בפשוטו המכוון הוא שיעקב אבינו עבר את הירדן במקלו בצאתו מבאר שבע בדרכו לחרן, ואז עבר את הירדן רק במקלו לפי שאליפז נטל ממנו את כל רכושו, כמו דאיתא ברש"י לעיל פר' ויצא (כט, יא), ויבך... דבר אחר לפי שבא בידים ריקניות, אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני אין בידי כלום. לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו. אמר לו מה אעשה לציווי של אבא, אמר לו יעקב טול מה שבידי, והעני חשוב כמת.
אכן צ"ב מהו לשון 'הזה' דנקט יעקב, אטו עומד הוא כעת על שפת הירדן. וביותר צ"ב, מה ראה יעקב לנכון להדגיש דווקא שעבר את הירדן.
ויתכן לומר לפי המבואר ברש"י בשם מדרש אגדה שנתן מקלו בירדן ונבקע הירדן. ובמדרש ילמדנו (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד 224), כ
אבל עדיין יש להבין מה שייכות נס זה לכאן.י במקלי עברתי את הירדן הזה, כיון שהגיע לירדן לא היה יודע מה לעשות, תלה עיניו להקב"ה אמר רבוני! אתה יודע שאין עמי כלום אלא המקל הזה, א"ל הכה את הירדן ועבור, וכן עשה. א"ל זה סימן לבניך כשם שנקרע הירדן מלפניך כך עתיד ליקרע לפני בניך.
וזה יתבאר בהקדם דברי המדרש כאן (בראשית רבה פרשה עו),
ר' יהודה בר' סימון בשם ר' יוחנן אמר בתורה בנביאים בכתובים מצינו שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב, בתורה כי במקלי עברתי את הירדן הזה. בנביאים (יהושע ד) והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה, ישראל סבא. בכתובים (תהלים קיד) מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור וגו' מלפני אלה יעקב. א"ר לוי אתר הוא תמן מצווח ירדן בחמי טבריה, בבהלה נכנס אבינו יעקב לשם ונעל בפניו עשו וחתר לו הקדוש ברוך הוא חתירה במקום אחר ויצא, הה"ד (ישעיה מג) כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך.
ונתפרש יותר בתנחומא (סימן ג),
בא וראה מה עשה עשו הרשע ליעקב, ראה אותו ריקם ולא ריחם עליו, אלא אמר הריני קודמו לדרך ואינו יכול לעבור בדרך ושם אני הורגו, ומנין שכך הנביא אומר על רדפו בחרב אחיו וגו' (עמוס א יא), ידע יעקב ותלה עיניו להקב"ה, ועשה עמו נסים, ונתן (לו מקלו בידו) [מקלו בירדן] ונקרע הירדן לפניו ועבר, שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה (בראשית לב יא), והמתין עשו בדרך, ולא עבר יעקב בדרך, והרגיש עשו כי יעקב ברח ועבר את הירדן, מה עשה עשו רדף אחריו ומצא אותו במערה מקום דומה למרחץ שבטבריא, אמר יעקב לא פת ולא לחם בידי, אכנס ואחמם במרחץ, בא עשו הרשע והקיף את המרחץ כדי שימות בו, א"ל הקדוש ברוך הוא רשע שבעולם כנגדו אתה מזדווג, מיד א"ל הקדוש ברוך הוא ליעקב מה אתה מתיירא הנה אנכי עמך, א"ל יעקב רבונו של עולם, הואיל ובך אני בוטח, וכך אתה מבטיחני אבטח [ואצא].
ולפי"ז מבואר הטעם שהזכיר לו יעקב אבינו את הנס שהיה ד' עמו והוא עבר את הירדן, ואת אותה מערה הסמוכה לו וניצול מידו כאשר הוציאו ד' ממקום אחר.
ועוד י"ל לפי המבואר במדרש אגדה (בובר),
רמז לו שעתידין בניו לעבור את הירדן כשם שעבר יעקב אבינו במקל, שנאמר ביהושע ביבשה עבר ישראל את הירדן (יהושע ד כב), וזה המקל אשר עברו בים בני ישראל, שנאמר הרם את מטך (שמות יד יו), ובזה המקל עתי שישאנו המלך המשיח, שנאמר מטה עוזך ישלח ה' וגו' (תהלים קי ב).
ולפי"ז רמז יש כאן לגאולה ע"י מלך המשיח, שאזי תבוא מפלתה של אדום כמו דכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וגו'.
אכן עדיין לא נתיישב בזה מהו 'הירדן הזה'.
ושמא יש לומר לפי מה שכתב בחזקוני להלן עה"פ (לב, כג), וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק,
וכן נראה בלשון רשב"ם שם, וז"ל,יבק - י"מ הוא הירדן שאמר למעלה עברתי את הירדן הזה, וכאן הוא שמו יבק.
ובפיוט בתפילת גשם, 'טען מקלו ועבר ירדן מים', הנה לפי דברי רש"י, וכן המדרשים הנ"ל, אנו מזכירים זכות הנס שנעשה לו שנבקע לו הירדן. אבל לפי החזקוני ורשב"ם י"ל דהזכות היא שעבר את מעבר יבק וחזר בשביל פחים קטנים.ויקם בלילה הוא - נתכוין לברוח דרך אחרת ולפיכך עבר הנחל בלילה, כמו שמצינו בדוד בברחו מפני אבשלום בדרכים הללו של ירדן ומחנים שעבר יעקב ובלילה, כמו כן ויאמרו אל דוד קומו עברו [מהרה] את המים וגו' ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבוקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן וגו' ודוד בא מחנים ואבשלום עבר את הירדן וגו'.