מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
לייטנר
הודעות: 4500
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

הודעהעל ידי לייטנר » ה' דצמבר 28, 2017 10:30 pm

סגי נהור כתב:
לייטנר כתב:
מיני ומינך כתב:פלא בעיני העמל לברר מקח השפ"ן והאשה

מי זו 'האשה'?

מן הסתם הכוונה לגב' ליבוביץ.

תודה. התולה את סברת שפ"ן בדברי נחמה ליבוביץ, לא עיין כלל(!) לא בדברי הרב שנדורפי שהביא אותה, ולא בדברי נחמה עצמה.

לגופה של השאלה, פלא בעיני הפליאה של מיני ומינך.
תורה היא וללמוד אנו צריכים. מה אכפת לי מי אמרם?

כדכד
הודעות: 2932
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

הודעהעל ידי כדכד » א' דצמבר 31, 2017 10:55 am

הוא לא התכוון לתלות אותם אחד בשני. פלא אחד שלו על השפ"ן ואחד על האשה. הפלא אינו קשור לתוכן הדברים אלא לאומריהם.

אריה הכהן
הודעות: 150
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

מדוע יוסף לא הודיע לאביו שהוא חי

הודעהעל ידי אריה הכהן » ה' דצמבר 06, 2018 4:48 pm

מדוע יוסף לא הודיע לאביו במשך 22 שנה שהוא חי?

