פלתי כתב:כאשר מדובר בבעלי חיים בין אם נאסרו בבשר בין אם לא נאסרו, אין הכוונה לציווי כפשוטו דומיא דאדם שנאסר לאכול בשר. אלא הפירוש הוא שכך ברא ה' בטבעם שלא יאכלו בשר. וכמו שאנחנו רואים בבהמות שאינן אוכלות בשר, לא מפני שנצטוו אלא שכך הוא טבעם והרגלם.
ממילא אינני חושב שבעלי החיים צריכים שיתיר להם לאכול בשר, אלא ברגע שהשי"ת שינה את טבעם שיאכלו בשר הם יאכלו ללא שום או היתר מיוחד בפסוקים. למה הדבר דומה, להא דהאדם היה רודה בכל חית השדה, ולא היה לחיות היתר לטרוף את האדם, כלומר שה' נתן בטבעם של כל בעלי החיים להיות נרדים ומפחדים מהאדם באשר הוא אדם. ואמנם לאחר שהאדם חטא, הסיר ה' פחדו מעל בעלי החיים, והוי ליה כאילו הותר לבעלי החיים לטורפו (ללא שום פסוק וציווי מיוחד לכך).
זקן ששכח כתב:פלתי כתב:כאשר מדובר בבעלי חיים בין אם נאסרו בבשר בין אם לא נאסרו, אין הכוונה לציווי כפשוטו דומיא דאדם שנאסר לאכול בשר. אלא הפירוש הוא שכך ברא ה' בטבעם שלא יאכלו בשר. וכמו שאנחנו רואים בבהמות שאינן אוכלות בשר, לא מפני שנצטוו אלא שכך הוא טבעם והרגלם.
ממילא אינני חושב שבעלי החיים צריכים שיתיר להם לאכול בשר, אלא ברגע שהשי"ת שינה את טבעם שיאכלו בשר הם יאכלו ללא שום או היתר מיוחד בפסוקים. למה הדבר דומה, להא דהאדם היה רודה בכל חית השדה, ולא היה לחיות היתר לטרוף את האדם, כלומר שה' נתן בטבעם של כל בעלי החיים להיות נרדים ומפחדים מהאדם באשר הוא אדם. ואמנם לאחר שהאדם חטא, הסיר ה' פחדו מעל בעלי החיים, והוי ליה כאילו הותר לבעלי החיים לטורפו (ללא שום פסוק וציווי מיוחד לכך).
א. לדעתי זה הוא חידוש גדול ועצום לומר שהיה שינוי בטבע בעלי החיים הטורפים. ולמצער יש למצוא לכך מקור כלשהוא.
ב. אני גם מפקפק מאוד באמיתות החידוש. שאם נכון הוא מה היה חששו של קין 'והיה כל מוצאי יהרגני'. הרי אין טבעם לעשות זאת.
ג. הנמשל רחוק מאוד מן המשל, שהרי הבעיה כאן היא בנטרף ולא בטורף.
דוד העיתונאי כתב:
זקן ששכח כתב:דוד העיתונאי כתב:
א. זה חידוש שה' שינה את טבע בעלי החיים ? ומה יותר פשוט - שה' נתן לחיות "תורה ומצוות" בהתחלה אסר עליהם ואח"כ התיר להם ?!
אדרבה, הפשטות הוא ששינה את טבע הנהגתם.
ב. הסיפור עם קין היה אחרי חטא אדם הראשון, וכבר סר פחד האדם מעל בעלי החיים, לא כך ?
ג. העיקרון זהה, על בע"ח שאין לו דעת ה' לא ציוה במילים אלא שינה את טבעו, או שהתיר את ה"נטרף" שנתן לו טבע לאכול בשר, או שהתיר "לטרוף" שנתן לו טבע שלא יחשוש מהאדם לטורפו.
צדיק613 כתב:מה שיש לעיין בפשטות ההיתר אחרי התיבה היתה היות שניצלו בזכות נח א"כ דגים שבים שלא מתו במבול למה מותרים באכילה.
