פורום אוצר החכמה

כתב האבן עזרא בריש פרשתנו (שלח; בארה"ק):

"עד נחל אשכול. דברי משה, ויתכן להיות כמו 'וירדוף עד דן' להיות שם אחר"

ולכאורה כוונתו, שבימי אברהם נקראה העיר עדיין בשם לשם או בשם אחר, ורק בימי משה קראוהו בשם דן, ולכן נכתב בתורה שאברהם רדף את המלכים עד דן.
ובעצם דבריו, לכאורה יוקשה, האם כשקיבלו בני ישראל את התורה חתומה ע"י משה רבינו כבר ידעו שברכת משה "דן גור אריה יזנק מן הבשן" יקויים בהם בשלמות בעיר לשם עד שהעיר נקרא כן טרם נכבשה?
אם כן צריכים להבין מחדש את פרשת האנשים ששלחו ללשם בשלהי ספר שופטים, הרי לכאורה היו סמוכים ובטוחים שהם יכבשו דווקא את העיר לשם שכבר קראוהו מקדמת דנא בשם "דן".

גם אבנו בחושן לשם שמו! עיין בבחיי ועוד.

הוספת קושיא לקושייתנו.

הרוצה להחכים כתב:אם כן צריכים להבין מחדש את פרשת האנשים ששלחו ללשם בשלהי ספר שופטים, הרי לכאורה היו סמוכים ובטוחים שהם יכבשו דווקא את העיר לשם שכבר קראוהו מקדמת דנא בשם "דן".

מסתבר שלא ידעו לאיזה זמן ולאיזה לשם הדברים מגיעים.

אותו קושיא קשה בדברים (לד ב-ג):
ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן: ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה' וגו'.

לפסוקי התורה יש משמעויות רבות,
ולכן מסתבר שהיתה להם כוונה לכבוש את העיר לשם מתוך ההבנה של התורה כפי שהיא באמת, אבל ברור שאפשר למצוא פירושים נוספים (חוץ משאלת הזמנים, וכידוע שלעת"ל תהיה חלוקה שונה של הארץ, כמתואר ביחזקאל).

עזריאל ברגר כתב:לפסוקי התורה יש משמעויות רבות,
ולכן מסתבר שהיתה להם כוונה לכבוש את העיר לשם מתוך ההבנה של התורה כפי שהיא באמת, אבל ברור שאפשר למצוא פירושים נוספים (חוץ משאלת הזמנים, וכידוע שלעת"ל תהיה חלוקה שונה של הארץ, כמתואר ביחזקאל).

התכוונת לתרץ משהו?

שטייגעניסט כתב:

עזריאל ברגר כתב:לפסוקי התורה יש משמעויות רבות,
ולכן מסתבר שהיתה להם כוונה לכבוש את העיר לשם מתוך ההבנה של התורה כפי שהיא באמת, אבל ברור שאפשר למצוא פירושים נוספים (חוץ משאלת הזמנים, וכידוע שלעת"ל תהיה חלוקה שונה של הארץ, כמתואר ביחזקאל).

התכוונת לתרץ משהו?

לא יודע אם זה ממש תירוץ, אבל זה קצת מבאר את קושייתך ואת מה שהקשו לפניך.

דן ידעו בקבלה שהם יקבלו נחלה בצפון, והיא העיר לשם וסביבותיה. ולכן גם אבן החושן של דן היא 'לשם' (אמנם יש מח' בענין).
כשהפסוק אומר וירדוף עד דן, היינו ע"ש העתיד וכהנה רבות.
אמנם בימי משה עדיין לא נקראה דן אלא לשם, ומשה שאמר 'דן גור אריה יזנק מן הבשן' אין הכוונה לעיר דן אלא לשבט דן.
ואף שהיו בטוחים שיכבשו - מה בכך? הם שלחו מרגלים כפי שעשה יהושע ביריחו, משה ביעזר וכהמרגלים בקדש ברנע.

אגב גם גלעד נקראת כך, קודם שמשה נתן לחצי המנשה את חצי הגלעד, וכבר מכיר בן מנשה בן יוסף נתן
לבנו את השם גלעד והוא נהיה למשפחה חשובה בפני עצמה.

קו ירוק כתב:דן ידעו בקבלה שהם יקבלו נחלה בצפון, והיא העיר לשם וסביבותיה. ולכן גם אבן החושן של דן היא 'לשם' (אמנם יש מח' בענין).
כשהפסוק אומר וירדוף עד דן, היינו ע"ש העתיד וכהנה רבות.
אמנם בימי משה עדיין לא נקראה דן אלא לשם, ומשה שאמר 'דן גור אריה יזנק מן הבשן' אין הכוונה לעיר דן אלא לשבט דן.
ואף שהיו בטוחים שיכבשו - מה בכך? הם שלחו מרגלים כפי שעשה יהושע ביריחו, משה ביעזר וכהמרגלים בקדש ברנע.

אגב גם גלעד נקראת כך, קודם שמשה נתן לחצי המנשה את חצי הגלעד, וכבר מכיר בן מנשה בן יוסף נתן
לבנו את השם גלעד והוא נהיה למשפחה חשובה בפני עצמה.

בעניין זה יש ליהודה אליצור מהלך.

אכן. ב'מקום בפרשה', פרשת מטות. אך אינני מסכים עם הגישה הרחוקה מבית המדרש הנותנת דרור לדמיון ללא מקורות

קו ירוק כתב:ומשה שאמר 'דן גור אריה יזנק מן הבשן' אין הכוונה לעיר דן אלא לשבט דן.