אחז"ל, למה לא גלה הקב"ה ליעקב שיוסף חי? לפי שהחרימו האחים וקללו את כל מי שיגלה, ואף שתפו להקב"ה לצרפו עמהם פי' שנשתתף הקב"ה באותו החרם שהחרימו את כל מי שיגלה, (תנחומא), אבל יצחק היה יודע שיוסף חי, אך לא גילה זאת לבנו יעקב, כי אמר היאך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לו (עי' רש"י בראשית לז' לג'. לה').
אך השאלה המתבקשת היא מדוע יוסף עצמו לא הודיע לאביו שהוא חי, אם ע"י מכתב או שליח. ולמה חיכה עד שירדו אחיו למצרים? שאלה זו הקשו המפרשים, ונביא בעז"ה ביאורם.
שיתקיימו כל חלומותיו
ז"ל הרמב"ן (מב' ט'): וכן אני אומר שכל הענינים האלה היו ביוסף מחכמתו בפתרון החלומות, כי יש לתמוה אחר שעמד יוסף במצרים ימים רבים והיה פקיד ונגיד בבית שר גדול במצרים, איך לא שלח כתב אחד לאביו להודיעו ולנחמו, כי מצרים קרוב לחברון כששה ימים, ואילו היה מהלך שנה היה ראוי להודיעו לכבוד אביו, ויקר פדיון נפשו ויפדנו ברוב ממון. אבל היה רואה כי השתחויית אחיו לו וגם אביו וכל זרעו אתו, אי אפשר להיות בארצם, והיה מקוה להיותו שם במצרים בראותו הצלחתו הגדולה שם, וכל שכן אחרי ששמע חלום פרעה שנתברר לו כי יבאו כלם שמה ויתקיימו כל חלומותיו, ע"ש.
האחים השביעו אותו
ז"ל רבינו יוסף בכור שור (מתלמידי ר"ת, פ' וישב): ונראים הדברים - שכשמכרוהו השביעוהו שלא יבא עוד אל בית אביו, ולא יגלה עצמו לאביו ולא יודיע לאביו שהוא חי, ושהוא נמכר, ולא יאמר לשם שהוא מבני יעקב, בשום סימן ולא בשום ראייה, וכן עשה, שמוטב היה לו לעשות כן, ולא שימות בידם. דאי לא היה כן, כשהיה גדול בבית אדוניו, וגם תשע שנים שהיה מלך במצרים, שבע שני השבע ושתים מן הרעב, למה לא שלח לאביו לאמר – 'הנני כאן במצרים', הלא היה יודע כי אביו מצטער עליו, אלא ודאי נשבע להם.
חשש מאביו ומאחיו
ז"ל האור החיים (מה' כו'): וראיתי לתת לב בענין יוסף איך לא חש על צער אביו כמה שנים, והן אמת בימי עבדותו נוכל לומר כי עשה ולא הצליח, אלא אחר שעלה לגדולה למה לא כתב אגרת לאביו להפיג צערו, כי יודע היה יוסף גודל הפלגת חיבת יעקב בו, ויתאבל עליו ימים רבים, ולמה לא שלח לבשרו וכו', ועוד מי התיר לו אחר שבאו אחיו להאריך לו ימי צרה שלא להודיעו תיכף ומיד? והן אמת כי למה שנתגלגל בעניינים שגזר הגוזר רבים הם שהיו צריכין להיות כן, הא' לשלם ליעקב כ"ב שנים שלא שמש אביו, וכמו כן היה הוא בצער כ"ב שנים, וגם למספר רד"ו שגזר ה' שיהיו במצרים, וגם לירד יעקב בכבוד גדול מה שלא היה כן אם היה יורד קודם, וכמה פרטים שנמשכו, אלא לצד יוסף צריכין לתת טעם לדבר?
ונראה כי טעמו של יוסף טעם לשבח, והוא כי מעת ירידתו למצרים עד עת בוא דברו יתברך והוציאו מבית האסורים למלוך אין סיפק בידו להודיע לאביו, ואפילו שיונח שהיה סיפק בידו, חש על נפשו שידעו אחיו בדבר, ולצד בושתם וכלימתם מאביהם ימסרו עצמם עליו לאבדו מן העולם לבל תגיע להם בושת מאביהם, וגם אפשר כי יקללם וימותו כולם, ומצד זה יבקשו לקעקעו מהעולם, לזה חש על נפשו שידעו אחיו בדבר וימנע מבא בדמי נפשו, ואחר צאתו ממאסר ונעשה שר וגדול והלכה לה חששא ראשונה, אף על פי כן נמנע מהודיע לאביו, והוא על דרך אומרם ז"ל (ברכות מג:) מוטב שיפיל אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו, וחש על כבוד האחים מלביישם לפני יעקב ויצחק וכל זרע יעקב, וסבל שישאר אביו בצערו מלביישם, ע"ש.
טעה יוסף בענין המכירה
ביאור מעניין בזה, אנו מוצאים בדברי המאסף על תלמוד ירושלמי (סוף מס' ברכות, אחר ההשמטות), שהביא את דברי הרמב"ן הנ"ל, והקשה עליו כי מה הדבר הגדול והטוב והמצוה הגדולה שיש בקיום החלומות שהיה כדאי בשבילם לצער את האב כ"כ הרבה שנים? וביאר, שיוסף טעה בעצם מכירתו, כי לא העלה על דעתו שאחיו ירשיעו מפני קנאתם בו, עד כדי שיגנבו נפש וימכרוהו, ולהעמיד חיי אביהם בשכול ואבל נורא כ"כ הרבה זמן, וחשב יוסף שמאת אביו היה גזירה זו למוכרו לעבד, מפני שהיתנשא לחשוב מחשבת מלוכה וממשלה על הוריו ואחיו, ולכך ציוה אביו למוכרו לעבד, ואחרי כ"כ הרבה שנים שאביו לא שלח לפדותו חשב שאביו עדיין לא היתרצה ברחמים, ולכך לא הודיע לאביו שעלה לגדולה והיה נראה כמתגרה בעיני אביו, אך כששמע מפי אחיו יהודה כמה אביו שרוי בצער גדול, אז נגלה לפניו טעותו הגדולה שאביו לא ידע כלל ממכירתו, וחושב שבנו האהוב נטרף. ונכמרו רחמיו על אביו שבצער גדול נמצא, ונתן קולו בבכי והתודע אל אחיו. ומיד שאל 'העוד אבי חי'? ואח"כ 'מהרו ועלו את אבי'. 'והגדתם לאבי'. 'ומהרתם והורדתם את אבי הנה'. וכל עיקרי דבריו הראשונים מיד היו רק על דבר אביו למהר אליו ולהחיות את רוחו ולהראות פניו (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי).

ביקורת תהיה
הודעות: 493
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' דצמבר 06, 2018 7:48 pm

דומה, כי התשובה הכי ברורה נותן יוסף בעצמו: 'נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי'. כלומר, המקום הושיבני ברומו של עולם, ובכך השכיח ממני את כל קשי חיי, ואף גם את משפחתי ואת צור מחצבתי.
על שם ההשכחה המפליאה הזאת קרא את שם בנו הבכור 'מנשה' (=מְשַׁכֵּחַ).
ראשיתה של שכחה זו אנו מוצאים אצל יוסף עוד בהיותו בבית פוטיפר, כמו שמלמדנו רש"י בפרשת וישב:
כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָבִיךָ מִתְאַבֵּל וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ, אֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב.
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב ה' דצמבר 06, 2018 7:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עקביה
הודעות: 2135
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

הודעהעל ידי עקביה » ה' דצמבר 06, 2018 7:53 pm

ביקורת תהיה כתב:דומה, כי התשובה הכי ברורה נותן יוסף בעצמו: 'נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי'. כלומר, המקום הושיבני ברומו של עולם, ובכך השכיח ממני את כל קשי חיי, ואף גם את משפחתי ואת צור מחצבתי. על שם ההשכחה המפליאה הזאת קרא את שם בנו הבכור 'מנשה' (=מְשַׁכֵּחַ).
ראשיתה של שכחה זו אנו מוצאים אצל יוסף עוד בהיותו בבית פוטיפר, כמו שמלמדנו רש"י בפרשת וישב:
כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָבִיךָ מִתְאַבֵּל וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ, אֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב.

לא הבנתי.
אם יוסף מודיע שה' השכיח ממנו את משפחתו, כנראה שהוא זוכר אותה.. ומדוע אם כן לא שלח להודיע לאביו?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16050
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' דצמבר 06, 2018 8:13 pm

הפסוק הזה פלא. מה יש לו להודות לקב"ה על שהשכיח ממנו בית אביו.

והנה דברי הכתב והקבלה בזה


כיצד שמח יוסף על כי שכח את בית אביו ואת כל בית אכי גנות גדולה היא לבן המרוחק מבית אבותיו הנכבדים אם ישכחם עת היותו משופע בכל טוב ויוסף שהיה בן זקונים לאביו ואותו אהב יותר מכל אחיו ומצד אהבתו הגדולה אליו נסתבב התנשאותו להיות מושל המדינה איך יתייחס אליו דבור המגונה גם מצד טבע אנושי לאמור נשני אלהים את כל בית אבי כי יורה בזה פחיתות גדולה וכמבזה בכבוד אביו והיה ראוי לומר נשני אלהים את כל אחי להורות שנמחה מזכרונו את כל אשר מצאהו מהם ואין לו טינא בלב עליהם אבל באמרו כל בית אבי שכולל גם את אביו זה נראה דבור בלתי נאות גם לאיש ההמוני אף כי לאיש מעלה כמוהו
אמנם אין ספק כי זכרון כבוד אביו אף רגע לא נשכח מלבו ויצר לבבו על צער אביו היה הרבה יותר מעל צער עצמו ובמשך זמן הרב שהיה נפרד ונעזב ממנו אם היה בידו להודיע לאביו מקומו איה אם ע"י מכתב או ע"י שליח או ע"י בני אדם הנוסעים ממצרים לכנען בודאי לא היה נמנע מלעשותו כדי לשמח את אביו הזקן המתאבל על אבידת בנו ומה שלא מצאנוהו משתדל על זה קרוב לודאי שבהיותו במעמד העבדות היה נמנע מלעשותו מצד נמוסי המדינה כלומר חק המשטר המקומי להשגיח ביותר על העבדים הנמכרים להם למנעם בל יתערבו עם בני אדם ממדינה אחרת אבל אחרי שהתנשא להיות שר ומושל במדינה ומארץ כנען רבים באו לשבור אוכל מיד יוסף והיה לו דבר קל לערוך דברי תנחומין ולהודיע את אשר נעשה ממנו וזה היה חיוב גדול עליו בין מצד טבע אנושי בין מצד חיוב התורה המוטל עליו לכבד את אביו להפך אבלו לששון ויגונו לשמחה ולמה לא קיים יוסף הצדיק את החיוב הגדול הזה ורחוק לומר שמצד חרם אחיו היו נמנע מזה גם מי זה ידע אם החרימו בפניו ובאמת גודל צדקת לבבו עם ה' היא מנעתהו מלקיים מצות כבוד אביו כי כמו שכל התנהגותו עם אחיו כעת אף דבהשקפה ראשונה נראה כמתנקם בם להחזיקם כמרגלים לאסרם במאסר לצער אותם ואת אביו בהבאת בנימין לעשותם כגנבים ואת בנימין שלא פשע נגדו מאומה תפשו לעבד טעם לשבח מפני מה נהג יוסף עם אחיו בהתנכרות ובאמת לא עשה כל אלה רק מצד צדקתו הגדולה לבלי עשות דבר שהוא עד רצון קונו כי כן היתה גזירת עליון אשר הראה לו בחלום הנבואי ותשתחוינה לאלומתי אחד עשר כוכבים משתחוים לי ובחכמה גדולה ובעצה עמוקה עשה שלא יתקיימו השתחואות האלה והכנעתם לפניו בידעם שהוא יוסף אחיהם כי זאת היתה להם לבושה ולכלימה גדולה הנה להצילם מזה השתדל שיתקיימו בלתי ידיעתם מי הוא זה שיכרעו וישתחוו לפניו כמו שהעיד הכתוב ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם כמבואר שם ברחבה ככה היה יוסף חושש בלבבו אם בתחלת התנשאותו היה מודיע לאביו שהוא חי ושהוא מושל במדינה פן ע"י זה יתבטל גזירת עליון מהשתחואות אלומות ואחד עשר כוכבים הנה לסיבה זו אף שמצד נפשו הטהורה היה משתוקק לכבד את אביו בבשורה טובה ולשמח את נפשו המלאה לה יגון ואנחה בכל זה היה צריך להתאמץ ברב כח ולהתאפק על נפשו לבטל מצות כבוד אביו כמו שאין מקום למעות כבוד האבות בהבטל ע"י זה אחת ממצוות ה' ובפרט דלפי מראה חלום הנבואה
נגזר גם על אביו ההשתחואה אליו ומן השמים נמנע מלקיים מצות כבוד אביו בזה הנה כדי לקיים רצון קונו היה מוכרח להשכיח מלבו כבוד אביו אף שהיה מוצא את עצמו בכל רגע מחוייב לכבדו ולבשר לו הבשורה הטובה מכל מקום מצד קיום רצון קונו הנבואית היה מצווה ומוכרח לרחק ממחשבתו כבוד אביו והיה נותן תודה לעליון ית' הנותן לו עוז ותעצומה בנפשו ועומד על ימינו לסייעו לבטל רצון נפשו מפני רצון קונו ולהשליך כבוד אביו מנגד כדי לקיים גזירת עליון לכן קרא את בנו מנשה לאמר כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי האלהים הוא העושה זאת הוא הוא המסייעני לבלתי חשבי כבוד אבי ולהיותו כאילו הוא שכוח מלבי ורוב לשון שכחה אינו כי אם מניעת שימת המחשבה על הדבר להיותו בלתיחשוב בעיניו לתת עליו דעתו ומחשבתו נאויססער אכט לאססען כמו עזבני והי שכחני ישעיה מט יד וטעם נשני אלהים מין פעראנלאססט אויססער אכט צו לאססען גרמת לי לשכוח ואמר כל בית אבי לכלול כל המצורפים לאביו כי כולם היו שוים בעיניו לטובה ולא היה לו שום טינא בלב על כל מה שעשו לו כאמרו אחר כך אליהם לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלהים להלן מה ח ומה שאמר את כל עמלי אין כוונתו לתת תודה שבמעמד התנשאותו שכח את כל עעי לב ורעות רוח שהיו לו קודם כניסתו לכל הכבוד הזה כי אמנם כוונתו גם בעת עמלו בהיותו במעמד העבדות אף שהיה מוכרח להתעסק בדברים בלתי טבעים לו לא היה עמלו זה עליו לטורח ולמשא כי היה מקבלם עליו בלב שמח והיה נותן תודה אליו ית' שהיה מסייעו בנפשו בזה לבלי חשוב אותם לטורח ולמשא כי אם לעשות אותם בטוב לב וכל העמל הגדול היה בשעתו כנעזב וכשכוח והיה כאילו לא היו וכמדת אנשי מעלה הגדולים השמחים ביסורים

