איך אומרים לחם בארמית?

[אפרקסתא דעניא]

מתי זה נהמא?

מתי ריפתא?

ומתי פיתא?

[איש_ספר]

ומה עם לחמא?

[אפרקסתא דעניא]

האם מצינו לחמא בתלמודים ובתרגומים, או שמילה זו קיימת רק בהגדה ש"פ?

[שברי לוחות]

המילה לחמא מופיע הרבה פעמים בתרגום

[לייטנר]

האם מצינו לחמא בתלמודים ובתרגומים, או שמילה זו קיימת רק בהגדה ש"פ?

נדרים מט ע"ב:
"הני בבלאי טיפשאי דאכלי לחמא בלחמא"
ביצה טז ע"א:
"הני בבלאי טיפשאי דאכלי נהמא בנהמא"

[מנצפך]

מתי זה ביניתא

ומתי זה כוורא

מתי זה אדרא

ומתי נונא

[תבא]

מתי זה נהמא?

מתי ריפתא?

ומתי פיתא?

ובלשון הקודש:
מתי זה לחם
מתי זה פת (ואקחה פת לחם)
ומתי חלה (חלת לחם שמן)

[מעט דבש]

אעזור קצת:

'ככר לחם' (שמות כט, כג) תרגומו 'פיתא דלחים'.
וכן 'פת לחם' (בראשית יח, ה) 'פיתא דלחמא'.

ופירושו 'חתיכת לחם' (רד"ק ש"א ב, לו).

[ספרא]

הצעה:

פיתא - היינו פת, ואף פת הבאה בכיסנין פת היא, אף שוודאי אינה נקראת לחם, ואף לא נהמא.

ריפתא - מהערוך ערך חמט נראה, כי ריפתא היינו שני כיכרות הדומין זה לזה, והיינו שהיו עושין ב' ככרות שווין, ועושין מהם כריך. לפיכך תמצא הרבה בלשון חכמים, כרכי ריפתא. ולא תמצא כרכי נהמא, ולא כרכי פיתא. (ואולי זו מילה מורכבת רי פיתא, והיינו ב' פתות; ואיני יודע מפני מה 'רי' היא שניים). אך בערוך בערך רף, לא נראה כ"כ כן.

נהמא נראה שהוא תרגום של לחם. וכן לחמא. והן משתי ארמיות שונות.

[מה שנכון נכון]

בברכות מ ע"ב בנימין רעיא כרך ריפתא ואמר בריך רחמנא מאריה דהאי פיתא. ונוסח זה נקבע בשו"ע קסז,י.

ומשמע שפיתא אינה חתיכת פת דוקא, כי הרי צריך לברך לכתחילה על שלם.

האם כמו כן יכול לומר לכתחילה גם דהאי נהמא/לחמא.

הלשון המוציא לחם מן הארץ הוא ע"פ תהילים קד, יד [בתרגום שם לחמא, וכן בתרגומים על לחם מן השמים שמות טז,ד. אולי הוא יותר משמעות של "מזון עיקרי"].

[צופר הנעמתי]

בברכות מ ע"ב בנימין רעיא כרך ריפתא ואמר בריך רחמנא מאריה דהאי פיתא. ונוסח זה נקבע בשו"ע קסז,י.

ומשמע שפיתא אינה חתיכת פת דוקא, כי הרי צריך לברך לכתחילה על שלם.

האם כמו כן יכול לומר לכתחילה גם דהאי נהמא/לחמא.

הלשון המוציא לחם מן הארץ הוא ע"פ תהילים קד, יד [בתרגום שם לחמא, וכן בתרגומים על לחם מן השמים שמות טז,ד. אולי הוא יותר משמעות של "מזון עיקרי"].

ציינו כאן שגם "כיכר לחם" התרגום "פיתא דלחמא", וא"כ לא המשמעות דווקא חתיכה לא שלמה אלא שלחמא הוא גוף הלחם עצמו ופיתא הוא פיסת הלחם כמו שהוא (כיכר או חתיכה).

[בן עזאי]

רק רציתי להעיר שלחמא ופיתא הם הטיות ארמיות של המלים העבריות לחם ופת. הטיות כאלה נפוצים הרבה וכן להיפך הטיות עבריות של מילים ארמיות וכמש״כ החכם שלמה לעוויזאהן במאמר על דקדוק לשון המשנה (מודפס לפני סדר זרעים במשניות ווילנא/זכר חנוך).

[דודי צח]

"שתי הלחם". שתי - לשון נקבה, לחם - לשון זכר.

?

אולי הכוונה שתי ככרות לחם, והיא תיבה נסתרת

[מעט דבש]

"שתי הלחם". שתי - לשון נקבה, לחם - לשון זכר.
אולי הכוונה שתי ככרות לחם, והיא תיבה נסתרת

============================

תוספות מנחות צד.

שתי הלחם - במשנה ובמקרא קרוי לשון זכר ולשון נקבה דהכא תנן שתי הלחם ובשמואל (א י) כתיב גבי שאול ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם ולעיל פ' ואלו מנחות (דף עה:) קרי ליה לשון זכר דקאמר בבא מלחם גדול וכתיב (ישעיה נא) ולא יחסר לחמו.

אבן עזרא על הפסוק "מאשר שמנה לחמו" (בראשית מט, כ):

ופה 'לחם' לשון נקבה, וכן 'בית' ו'מקום' ו'יד' ו'אש' ו'עין' ו'רוח' ו'ארץ' ו'ארון' ו'עם'.

