מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4980
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 29, 2016 3:32 am

ברש"י עה"ת בראשית כה, כ בד"ה בן ארבעים שנה, כותב שרבקה נולדה לאחר עקידת יצחק והמתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאה. ע"כ

הנה במהדורת המאור ציינו שמקור דברי רש"י היא בפרקי דר"א פרק ל"ב ואולי במהדורת עוז והדר ציינו לדברי הגמ' נדה מד:

ולכאורה לא בזה ולא בזה אין מקור לדברי רש"י, המשנה בנדה ובגמ' לא איירי ברבקה רק המשנה מבארת שקטנה עד בת ג' שנים אין לה ביאה ובגמ' מבואר שזה הלכה למשה מסיני. ובפרקי דר"א שם כ' שהג' שנים שהמתין יצחק היה בשביל אבל אמו שרה
פרקידרא.png
פרקידרא.png (6.24 KiB) נצפה 2796 פעמים

וא"כ קשה מנ"ל לרש"י שהמתין לה משום שאינה ראויה לביאה, ולכאורה מה שייך הכא 'ראויה לביאה' זה דין ולא מציאות דבר שמשתנה בקטנה בת ג' שנים?
נערך לאחרונה על ידי מיללער ב ג' נובמבר 29, 2016 6:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6758
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' נובמבר 29, 2016 10:28 am

מיללער כתב:ולכאורה מה שייך הכא 'ראויה לביאה' זה דין ולא מציאות דבר שמשתנה בקטנה בת ג' שנים?

לא הבנתי שאלתך.
בגמרא בכ"מ משמע שיש שינוי בגופה בזמן זה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4980
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 29, 2016 2:04 pm

עזריאל ברגר כתב:
מיללער כתב:ולכאורה מה שייך הכא 'ראויה לביאה' זה דין ולא מציאות דבר שמשתנה בקטנה בת ג' שנים?

לא הבנתי שאלתך.
בגמרא בכ"מ משמע שיש שינוי בגופה בזמן זה.

בגמ' נדה לב. משמע שג' שנים הלכה למשה מסיני, ומאז חלין עליה 'דיני' ביאה, עוד יש בכ"מ שעד ג' שנים בתוליה חוזרין וזה אכן שינוי בגופה.
אבל הלשון 'ראויה לביאה' לא נמצא בגמ' רק ברש"י בכ"מ בש"ס וכאן, ושאלתי במה היא 'ראויה לביאה' לאחר ג' שנים שעל זה המתין יצחק?

זקן ששכח
הודעות: 2670
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' נובמבר 29, 2016 2:06 pm

עזריאל ברגר כתב:
מיללער כתב:ולכאורה מה שייך הכא 'ראויה לביאה' זה דין ולא מציאות דבר שמשתנה בקטנה בת ג' שנים?

לא הבנתי שאלתך.
בגמרא בכ"מ משמע שיש שינוי בגופה בזמן זה.

מיללער לא חלק על מה שכתבת. הוא רק טוען שלא בטוח שכאן היה הדבר מפני סיבה זו, הן שלא מצא כן מפורש, וביותר לפי שמצא בפרדר"א סיבה אחרת.

מתון
הודעות: 292
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מתון » ג' נובמבר 29, 2016 2:35 pm

מיללער כתב:ברש"י עה"ת בראשית כה, כ בד"ה בן ארבעים שנה, כותב שרבקה נולדה לאחר עקידת יצחק והמתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאה. ע"כ

הנה במהדורת המאור ציינו שמקור דברי רש"י היא בפרקי דר"א פרק ל"ב ואולי במהדורת עוז והדר ציינו לדברי הגמ' נדה מד:

ולכאורה לא בזה ולא בזה אין מקור לדברי רש"י, המשנה בנדה ובגמ' לא איירי ברבקה רק המשנה מבארת שקטנה עד בת ג' שנים אין לה ביאה ובגמ'.מבואר שזה הלכה למשה מסיני. ובפרקי דר"א שם כ' שהג' שנים שהמתין יצחק היה בשביל אבל אמו שרה, וא"כ קשה מנ"ל לרש"י שהמתין לה משום שאינה ראויה לביאה, ולכאורה מה שייך הכא 'ראויה לביאה' זה דין ולא מציאות דבר שמשתנה בקטנה בת ג' שנים?

לכאורה לפי המציאות אפשר לבא גם על בתולה פחות מבת ג', דאל"כ מה שבחה של רבקה (בראשית כד טז) "בתולה ואיש לא ידעה" (ועי"ש בפי' תרוה"ד הובא באוצר הראשונים), אלא שזה "דין" שאינה ראויה לביאה, והמתין יצחק משום דאם אינה ראויה לביאה הרי זה כשופך על עצים ואבנים, וההיתר לבוא על אשה שאינה ראויה לילד (לדעת חכמים) הוא משום שהוא דרך ביאה ובמקום הראוי לביאה.

ועל המקור לדברי רש"י, אולי רש"י בעצמו חידש שזה הטעם שהמתין ג' שנים.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4980
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 29, 2016 6:11 pm

דברים של טעם הרב המתון, האם יש לזה מקור בהלכה שלא לישא אשה קטנה פחותה מבת ג' שנים משום שאינה ראויה לביאה?

זקן ששכח
הודעות: 2670
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' נובמבר 29, 2016 6:20 pm

מיללער כתב:דברים של טעם הרב המתון, האם יש לזה מקור בהלכה שלא לישא אשה קטנה פחותה מבת ג' שנים משום שאינה ראויה לביאה?


ראה רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא יח: 'ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד'. ויל"ע.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4980
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 29, 2016 6:25 pm

זקן ששכח כתב:
מיללער כתב:דברים של טעם הרב המתון, האם יש לזה מקור בהלכה שלא לישא אשה קטנה פחותה מבת ג' שנים משום שאינה ראויה לביאה?


ראה רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא יח: 'ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד'. ויל"ע.

