מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

צ"ב בפסוקי קהלת

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
לא נורא
הודעות: 48
הצטרף: ד' אוקטובר 26, 2016 9:59 am

צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי לא נורא » ה' אוקטובר 27, 2016 11:14 pm

כבוד החברים הגאונים.
לכאו' צריך כאן לתירוץ שנראה לסתירה:
קהלת ז, יב: כי בצל החכמה בצל הכסף. וברש"י: כל מי שישנו בצל החכמה ישנו בצל הכסף שהחכמה גורמת לעושר שיבא.
ובפרק ט, יא: וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר.

עקביה
הודעות: 2800
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי עקביה » ו' אוקטובר 28, 2016 12:11 am

פשוט צריך לקרוא את רש"י גם על קהלת ט, יא.

לא נורא
הודעות: 48
הצטרף: ד' אוקטובר 26, 2016 9:59 am

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי לא נורא » ו' אוקטובר 28, 2016 12:29 am

ש'כוח, קראתי לפני ששאלתי. מה כוונתך בזה?

עקביה
הודעות: 2800
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי עקביה » ו' אוקטובר 28, 2016 1:16 am

מדברי רש"י עולה שכוונת הכתוב לומר שאין הכרח שתמיד לחכמים יהיה לחם, ולא לנבונים עושר.
אין זו סתירה לכך שבד"כ בצל החכמה בצל הכסף.

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 28, 2016 2:04 am

אם כבר הוזכר, מענין לקרוא (למי שעדיין אינו מכיר) את המעשה עם ר' שמעון בן שטח, ינאי והנזירים, המוזכר בו הפס' הנ"ל.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי נשר » ו' אוקטובר 28, 2016 2:05 am

איני זוכר מי אבל אחד מהפרשנים אולי אפי' ראשונים מסביר שהסיבה שרצו לגנוז ספק קהלת היא ריבוי הסתירות והוא מונה אחת עשרה סתירות אולי היא אחת מהם.

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 28, 2016 2:12 am

נשר כתב:איני זוכר מי אבל אחד מהפרשנים אולי אפי' ראשונים מסביר שהסיבה שרצו לגנוז ספק קהלת היא ריבוי הסתירות והוא מונה אחת עשרה סתירות אולי היא אחת מהם.

שבת דף ל' ע"ב כתוב:
אמר ר' יהודה בריה דר' שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר
קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה.
הגמרא מציינת שתי דוגמאות:
ומאי דבריו סותרין זה את זה?
כתוב: "טוב כעס משחוק" וכתוב: "לשחוק אמרתי מהולל",
כתוב: ושבחתי אני את השמחה" וכתיב: "ולשמחה מה זו עושה?"
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/kohelet2.htm

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי נשר » ו' אוקטובר 28, 2016 2:18 am

זכרתי את האבן עזרא ולא את הגמ', לא נעים.

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 28, 2016 2:20 am

"...ואין זה הספר מוכן לדבר על סוד הנפש כי עמוק הוא ולא יוכל מבין לעמוד על האמת כי אם אחר קריאת ספרים רבים, ולולא שהוצרכתי להזכיר חלקי הנפשות בעבור פירושי הפסוקים, לא רמזתי לכלל אף לפרט ועיקר הצורך הוא שיראו בדברי שלמה בספר הזה דברים קשים מהם שיאמר במקומות רבים דבר ויאמר הפך הדבר ובעבור זה אמרו חכמי ישראל ז"ל בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה.
אמר טוב כעס משחוק והפך זה כי כעס בחיק כסילים ינוח, וכן כי ברוב חכמה רוב כעס והפך זה והסר כעס מלבך, וכן טוב אשר יפה לאכול ולשתות והפך זה טוב ללכת אל בית אבל, וכן ושבחתי אני את השמחה והפך זה ולשמחה מה זו עושה, וכן כי מה יותר לחכם מן הכסיל והפך שיש יתרון לחכמה, וכן ושבח אני את המתים והפך זה כי לכלב חי הוא טוב, וכן כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול והפך כי עת לכל חפץ, וכן וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים והפך יש רשע מאריך ברעתו, וכן אשר יהיה טוב ליראי האלהים והפך יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים והמחפש היטב ימצא עוד כאלה בספר הזה..."
(אב"ע קהלת ז ג)