זקן ששכח כתב:צדיק613 כתב:מה שיש לעיין בפשטות ההיתר אחרי התיבה היתה היות שניצלו בזכות נח א"כ דגים שבים שלא מתו במבול למה מותרים באכילה.
ראיתי ציטוט בשם משך חכמה שהוא כדי שלא להטיל קנאה במעשי בראשית. לא הספקתי לראות בפנים, אבל אם הציטוט מדוייק יש לעיין מאי שנא מקנאה שיש בין בהמות כשרות לשאינן כשרות.
זקן ששכח כתב:בראשית ט ג: כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.
וברש"י על אתר: לכם יהיה לאכלה - (סנהדרין קט) שלא הרשיתי לאדם הראשון בשר אלא ירק עשב ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל.
שאלתי היא, אם בני האדם הותרו באכילת בשר, אבל בעלי החיים מאימתי הותרו בכך?
הרי בשעה שנצטווה האדם והותר באכילת ירקות ופירות, בה בשעה נאמרו דברים אלו גם לבעלי החיים, ומעתה יש לדעת מאיזו שעה הותרו אף בבשר?
פייערמאן כתב:זקן ששכח כתב:בראשית ט ג: כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.
וברש"י על אתר: לכם יהיה לאכלה - (סנהדרין קט) שלא הרשיתי לאדם הראשון בשר אלא ירק עשב ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל.
שאלתי היא, אם בני האדם הותרו באכילת בשר, אבל בעלי החיים מאימתי הותרו בכך?
הרי בשעה שנצטווה האדם והותר באכילת ירקות ופירות, בה בשעה נאמרו דברים אלו גם לבעלי החיים, ומעתה יש לדעת מאיזו שעה הותרו אף בבשר?
ראה ברד"ק שכתב דלמ"ד שבני נח הקריבו שלמים הקריבו רק האימורים "והשאר הניח לחי' ולעופות כי הוא לא אכלו כי לא היו אוכלים בשר" עכ"ל, משמע שהחיות היו מותרים לאכול בשר.
זקן ששכח כתב:פלתי כתב:כאשר מדובר בבעלי חיים בין אם נאסרו בבשר בין אם לא נאסרו, אין הכוונה לציווי כפשוטו דומיא דאדם שנאסר לאכול בשר. אלא הפירוש הוא שכך ברא ה' בטבעם שלא יאכלו בשר. וכמו שאנחנו רואים בבהמות שאינן אוכלות בשר, לא מפני שנצטוו אלא שכך הוא טבעם והרגלם.
ממילא אינני חושב שבעלי החיים צריכים שיתיר להם לאכול בשר, אלא ברגע שהשי"ת שינה את טבעם שיאכלו בשר הם יאכלו ללא שום או היתר מיוחד בפסוקים. למה הדבר דומה, להא דהאדם היה רודה בכל חית השדה, ולא היה לחיות היתר לטרוף את האדם, כלומר שה' נתן בטבעם של כל בעלי החיים להיות נרדים ומפחדים מהאדם באשר הוא אדם. ואמנם לאחר שהאדם חטא, הסיר ה' פחדו מעל בעלי החיים, והוי ליה כאילו הותר לבעלי החיים לטורפו (ללא שום פסוק וציווי מיוחד לכך).
א. לדעתי זה הוא חידוש גדול ועצום לומר שהיה שינוי בטבע בעלי החיים הטורפים. ולמצער יש למצוא לכך מקור כלשהוא.
ב. אני גם מפקפק מאוד באמיתות החידוש. שאם נכון הוא מה היה חששו של קין 'והיה כל מוצאי יהרגני'. הרי אין טבעם לעשות זאת.
ג. הנמשל רחוק מאוד מן המשל, שהרי הבעיה כאן היא בנטרף ולא בטורף.
ארי שבחבורה כתב:(פלתי, אתה בטוח שלא ראית את הרמב"ן פעם?)
