מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מגילת קהלת וספר משלי <ושאר מגילות>

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עושה חדשות
הודעות: 7868
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

מגילת קהלת וספר משלי <ושאר מגילות>

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 13, 2016 9:06 pm

למה לא ספר קהלת ומגילת משלי?
נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ב' אוגוסט 19, 2019 9:09 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
סיבה: האשכולות מוזגו

בברכה המשולשת
הודעות: 10441
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 13, 2016 9:08 pm

כי קהלת נקרא כמגילה בסוכות ומשלי לא נקרא כמגילה

איש גלילי
הודעות: 2409
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' ספטמבר 14, 2016 7:57 pm

עושה חדשות כתב:למה לא ספר קהלת ומגילת משלי?

לכאורה, מפני שמשלי הוא ספר ארוך, וקהלת היא מגילה קצרה.
בברכה המשולשת כתב:כי קהלת נקרא כמגילה בסוכות ומשלי לא נקרא כמגילה

והספרדים (שלא קוראים בסוכות מגילת קהלת) קוראים לזה ספר?

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ד' ספטמבר 14, 2016 8:06 pm

איש גלילי כתב:
עושה חדשות כתב:למה לא ספר קהלת ומגילת משלי?

לכאורה, מפני שמשלי הוא ספר ארוך, וקהלת היא מגילה קצרה.

קהלת יותר ארוך מדניאל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9146
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' ספטמבר 14, 2016 8:09 pm

יעו"ע כאן.

מנצפך
הודעות: 446
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 11:05 pm

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי מנצפך » ד' ספטמבר 14, 2016 9:27 pm

ז"ל חידושי חת"ס גיטין ס ע"א ד"ה כתנאי:
ודע כי לשון מגילה היא שכל המגילה אינו מדבר אלא מענין א' כגון ה' מגילות, וכל שמחוברים כמה ענינים נקרא ספר

וכן שם ד"ה דכל:
דכל התורה איקרי מגילה. דהוה ענין אחד דכולה שמותיו של הקב"ה ונעוץ סופה בתחילתה וקודם שנברא העולם היתה כתובה לפניו בעירוב אותיות כידוע, וע"כ נקראת מגילה.

ישא ברכה
הודעות: 1414
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי ישא ברכה » ד' ספטמבר 14, 2016 11:04 pm

קהלת עוסק בסיפור אחד, חכם שמנסה להבין את מהות ותכלית החיים.

משלי עוסק בענינים רבים.

מנצפך
הודעות: 446
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 11:05 pm

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי מנצפך » ה' ספטמבר 15, 2016 2:09 pm

ישא ברכה כתב:קהלת עוסק בסיפור אחד, חכם שמנסה להבין את מהות ותכלית החיים.

משלי עוסק בענינים רבים.

לפי"ז, למה יונה לא נחשב למגילה?

כח הטענה
הודעות: 242
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 9:05 pm

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי כח הטענה » ה' ספטמבר 15, 2016 2:26 pm

מנצפך כתב:
ישא ברכה כתב:קהלת עוסק בסיפור אחד, חכם שמנסה להבין את מהות ותכלית החיים.

משלי עוסק בענינים רבים.

לפי"ז, למה יונה לא נחשב למגילה?
א. לא מצאנו מגילות בנביאים.
ב. יונה אינו ספר אלא חלק מתרי עשר.

איש גלילי
הודעות: 2409
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' ספטמבר 15, 2016 4:53 pm

מנצפך כתב:
ישא ברכה כתב:קהלת עוסק בסיפור אחד, חכם שמנסה להבין את מהות ותכלית החיים.

משלי עוסק בענינים רבים.

לפי"ז, למה יונה לא נחשב למגילה?

מעין מה שכתב כבר הרב כח הטענה.
בדברי הנביאים, שמו את כל הנבואות הקצרות בספר אחד (תרי עשר), וממילא הם נחשבים כספר (יונה לא נקרא אפילו מגילה, הוא נקרא נבואה).
בכתובים, שמו כמה ספרים מסוג זה בנפרד, וקראו להם מגילות.

סעדיה
הודעות: 1398
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי סעדיה » ה' ספטמבר 15, 2016 5:01 pm

עי' בהגהות ראמ"ה ב"ב דף י"ד:

מנצפך
הודעות: 446
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2016 11:05 pm

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי מנצפך » ה' ספטמבר 15, 2016 5:45 pm

איוב לא עסוק בענין אחד?