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 28, 2016 2:24 am

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה תחילתו דברי תורה דכתיב (קהלת א, ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמרי דבי ר' ינאי תחת השמש הוא דאין לו קודם שמש יש לו סופו דברי תורה דכתיב (קהלת יב, יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם מאי כי זה כל האדם אמר רבי (אליעזר) כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה ר' אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה שמעון בן זומא אומר לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה ומאי דבריו סותרין זה את זה כתיב (קהלת ז, ג) טוב כעס משחוק וכתיב (קהלת ב, ב) לשחוק אמרתי מהלל כתיב (קהלת ח, טו) ושבחתי אני את השמחה וכתיב (קהלת ב, ב) ולשמחה מה זה עושה לא קשיא טוב כעס משחוק טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעוה"ז משחוק שמשחק הקב"ה על הרשעים בעולם הזה ולשחוק אמרתי מהלל זה שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעולם הבא ושבחתי אני את השמחה שמחה של מצוה ולשמחה מה זה עושה זו שמחה שאינה של מצוה ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר (מלכים ב ג, טו) ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' אמר רב יהודה וכן לדבר הלכה אמר רבא וכן לחלום טוב איני והאמר רב גידל אמר רב כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה שנאמר (שיר השירים ה, יג) שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרי מור עובר אלא מר עובר אל תקרי שושנים אלא ששונים לא קשיא הא ברבה והא בתלמיד ואיבעית אימא הא והא ברבה ולא קשיא הא מקמי דלפתח הא לבתר דפתח כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא ואף ספר משלי בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו אמרי ספר קהלת לאו עיינינן ואשכחינן טעמא הכא נמי ליעיינן ומאי דבריו סותרים זה את זה כתיב (משלי כו, ד) אל תען כסיל כאולתו וכתיב (משלי כו, ה) ענה כסיל כאולתו לא קשיא הא בדברי תורה הא במילי דעלמא.

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 28, 2016 2:30 am

לא נורא כתב:כבוד החברים הגאונים.
לכאו' צריך כאן לתירוץ שנראה לסתירה:
קהלת ז, יב: כי בצל החכמה בצל הכסף. וברש"י: כל מי שישנו בצל החכמה ישנו בצל הכסף שהחכמה גורמת לעושר שיבא.
ובפרק ט, יא: וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר.

viewtopic.php?p=308914#p308914

רוטשילד
הודעות: 1
הצטרף: ג' מרץ 26, 2019 10:29 pm
שם מלא: רוטשילד

Re: צ"ב בפסוקי קהלת

הודעהעל ידי רוטשילד » ד' אוגוסט 14, 2019 3:52 pm

לא נורא כתב:כבוד החברים הגאונים.
לכאו' צריך כאן לתירוץ שנראה לסתירה:
קהלת ז, יב: כי בצל החכמה בצל הכסף. וברש"י: כל מי שישנו בצל החכמה ישנו בצל הכסף שהחכמה גורמת לעושר שיבא.
ובפרק ט, יא: וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר.


כיוונת לשאלת המהרש"א סנהדרין צב. על הגמ' שם

ז"ל: "ואמר ר' אלעזר כל אדם שיש בו דעה לסוף מתעשר" לכאורה קשה שהרי נאמר לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר? ויש ליישב ע"פ מ"ש בנידה ע: (הנ"ל) מה יעשה אדם ויתעשר אמר להן ירבה בסחורה... אמרו לו הרבה עשו כן ולא הועילו אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו וז"ש כל שיש בו דעה לסוף מתעשר דבתחלה מרבה בסחורה ולבסוף שרואה בשכלו ודעתו שלא הועיל לו גמר בדעתו לבקש רחמים ממי שהעושר שלו וז"ש בהפך זה מי שאין בו דעה לסוף גולה וכו' דמתוך שמרבה בסחורה ולא הועיל לו ולפי שאין בו דעת אין מבקש רחמים ונעשה עני לבסוף והוא גולה אף ממקומו שצריך למכרו מחמת דחקו וק"ל.

וא"כ אפש"ל כך ג"כ בכוונת רש"י שהחכמה גורמת לעושר, היינו שיש בו דעה להתפלל ולבקש רחמים ממי שהעושר שלו! וכמבואר.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: יאיר אתמר, שמואל שלומוביץ ו־ 12 אורחים