קטנה שאינה ראויה לילד היא פחותה מבת י"א שנים ויום א', וכן פסק הטור אה"ע סי' כ"ג וכ' הב"י שם הטעם בשם רש"י מפני שבטל מפריה ורביה כל ימי קטנותה, אבל אין לזה עם הדין של נישואי קטנה פחותה מבת ג' שנים שאינה ראויה לביאה עדיין

בברכה המשולשת
הודעות: 10976
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' נובמבר 29, 2016 6:28 pm

יש הלכה שלא ישא זקן ילדה שהשיאה אביה, אא"כ היא מרוצה בזה בעצמה (מה שהתקיים בהחלט אצל רבקה)

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6758
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' נובמבר 29, 2016 8:34 pm

מיללער כתב:דברים של טעם הרב המתון, האם יש לזה מקור בהלכה שלא לישא אשה קטנה פחותה מבת ג' שנים משום שאינה ראויה לביאה?

יש משנה או ברייתא מפורשת שלא תופסים הנישואין עד לגיל זה.

מתון
הודעות: 292
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מתון » ג' נובמבר 29, 2016 10:48 pm

אחרי כתבי זאת מדעת עצמי, מצאתי און לי מדברי מהרש"ג, וברוך ה' שכוונתי לדעתו. ותודה להרב מילר שדלאי לי חספא ומצאנו מרגניתא.

שו_ת-מהרש_ג---ב-גרינפלד,-שמעון-בן-יהודה-עמוד-317.jpg
שו_ת-מהרש_ג---ב-גרינפלד,-שמעון-בן-יהודה-עמוד-317.jpg (363.17 KiB) נצפה 2770 פעמים



ובזה יתיישב היטב קושית הרא"ם, למה לא המתין יצחק עוד עשר שנים עד שתהיה ראויה לילד ומה חילוק יש בין אינה ראויה לביאה לאינה ראויה לילד.

מתון
הודעות: 292
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מתון » ג' נובמבר 29, 2016 10:59 pm

זקן ששכח כתב:
מיללער כתב:דברים של טעם הרב המתון, האם יש לזה מקור בהלכה שלא לישא אשה קטנה פחותה מבת ג' שנים משום שאינה ראויה לביאה?


ראה רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא יח: 'ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד'. ויל"ע.

ראה בדברי מהרש"ג שהבאתי בתגובה הקודמת שיישב דעת הרמב"ם ואף רצה להגיה "שאינה ראויה לביאה".

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4980
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 29, 2016 11:18 pm

מתון כתב:
זקן ששכח כתב:
מיללער כתב:דברים של טעם הרב המתון, האם יש לזה מקור בהלכה שלא לישא אשה קטנה פחותה מבת ג' שנים משום שאינה ראויה לביאה?


ראה רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא יח: 'ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד'. ויל"ע.

ראה בדברי מהרש"ג שהבאתי בתגובה הקודמת שיישב דעת הרמב"ם ואף רצה להגיה "שאינה ראויה לביאה".

תודה רבה כבוד הרב, והכל עולה יפה!

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4980
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 29, 2016 11:26 pm

עזריאל ברגר כתב:
מיללער כתב:דברים של טעם הרב המתון, האם יש לזה מקור בהלכה שלא לישא אשה קטנה פחותה מבת ג' שנים משום שאינה ראויה לביאה?

יש משנה או ברייתא מפורשת שלא תופסים הנישואין עד לגיל זה.

קידושין תופסין בקטנה בת יום א' (ע"י קידושי אביה), יש משנה מפורשת בנדה שהבאנו לעיל שאין באיה נחשבת לביאה עד שתהא ג' שנים ויום א' ונפק"מ לענין יבום, לחייב עלה סקילה ועוד, וכמו שכתבתי הזמן של ג' שנים היא הלכה למשה מסיני וכמו כל השיעורין של גדלות וכדו'

למעשה למדנו מדברי רש"י (לכאורה) וכן משמע מדברי הרמב"ם עפ"י הבנת המהרש"ג שהובא לעיל ע"י הרב המתון, שעל אף שקטנה אינה ראויה לילד עד שתגיע לימי נערות (י"א שנה) אין איסור לבוא על קטנה כיון שבא עליה כדרך כל אדם, אבל בקטנה פחותה מבת ג' מיקרי אינה ראויה לביאה בכלל, ועובר על הושז"ל רח"ל.

ועדיין קשה למה נטה רש"י מדברי הפרקי דר"א שהמתין ג' שנים מחמת אבילות וחידש מעצמו דין של אינה ראויה לביאה שלכאורה לא מוזכר בגמ'

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6758
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' נובמבר 29, 2016 11:36 pm

מיללער כתב:
עזריאל ברגר כתב:
מיללער כתב:דברים של טעם הרב המתון, האם יש לזה מקור בהלכה שלא לישא אשה קטנה פחותה מבת ג' שנים משום שאינה ראויה לביאה?

יש משנה או ברייתא מפורשת שלא תופסים הנישואין עד לגיל זה.

קידושין תופסין בקטנה בת יום א' (ע"י קידושי אביה), יש משנה מפורשת בנדה שהבאנו לעיל שאין באיה נחשבת לביאה עד שתהא ג' שנים ויום א' ונפק"מ לענין יבום, לחייב עלה סקילה ועוד, וכמו שכתבתי הזמן של ג' שנים היא הלכה למשה מסיני וכמו כל השיעורין של גדלות וכדו'

למעשה למדנו מדברי רש"י (לכאורה) וכן משמע מדברי הרמב"ם עפ"י הבנת המהרש"ג שהובא לעיל ע"י הרב המתון, שעל אף שקטנה אינה ראויה לילד עד שתגיע לימי נערות (י"א שנה) אין איסור לבוא על קטנה כיון שבא עליה כדרך כל אדם, אבל בקטנה פחותה מבת ג' מיקרי אינה ראויה לביאה בכלל, ועובר על הושז"ל רח"ל.

ועדיין קשה למה נטה רש"י מדברי הפרקי דר"א שהמתין ג' שנים מחמת אבילות וחידש מעצמו דין של אינה ראויה לביאה שלכאורה לא מוזכר בגמ'

א. במשנה נדה מד,ב משמע בפשטות שאין דין נישואין כשאינה ראויה לביאה (ורמזתיה לעיל).
ב. מה השייכות של שיעור ג' שנים לאבילות?! ובפרט מי שאין לו בנים מותר לו להינשא ביום השלושים לקבורת אמו...

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4980
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מיללער » ג' נובמבר 29, 2016 11:57 pm

עזריאל ברגר כתב:א. במשנה נדה מד,ב משמע בפשטות שאין דין נישואין כשאינה ראויה לביאה (ורמזתיה לעיל).
ב. מה השייכות של שיעור ג' שנים לאבילות?! ובפרט מי שאין לו בנים מותר לו להינשא ביום השלושים לקבורת אמו...


א. אין "דין" נישואין, איפה זה משמע, לא שמענו מעולם שקידושין אינם תופסין בקטנה פחותה מבת ג'

ב. מה השייכות? לא יודע, אבל כך אמר התנא אלוקי רבי יוסי בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ב
תמונה

עזריאל ברגר
מנהל פורום
הודעות: 6758
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' נובמבר 30, 2016 12:00 am

מיללער כתב:
עזריאל ברגר כתב:א. במשנה נדה מד,ב משמע בפשטות שאין דין נישואין כשאינה ראויה לביאה (ורמזתיה לעיל).
ב. מה השייכות של שיעור ג' שנים לאבילות?! ובפרט מי שאין לו בנים מותר לו להינשא ביום השלושים לקבורת אמו...


א. אין "דין" נישואין, איפה זה משמע, לא שמענו מעולם שקידושין אינם תופסין בקטנה פחותה מבת ג'

ב. מה השייכות? לא יודע, אבל כך אמר התנא אלוקי רבי יוסי בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ב
תמונה

א. לא כתבתי קידושין אלא נישואין. פתחת את המשנה?
ב. אולי כוונתו שבפועל יצחק היה באבל ובצער על אמו כל הג' שנים, וכדכתיב "ויקח את רבקה . . וינחם יצחק אחרי אמו", אבל לא כתוב שם שבגלל האבלות הוא נמנע להינשא!

מתון
הודעות: 292
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 5:15 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי מתון » ד' נובמבר 30, 2016 12:04 am

אחר החיפוש מצאתי שכן ס"ל גם רעק"א, וז"ל
שו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן קעב
ובההיא ענינא נתקשיתי כעת למה דמבואר בתמורה דאם עובר ירך אמו היא וולדה נרבעו. א"כ באשתו מעוברת איך רשאי לבא עליה. נימא דהיא וולדה נבעלו והוי בא על בתו. ואף דבפחותה מבת ג' לאו ביאה היא מ"מ לכאורה הוא איסור דרבנן כמו בקטן פחות מבן ט' דאסור מדרבנן.

ונלענ"ד דבפחותה מבת ג' דבלא"ה אף במותרת לו אסור לבא עליה כיון דלאו שם ביאה עליה הוי כמשחית זרעו על עצים ואבנים. עי' בנ"י פ"ק דיבמות. ושאני בת ג' אף דא"א להתעבר ותלד. מ"מ שם ביאה עלי' אבל בפחותה מבת ג' לאו שם ביאה עליה א"כ לא הוצרכו חז"ל לאסור מדין ערוה. ומש"ה במעוברת דליכא מדין חשש השחתת זרעו לא הוי אפילו איסור דרבנן משום ערוה. אביך אוהבך כנפשו. עקיבא.


שמואל דוד
הודעות: 4808
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' נובמבר 30, 2016 9:01 pm

סנהדרין דף כב אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר (ישעיהו נד, ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו כו'
ואפשר לומר שפחות מג' בתוליה חוזרים וא"כ ליכא עשיית כלי והוי אינה ראויה לביאה ודוק' בזה

בראנסוויל
הודעות: 283
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 11:54 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי בראנסוויל » ד' נובמבר 30, 2016 10:12 pm

נדה דף מ"ה ע"א: בנכדת אנטנונינוס דהיינו בן[ת]-נח, שלא שייך הההלכה למשה מסיני.
ת"ר מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס בן אנטנינוס שבאת לפני רבי אמרה לו רבי אשה בכמה ניסת אמר לה בת ג' שנים ויום אחד ובכמה מתעברת אמר לה בת י"ב שנה ויום אחד אמרה לו אני נשאתי בשש וילדתי בשבע אוי לשלש שנים שאבדתי בבית אבא‎
ופירש"י:‎
יוסטני: אוי לשלש שנים שאבדתי.משנראיתי לביאה.

וביבמות דף ס' ע"ב "בראוי' ליבעל" ע"ש.

נוטר הכרמים
הודעות: 6242
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' נובמבר 30, 2016 10:40 pm

אעתיק את מה שנתחדש ונתלקט אצלי בס"ד בעקבות הדברים דלעיל, לא נמנעתי מן האריכות, והבוחר יבחר.

נישואי יצחק את רבקה בעודה קטנה

[א] כתיב בפרשתן (כה, כ), וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֪וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה.

ופירש"י, בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים היתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלש שנים ונשאה.

מבואר שיצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ג' שנים, ולכאורה קשה טובא מדברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פכ"א הי"ח), וז"ל, אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ, ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד וכו'.

וכ"כ הטור (אה"ע הלכות אישות סימן כג), אסור להוציא שכבת זרע לבטלה לפיכך לא יהא דש מבפנים וזורה מבחוץ ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד.

[ב] והנה כדי לבוא אל העי"ן, נראה לברר תחילה תוכן איסור זה של נישואי קטנה ומקורו, הנה משמעות לשונות הרמב"ם והטור דמשום איסור השחתת זרע נגעו בה. וכן נקט בפשיטות בשו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תקצו.

וכ"כ הפרישה, וז"ל, ומסידור לשון רבינו משמע דמשום השחתת זרע אסור, ואף על גב דכתב רבינו בסימן כ"ה (עמ' רכד) דעם אשתו מותר אפילו שלא כדרכה הא כתב שם ז"ל ובלבד שלא יהא רגיל וכאן אם ישא קטנה יהיה רגיל בכך.

ובאמת יל"ע היטב בחילוק הפרישה, דלפום ריהטא אינו מובן כלל, דמנלן לחלק בין אם רגיל בכך לאינו רגיל בכך, סו"ס אית בכאן איסורא דהשחתת זרע, ואמנם מקור חילוקו של הפרישה נעוץ בדברי התוס' ביבמות (לד, ב ד"ה ולא) בתירוצם השני, וז"ל: עוד אמר ר"י דלא חשוב כמעשה ער ואונן אלא כשמתכוין להשחית זרע ורגיל לעשות כן תמיד, אבל באקראי בעלמא ומתאוה לבוא על אשתו שלא כדרכה שרי. ולפי דבריהם מחלק הפרישה דבשלא כדרכה נמי רק באקראי שרי, וכאן בנישואי קטנה זה בקביעות.

איברא, דלפום ריהטא דברי תוס' כשלעצמם תמוהים מאוד, דמאי נ"מ אם זה אקראי בעלמא, וכי באקראי מותר לעבור על איסור.

ובשו"ת אגרות משה (אה"ע ח"א סי' סג ג) ביאר, דמושג הוצאת זרע לבטלה היינו לדבר שאין בו צורך, ומטעם זה מותר לצורך מצות עונה ושמחת אשתו אף שלא במקום פו"ר, כמו אשה שניטל רחמה. ובענין אישות בין איש לאשתו התירה תורה גם באופן שמתאוה לבעול שלא כדרכה ואינו לבטלה. ומה שמותר רק באקראי, היינו משום שבעצם אינו צריך להתאוות לזה שהנאתו מועטת מכדרכה, ואך באקראי שייך להתאוות כעין התאוה למיטעם טעמא דאיסורא, יעו"ש באורך.

ומעתה נראה לתמוה טובא על דברי הפרישה, דעד כמה שהוא נושא את הקטנה ובא עליה כדרכה, בפשוטו הוא מקיים מצות עונה, ואע"פ שאינה ראויה לילד עדיין, וכל כמה שמקיים בביאתו מצות עונה ושמחת אשתו שרי אף שלא במקום פו"ר, ופשוט.

והב"ח ג"כ הבין בשיטת הטור כביאור הפרישה וביאר בשיטתו, וז"ל, ומשמע מלשונו דלא ישא קטנה נמי משום דמוציא ש"ז לבטלה, ולא דמי למשמש עקרה וזקנה כיון דבשעה שנשאה לא היה יודע שהיא עקרה, אבל בנושא קטנה לכתחלה חשוב כמו שמוציא ש"ז לבטלה כל ימי קטנותה, ומכל שכן בנושא זקנה לכתחלה אלא רבותא קאמר אפילו קטנה.

והיינו שהב"ח נתכוין ליישב מה שהפריד הרמב"ם את ההלכות של נישואי קטנה ונישואי עקרה וזקנה, אף שלכאורה טעם אחד להם 'שאינה ראויה לילד', ואף גם זאת, בלשון הרמב"ם להלן הל' כו לא משמע שזה איסור חמור כ"כ, ולאו מלתא דהשחת זרע הוא, ומאי שנא. ועל זה מחלק בסברא דשאני עקרה וזקנה דבשעה שנשאה לא היה יודע.

וחילוק הב"ח לכאורה אינו מחוור, דמלבד הדוחק הגדול לומר שכאשר נושא זקנה אינו יודע שאינה ראויה לילד, ולומר עוד דלשון הרמב"ם דידן דנקט קטנה במסוים, לאו דווקא נקט, אלא אפילו זקנה ועקרה נמי בכלל בגוונא דידע מתחילה, גם צ"ב דכל כמה שעקרה וזקנה בכלל האיסור של השחתת זרע, מה בכך דמעיקרא לא הוה ידיע ליה, סו"ס השתא דידע שאינם ראויות לילד שיאסר בביאתן, ומהו ההיתר עכשיו להשחית זרעו שלא במקום פו"ר.

[ג] ובאמת עיקר שיטת הרמב"ם והטור בזה מחודשת, וכמו שכתב הב"ח בהמשך דבריו, וז"ל, אבל רש"י ר"פ כל היד פירש דטעמא דקטנה מפני שהוא בטל מפריה ורביה כל ימי קטנותה אבל משום הוצאת ש"ז לבטלה ליכא וכ"כ הרא"ש בתשובה ומביאו ב"י (עמ' קלה ד"ה כתב הרא"ש) וז"ל ומכל מקום כיון שלעולם הוא זורה בחוץ אסור וגריע ממשמשת במוך דהתם הוא משמש כדרך כל הארץ אף על פי שאין זרעו ראוי להזריע מידי דהוה אעקרה וזקנה וקטנה עכ"ל ורבינו נמשך אחר דברי הרמב"ם שלא כדעת הרא"ש בתשובתו ושלא כדעת רש"י, ויעו"ש עוד דלבסוף מסיק 'והכי נקטינן דלא כמשמעות דברי הרמב"ם ורבינו הנמשך אחריו'.

וכ"כ הרמ"א בדרכי משה הקצר (ס"ק א) וז"ל, כתבו התוספות פ"ק דיבמות (יב: ד"ה שלוש) והביאו המרדכי שם (סי' ג) דקטנה ואילונית אף על גב דלאו בנות הקמת זרע נינהו מכל מקום אינו אסור לשמש בהדייהו ואין בזה משום השחתת זרע וכן כתב נמוקי יוסף פרק הבא על יבמתו (יבמות יט: ד"ה גמרא) וע"ל סימן ב' (עמ' יד) אם אחד רוצה לישא אחת מאלו אי מוחין בידו.

ועי' עוד במשנה למלך להלן הל' כו שנתחבט טובא בביאור דברי הטור, ומספקא ליה לומר גם בשיטתו דבנישואי קטנה לית בה משום השחתת זרע.

ואולי מפני שיטות אלו, הוה תמיהה ליה להב"י למינקט שכל דברי הרמב"ם והטור קאי משום איסור השחתת זרע, והערה מקור דין זה מטעם אחר, ווז"ל, (נדה יג:) [ופרש"י (ד"ה ונסיבי)] והטעם מפני שהוא בטל מפריה ורביה כל ימי קטנותה.

ואמנם כדברי הב"י בשיטת הרמב"ם נראה מוכרח מלשון הרמב"ם בהלכות אישות (פט"ו ה"ז), לא ישא אדם עקרה וזקנה ואילונית וקטנה שאינה ראויה לילד אלא אם כן קיים מצות פריה ורביה או שהיתה לו אשה אחרת לפרות ולרבות ממנה. הרי מפורש כאן שהחיסרון בנשיאת קטנה שאינה ראויה לילד היינו רק מחמת ביטול פריה ורביה, ולא מחמת השחתת זרע, ואשר על כן חלוק הדבר אם כבר יש בידו קיום מצות פו"ר באופן אחר, (או שכבר קיים או ע"י אשה אחרת).