עיניו כיונים
הודעות: 206
הצטרף: א' ינואר 04, 2015 11:32 am

Re: מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

הודעהעל ידי עיניו כיונים » ה' דצמבר 06, 2018 8:33 pm

אוצר החכמה כתב:הפסוק הזה פלא. מה יש לו להודות לקב"ה על שהשכיח ממנו בית אביו.

מניין לך שזו הודאה ושבח? "ויקרא את שמו גרשם כי גר הייתי בארץ נכריה", גם שם זה שבח? וכן "ותקרא שמו בן אוני", "ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעֹצב", ועוד.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16050
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' דצמבר 06, 2018 8:35 pm

יש בזה קצת קושי.
א. שלא ישכח את בית אביו.
ב. את כל עמלי הוא שבח ואת כל בית אבי הוא צער וקרא לו מנשה על ההשכחה לאיזה צד שיהיה?
עכ"פ כתבתי את זה כפתיחה לדברי הכתב והקבלה שהבאתי .

שברי לוחות
הודעות: 1621
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: מדוע לא הודיע יוסף ליעקב שהוא חי

הודעהעל ידי שברי לוחות » ו' דצמבר 07, 2018 10:31 am

בהעמק דבר מא, נא: והא שלא השתדל באמת להודיע לאביו, הוא משום שהיו החלומות אצלו כנבואה, ומוטל היה עליו שלא לגרום ביטולם ולא יהא כנביא שמוותר על דברי עצמו, ועוד יבואר בזה לפנינו:
ואולי כבר הובא בין כל הדברים דלעיל


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים