ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף (לח' כד'). ויש לעיין מדוע מגיע לה שריפה, וביאר רש"י, מכיון שהיא הייתה בתו של 'שם' שהיה כהן, לפיכך דינה בשריפה. ולכאו' ק' הא בת כהן דינה בשריפה רק כשהיא א"א (ויקרא כא' ט'). וכאן הרי תמר פנויה הייתה. וראיתי שהקשה זה המהר"ל (שם), וז"ד, אף על גב דהייתה פנויה ובעולה (פי' דבגמ' סנהדרין ס"ו ע"ב, רב הונא בריה דרב יהושע ס"ל לדעת רבי ישמעאל, שכל מה שהתורה חייבה בת כהן בשריפה, זהו דוקא בנערה בתולה מאורסה, ע"ש)? דאין זה קשיא, דבית דין של שם כך גזרו (ע"ז לו' ע"ב) אחר המבול, שעשו האומות גדר (רש"י לעיל לד' ז') וגזרו בפנויה מיתה, ובת כהן בשריפה אף בפנויה, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (פסחים ל' ע"ב), וכיון דמצאנו בבת כהן שריפה בארוסה, תקנו הם מיתה בפנויה, ע"ש.
ואין להקשות מהא דאמרינן בגמ' נדרים (לב' ע"ב), ש-שם בן נוח נענש ונלקחה הכהונה מזרעו, דהיינו שרק הוא היה כהן וזרעו כבר לא כהנים, וא"כ מדוע הגיע לתמר שריפה. דמכיון שכתוב בתורה (ויקרא שם), שבת כהן בשריפה מכיון ש'את אביה היא מחללת' לכן הגיע לה שריפה. אך צ"ע דהא המהר"ל ביאר קודם לכן (ד"ה בתו של שם), שתמר לא הייתה בתו ממש אלא נכדתו בת בנו, וא"כ מדוע הגיע לה שריפה, והא לאו בת כהן הייתה כמבוא' בגמ' נדרים שם? ודו"ק.