עושה חדשות
הודעות: 7868
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 16, 2016 12:12 am

רשום אצלי כמה ידיעות על קהלת, אביאם כאן.

מהר"י ברונא סי' סו -
ולענין ברכת מגילה כבר נכתב ונחתם שחייבין אנו לקרו' שנאמר נזכרים ונעשים. וכל הזכרה בפה כמו זכור את יום השבת דהיינו קדוש. וכמו זכור דעמלק דע"כ לקריאה דאי לזכירה הא כתיב לא (תשלח) [תשכח] וכתבו התוס' דפ"ג שאכלו שהוא עשה דאורייתא לקרותו. וכן מגיל' ילפינן זכירה זכירה וע"פ אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי היינו אקרי' מגילה נאמרה והיאך לא נברך עליה, ולא דמי לשיר השירים דלא נתקנה ולא נתקבלה לאומרה ברבים. ועוד בירוש' כתב (ירושלמי מגילה פ"ד ומס' סופרים פי"ד) בהדיא דמגילת קינות רות ושיר השירים מברכין, וה"נ במיימוני, אבל קהלת לא הוזכר ומסתמא הטעם דאמרינן בפ' במה מדליקין (שבת ל ב) שבקשו לגנוז ספר קהלת א"כ ע"כ לאו ברוח הקדש נאמר, דא"כ איך צוו לגונזו, נהי דמסיק דלא צוו לגונזו מ"מ לא צוו לקרותו לכן אין מברכין:

מנהגי מהר"ש קכא -
ומהר"ש ז"ל אומר שאין נוהגין לברך על מקרא מגילה כשאומרים קוהלת, וכן ראה כתוב משום דלית ביה דברים שבקדושה ומוכח הוא בהג"ה במיימוני. [אבל הא דמייתי אם יש ליחיד לברך על הלל] והתם לא קאמר רק קינות ורות ושיר השירים שמברכין על מקרא מגילה.

הגהות המנהגים (טירנא) חג הסוכות -
לפי שיש בקהלת (יא, ב) תן חלק לשבעה וכו' וזה נדרש על החג. ולי נראה טעם לפי שסוכות הוא זמן שמחתינו וספר קהלת משבח השמחה, כי כל השמח בחלקו ואינו רודף אחר רבוי ממון ונהנה ממה שיש לו מתת אלקים הוא. ואם חל יום שמיני בשבת אז אומר בו קהלת. ועל כל המגילות מברכין על מקרא מגילה חוץ מעל קהלת, במסכת סופרים (פי"ד ה"ג) וכ"כ רבינו שמחה [וכן נהג מהר"ם] וכן הוא בהגמ"י בהלכות ט' באב (פ"ה אות ב'). וטעמא משום דאינו מטמא את הידים לענין תרומה כמו שאר כתבי קודש שגזרו חכמים עליהם כדאיתא בפ"ק דשבת (יד, א), ואהא לא גזרו משום דשלמה בחכמתו אמרו ולא ברוח הקודש, מגילה ז, ב.

תורת המנחה פ' וזאת הברכה -
ומזה הפסוק התבוננו רז"ל מה היתה כוונתו, כי לא היתה כוונתו אלא לעבודת השם ית'. שכך אמרו (שבת ל ב) בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת עד שמצאו תחלתו וסופו יראת שמים, תחלתו דכת' (שם א ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, במה שיעמול תחת השמש אין לו יתרון אבל במה שיעמול למעלה מן השמש יש לו יתרון. וסופו דכת' את האלקים ירא ואת מצותיו שמור וגו', אם כן סופו הוכיח על תחלתו שכל שמחה ותענוג וטובה שדיבר אינן כמשמען בעולם הזה אלא בעבודת השם ית'.

ר"י אבן שועיב לסוכות -
ותימה על זה וכי על שראו בספר אחד שני דברים מורים עבודת השם כדאי הם להציל כל הספר. אבל הענין כך הוא באמת, כי הספר נראה לעין שדבריו סותרין אלו לאלו, ובראותינו שבתחלתו ובסופו שדבר בו ביראת שמים עד שדבריו נוכל לתקנן וליישבן כהוגן, על זה ראו לדון כל הספר לכף זכות ושלא לגנוז אותו.

פרי יהושע
הודעות: 2941
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' אוקטובר 16, 2016 10:30 am

עושה חדשות כתב:למה לא ספר קהלת ומגילת משלי?

מגילה קורים וגוללים כך נראה לכא'.