זקן ששכח כתב:פלתי כתב:כאשר מדובר בבעלי חיים בין אם נאסרו בבשר בין אם לא נאסרו, אין הכוונה לציווי כפשוטו דומיא דאדם שנאסר לאכול בשר. אלא הפירוש הוא שכך ברא ה' בטבעם שלא יאכלו בשר. וכמו שאנחנו רואים בבהמות שאינן אוכלות בשר, לא מפני שנצטוו אלא שכך הוא טבעם והרגלם.
ממילא אינני חושב שבעלי החיים צריכים שיתיר להם לאכול בשר, אלא ברגע שהשי"ת שינה את טבעם שיאכלו בשר הם יאכלו ללא שום או היתר מיוחד בפסוקים. למה הדבר דומה, להא דהאדם היה רודה בכל חית השדה, ולא היה לחיות היתר לטרוף את האדם, כלומר שה' נתן בטבעם של כל בעלי החיים להיות נרדים ומפחדים מהאדם באשר הוא אדם. ואמנם לאחר שהאדם חטא, הסיר ה' פחדו מעל בעלי החיים, והוי ליה כאילו הותר לבעלי החיים לטורפו (ללא שום פסוק וציווי מיוחד לכך).
א. לדעתי זה הוא חידוש גדול ועצום לומר שהיה שינוי בטבע בעלי החיים הטורפים. ולמצער יש למצוא לכך מקור כלשהוא.
ב. אני גם מפקפק מאוד באמיתות החידוש. שאם נכון הוא מה היה חששו של קין 'והיה כל מוצאי יהרגני'. הרי אין טבעם לעשות זאת.
ג. הנמשל רחוק מאוד מן המשל, שהרי הבעיה כאן היא בנטרף ולא בטורף.
פייערמאן כתב:זקן ששכח כתב:בראשית ט ג: כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.
וברש"י על אתר: לכם יהיה לאכלה - (סנהדרין קט) שלא הרשיתי לאדם הראשון בשר אלא ירק עשב ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל.
שאלתי היא, אם בני האדם הותרו באכילת בשר, אבל בעלי החיים מאימתי הותרו בכך?
הרי בשעה שנצטווה האדם והותר באכילת ירקות ופירות, בה בשעה נאמרו דברים אלו גם לבעלי החיים, ומעתה יש לדעת מאיזו שעה הותרו אף בבשר?
ראה ברד"ק שכתב דלמ"ד שבני נח הקריבו שלמים הקריבו רק האימורים "והשאר הניח לחי' ולעופות כי הוא לא אכלו כי לא היו אוכלים בשר" עכ"ל, משמע שהחיות היו מותרים לאכול בשר.
פייערמאן כתב:פייערמאן כתב:זקן ששכח כתב:בראשית ט ג: כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.
וברש"י על אתר: לכם יהיה לאכלה - (סנהדרין קט) שלא הרשיתי לאדם הראשון בשר אלא ירק עשב ולכם כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל.
שאלתי היא, אם בני האדם הותרו באכילת בשר, אבל בעלי החיים מאימתי הותרו בכך?
הרי בשעה שנצטווה האדם והותר באכילת ירקות ופירות, בה בשעה נאמרו דברים אלו גם לבעלי החיים, ומעתה יש לדעת מאיזו שעה הותרו אף בבשר?
ראה ברד"ק שכתב דלמ"ד שבני נח הקריבו שלמים הקריבו רק האימורים "והשאר הניח לחי' ולעופות כי הוא לא אכלו כי לא היו אוכלים בשר" עכ"ל, משמע שהחיות היו מותרים לאכול בשר.
וכן יש לציין לדברי האבן עזרא שכתב 'ותועי לב ישאלו מה אכל בהתיבה כל עוף דורס וכל חי כמו הארי שלא יחי' כי אם מבשר, וזאת איננה שאלה כי מי שלא ימצא בשר יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב' נמצא מדבריו שכבר בתיבה הותרו החיות בבשר, בעת שהאדם לכאורה לא הותר עד אחרי שיצאו מהתיבה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים