רש''י,ח, ד'.
בחדש השביעי. בשבעה עשר יום. מכאן אתה למד שהיתה התיבה משוקעת במים י"א אמה. שהרי כתיב בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים, זה אב שהוא עשירי למרחשון לירידת גשמים, והם היו גבוהים על ההרים חמש עשרה אמה, וחסרו מיום אחד בסיון עד אחד באב, חמש עשרה אמה לששים יום, הרי אמה לד' ימים, נמצא שבי"ו בסיון לא חסרו אלא ד' אמות, ונחה התיבה ליום המחרת, למדת שהיתה משוקעת י"א אמה במים שעל ראשי ההרים:
לכאורא הקושיא עצומה, המים היו מסביב לכדור הארץ. הכדור הוא עגול, וקוטר השכבות של עיגול אינן שוות, אלא ככל שהשכבה חיצונית היא גדולה יותר. נמצא שאם ביום הראשון רבע אמה, הרי שלמחרת הקיפו המים חלק קטן יותר, ואיך כותב רש''י באופן מוחלט ''אמה לד' ימים''? וא''כ נמצא החשבון לכאורא לא מכוון?