ויוסף ישית ידו על עיניך. לא נתבאר תכונת הבטחה זו, הרשב"ם וספורנו פירשו שישגיח על צרכיו, וזה אינו אלא הבטחה קלה, וגם יוסף אמר בעצמו וכלכלתי אותך שם, והראב"ע פי' במותך, ואינו מובן ג"כ הלא כל בניו יחיו לפניו, ואדרבה יבואר להלן מ"ו ל' שיעקב הוצרך להתפלל שלא ימות יוסף בחייו, אלמא שלא היה בזה הבטחה. אלא יש בזה הבטחה נפלאה לעיקר קיום האומה במצרים, ומשמעות עיניך היינו תשוקתו ומדתו המיוחדת שנתן יעקב עיניו ע"ז(א), ומבואר בפ' ברכה דעין יעקב היא לשבת בטח בדד, ופי' בטח להיות בשלום ובמדת אהבה בין אדם לחבירו ועם אוה"ע כמדת יעקב בהפלגה, כמ"ש לעיל כ"פ וע' לעיל ל"ב כ"ו, ופי' בדד הוא שלא להתערב יותר מן ההכרח עם אוה"ע, כמ"ש לעיל ל"ג ט"ו וי"ח ול"ז א', וכך הוא רצונו של הקדוש ברוך הוא כמ"ש ריש שירת האזינו בפסוק ה' בדד ינחנו, אבל מדות הללו מסוגלות להיות נשמרות אך ע"י תורה ועבודה שהמה מבדילים בין ישראל לעמים, וגם אהבת השלום באה ע"י תלמידי חכמים המרבים שלום, וכאשר בארנו בפ' ברכה בפסוק וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב וגו' אף שמיו יערפו טל, וא"כ היה עיקר מקיימי האומה הישראלית ונקודתה שבט לוי ויהודה שבהם היה עיקר תורה ועבודה, אבל במצרים לא נשמר עין יעקב כי אם ע"י יוסף, היינו מדת בטח בא ע"י גמ"ח ובקשת אהבה יתירה של יוסף כמו שאמר יעקב בברכת יוסף כמבואר להלן מ"ט כ"ד, ולענין בדד, השתדל יוסף בכחו לפנות ארץ גושן, ולהושיב את ישראל שם, כאשר יבואר עוד, ולא עשה כן אלא כדי שיהיו ישראל בדד. ואף על גב שאח"כ קלקלו ישראל ואמרו נהיה כמצרים כמבואר בש"ר פ"א, שהפרו ברית מילה משום זה הטעם, זה אינו סותר ההבטחה שהרי ע"י בחירה שלהם הופרה, כמו שהיה בא"י ג"כ בהמשך הימים, אבל ההכנה היתה מתוקנת באופן שלא יהיו מוכרחים לכך. ושמעתי שע"פ זה הפי' יבואר הא דאיתא בב"ר פ' צ"ד רבי חגי בשם ר"י על מנת ויוסף ישית ידו על עיניך, ולפי' הראשונים אינו מבואר זה התנאי, ולדברינו מבואר שהעליה אי אפשר אלא באופן שיהא נשמר בישראל מדת בטח בדד
האם מוכר עוד פירוש בדומה לזה?