איש גלילי
הודעות: 2409
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי איש גלילי » א' אוקטובר 16, 2016 3:25 pm

פרי יהושע כתב:
עושה חדשות כתב:למה לא ספר קהלת ומגילת משלי?

מגילה קורים וגוללים כך נראה לכא'.

כל הספרים [ואפילו לא כתבי הקודש] היו נגללים בימי חז"ל. והיום לפחות נשאר כן בכל כתבי הקדש.

פרי יהושע
הודעות: 2941
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' אוקטובר 18, 2016 12:19 am

איש גלילי כתב:
פרי יהושע כתב:
עושה חדשות כתב:למה לא ספר קהלת ומגילת משלי?

מגילה קורים וגוללים כך נראה לכא'.

כל הספרים [ואפילו לא כתבי הקודש] היו נגללים בימי חז"ל. והיום לפחות נשאר כן בכל כתבי הקדש.

נכון, אבל נגללים תוך כדי קריאה לציבור, ולא ככתובים הספונים ואפי' לא מתרגמים, כיון שהקץ שאינו נגלה טמון בהן.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11549
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 18, 2016 10:27 am

מנהג העולם שאין עושין אפילו עמוד "עץ חיים" אחד למגילות, אע"פ שעושים עמוד אחד לספרי נ"ך, וכבר עמד בזה מהרי"ל הל' פורים, ויישב בכמה אנפי ומכלל זה שנוקטים כסוברים (מגילה ז א) שמגילת אסתר לא ניתנה להכתב ואינה בכלל ספר. יעו"ש. הרי לנו מקור ברור. אלא שמגילת אסתר שמענו שאר מגילות לא שמענו. שו"מ באוצר בקובץ עוז ואורה ט מאמר מקיף מהרב משה המבורגר בענין המנהג בע"ח למגילות ולנ"ך, והביא ד' מהרי"ל והוסיף: ולענין שאר מגילות עי"ש בסו' הגמ' ומ' לפו"ר ששאר מגילות לא חמירי ממגילת אסתר. ולא עיינתי.

עושה חדשות
הודעות: 7868
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 22, 2016 9:53 pm

איש גלילי כתב:בדברי הנביאים, שמו את כל הנבואות הקצרות בספר אחד (תרי עשר), וממילא הם נחשבים כספר (יונה לא נקרא אפילו מגילה, הוא נקרא נבואה).
בכתובים, שמו כמה ספרים מסוג זה בנפרד, וקראו להם מגילות.


ראב"ע סוף צפניה כתב:וקדמונינו ז"ל חברו אלה השנים עשר ספרים ושמום ספר אחד בחשבון כ"ד ספרים, בעבור היות הספרים קטנים והם מטעם אחד כי כולם נבואות עתידות. ואין ככה החמש מגילות, כי איכה הפך שיר השירים

עושה חדשות
הודעות: 7868
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 22, 2016 9:59 pm

ובשולי הדברים, אציגה כאן לזיכרון אשר רשום אצלי בשולי קהלת.

