מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם / דברי הגר"א משובצים במילואתם

[נוטר הכרמים]

לה, כב וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.

הנה קיי"ל בשבת (נה, ב) כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה. ומובא בשם רבינו הגר"א [בפנינים משולחן הגר"א ועוד], בביאור דברי הכתוב על פי דברי חז"ל, 'וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן' – בבית, בעת אשר 'וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ – אָבִיו', 'וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל' - ושמע אביו כי אחד מהלך בתוך הבית ומיד פירש, ונתבלבל משכבו על ידי זה. ונמצא שלא עלה בידו של יעקב להעמיד שבט נוסף מבלהה, ולכן 'וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר' ולא יותר. [ומדוקדק לפי ביאור זה לשון חז"ל 'שבלבל יצועי אביו'.]

ומובא שאחר שאמר הגר"א את הדברים הללו, הקשו לפניו מדברי התרגום אונקלוס שתרגם 'פילגש אביו' – 'לחינתא דאבוהי' – היינו פילגשו של אביו, ולא כמו שאמר הגר"א פילגש ששכב עמה אביו.

והשיב להם הגר"א כי על כן אמרו חז"ל [מגילה כה.] 'מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם', וכנ"ל, כי כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, רק שעל מה שבלבל יצועי אביו נחשב לו לעוון כאילו שכב עם פילגש אביו, אך עכ"פ הבלבול היה ע"י הליכתו בבית.

אמנם אחר דברי הגר"א, עדיין צ"ב, כיון דקיי"ל דראובן לא חטא כלל, מדוע תרגם אונקלוס באופן זה, ולא כפי שביאר הגר"א את הכתוב להודיענו שלא חטא.

ובאמת בסוגיא דשבת [שם] מצינו מחלוקת תנאים בברייתא אם חטא ראובן או שלא חטא, ברש"י שם סידר את שיטותיהם וז"ל 'לר' אליעזר ור' יהושע חטא, ולרבן גמליאל ולמודעי - בקש לחטוא ולא חטא'. עכ"ל. הרי לנו דדעת הגמ' דידן כרבן גמליאל ורבי אלעזר המודעי שראובן לא חטא.

אמנם נראה, כי במגילה [ג.] איתא 'ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא, תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע'.

ולפי זה מבואר שאונקלוס הגר סבירא ליה כדעת רבותיו בגמרא דשבת שראובן חטא, ולכן תירגם את התורה לפי שיטה זו, אמנם אנן בדידן דקיי"ל 'כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה' היינו כרבן גמליאל והמודעי, לפיכך ביאור המקרא כדברי הגר"א, ואונקלוס לשיטתו שחטא, לפיכך 'מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם'.

[דברים נחמדים אלו מאת ידידי החכם הרשום שליט"א, ודפח"ח].

[ירושלים]

ראה דברי החיד"א ז"ל בפני דוד פרשת וישלח כ': ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב י"ב. שמעתי מרב גדול אשכנזי ז"ל משם הרב מהר"ם איסרליש ז"ל בעל המפה [על השו"ע] שפירש שיעקב היה רוצה לשכב את בלהה פלגשו, ונתקנא ראובן והיה הולך ובא אצל חדר המטות ואסור לשמש בעוד שיש בני אדם שומעים, ורבא פרח באלי וכו' (נדה י"ז א') ויעקב אע"ה שמע שהיה הולך ראובן ועל כן לא שמש ולא הוליד, ושיעור הכתוב כך הוא וילך ראובן שהיה הולך ומטייל בזמן וישכב את בלהה פלגש שהיה רוצה לשכב את בלהה פלגש, ומי היה רוצה לשכב אביו. וישמע ישראל שהיה הולך ראובן ולא שמש ולכן ויהיו בני יעקב י"ב וסח לי הרב הנז' שקבל שראובן בחלום החזיק לו טובה שהפך בזכותו עכ"ד ואחר זמן רב ראיתי בס' חידושי הגרשוני דף ל"ט ע"ב שפירש בשם הרמא"י כזה בשינוי וכתב שם שהחזיק לו טובה ראובן ע"ש. ועתה בא לידי פירוש רבינו אפרים וכתב וז"ל ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וילך ראובן הלך ראובן מן הארץ ולמה משום וישכב את בלהה פי' שאביו עזב את לאה אמו וישכב את בלהה פלגש אביו. וישמע ישראל שהלך ראובן מן הארץ ושלח אחריו וישב ראובן ויהיו בני יעקב י"ב ולפי זה לא חטא ראובן כלל. ושמעתי שהחסיד דרש זה בדרש ברבים ובא אליו ראובן בחלום ונשקו על ראשו עכ"ל.

[מעט דבש]

לפי הפירוש המיוחס לגר"א, מה שמעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, היינו משום שהמקרא אפשר לבאר באופן שראובן לא חטא (ולכן הוא 'נקרא'), מה שאין כן התרגום שמפורש בו שחטא (ולכן 'לא מתרגם').