ברם, כבר נתבאר שאין משמעות לשונות הרמב"ם והטור כן, אלא שכנראה מרן הב"י חשיב גם לביטול פו"ר בהדי איסור השחתת זרע, דבשורש הענין הוא אחד שהוא מבטל את בריאת הקב"ה ותכליתה, וכן נראה ממה שגם בשו"ע נקיט לה בהאי לישנא ממש, וכן העלה הרב חיד"א בברכי יוסף (אה"ע סימן כג), וז"ל, ויותר נכון לומר דגם להרמב"ם והטור לאו איסור חמור הוא דלא ישא קטנה משום השחתת זרע, ואם קיים פריה ורביה ויש לו אשה אחרת ונושא קטנה לא מחינן ביה, דהוא זהירות משום לתא ואביזרא דהשחתה, אבל איסור השחתה ליכא, כי אם לתא דידיה, ומיהו ס"ל להרמב"ם והטור דהוא דבר הלמד מענינו, דשם פ"ב דנדה איירי באיסור זה, ושם נאמר הא דלא ישא קטנה. יעו"ש. אכן עדיין צ"ב, דסו"ס אין כאן החומרא יתירא של השחתת זרע, וצ"ע.

ועוד קשה, דבפשוטו בכלל הך טעמא של ביטול פו"ר נכללים גם עקרה וזקנה שאינם ראויים לילד, והדרא קושיית הב"ח למקומה מפני מה חילקם הרמב"ם לתרתי.

[ד] ובצפנת פענח ביאר סברת הרמב"ם המיוחדת לגבי קטנה, דצ"ל דבקטנה אינה נקלט כלל, ונראה בכוונתו דס"ל דכל שהיא קטנה ואינה ראויה לילד, אין הזרע נקלט כלל, והרי הוא כמטיל זרעו על העצים ועל האבנים.

אבל באמת אינו נראה כן מצד המציאות, שהרי מצינו ב' שיעורים בקטנה, שיעור של ראויה לביאה דהיינו בת ג' שנים ויום אחד, ובשיעור זה חלין בה קידושין ואישות לחייב הבא עליה באיסור אשת איש, וזו היא ששנינו במסכת נדה (פ"ה מ"ד), בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה ואם בא עליה יבם קנאה וחייבין עליה משום אשת איש... פחות מכן כנותן אצבע בעין, והיינו שבפחות משיעור זה באמת אין כאן מעשה ביאה כלל, ונמצא שמטיל זרעו על העצים ועל האבנים.

אולם כאן בדברי הרמב"ם נזכר שיעור של ראויה לילד, וזהו שיעור אחר לגמרי, וכמו דאיתא בנדה (מה, א), ת"ר, מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס בן אנטנינוס שבאת לפני רבי, אמרה לו רבי, אשה בכמה ניסת, אמר לה בת ג' שנים ויום אחד. ובכמה מתעברת, אמר לה בת י"ב שנה ויום אחד.

ומעתה כמה רחוק הוא לומר ששיעור ראויה לילד הוא שיעור של קליטת הזרע, אחר שזהו באמת תוכן השיעור של ראויה לביאה.

ובאמת בשו"ת מהרש"ג (להג"ר שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי, סי' רמג) נתקשה הרבה בכוונת דברי הרמב"ם הללו, ויצא לדון בדבר החדש להגיה בלשון הרמב"ם 'קטנה שאינה ראויה לביאה', תחת שאינה ראויה להוליד, ולפי הגהה זו ביאר ענין ההשחתת זרע שיש כאן דליכא מעשה ביאה כלל, והוי כנותן אצבע בעין, יעו"ש.

אבל באמת אינו נראה אמת, כי לא נמצא כן בשום כת"י, וגם כל רבותינו גדולי האחרונים העתיקוהו בהאי לישנא, כמו שבא זכרון קצתם ליל.

[ה] ובשו"ת אבני נזר (אבן העזר סימן פג אות ט) הציע דרך חדשה ונפלאה בשיטת הרמב"ם, וז"ל, ודאתאן לדברי הרמב"ם נבאר דבריו במה שכתב באיסור קטנה משום לתא דש"ז לבטלה, ולא כלל נשואי זקינה ועקרה רק לקמן בבא בפ"ע הלכה כ"ו וכתב הה"מ שנתבאר פט"ו מהלכות אישות [ה"ז] ושם נאמר שהוא מדין פו"ר במי שאין לו בנים מה"ת ובמי שיש לו מדרבנן מדכתיב לערב אל תנח ידיך אבל מלתא דש"ז לבטלה אין בו, ולמה, מ"ש מקטנה, וצ"ל דשאני זקינה ועקרה דאף שאין בביאתם מצוות פו"ר מ"מ יש בהם מצוות עונה, אבל קטנה אף מצוות עונה אין בה, דמצות עונה למלאות תשוקת האשה וקטנה לאו בת תאוה כמ"ש תוס' קידושין (מ"ג ע"ב) בסוף העמוד, עכ"ל.

ואף שדבריו הינם המצאה חריפה למאוד, וסברתו עולה יפה לפי מה שנתבאר לעיל דיסוד איסור השחתת זרע מיתלי תלי וקאי בכך שאינה מקיים בזה מצות עונה כדבעי, וה"נ י"ל דכיון שאין האשה נהנית ומתאוית לזה כלל אינו מקיים בזה מצות עונה, וממילא דאית בה משום השח"ז, מ"מ רחוק הוא לומר שרק בהגיע הבת לגיל י"ב או י"ג שנים יש לה תאוה, ובדברי התוס' בקידושין הנ"ל מיירי בקטנה כזו שאינה יכולה לשמור את גיטה, ולאו בקטנה הסמוכה לבגרות.

וסברא מעין זו מצאתי בדברי המקנה על דברי התוס' שם, וז"ל, לכאורה קשה דמלבד דלא הביאו ראי' לדבריהם אלא דאשכחן איפכא ביבמות פרק חרש [דף קיב ע"ב] דתיקנו חכמים קידושין ליתומה קטנה שלא ינהגו בה מנהג הפקר הרי אף בקטנה חששו לטעם זנות. ואין לומר דס"ל לתוס' כגירסת הרי"ף והרשב"א בגיטין דף ס"ה בצרור וזורקו אגוז ונוטלו מתגרשת בקידושי אבי' ואח"כ כשהגיעה לעונת הפעוטות מתקדשת למיאון. אבל בצרור וזורקו באמת לא תיקנו חז"ל קידושין משום דקטנה כזו לאו בת תאוה היא וכו', יעו"ש שדוחה סברא זאת. [ויעוי' עוד בשער המלך פ"ב מהל' גירושין הי"ט].