א-א ברש"י וזרח השמש, (מהספרי) כל הנחלים הולכים אל הים, כינה את הרשעים בחמה ובלבנה וים שאין להם מתנת שכר. ונראה הכוונה דהרי החמה ולבנה וים ג"כ עושים רצונו ית', ואעפ"כ אין להם קיבול שכר, והטעם כיון דאי"ז בבחירתם. וגם הרשעים ע"י העונש שמקבלים והדין הנעשה בהם מתעלה שמו ית', ואעפ"כ כיון דאי"ז ע"י הבחירה שלהם אין להם קבלת שכר.
ב-ח עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות. ובמדרש עשיתי לי שרים ושרות אלו התוספתות, ותענוגות אלו האגדות שהן ענוגי של מקרא, שדה ושדות דיינין זכרים ודיינות נקבות. בענין כשרות אשה לדון עי' תוס' יבמות מה, ב גיטין פח, ב ב"ק טו, א שבועות כט, ב ושו"ע חו"מ סי' ז ס"ד ונו"כ.
ג-ד עת ספוד ועת רקוד. קול אליהו (וכעי"ז באור תורה אות קכג) "הנה בכל העתות כתיב בלמ"ד עת לבכות ועת לשחוק וכן כולם, וכאן בשני עתות הללו כתיב בלא למ"ד, ויש לומר דבא לרמז מה דאיתא בגמרא בכמה דוכתי (כתובות דף י"ז מגילה ג.) מבטלין תלמוד תורה מפני הוצאת המת והכנסת כלה, לכן כתיב גבי שני עתות הללו בלא למ"ד דהוא לימוד, לרמז דאז מבטלים הלימוד (שנות אליהו. ביכורי אביב. עטרת שמואל). הגהה: ויש להעיר ג"כ על עת לקרוע למה נכתב בלמ"ד הלא בעת הקריעה ג"כ אסור בלימוד ומדוע כתוב בלמ"ד. וי"ל כי יש עת לקרוע שמותר ללמוד כגון השומע ברכת השם ואפילו ברכת הכינוי (כמבואר ביור"ד סי' ש"מ סעיף ל"ז) חייב לקרוע, ואינו פטור מת"ת. נמצא למ"ד בעת שחייב לקרוע". וכבר כ"כ באבודרהם ברכת אירוסין ונישואין "ואמרינן בפ"ק דמגילה (ד, ב) מבטלין ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה. ויש סמך לדבר שתמצא בקהלת עת ללדת עת למות וגו' שהם בלמ"ד. ותמצא עת ספוד ועת רקוד בלא למ"ד כלומר בעת ספוד דהיינו בהוצאת המת ועת רקוד דהיינו כשמרקדים לפני הכלה מבטלין הלמוד ע"ש שחסר משניהם למ"ד". וצ"ע בהא דכתיב "עת כנוס אבנים". (ואולי לפמש"כ במדרש להשליך אבנים בשעה שאשתך טהורה, וכנוס בשעה שהיא טמאה, ופי' המפ' דיריית הזרע המשיל להשלכת אבנים, וא"כ בשעה שהיא טמאה הרי אין כניסת אבנים, אלא דבא לאפוקי מלהשליך אבנים, ולכך אמר 'כנוס' ולא 'לכנוס'). ויתכן עוד דהוא ע"ד עת מלחמה ועת שלום, והיינו דיש עת ספוד ועת רקוד, ולא איירי במעשה ההספד והריקוד.
ו-ב איש אשר יתן לו וכו' ובירו' הוריות פ"ג ה"ה אי' "עושר זה המקרא נכסים אילו הלכות וכבוד זה התוספת ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה אילו משניות גדולות כגון משנתו של ר' חונה ומשנתו של רבי הושעיה ומשנתו של בר קפרא ולא ישליטינו האלקים לאכול ממנו זה בעל אגדה שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטמא ולא מטהר כי איש נכרי יאכלנו זה בעל התלמוד". (וכ"ה במד"ר כאן בתוספת קצת). ויש להביא ע"ז עוד ד' הירו' במעשרות פ"ג ה"ד ז"ל "רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא היתה ניטלת בדוקני. דלמא רבי זעירא ורבי אבא בר כהנא ורבי לוי הוון יתבין והוה רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא וצוח להון סיפרי קיסמי. אמר ליה רבי בא בר כהנא למה את מקנתר לון שאל ואינון מגיבין לך. אמר ליה מהו דין דכתיב [תהילים עו יא] כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. אמר ליה כי חמת אדם תודך בעולם הזה שארית חמות תחגור לעולם הבא. אמר ליה או נימר כי חמת אדם תודך בעולם הבא שארית חמות תחגור בעולם הזה. אמר רבי לוי כשתעורר חמתך על הרשעים צדיקים רואין מה את עושה להן והן מודין לשמך. אמר רבי זעירא היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום. ירמיה בני אזל צור צור דוקניתא דהיא טבא מן כולם".
ו-ג אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל. ובחז"ל "אם יוליד איש מאה. זה קין שהוליד מאה בנים. ושנים רבות יחיה. שהיה תלוי באותה דופן של אותה תיבה ובא מבול ושטפו, דכתיב וימח את כל היקום ר' אבא אמר קיומיה, אבא אוקימנא. אמרתי טוב ממנו הנפל. זה הבל". ובתו"ח בסנהד' קי, א כ' "ונראה דלכך כתיב גבי עדת קרח ואת כל היקום אשר ברגליהם רמז לקין שנאמר ומחיתי את כל היקום ואיתא במדרש רבה פרשת נח ר' לוי בשם ריש לקיש אמר זה קין שהיה תלוי ברפיון וכו' ונקרא יקום לפי שקם על הבל אחיו". ואפשר לרמוז עוד כי קין בגי' היקום (עם הכולל).
