פורום אוצר החכמה

[התקבל מאת הרב משה שוחט]:
במהלך רפרוף על כתב-יד מתקופת הראשונים, נתקלתי באיור-תרשים ייחודי המתאר את אהלי יעקב והאמהות, זאת כדי ליישב את הקושי בפסוק העוסק בחיפושיו של לבן אחר התרפים.
בדברי הראשונים יש כמה מהלכים לבאר את צורת ומיקום האהלים, והציור שלפנינו תואם את אחת השיטות.
ידידי ר' יעקב לויפר ​השקיע את כוחותיו בלימוד הסוגיה והיטיב להציג את הדברים במדורו הקבוע בעיתון המבשר.

יש להעיר קלות על השוואת התרשים לדברי הריב"א:

ריב"א כתב:ויש מפרשים שאהל יעקב היה בין אהל רחל ואחר אהל לאה היו אהלי האמהות, וכולן היו פתוחים זה לזה, וגם היו פתוחים כלם לרשות הרבים, חוץ מאהל האמהות. ולכן בא לבן תחלה לאהל יעקב, כי אמר עליו שגנב אלהיו, ואחריו לאהל לאה ולאהל האמהות, ולא מצא. וחזר עקביו לאהל לאה, לפי שלא היה אהל האמהות פתוח לרשות הרבים, ויצא משם ובא לאהל רחל דרך רשות הרבים, ולא דרך אהל יעקב, שהרי לא כתוב שבא פעם שניה באהל יעקב כמו שכתוב באהל רחל ולאה, ולפי זה אין צריך לסרס המקרא.

משמע מדבריו שכולם היו פתוחים זה לזה, כולל אהל רחל לאהל יעקב, וכן משמע גם בהמשך דבריו שבעיקרון היה יכול לעבור לאהל רחל דרך אהל יעקב שהיה מחובר אליו, אלא שבגלל שלא כתוב שבא פעם שניה לאהל יעקב, לכן צריך לפרש שיצא לגמרי לרשות הרבים, אבל באמת היו מחוברים [ואף סברא היא שיותר היה ליעקב להיות מחובר לרחל מללאה].
ומכל מקום אינו מוכרח כן, וכמובן שבעיקר הדברים וברוב ככל הפרטים, התרשים תואם את דברי הריב"א.

יש שרטוט סכמטי יותר , וגם יותר פשוט, אצל רבי אהרן בן יוסי בעל הג"ן מבית מדרשם של חכמי התוס'.

מאמר יפה. רק אעיר שלענ"ד הכותב לא דק בשיטת רש"י - כמובן שרש"י לא התכוון שהלומד יידע את התירוץ לקושיא השניה, מלימוד הפירוש לספר דברי הימים (מה עוד שהפירוש ההוא איננו מרש"י כידוע). אלא כוונת רש"י שהקושייא מתיישבת על פי דבריו כאן. היינו שכיון שב"ויבא באהל יעקב" הכוונה לאהל רחל ויוצא שאכן הזכירו בתחילת הפסוק את אהל רחל, א"כ מיושבת גם הקושיא השניה - שהתורה כותבת בתחילה בכללות, כלומר שמונה לאלו אהלים נכנס לבן. ואחר כך מפרטת שלאהל רחל הוא נכנס פעמיים. וראה דברי דוד לט"ז שפירש כן. וי"ל שאדרבא רש"י איננו מסכים עם תירוץ הרשב"ם וסייעתו ולכן הוא מפרש באו"א שבאמת אהל רחל מוזכר מקודם ומזה יוצא תירוץ על הקושיא השניה, וק"ל.

בנוגע לדברי הכותב שלפניי - בספר הג"ן נכתב (בשם ריב"א) שיטה אחרת מפירוש ריב"א שהובא במאמר, נכתב שם שלבן יצא מאהל לאה ונכנס ישירות לאהל רחל (לדעתו יש בכך הדגשה מיוחדת של הפסוק ולכן התפרש (רק) כאן מאין יצא - "ויצא מאהל לאה ויבוא באהל רחל"), משא"כ ריב"א דידן מפרש שמאהל לאה יצא לבן לרשות הרבים ומשם נכנס לאהל רחל. ולכן גם הציורים בשני הספרים שונים זה מזה - בציור שבכת"י דידן אין מעבר ישיר מאהל לאה לזה של רחל ואכן דרך רה"ר היא הדרך הקלה להגיע מאהל זו לזו, משא"כ בזה שבספר הג"ן, עי"ש.