התכוונתי לאחד מהפירושים לפסוק, ששבט דן יזנק ממקומו בגוש דן כאריה המזנק מן הבשן וינחל שני נחלות בשני קצות הארץ.

תודתי לכל המשיבים ובפרט ללינק של לייטנר לתגובתו של מרן המשגיח. זה נראה התירוץ המניח את הדעת ביותר. (עכ"פ בדעת הראב"ע).

הרוצה להחכים כתב:

קו ירוק כתב:ומשה שאמר 'דן גור אריה יזנק מן הבשן' אין הכוונה לעיר דן אלא לשבט דן.

התכוונתי לאחד מהפירושים לפסוק, ששבט דן יזנק ממקומו בגוש דן כאריה המזנק מן הבשן וינחל שני נחלות בשני קצות הארץ.

תודתי לכל המשיבים ובפרט ללינק של לייטנר לתגובתו של מרן המשגיח. זה נראה התירוץ המניח את הדעת ביותר. (עכ"פ בדעת הראב"ע).

מכיוון שזהו אחד הפירושים - יכלו בני שבט דן להסתפק בנכונותו של הפירוש, ורק אנחנו שמדברים לאחר-מעשה יכולים להיות בטוחים שאכן זהו פירוש שהתקיים בגשמיות.

הרוצה להחכים כתב:

קו ירוק כתב:ומשה שאמר 'דן גור אריה יזנק מן הבשן' אין הכוונה לעיר דן אלא לשבט דן.

התכוונתי לאחד מהפירושים לפסוק, ששבט דן יזנק ממקומו בגוש דן כאריה המזנק מן הבשן וינחל שני נחלות בשני קצות הארץ.

תודתי לכל המשיבים ובפרט ללינק של לייטנר לתגובתו של מרן המשגיח. זה נראה התירוץ המניח את הדעת ביותר. (עכ"פ בדעת הראב"ע).

אני שמח שדברי נתקבלו אבל ראה כאן שתימה לפרש כן את כוונת הראב"ע בפסוק הזה.

לייטנר כתב:

קו ירוק כתב:דן ידעו בקבלה שהם יקבלו נחלה בצפון, והיא העיר לשם וסביבותיה. ולכן גם אבן החושן של דן היא 'לשם' (אמנם יש מח' בענין).
כשהפסוק אומר וירדוף עד דן, היינו ע"ש העתיד וכהנה רבות.
אמנם בימי משה עדיין לא נקראה דן אלא לשם, ומשה שאמר 'דן גור אריה יזנק מן הבשן' אין הכוונה לעיר דן אלא לשבט דן.
ואף שהיו בטוחים שיכבשו - מה בכך? הם שלחו מרגלים כפי שעשה יהושע ביריחו, משה ביעזר וכהמרגלים בקדש ברנע.

אגב גם גלעד נקראת כך, קודם שמשה נתן לחצי המנשה את חצי הגלעד, וכבר מכיר בן מנשה בן יוסף נתן
לבנו את השם גלעד והוא נהיה למשפחה חשובה בפני עצמה.

בעניין זה יש ליהודה אליצור מהלך.

איני יודע מה כתב אליצור, אבל יעויין מש"כ תלמיד הרס"ג:
בפירוש לספר דברי הימים המיוחס לתלמיד רס"ג (מהד' פרנקפורט תרל"ד עמוד 12) נאמר: "ומכיר אבי אמו היה ראש ואב לגלעד ויאיר תפש לגלעד אחריו, לפיכך נקרא על שם אבי אמו, ועל שם הנחלה שתפשו בימי שולטנותו של יוסף שהיה מלך על הארץ, וכשמת יוסף ואחיו נתחזקו האומות ותקפו גויים עליהם, ולקחו מידם, וישבו בהם עד שבאו בארץ ישראל, ולכך נתאוו בני מכיר לשבת בארץ הגלעד, ובתפושת אביהם נתנה משה להם, שנאמר (דברים ג ט"ו) ולמכיר נתתי את הגלעד, וגם יהושע נתנה להם, שנאמר (יהושע י"ז א') ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה, ויהי לו הגלעד והבשן, דע לך באר היטב כי אותם הדברים של חומש של מכיר ויאיר ונובח ספורות לשעבר הן, כי מכיר ויאיר ונובח לא לקחו כלום במדבר,־ וספורות של חומש מה שעשו במצרים הם"

ובפירושו של רבי יהודה החסיד (שנכתב על ידי בנו רבי משה זלטמן - שמות א' ז') ואלו דבריו "אבי ר"י החסיד היה מוכיח מדברי הימים שכל זמן שהיו ישראל במצרים היו לפעמים הולכים לארץ ישראל על קרקע יעקב אבינו והיו בונים שם כרכים והיו מושיבין בהן דיורין ופורעין להן מס וכו' יעויי"ש.

ומה תענה על שבט דן?
הזכרתני נשכחות שראיתי פירושים אלו בעבר, אבל לא נזכרו ע"י מפרשים אחרים.
ומקופיא בזכרוני שבראשונים מוזכר שיוסף קראו גלעד ברוח הקודש כי ידע שקבלו שם נחלה.
ובפשוטו לא מצאנו כל יציאה ממצרים, מלבד של בני אפרים שהקדימו הקץ ונענשו בהריגה.
(אמנם אנן מה נענה אברתרייהו. וצ"ע).

ואני תוהה זה מכבר, האם כתבי רבותינו בעלי התוס' על התורה
נחשבים אצלנו כדברי התוס' על הש"ס? שהרי מוצאים בהם כמה וכמה פירושים בדרך אפשר.
האם יש מהאחרונים הדנים בזה?