ח-ד באשר דבר מלך שלטון. ובמדרש "א"ר בון כתיב (דברים ו') לא תנסו, (בראשית כ"ב) והאלוקים נסה, (ויקרא י"ט) לא תקום ולא תטור כתיב (נחום א') אל קנא ונוקם ה', א"ר לוי לרב שהיה מצוה את תלמידו, ואומר לו לא תטה משפט והוא מטה משפט, לא תכיר פנים והוא מכיר פנים, אמר לו התלמיד רבי לך שרי ולי אסור, אמר לו איני אומר לך אלא שלא תלוה לישראל ברבית אבל הלוה לעובדי כוכבים שנא' (דברים כ"ג) לנכרי תשיך, כך אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע הא כתבת בתורתך (ויקרא י"ט) לא תקום ולא תטור ואת נוקם ונוטר אמר להון לישראל לא אטור דכתיב (תהלים ק"ג) לא לנצח יריב ולא לעולם יטור, אבל לעובדי כוכבים (נחום א') נוקם ה' לצריו ונוטר הוא לאויביו, אמר הכתבתי בתורתי לא תקום ולא תטור את בני עמך, אבל נוקם את לעובדי כוכבים שנא' (במדבר ל"א) נקם נקמת בני ישראל לקיים מה שנאמר באשר דבר מלך שלטון".
ואפ"ל לפ"ז כוונת הפייטן שאמר 'משוך חסדך ליודעיך קל קנא ונוקם', ולכאו' הר"ז ממידת הדין ולא חסד, אלא דע"כ קנא ונוקם היינו לנקום נקמת ישראל מאת הגויים. והדין שעושה בהם ודאי הוא בבחינת משיכת חסדו ליודעיו. וכ"ה לש' הפס' בנחום פ"א פ"ב "אל קנוא ונקם ה' נקם ה' ובעל חמה נקם ה' לצריו ונוטר הוא לאיביו". ומ"מ המפרשים שאיסור הנקימה והנטירה הוא מחמת חיסרון האמונה בהשגחה, צ"ע דהרי מותר בעכו"ם, (וכן מותרת הנקימה על צער הגוף וכו'). ועי' כלי יקר על הפס' לא תיקום וכו'. ובדרשות הר"ן הדרוש הי' כ' "כי העונש מצד עצמו אינו דבר משובח, שאילו היה כן, לא הזהירה התורה עליו, כמו שכתוב (ויקרא יט יח) לא תקום ולא תטור את בני עמך, כי התורה לא תמנע הפעולות הטובות מצד עצמן. ומה שיתואר השם יתברך עליה, באמרו (נחום א ב) אל קנא ונוקם, איננו מתואר בה מצד הנקמה בעצמה, אבל מצד הטוב הנמשך ממנה. ולפיכך אמרו רבותינו ז"ל אין רע יורד מן השמים, שאי אפשר שמי שהוא הטוב הגמור ומקור הטובות כולם, ימשך ממנו רע בעצם, אבל כל מה שנמשך ממנו יבא לתכלית טוב. ולכן כל מה שיעניש השם יתברך האדם בעולם הזה, הוא על זה הדרך, אם להישיר החוטא בעצמו שישוב מדרכו הרעה, ואם אינו מקבל הישרה, לישר אחרים שלא יהיו רעים כמוהו".
י-א זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח. כ' בכלי יקר פ' מצורע "רצה לומר אלו בעלי הלשון שנמשלו לזבובים וברוח שפתיו ימית כי לשון הרע תלתא קטיל (דברים רבה ה י) על כן קראם זבובי מות, ואמר יבאיש כי כל כוונתם להבאיש ריח אנשים טובים. יביע שמן רוקח, יביע לשון דיבור ורצה לומר שהוא מדבר אפילו מן איש שלם אשר ריחו נודף כשמן רוקח מכל מקום הוא משתדל להבאיש ריחו. יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט, כי בעיניו אותו סכלות מעט שהוא רואה בזולתו הוא יקר וכבוד בעיניו יותר מכל חכמה וכבוד שרואה בו עד שזה הסכלות מעט מכריע את כל החכמה והכבוד. ונתן טעם לדבר (שם פסוק ב) לפי שלב חכם לימינו היינו לדון הבריות לכף זכות, כמו שאמרו חז"ל (תנחומא שמות יח) אלו מיימינים לזכות וכו' ולב כסיל לשמאלו, לדון את הבריות לכף חובה על כן לעולם אינו מספר במעלות זולתו כי אם בגנותו, וטעמו של דבר לפי שגם בדרך שהסכל הולך לבו חסר. ואמר לכל סכל הוא (שם פסוק ג) רצה לומר כל הפוסל במומו פוסל (קידושין ע ב) וסכל זה החושד בכשרים יודע בעצמו שאותו חסרון ודופי שמטיל בזולתו יש גם בו וגם הוא לבו חסר מן אותו דבר, על כן אמר לכל כי סכל הוא ותולה גם באחרים אותו סכלות שהוא יודע שישנו בו בעצם וראשונה וסובר מאחר שהוא עושה כן כולם עושים כאלה. אלו הם הזבובים החוקרים תמיד אחר מומי הבריות וחסרונן כדרך שנאמר (שמות לג ח) והביטו אחרי משה, לפיכך נלקו בצרעת שנקרא ראתן כי כשם שהם בעלי ראתן שרואים ומסתכלים אחרי מומי בני האדם כך נלקו בצרעת שנקרא ראתן".
אמנם מאידך המפרשים כאן וכ"ה בדרשות חז"ל טרחו להסביר איך פעמים באמת זבובי מוות מבאישים שמן רוקח וכן הסיכלות מכרעת את החכמה. וכגון בעבירה שהכריעה את הבינוני לכף חובה, וכענין שנאמר חוטא א' יאבד טובה הרבה.
י-ב לב חכם לימינו. שמעתי מהר"נ טייץ ז"ל שפי' עפ"ד חז"ל (בכמ"ד) "ר' חנין דציפורין פתר קרא בתלולית זו של עפר מי שטפש מהו אומר מי יכול לקצות את זו מי שפקח מהו אומר הריני קוצץ שתי משפלות היום שתי משפלות למחר עד שאני קוצץ את כולה כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה נזיקין ל' פרקים כלים ל' פרקים מי שפיקח מהו אומר הריני שונה שני הלכות היום שני הלכות למחר עד שאני שונה את כל התורה כולה", וזהו לב חכם לימינו היינו למה שכבר למד, ולב כסיל לשמאלו היינו נזיקין ל' פרקים וכו'.