תוספות יום טוב מנחות יא, א

...ומ"מ יש לי תמיהות על דבריהם (=של התוספות), דמה להם להביא ראיה משמואל. ובלחם הבכורים עצמם כתיב (ויקרא כ"ב) לחם תנופה שתים ותרגום אונקלוס תרין גריצין. ומה שהביאו ראיה מהמקרא דבלשון זכר נאמר מדכתיב ולא יחסר לחמו. זו אינה ראיה כלל שכינוי יחסר מוסב על האדם. וכענין שנאמר ביחזקאל [ד' י"ז] למען יחסרו לחם ומים. אבל נמצאו בלשון זכר בפרשת במדבר ולחם התמיד עליו יהיה. ובשמואל [א' י"ז י"ז] ועשרה לחם הזה. ועוד נאמר שם [כ"א] חמשה לחם. ובישעיה [כ"ח כ"ח] לחם יודק. ובתהלים [ק"ד ט"ו] ולחם לבב אנוש יסעד. ובמשלי [ט' י"ז] ולחם סתרים ינעם:

רד"ק, ספר השרשים שורש לחם

מאשר שמנה לחמו (בראשית מט, כ), כולל כל מאכל כלומר כל מאכל שתוציא ארצו יהיה שמן. ומלת שמנה נופלת על ארצו כאילו אמר ארץ שמנה יהיה לחמו, והוא חסר כמו ומאכלו בראה (חבקוק א, טז), ועוד נפרשנו בשרש שמן. או אומר שמנה על לחמו וירצה בו עוגה או חלה שהיא לשון נקבה. וכן לחם תנופה שתים (ויקרא כג, יז.), רוצה לומר חלות.

[דודי צח]

ברוך שכיוונתי לרבינו דוד קמחי

[איש גלילי]

"שתי הלחם". שתי - לשון נקבה, לחם - לשון זכר.

?

אולי הכוונה שתי ככרות לחם, והיא תיבה נסתרת

אינני זוכר כעת את המקור המדוייק, אולם זכור לי שראיתי פעם בדברי הראב"ע שלא יחול ריבוי על תיבת לחם (שכן לא נמצא במקרא 'לחמים', אלא בלשון חכמים), וא"כ תמיד הריבוי הוא על מילה נסתרת.

[ר_חיים_הקטן]

שמעתי שפירוש המילה לחם היינו "מאכל העיקרי" וזה תלוי בכל חברה כפי שאוכלים שם. אצלינו עיקר האוכל הוא חלה ולכן לחם היינו חלה. ואצל הערבים עיקר האוכל הוא בשר ולכן "לחם" פירושו בשר (ולזה אמרו ש"בית לחם" פירושו "בית בשר" ששם גידלו צאן רב). וזה מש"כ "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" שאין פ' דוקא לענין חלה אלא ה"ק שלא על האוכל עיקרי חיים רק "על כי מוצא פי ה' יחיה האדם".

[משולש]

שמעתי שפירוש המילה לחם היינו "מאכל העיקרי" וזה תלוי בכל חברה כפי שאוכלים שם. אצלינו עיקר האוכל הוא חלה ולכן לחם היינו חלה. ואצל הערבים עיקר האוכל הוא בשר ולכן "לחם" פירושו בשר (ולזה אמרו ש"בית לחם" פירושו "בית בשר" ששם גידלו צאן רב). וזה מש"כ "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" שאין פ' דוקא לענין חלה אלא ה"ק שלא על האוכל עיקרי חיים רק "על כי מוצא פי ה' יחיה האדם".

ועפ"ז יובן ההטיה של "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" שהמקבילה של "שתיה" היא "לחימה".
וכן "אל תלחם את לחם רע עין".

ויותר מזה הטתה התורה אצל יתרו "קראן לו ויאכל לחם" על נישואין. (רש"י)

ומעניין לדעת מה הקשר בין לחם למלחמה. (בגדול זה אותו שורש והטיות רבות משותפות לשניהם).

[זבולון]

ומעניין לדעת מה הקשר בין לחם למלחמה. (בגדול זה אותו שורש והטיות רבות משותפות לשניהם).

לכאורה הוא מפני שמלחמה היא כדי להשיג לחם [כמ"ש בדוד], וכן מצינו מזון וכלי זיין.

[ש. ספראי]

מתי זה ביניתא

ומתי זה כוורא

מתי זה אדרא

ומתי נונא

עי' סנהדרין קח ובתורת חיים שם כתב: גירותא לישנא דכוורא. מין אחד יש בין הדגים ושמו כוורא וטעם לשונו כטעם גירותא הוא דליכא למימר דכלל דגים כוורא קרי להו דאטו לשונות של כל הדגים חד טעמא אית להו וכן משמע בסוף פרק קמא דמועד קטן דאמר התם כוורא סמוך למסרחיה מעלי והא אדרבא סכנתא למיכל דגים כשהן סמוך לסרחן ואיתא נמי התם דכוורא משתי מיא בתרי' מעלי ואדרבא העולם נזהרין שלא לשתות מים בתר דגים לכך צ"ל דכוורא מינא הוא והוא משונה בדברים הללו וכך כתבו התוספות שם.

אצל יוסף מוקיר שבת כתוב 'כוורא'.

[חד ברנש]

ריפתא זה לחם דק, כמו הפיתה שלנו. בגלל זה הוא נזכר בהקשר של "כרך" - "כרך ריפתא", כמו שמגוללים את הפיתה הדקה הנקראת 'אשתנורא' או 'לאפה'.
השוו הרשימה שהועלתה כאן viewtopic.php?f=29&t=48133&p=601198&hilit=%D7%A9%D7%9C+%D7%A4%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%94#p601198