[ו] סוף דבר, היפכנו בכמה צדדים במקורו של איסור זה, ומלבד הגהת מהרש"ג שהיא דחוקה ואינה מכוונת לדברי גדולי האחרונים, הרי שלפי כל הביאורים שייכא נמי גבי יצחק ורבקה, וקשיא טובא מפני מה לא חשש יצחק לאיסור זה.

ומצאתי דבר נפלא בספר הכתב והקבלה בפרשת חיי שרה עה"פ (כד, סז) וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֪ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ, וז"ל, ולדעתי נראה מדשינה קרא כאן ממקומות אחרות, שבהם ייחס הנשואין לאיש במאמר אחד. ויקח אברם ונחור להם נשים, ויקח את מחלת וגו' לו לאשה, ויקח עמרם את יוכבד וגו' לו לאשה, ויקח אהרן את אלישבע וגו' לו לאשה, וכן ייחס הנשואין לה ולא לו, באמרו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה, כי למ"ד דבת ג' שנים היתה רבקה כשנשאת, לא היה יצחק נוהג בה מנהג אישות כיון דאינה בת לידה ויש בבעילתה משום השחתת זרע לבטלה (עמ"ש במה שאמר יעקב אעבדך שבע שנים), לכן לא תלה קרא נשואין אלו מצדו רק מצדה, היא היתה לו לאשה לעשות כל מה שאשה עושה לבעלה, אבל מצדו לא היתה אישות גמורה שלא היה בא עליה ולא היתה בינו ובינה רק קרבת אהבה, עכ"ד.

ובשולי הדברים, יש לציין עוד לדברי התוס' ביבמות (סא, ב ד"ה וכן הוא אומר) שמביא שיטת ה"ר שמואל חסיד משפיר"א שהוכיח שהיתה בת י"ד, יעו"ש.

***

עושה חדשות
הודעות: 8527
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 30, 2016 11:59 pm

אצרף מהרשום אצלי בענין מקביל:
בראשית כד-סד: ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל. ובמדרש אי' "נפילה ממש, ובאותה נפילה איבדה בתוליה. הרהרה שראתה בעלה ולפיכך נפלה". ובילקו"ש אי' עוד "ותפול מעל הגמל לפי שראתה ברוח הקדש שעתיד לצאת ממנו עשו הרשע נזדעזעה ונעשית מוכת עץ ויצא ממנה דם בתולים מיד אמר הקב"ה לגבריאל רד ושמור את הדם שלא יסריח ולא יהיה בו מום בא יצחק עליה ולא מצא לה בתולים חשדה מאליעזר אמר לה בתולותיך היכן הן אמרה לו כשנפלתי מן הגמל נעשיתי מוכת עץ אמר לה שקר את מדברת אלא אליעזר פגע בך ונשבעה לו שלא נגע בה הלכו ומצאו העץ צבוע דם מיד ידע יצחק שהיא טהורה אמר הקב"ה מה אעשה לעבד הזה שהיה חשוד אמר למלאכי השרת הכניסוהו חי בגן עדן הוא אליעזר בן נמרוד". (והובא כעין זה בדעת זקנים והדר זקנים ופי' רח"פ). אמנם בפרדר"א פט"ז מבו' ל"כ אלא דלא נשאה יצחק עד שהראה בתוליה שהוציא באצבע, עי"ש. (ז"ל "אמר אברהם ליצחק בנו העבד הזה חשד על כל עריות שבתורה, העבד הזה מרמה בו, שנ' כנען בידו מאזני מרמה, ראה שמא נגע בצנור, תביא הנערה האהלה ותוציא בתוליה באצבע אם טהורה בבתוליה הרי היא ראויה לך לאשה ממעי אמה, והוציא את בתוליה באצבע והראם לאברהם אביו ואחר כך לקחה לאשה, שנ' ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו, וינחם יצחק אחרי אמו שהיו מעשה רבקה דומין למעשה שרה, וכך היו ישראל נהוגין להוציא את בתולי הנערה, שנ' ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו"). ובפי' רח"פ פ' אחרי מות כ' "וכסהו בעפר. לכך זכו חיות ועופות לכסות דמיהן לפי שבשעה שנפלה רבקה מן הגמל נשרו בתוליה ובאו החיות והעופות ושמרום וכשבא יצחק אל רבקה ולא מצא לה בתולים וחשד את אליעזר ואמר לו כן תהיה בג"ע שלא נגעת בה וענה אמן ומשם זכה להיות חי בג"ע והוליך אליעזר את יצחק אל המקום אשר נפלה שם רבקה ולא היכירוה עד שראו העופות מקובצים ומסוככים בכנפיהם על הדם כי ההיא דרבה בר נחמני והחיות שמרוהו". וכן הובא ברוקח בהקד' להל' ברכות ובארחו"ח דין כיסוי הדם ובכל בו סי' קח. וע"ע בדרשות ר"י אבן שועיב כאן, ובמשך חכמה. (ולפמש"כ התוס' ביבמות סא, ב דרבקה היתה בת יד לכאו' כלל ל"ש טענת בתולים. ולפמש"כ ההפלאה ריש כתובות דהיתה פחותה מבת ג' ג"כ ק' דל"ש טענת בתולים דבלא"ה בתוליה חוזרים). ובקול אליהו כ' "וי"ל דזאת היא מרומז בפסוק 'את כל הדברים אשר עשה' כי הוא ר"ת א'ל ת'תמה כ'י ל'א ה'יה ד'ם ב'תולים ר'אתה י'רדה מ'יד א'בדה ש'ם ר'אה ע'ופות ש'ומרים ה'דם".