יב-יג. סוף דבר וכו'. כ' בס' תורת המנחה דרוש פד "ושלמה המלך חיבר הספר הזה על מעשה בראשית בחכמה צפונה, ורצה להודיע תכלית מעשה בראשית ותכלית כל תכלית הנמצאים והוא עיקר הכל, ותלה העיקר בטפל והגביר הטפל על העיקר, ודיבר בנגלה על הטפל והוא עסקי העולם השפל, ועל כן תמצא ברוב דבריו משבח החיים והשמחה ועניני התענוגים והמאכל והמשתה ודוק ותשכח. וכדי שלא יטעו המון העם בדבריו ויהיו סבורים שאין תקוה ואחרית ולא תכלית אחרת אחר המיתה, וכמו שמשמע מפשטי דבריו כגון (קהלת ט י) כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה, (שם ג כב) וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו, (שם ה יז) הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמול תחת השמש מספר ימי חייו אשר נתן לו האלקים כי הוא חלקו, (שם ח טו) ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו, והרבה כיוצא בזה. וכדי שלא יטעו בזה, בא בסוף דבריו להזהיר כדי לחקור על הדברים ואמר דברי חכמים כדרבונות וגו', כלומר רמז רמזתי לך בכל מה שאמרתי ואין הדברים כמשמען. ועדיין נתירא שמא לא ירגישו בדבר עד שבא ואמר סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא וגו', כל הנשמע מן הדבר ההוא את האלקים ירא ואת מצותיו שמור וגו', ואין הנשמע ממנו כמשמעו. ומזה הפסוק התבוננו רז"ל מה היתה כוונתו, כי לא היתה כוונתו אלא לעבודת השם ית'. שכך אמרו (שבת ל ב) בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת עד שמצאו תחלתו וסופו יראת שמים, תחלתו דכת' (שם א ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, במה שיעמול תחת השמש אין לו יתרון אבל במה שיעמול למעלה מן השמש יש לו יתרון. וסופו דכת' את האלקים ירא ואת מצותיו שמור וגו', אם כן סופו הוכיח על תחלתו שכל שמחה ותענוג וטובה שדיבר אינן כמשמען בעולם הזה אלא בעבודת השם יתברך".
רבה פ' א- (וכעי"ז בשה"ש רבה) א"ר סימון בשם ר' שמעון בן חלפתא לבלווטוס שהיה גדל בפלטין של מלכים, אמר לו המלך שאל מה אתן לך, אמר אותו בלווטוס, אם שואל אני כסף וזהב או מרגליות טובות הוא נותן לי, בגדים הוא נותן לי, אלא אני שואל בתו והכל ינתן לי בכלל בתו, כך בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלקים שאל מה אתן לך, אמר שלמה אם אני שואל כסף וזהב ומרגליות הוא נותן לי, אלא הריני שואל את החכמה והכל בכלל, הה"ד ונתת לעבדך לב שומע, אמר לו הקב"ה החכמה שאלת ולא שאלת לך עושר וכבוד ונפש אויביך, לפיכך החכמה והמדע נתון לך ועל ידי כן גם עושר ונכסים וכבוד אתן לך מיד ויקץ שלמה והנה חלום, א"ר יצחק חלום עומד על כנו. וצ"ע דמלש' חז"ל כאן וכן מהמשל לבלווטוס משמע דהטעם ששלמה בחר בחכמה אי"ז משום שויתר על עושר וכו' אלא מפני שהכל בכלל, ומהו שאמר לו הקב"ה החכמה שאלת ולא שאלת לך עושר וכו' וכאמור במלכים שם "ויאמר אלקים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך וכו' וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך". ועי' מלבי"ם שם, ועדיין צ"ע.
שם. "יש מן הרשעים שהיו חברים זה לזה בעולם, אחד מהם הקדים ועשה תשובה בחייו קודם מיתתו, ואחד לא עשה תשובה קודם מיתתו, זכה זה שעשה בחייו ועמד בצד חבורה של צדיקים, וזה עומד בצד חבורה של רשעים והוא רואה את חבירו ואומר שמא משוא פנים יש בעוה"ז אוי לאותו האיש, הוא וזה היינו בעולם יחד שהיינו כאחד וגנבנו כאחד וגזלנו כאחד ועשינו כל מעשים רעים שבעולם כאחד, מפני מה זה בצד חבורה של צדיקים ואותו האיש בצד חבורה של רשעים, ואומר לו שוטה שבעולם מנוול היית לאחר מיתתך ימים ושלשה ולארון לא הכניסוך ובחבלים גררוך לקבר תחתיך יוצע רמה ומכסיך תולעה וראה חברך בניוולך ונשבע לשוב מדרך רשעתו ועשה תשובה כצדיק וגרמה לו תשובתו ליטול לכאן חיים וכבוד וחלק עם צדיקים כל כך למה שהיתה ספיקא בידך לשוב ואילו שבתה היה טוב לך, והוא אומר להם הניחו לי ואלך ואעשה תשובה ומשיבין אותו ואומרים לו אי שוטה שבעולם אין אתה יודע שהעוה"ז דומה לשבת ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת אם אין אדם מתקן מערב שבת מה יאכל בשבת, ואין אתה יודע שהעולם שבאת ממנו דומה ליבשה והעוה"ז דומה לים ואם אין אדם מתקן לו ביבשה מה יאכל בים, ואין אתה יודע שהעוה"ז דומה למדבר ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב אם אין אדם מתקן לו מן היישוב מה יאכל במדבר מיד חורק שיניו ואוכל את בשרו שנאמר הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו, והוא אומר הניחו לי ואראה בכבוד חברי והן אומרין שוטה שבעולם מצווין אנו מפי הגבורה שלא יעמדו צדיקים בתוך רשעים ולא רשעים בתוך צדיקים ולא טהורים בצד טמאים ולא טמאים בצד טהורים, ועל מה אנו מצווין על השער הזה שנאמר זה השער לה' וגו', מיד קורע את בגדיו ותולש את שערו שנאמר רשע יראה וכעס".
ויל"ע למה מבקש לראות בכבוד חבירו, והא אדרבה ע"ז ודאי נאמר שיהיה נכווה מחופתו של חבירו. ויתכן דכיון שגזלו וגנבו כא', וע"י התשובה נעשו עוונות כזכויות, לכן הוא רוצה לראות בכבוד חבירו, להשתייך לצד הזכות שיש בעוונות אחר שעושים עליהם תשובה מאהבה, וע"ז אומרים לו "שלא יעמדו צדיקים בתוך רשעים ולא רשעים בתוך צדיקים ולא טהורים בצד טמאים ולא טמאים בצד טהורים".