אבל שיטת הריב"א כפי שהובאה כאן, תמוהה מאוד אף היא.
וכי לאיזה טעם היה אפשר להיכנס אל אהלי שתי האמהות (שהיו נשות יעקב - וכבר לא אמהות), רק דרך אהל לאה.
שמא נאמר שראו את עצמם עדיין אַמהות של האִמהות, הרי בלהה שפחת רחל, ומה טעם רחל איננה יכולה להכנס אל אהל שפחתה אלא דרך אהל לאה.
ובכלל מדרך הצניעות שלכל אחת יהיה פתח אהלה מכוון אל החצר, מה טובו אהליך יעקב !
וצע"ג.

הציור מתאים במדויק לשיטת ר' יצחק בן אברהם (אינו הריב"א) שהובאה בתוס' השלם.
הובאה שיטתו לצד הציור - באוצר מפרשי התורה ח"ב (בנספח) שיצא היום לאור עולם.

Budapest - Magyar tudomanyos akademia, MS. Kaufmann A 178
כתיבה ספרדית, מאה ט"ו

בן מלך כתב:הציור מתאים במדויק לשיטת ר' יצחק בן אברהם (אינו הריב"א) שהובאה בתוס' השלם.
הובאה שיטתו לצד הציור - באוצר מפרשי התורה ח"ב (בנספח) שיצא היום לאור עולם.

מאוד יהיה מעניין לראות את הציור השני.
ברכה תבוא על ראש המביא ויזכה בזיכוי הרבים.

הא לחמא עניא כתב:מאוד יהיה מעניין לראות את הציור השני.
ברכה תבוא על ראש המביא ויזכה בזיכוי הרבים.

כמדומני שהוא הציור המובא בראש האשכול

מיני ומינך כתב:

הא לחמא עניא כתב:מאוד יהיה מעניין לראות את הציור השני.
ברכה תבוא על ראש המביא ויזכה בזיכוי הרבים.

כמדומני שהוא הציור המובא בראש האשכול

זהו אכן אותו ציור, מצ"ב.

קו ירוק כתב:אבל שיטת הריב"א כפי שהובאה כאן, תמוהה מאוד אף היא.
וכי לאיזה טעם היה אפשר להיכנס אל אהלי שתי האמהות (שהיו נשות יעקב - וכבר לא אמהות), רק דרך אהל לאה.
שמא נאמר שראו את עצמם עדיין אמהות של האמאות, הרי בלהה שפחת רחל, ומה טעם רחל איננה יכולה להכנס אל אהל שפחתה אלא דרך אהל לאה.
ובכלל מדרך הצניעות שלכל אחת יהיה פתח אהלה מכוון אל החצר, מה טובו אהליך יעקב !
וצע"ג.

אולי אפשר ליישב שאלתך וליישב גם הדוחק שרה"ר כונתו לחצר, ולומר שכולם היו פתוחות לחצר ורק שאהלי הגבירות הי' להם כניסה ישירה גם מרה"ר ולכן יצא מאהל לאה לרה,ר ומשם חזר לאהל רחל ולא שהאהלים היו באמת פתוחים זה לזה.

עי' בתוספות השלם עה"ת פר' ויצא עמ' קצ.

מיני ומינך כתב:עי' בתוספות השלם עה"ת פר' ויצא עמ' קצ.

יש אפשרות להעלות את דבריו מה שכתב???
בתודה מראש.

דבר בעתו מה טוב.
עומדים אנו כבר בסוף שבוע פרשת ויצא,
ולכן מהראוי להזכיר לקהל הנכבד את הענין הזה להתענג לקראת השבת הקרב ובא.
תא חזי מראש האשכול ותחי נפשכם!!!