ביקורת תהיה
הודעות: 1589
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' נובמבר 18, 2019 9:38 pm

נוטר הכרמים כתב:נישואי יצחק את רבקה בעודה קטנה
מקרא מלא דיבר הכתוב: וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ, וְהַנַּעֲרָה טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד. הרי שרבקה כבר הגיעה לפרקהּ בשעה ההיא, והיתה ראויה ללדת אף על פי שהיתה אך בת שלש שנים.
ועל כרחך אתה אומר כן, שהרי נקטינן להלכה שכהן גדול מצוּוה לשאת נערה ולא קטנה, וילפינן לה מרבקה, כדתניא: 'בְּתוּלָה', אֵין בְּתוּלָה אֶלָּא נַעֲרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר 'וְהַנַּעֲרָה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה'.
שוב מצאתי כעין הדברים האלה בתוספות בפרק הבא על יבמתו. דעל הא דאקשי ליה רבא לרב נחמן 'ולילף מיצחק (ששהה עשרים שנה ולא נשא אחרת)', כתבו וזה לשונם:
וְאִם תֹּאמַר, יִצְחָק נַמֵּי לֹא שָׁהָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, לְפִי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ שֶׁלֹּא הָיְתָה רִבְקָה אֶלָּא בַּת שָׁלשׁ כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ, וְעַד שֶׁהָיְתָה בַּת י"ב לֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְהוֹלִיד. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּמִדְרָשִׁים חֲלוּקִין, כִּדְפָרֵישִׁית לְעֵיל. וְעוֹד, דְּמוֹכַח בְּפֶרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ רְאוּיִין לְהוֹלִיד הַרְבֵּה קֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6242
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' נובמבר 18, 2019 9:45 pm

הרב ביקורת, ייש"כ על הציון לדברי התוס', והוא בדף סד, א ד"ה ולילף.

בנוסף מצויין אצלי לדברים מפורשים יותר בדברי התוס' ביבמות סא, ב ד"ה וכן הוא אומר.

ביקורת תהיה
הודעות: 1589
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' נובמבר 18, 2019 11:23 pm

נוטר הכרמים כתב:מצויין אצלי לדברי התוס' ביבמות סא, ב ד"ה וכן הוא אומר.

לדבריהם שם, למ"ד רבקה בת שלש היתה – לא היתה נערה, ומדוע אפוא מכנֶהָ הכתוב 'נערה':
וְהַנַּעֲרָה טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד.
וַתָּרָץ הַנַּעֲרָה וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ.
תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָה אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר.
נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ.
אתמהה.

אוהב עמו
הודעות: 707
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי אוהב עמו » ג' נובמבר 19, 2019 7:02 am

מן המעט שבאמתחתי בענין זה:

אמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה שנאמר ויקם וילך מנוח אחרי אשתו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה גבי אלקנה דכתיב וילך אלקנה אחרי אשתו הכי נמי וגבי אלישע דכתיב ויקם וילך אחריה הכי נמי אלא אחרי דבריה ועצתה הכא נמי אחרי דבריה ועצתה אמר רב אשי ולמאי דאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה אפילו בי רב נמי לא קרא דכתיב ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ולא לפני האיש.
והק' המהרש"א (ברכות סא,א בחא"ג ד"ה אפילו) לימא ידע מנוח מקרא שכתוב באליעזר שהלכה רבקה אחריו, וסבר דהיינו באשת איש שכבר נתקדשה ליצחק ולא היה מנוח ע"ה רק לא ידע את דין הברייתא דמשום דרך ארץ אסור לילך אחר אשה ואפי' אשתו.
ובמלא הרועים (שם) תי' די"ל שבאמת רבקה לא הייתה מקודשת שקטנה הייתה ואביה לא קיבל בה קידושין שהרי מיאן בקידושין ולכך מת בלילה, וע"כ מה שהלכו אחרי האיש אינו משום איסור א"א אלא משום גנאי וממילא היה למנוח ללמוד שאסור ללכת אפילו אחורי אשתו, ומשלא למד חשיב עם הארץ .
ויל"ד בזה בכמה אנפי, ראשית מש"כ המלא הרועים שרבקה קטנה הייתה הלכך לא יכלה לקדש את עצמה, כ' תוס' יבמות סא,ב (ד"ה וכן הוא אומר) דמדרשות חלוקים האם רבקה הייתה קטנה בת ג' כשנשאה יצחק כמש"כ בסדר עולם, או שהייתה בת י"ד שנה כמו שהוכיח ר' שמואל חסיד משפייר"א מדברי הספרי. ובמס' סופרים (סו"פ כ"א) ג"כ איתא שהייתה בת ג' שנים.
בר"פ תולדות (בראשית כה,כ) כתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה, ורש"י פי' שבשעת העקידה היה יצחק בן ל"ז שנה והמתין ג' שנים עד שתהיה רבקה ראוייה לביאה, ואח"כ כתיב (שם פס' כו) ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם, ופי' רש"י י' שנים המתין יצחק משנשאה עד שתהיה בת י"ג וראויה להריון וי' שנים ציפה והמתין כמו שהמתין אברהם לשרה וכיוון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה. הר להדיא שרש"י נקט שרבקה הייתה בת ג' כשנשאה יצחק כדאיתא בסדר עולם. אך ברשב"ם (שם) פי' בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם משני הפסוקים למדנו שהייתה עקרה עשרים שנה, ומבואר דכל העשרים שנה הייתה ראוייה להריון דאל"כ לא ראוי להיות עליה שם עקרה וע"כ שכנשאה הייתה גדולה.
ולכאורה רש"י והרשב"ם סתרו משנתם בזה, דבפר' חיי שרה (שם כד,נח) כתיב ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך. ופי' רשב"ם ואעפ"י שמנהג הוא כמו ששנינו כתובות נז,א נותנין לבתולה שנים עשר חדש לפרנס את עצמה ותאמר רבקה אלך איני חוששת להתעכב בשביל תכשיטי עצמי. ואם רבקה הייתה בת י"ד באותו הפרק הרי קיי"ל בכתובות נז,ב שבוגרת שעברו עליה שנים עשר חודש בבגרות ונתקדשה נותנין לה שלשים יום כאלמנה, וא"כ אמאי הביא הרשב"ם גבי רבקה את מנהג המתנת י"ב חודש, וע"ע לק' בזה.
ואילו רש"י (שם פס' נז) פי' ונשאלה את פיה מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה, ובחזקוני ר"פ תולדות כ' בשם רש"י שאין משיאין את הגדולה אלא מדעתה, וא"כ מבואר דרבקה גדולה הייתה. אך שו"ר בתורה שלמה שכ' שגירסת הילקוט היא שאין משיאין את הקטנה, וכ"ה ברש"י על הרי"ף ר"פ האיש מקדש שאסור לאדם לקדש את בתו קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה וסמך לדבר דכתיב נקרא לנערה ונשאלה את פיה, ולפי"ז אתי שפיר דברי רש"י.
וכל דברי המלא הרועים הם מפני שפשיטא ליה שרבקה קטנה הייתה ולכך לא היה בה תפיסת קידושין, אולם קו' המהרש"א תהיה קשה אליבא מי שאומר שגדולה הייתה רבקה בשעה שנשאת ליצחק.

