כְּאִישׁ נִדְהָם - נֵדֶה <וביאור המילה "מדהים">

[עושה חדשות]

ירמיהו פי"ד - לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ.

האם המילה תדהמה היא בלשה"ק? האם יש בתנ"ך עוד מילים מעין אלו?

או שאולי ראוי לפרש על דרך הפסוק הבא -

יחזקאל פט"ז - לְכָל זֹנוֹת יִתְּנוּ נֵדֶה וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת נְדָנַיִךְ לְכָל מְאַהֲבַיִךְ.

דהיינו 'כאיש נדהם' שקיבל מתנה ושוחד שלא להילחם.

כך הציע בפני היום חכ"א, וזכורני שהוא לא הראשון שפירש כך.

אולי אתם יודעים ?

והאם זה מתיישב עם לעזי רש"י שכ' שם: רקרו"ץ / רקריאנ"ץ ?

[סעדיה]

עליות אליהו.PDF

עליות אליהו

(311.61 KiB) הורד 235 פעמים

[י. אברהם]

דברי בעל דרכי השינויים מאמר ב' פרק ב'

דרכי.jpg (60.9 KiB) נצפה 3136 פעמים

להרחבת ענין חילוף הנ"ל ראה בקובץ המצורף

דרכי.PDF

(181.4 KiB) הורד 265 פעמים

[חיימקה]

שורשים לרד"ק "דהם" עניינו כאדם מבוהל שלא יוכל להעזר בעת צרה. יעוין שם עוד.

[מה שנכון נכון]

בפי' רה"ג נגעים א,ב "דיהה הימנה - פי' פחות, מן למה תהיה כאיש נדהם".
בספר השרשים לן' ג'נאח כותב "איש נדהם - שתקפה עליו הצרה וא"י לדחותה והוא נמוך ממנה".
במחברת הערוך פי' נדהם - נרדם.

בקינת "דוק וחוג רעשו" לר' דוד אבן בקודה "דהמו גבוריה מפני חרב היונה".

[לייטנר]

דברי בעל דרכי השינויים מאמר ב' פרק ב'

דרכי.jpg

להרחבת ענין חילוף הנ"ל ראה בקובץ המצורף

דרכי.PDF

כ"כ המלבי"ם.

לסברה ש'נדהם=נדה', נכתב מחקר שלם על הוספת המ' בסופי תיבות במילים מקראיות ('מ' אנקליטית', 'ממציה'). איני זוכר אם מילה זו הוזכרה שם.

[סעדיה]

לסברה ש'נדהם=נדה', נכתב מחקר שלם על הוספת המ' בסופי תיבות במילים מקראיות ('מ' אנקליטית', 'ממציה'). איני זוכר אם מילה זו הוזכרה שם.

איפה אפשר לקרוא?

[לייטנר]

לסברה ש'נדהם=נדה', נכתב מחקר שלם על הוספת המ' בסופי תיבות במילים מקראיות ('מ' אנקליטית', 'ממציה'). איני זוכר אם מילה זו הוזכרה שם.

איפה אפשר לקרוא?

יש ספר בלע"ז שאינני זוכר את שמו.
ד' סיון, "לשון המקרא לאור ספרות אוגרית", לשוננו לעם מ"ג, 123-124.
הנ"ל, "דקדוק לשון אוגרית", מוסד ביאליק, ירושלים. (על ה-מ'' האנקליטית: 125-126).

[זאב ערבות]

בירמיה יד ט למה תהיה כאיש נדהם מפרש רש"י: נדהם - ריקרוץ (כלומר נרתע) בלעז, מושך ידו מן המלחמה. וי"א ריקרידנ"ץ. הרד"ק מפרש נבהל ולא ידע מה לעשות. הרי"ד מפרש אדם עצל וחלש. מהר"י קרא מפרש איש שמניח את מקומו ונד ממקום למקום. המלבי"ם מפרש שבטלו חושיו והרגשותיו.
מלה זו מופיעה במקרא פעם אחת בלבד.
במלון אבן שושן שרש דהם - נבהל, התאבן מפחד, הכה בתמהון, הבהיל, גרם מבוכה, הכה בתדהמה.
אם כך מנין הגיע השימוש של המלה היום במשמעות דבר מפליא, מרשים, מעורר התפעלות.
ושאלה נוספת: האם היום אומרים מדהים רק על דבר טוב, או אפשר גם על דבר רע, למשל האם ראוי לומר הבשורה המדהימה על מותו של פלוני.

[עזריאל ברגר]

אולי הקישור הזה יעזור:
https://en.m.wiktionary.org/wiki/%D7%9E ... 7%99%D7%9D

[עושה חדשות]

viewtopic.php?f=46&t=30704&hilit#p321803

[לבי במערב]

אם כך מנין הגיע השימוש של המלה היום במשמעות דבר מפליא, מרשים, מעורר התפעלות.
ושאלה נוספת: האם היום אומרים מדהים רק על דבר טוב, או אפשר גם על דבר רע, למשל האם ראוי לומר הבשורה המדהימה על מותו של פלוני.

א. כדרך התפתחותה של שפה. והכוונה: עמד משתומם מגודל הבשורה הטובה, וכיו"ב.
ב. בד"כ, יזכר על הטוב לבדו, והכותבה אף על ההיפוך - מן המתמיהין יחשב. אך בדורות הקודמים, הי' משמש בעיקר לשכנגדו.