ולצנינים בצדיכם - פותרין בו הפותרים - מי הם? (רש"י פ' מסעי)

[מיללער]

לשון רש"י נדירה וחד פעמית (במדבר לג נה) על הכ' ולצנינים בצדיכם: פותרין בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת (הסובבת) אתכם, (כלומר) לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא.

למי כיון רש"י עם התואר 'הפותרים'?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שהכוונה למתרגמים ומפרשי הפשט שקדמו לרש"י (אם אינני טועה יש על כך מאמר של רי"מ ת"ש בכנסת מחקרים)

[חיימקה]

ברמב"ן שם גרס בדברי רש"י "לשון משוכת חדק" והוא ממשלי טו,יט.
ולכאורה לפ"ז קשה שבעתיים מי הם הפותרים.

[לייטנר]

ברמב"ן שם גרס בדברי רש"י "לשון משוכת חדק" והוא ממשלי טו,יט.
ולכאורה לפ"ז קשה שבעתיים מי הם הפותרים.

י' מורגנשטרן כתב תזה על הרמב"ן כעד נוסח לרש"י. אולי עמד שם על כך.

[במסתרים]

לשון רש"י נדירה וחד פעמית

גם בפרשת מצורע גבי תנוך אזן

[מעט דבש]

לשון רש"י נדירה וחד פעמית (במדבר לג נה) ולצנינים בצדיכם: פותרין בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת (הסובבת) אתכם, (כלומר) לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא.

רש"י ויקרא יד, יד

תנוך - גדר אמצעי שבאוזן. ולשון תנוך לא נודע לי, והפותרים קורים לו טנדרו"ס:

רש"י מלכים ב' ה, כג

בשני חרטים - מיני בגדים וסודרין כמו המטפחות והחריטים (ישעיה ג כב) כך חברו מנחם אבל יונתן תרגם זה פלדסין ואת שבספר ישעיה תרגם מחכיא, והפותרין אומרין בשני חריטים בשני כיסין ארוכי' פירדיי"ש בלעז:

רש"י יחזקאל כג, כג

פקוד ושוע וקוע - ת"י שם מדינות ומקרא מסייעו (בספר ירמיה נ) על הארץ מרתים עלה עליה ועל יושבי פקוד, והפותרים אומרים ל' פקודים ושרים ושלטונים:

רש"י יחזקאל כו, כא

בלהות - פרשו יונתן בלהות כדלא הוית והפותרים אומרים ל' מקום מרקד שעירי' ומזיקי':

רש"י עובדיה א, כ

וגלות ירושלים אשר בספרד - שהם מבני יהודה אשר גלו לספרד הם ירשו את ערי הנגב שבדרומה של ארץ ישראל ואומרי' הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז ספרד תרגם יונתן אספמיא:

רש"י תהלים סח, לב

יאתיו חשמנים - ואז כשתחריב את עמלק ויקום מלך המשיח יביאו לך דורונו' ממצרי' ומכוש, ומנחם פתר חשמנים שם מדינה יושבי חשמונה והפותרים פותרין אותו ל' דורון:

רש"י משלי כט, י

יבקשו נפשו - ל' חבה ונראה שכן הוא כמה שאמר דוד לאביתר (שמואל א' כב) אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך מי שיגמול לי חסד יגמול לך ואין הפותרים מודים לי:

רש"י משלי ל, טו

לעלוקה - מנחם פתר לעלוקה כמשמעו למדנו שהוא ערבי והפותרים אומרים שהוא לשון שאול ומורד וכן במדרש תהלים למדנו כן שפותר שתי בנות גן עדן וגיהנם זו אומרת תנו לי צדיקים וזו אומרת תנו לי רשעים:

[מיללער]

תודה רבה

[לייטנר]

וכן:
רש"י ישעיה נט, י

באשמנים - מנחם פתר לשון מחשכי' ורוב הפותרי' מודים לו אבל דונש פתר בו לשון שומן והאל"ף נוסף בו כמו אל"ף שבאחותי

רש"י זכריה יא יז

זרועו יבוש תיבש - לעתיד לבא ונתתי נקמתי וגומר (יחזקאל כח) והפותרי' פותרי' אותו בצדקיהו על שם (ירמיה כב) ואת עיני צדקיהו עור ואי אפשר לכוון הנני מקים רעה בארץ בצדקיהו שכבר עבר לו שבעים שנה

ובביטוי מעט שונה (אבל השווה לעיל ישעיה נט י), רש"י עזרא ו ב

והשתכח באחמתא - ונמצא מכתב של מגילה אחת שם באחמתא כן פתרו אנשי הפתרון שהוא כלי העשוי לאגרות ולגליונים ולספרים והעמידוהו מגזרת חמת מים והאל"ף אשר בתיבה אינה עיקר כיתר המלין אשר בשאר ל' ארמית

[איש גלילי]

לשון רש"י נדירה וחד פעמית (במדבר לג נה) על הכ' ולצנינים בצדיכם: פותרין בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת (הסובבת) אתכם, (כלומר) לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא.

למי כיון רש"י עם התואר 'הפותרים'?

הפירוש של צנינים - קוצים, נמצא בספר השרשים לר"י אבן ג'נאח, בשורש צנן (הצדי והנון הכפולה).

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=314620#p314620

[שמואל דוד]

עי׳ נמוקי רש״י - חידושי הרח״ה