פלוריש כתב:ועוד, יש דברים שבעינינו נראים 'גזירה חקקתי ואין לך רשות להרהר' אך באמת אותו הדור הבין זאת. פעם ראיתי באחד הקדמונים שהמצרים נהגו ללבוש פשתן ובני ישראל (שהיו רועי הצאן) צמר, והציווי לא ללבוש צמר ופשתים יחדיו נתפס בעיני יוצאי מצרים כמצוה שכלית ולא שמעית (עכ"פ ברובדים מסויימים).
לא הבנתי איך מנהג זה של המצרים ולהבדיל בני ישראל, מסביר את טעם איסור לבישת שעטנז על פי השכל.
מ"מ, חשבתי פעם לפרש בדרך אפשר טעם למצוה זו [שודאי אין לה סוף ו"החקר אלו-ה תמצא"], על פי מה שראינו שבגדי כה"ג החשובים (האפוד והחושן), וכן חלק מבגדי כל הכהנים (האבנט), היו עשויים משעטנז. ואולי גם לכן ציוה ה' שלא ילבש אדם פשוט בגד חשוב כזה, שהוא מיוחד אך ורק לעבודת ה' על ידי הכהנים (וכן גם יריעות המשכן התחתונות והחשובות ביותר היו עשויות משעטנז). ורק בשביל לבישת ציצית (שהוא גם מעין עבודת ה' של הכהנים), התיר לכל אדם לבישת שעטנז.