אך קשה, א"כ מדוע מעשה העגל השני, וברכת כהנים, ומעשה דוד ואמנון נקראין ולא מתרגמין (מגילה כה.), הרי שם גם מהמקרא משמע שחטאו, ולא רק מהתרגום. וא"כ לא היה צריך לקוראם כלל.

ורש"י שם ביאר (ד"ה ומעשה) שהתרגום מיועד לעמי הארץ שאין מבינים לשה"ק, ולכן לא חיישינן לגנות, משא"כ המקרא שעמי הארץ מבינים אותו. וטעם זה יבאר גם את מעשה ראובן, ודלא כפירוש המיוחס לגר"א.

[ועיין בתוספות יום טוב (מגילה ד, י) שכתב שבקריאת התורה אי אפשר לומר שחלק מהתורה לא תיקרא, "דאין סברא לומר שתהא התורה נקראת בצבור שלא בשלימותה, מה שאין כן בהפטרות דבלאו הכי אין הנביאים נקראים בשלמותן"; ולא העיר מדברי רש"י הנ"ל שכתב כן לגבי מעשה העגל, שהוא בתורה ולא בנביאים].

[עושה חדשות]

מושב זקנים.png (26.8 KiB) נצפה 1892 פעמים

דברי שאול.png (19.95 KiB) נצפה 1892 פעמים

פני דוד.png (52.88 KiB) נצפה 1892 פעמים

[שייף נפיק]

לה, כב וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.

הנה קיי"ל בשבת (נה, ב) כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה. ומובא בשם רבינו הגר"א [בפנינים משולחן הגר"א ועוד], בביאור דברי הכתוב על פי דברי חז"ל, 'וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן' – בבית, בעת אשר 'וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ – אָבִיו', 'וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל' - ושמע אביו כי אחד מהלך בתוך הבית ומיד פירש, ונתבלבל משכבו על ידי זה. ונמצא שלא עלה בידו של יעקב להעמיד שבט נוסף מבלהה, ולכן 'וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר' ולא יותר. [ומדוקדק לפי ביאור זה לשון חז"ל 'שבלבל יצועי אביו'.]

ומובא שאחר שאמר הגר"א את הדברים הללו, הקשו לפניו מדברי התרגום אונקלוס שתרגם 'פילגש אביו' – 'לחינתא דאבוהי' – היינו פילגשו של אביו, ולא כמו שאמר הגר"א פילגש ששכב עמה אביו.

והשיב להם הגר"א כי על כן אמרו חז"ל [מגילה כה.] 'מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם', וכנ"ל, כי כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, רק שעל מה שבלבל יצועי אביו נחשב לו לעוון כאילו שכב עם פילגש אביו, אך עכ"פ הבלבול היה ע"י הליכתו בבית.

אמנם אחר דברי הגר"א, עדיין צ"ב, כיון דקיי"ל דראובן לא חטא כלל, מדוע תרגם אונקלוס באופן זה, ולא כפי שביאר הגר"א את הכתוב להודיענו שלא חטא.

ובאמת בסוגיא דשבת [שם] מצינו מחלוקת תנאים בברייתא אם חטא ראובן או שלא חטא, ברש"י שם סידר את שיטותיהם וז"ל 'לר' אליעזר ור' יהושע חטא, ולרבן גמליאל ולמודעי - בקש לחטוא ולא חטא'. עכ"ל. הרי לנו דדעת הגמ' דידן כרבן גמליאל ורבי אלעזר המודעי שראובן לא חטא.

אמנם נראה, כי במגילה [ג.] איתא 'ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא, תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע'.

ולפי זה מבואר שאונקלוס הגר סבירא ליה כדעת רבותיו בגמרא דשבת שראובן חטא, ולכן תירגם את התורה לפי שיטה זו, אמנם אנן בדידן דקיי"ל 'כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה' היינו כרבן גמליאל והמודעי, לפיכך ביאור המקרא כדברי הגר"א, ואונקלוס לשיטתו שחטא, לפיכך 'מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם'.

[דברים נחמדים אלו מאת ידידי החכם הרשום שליט"א, ודפח"ח].

ככל הדברים האלו שמעתי בשנת תשסט כמדומה מהמגיד מישרים ר''ש לוינשטין שנתחדש לו מדידיה.

[מעיין]

במה שכתב בחידושי הגרשוני בשם הרמ"א, עיין עוד בזה בספר מעלות היוחסין להגאון ר' אפרים זלמן מרגליות
----
בקיצור זה מטו משם הרמ"א (מעלות היוחסין בשם אביו, חידושי הגרשוני), הגר"א, ר"ש מאסטופלא (אמרי שפר דאראג), מגלה עמוקות (מהר"ש מבעלזא)
ויש כבר בראשונים מחכמי אשכנז

[פולסברג]

אאל''ט ר''ש הרמתי אסף כל הספרים שהביאו החלום דראובן, מי יכול להעלות?

[אהרן תאומים]

אאל''ט ר''ש הרמתי אסף כל הספרים שהביאו החלום דראובן, מי יכול להעלות?

?

[בברכה המשולשת]

?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... aa#p613524