נוטר הכרמים
הודעות: 5706
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מגילת קהלת וספר משלי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 25, 2016 9:00 am

טעם לקריאת מגילת קהלת בשבת חוה"מ דסוכות
מתוך שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לו
באו"ח בסימן תרס"ג סעי' ב' ברמ"א: ונוהגין לומר קהלת בשבת של חוה"מ וכו'. ומסביר המג"א בס' ת"צ סק"ח שהוא זה מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת ולשמחה מה זו עושה . והועתק גם במשנ"ב שם בס"ק י"ז ע"ש.
והפרי מגדים בסימן ת"צ בא"א סק"ח כותב טעם מדידיה שהוא מפני שכתוב בו תן חלק לשבעה ולשמונה ימי החג. והוא מהד"מ בטור סי' ת"צ בשם האבודרהם עיין שם.
ולענ"ד היה נראה לומר טעמא אחרינא לקריאה זאת של קהלת בן דוד בחוה"מ. דהוא זה מפני שקהלת בן דוד חינך אז את הבית הראשון וקבעו להימים שלפניו ולימים אלה בחיבורים לימי חג ככתוב במלכ"א ח' - ס"ה: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלקינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום. ומפרש רש"י שבעת ימים של חינוך ושבעת ימים חג הסוכות. [ויעוין מהנאמר בזה בגמ' במסכת מועד קטן ד' ט' ע"א ואכמ"ל].
ולכן לזכר כל זה קבעו לקרוא בימים אלה מגילת קהלת שחיברה קהלת בן דוד שחינך בימים אלה בנין בית ראשון שיבנה בב"א.
ואני מוצא סמוכים לנימוקי זה בפיוט של "אום נצורה" שאומרים בשבת חוה"מ דכתוב שם קטע כזה: "כהושעת קהלת ועמו בבית עולמים רצוך בחגגם שבעה ושבעה ימים כן הושע נא". הרי שבשבת חוה"מ מזכירים את האמור לשבח ומתחננים להשי"ת שיושיע לנו כשם שהושיע לקהלת ועמו בבית עולמים בחגגם שבעה ושבעה ימים. ולכן קבעו איפוא שפיר לקרוא לשם כך גם מגילת קהלת בשבת חוה"מ סוכות.
ואמרתי נימוקי זה לכמה תלמידי חכמים גדולים וקראו לו קילוס עד שהיה לפלא בעיניהם מדוע שלא נזכר גם נימוקי נפלא זה.