אוהב עמו
הודעות: 707
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי אוהב עמו » ג' נובמבר 19, 2019 7:03 am

ועוד מעט

לכאורה אם נאמר שלאבות היה דין בן נח קיי"ל לחד לישנא בנידה מה,א דעכו"ם ראויים להתעבר קודם גיל י"ג, ויוסטני בתו של אסוירוס בן אנטונינוס ילדה בגיל שבע, אך זה אינו דבגמ' מבואר הטעם שמקדימים להתעבר דכתיב אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם, וח"ו לומר כן על האמהות הקדושות. ונראה דבי' החתם סופר (שם) שטבע ישראל דדייגי במצוות מבטן ומלידה והריון ואפ"ה לא מתחמם הגוף לקבל הריון עד גיל י"ב שנה, ועכו"ם אע"פ שהם מצוננים מטבעם במה שנוגע לעניין זימה מתחממים טובא שלא כדרך הטבע ומקבלים הריון מהר. וא"כ רבקה אמנו שהכתוב מעיד על צניעותה ודאי שלא הייתה ראוייה לקבל הריון קודם גיל י"ג. וע"ע חזו"א (יו"ד סי' רט"ו לדף מה,א) שנסתפק האם גיורת משתנה טבעה לעניין גיל ההריון או לא.

ביקורת תהיה
הודעות: 1589
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' נובמבר 19, 2019 11:42 am

אוהב עמו כתב:א. במלא הרועים תי' די"ל שבאמת רבקה לא הייתה מקודשת, שקטנה הייתה ואביה לא קיבל בה קידושין שהרי מיאן בקידושין ולכך מת בלילה.
ב. בפר' חיי שרה כתיב ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך. ופי' רשב"ם ואעפ"י שמנהג הוא כמו ששנינו נותנין לבתולה שנים עשר חדש לפרנס את עצמה, ותאמר רבקה אלך איני חוששת להתעכב בשביל תכשיטי עצמי.
ג. אם רבקה הייתה בת י"ד באותו הפרק, הרי קיי"ל שבוגרת שעברו עליה שנים עשר חודש בבגרות ונתקדשה נותנין לה שלשים יום כאלמנה, וא"כ אמאי הביא הרשב"ם גבי רבקה את מנהג המתנת י"ב חודש?
ד. גירסת הילקוט היא שאין משיאין את הקטנה, וכ"ה ברש"י על הרי"ף ר"פ האיש מקדש שאסור לאדם לקדש את בתו קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה וסמך לדבר דכתיב נקרא לנערה ונשאלה את פיה.
א. היתכן לומר כן, שנשאה יצחק בלא קידושין?!
ב. רש"י בפסוק נה מביא אף הוא את המשנה 'נותנין לבתולה שנים עשר חדש לפרנס את עצמה'.
ג. רשב"ם אזיל בשיטת תנא דברייתא בפרק הבא על יבמתו, דרבקה לא היתה לא קטנה ולא בוגרת כי אם נערה.
ד. בגמרא אמרו שאסור לאדם לקדש את בתו אלא לדעתה, ולפיכך אסור לאב לקדש את בתו הקטנה כלל, ולא את בתו הנערה אלא מרצונה. ועל כך מביא המפרש ברי"ף סמך מרבקה ששאלו את פיה. הרי שלדעתו, אדרבה, רבקה היתה גדולה.

אוהב עמו
הודעות: 707
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי אוהב עמו » ג' נובמבר 19, 2019 4:12 pm

ביקורת תהיה כתב:א.[/b] היתכן לומר כן, שנשאה יצחק בלא קידושין?!
ב. רש"י בפסוק נה מביא אף הוא את המשנה 'נותנין לבתולה שנים עשר חדש לפרנס את עצמה'.
ג. רשב"ם אזיל בשיטת תנא דברייתא בפרק הבא על יבמתו, דרבקה לא היתה לא קטנה ולא בוגרת כי אם נערה.
ד. בגמרא אמרו שאסור לאדם לקדש את בתו אלא לדעתה, ולפיכך אסור לאב לקדש את בתו הקטנה כלל, ולא את בתו הנערה אלא מרצונה. ועל כך מביא המפרש ברי"ף סמך מרבקה ששאלו את פיה. הרי שלדעתו, אדרבה, רבקה היתה גדולה.

א. המלא הרועים דיבר על זמן שהלכה רבקה עם אליעזר, ונחלקו הראשונים ומצינו ד' שיטות האם היה קידושין או נישואין או שניהם או הבאה בעלמא, ובמקו"א הארכתי בזה.
ב. אכן רש"י מביא את המשנה, אך הרשב"ם הוא זה שכותב שרבקה ויתרה על זכות זו שנותנים לה י"ב חודש, ולכן הבאתי את דבריו.
ג. ייש"כ
ד. אפשר, אך אינו מוכרח.

ביקורת תהיה
הודעות: 1589
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' נובמבר 19, 2019 9:56 pm

אוהב עמו כתב:נחלקו הראשונים ומצינו ד' שיטות האם היה קידושין או נישואין או שניהם או הבאה בעלמא, ובמקו"א הארכתי בזה.
קיים בנו מקרא שכתוב: 'שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו, וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב';
ולא הפסוק האחר 'וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל'!

אוהב עמו
הודעות: 707
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: יצחק המתין לרבקה שתהא ראויה לביאה ג' שנים - מקור?

הודעהעל ידי אוהב עמו » ג' נובמבר 19, 2019 9:57 pm

מצבי הוא כחתימת הנצי"ב.
לע"ע אפשר לעיין במנחת אשר לפרשתן בה הביא ד' שיטות אלו, ותמר"נ


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים