיה לאלפי רבבה, כמו אב שמברך לבתו.

לא הבנתי למה קשה דווקא על האוה"ח.

מבקש תורה כתב:ח. כישוף בב"נ. ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות כ' רש"י שם טומאה כישוף ומעשה שדים, וצ"ע דכישוף אסור מה"ת ובנהדרין נו: דגם ב"נ מצווין על הכישוף.

עיין חדוא"ג מהרש"א סהנהדרין צ"א ע"א.