סליחות
הודעות: 645
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

על פי מה איכה נקראת 'מגילה'?

הודעהעל ידי סליחות » ב' אוגוסט 19, 2019 8:54 pm

ידוע שמה שנקרא בגמ' בשם 'קינות' - בתקופת הראשונים התחילו לקרוא לזה בשם 'מגילת איכה'. ולמעשה בשלב מאוחר יחסית לגמרא מצאנו שקיימות חמש מגילות: רות, שיר השירים, קהלת, איכה ואסתר. חוץ מאסתר, שהיא נזכרה בשם זה במשנה.

במסכת סופרים (פי"ד ה"ג) שנכתבה בזמן הגאונים:
"ברות ובשיר השירים באיכה ובמגלת אסתר‏[1] צריך לומר על מקרא מגילה ואע"פ שכתובה בכתובים". ומשמע לכאורה שכבר אז נקראה מגילה.

מאידך במסכת סופרים בעצמה (פי"ח ה"ה) נאמר:
"יש שקוראין ספר קינות בערב..."

שאלתי כעת על פי מה נקבע שחמשת ספרים אלה מכונים 'מגילה' וספרים אחרים לא. האם זה על פי גדלם?

שמואל שלומוביץ
הודעות: 344
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: על פי מה איכה נקראת 'מגילה'?

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' אוגוסט 19, 2019 9:00 pm

מגילת קינות נקראה כן הרבה בירושלמי ובמדרשים.
ירושלמי שבת פרק טז הלכה א
דלמא רבי ורבי חייא רבא ור' ישמעאל בי רבי יוסה היו יושבין ופושטין במגילת קינות ערב תשעה באב שחל להיות בשבת מן המנחה ולמעלה.

ובירמיהו פרק לו נזכרה מגילת ספר שכתב ירמיהו הנביא וחז"ל פירשו שהיא מגילת איכה.
אמנם בב"ב יד ע"ב רק אסתר נקרא מגילה.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים