השבעתי אתכם בצבאות או באילות השדה

[איש-אחד]

"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שיה"ש ב, ז).
מה שייך לכאורה להשביע בצבאות ובאילות השדה?
לכאורה אין זה אלא רמז לשני שמות הק' "ה' צבאות" ו"א-ל שדי".
האם יש מי מרבותינו וקדמונינו שכתב כדבר הזה?

[אוצר החכמה]

הרמז יפה וראוי לחפש אם יש מי שאמר את זה.
אבל קושיה אין כאן שגם מפרשי הפשט וגם חז"ל פירשו כאן שהכוונה השבעתי אתכם שתהיו הפקר כצבאות וכאיילות השדה אם תעברו על השבועה. (וכן הוא דרך כל הנשבעים בחייהם שהכוונה שימותו אם יעברו על השבועה).

[איש-אחד]

"נשבעתי/השבעתי ב..." במקרא הוא תמיד בשם ה' או אלקים, כמו "הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַה'" (מלכים א' ב, מב), כך שקרוב יותר שדברי חז"ל והמפרשים הם דרש ולא פשט.
כך שלכאורה הרמז לשמות הק' ב"צבאות" ו"אילות השדה" אם נכון הדבר, אינו ע"ד הרמז אלא הוא הוא הפשט, שרמז הכתוב לשמות הק'.

[איש גלילי]

נראה פשט הגון ויפה, יישר כח (לא מצאתי בינתיים מי שפירש כן).

[מעט דבש]

אם זהו הפשט, נצטרך לקדש את השם 'צבקות'.

[קאצ'קלה]

נראה פשט הגון ויפה, יישר כח (לא מצאתי בינתיים מי שפירש כן).

אילות השדה זה אל שדי? האם זהו פשט? הגון? ויפה? אתמהה!

[קאצ'קלה]

כתב ר' ראובן מרגליות בשערי זהר עמ' קו:

וראה זהר שמות ט' ע"א השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, בצבאות דא מלכא דאקרי צבאות כו'. ויתכן שהשבועה באילות השדה מקבילה לשבועה ב"אל שדי".

אבל פשט ודאי שאין כאן.

[איש-אחד]

אני רואה שחלק מזה לכאורה כבר בזוה"'ק.

כשירמיה אמר "מֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ" (כה, כו) וכיוון בששך לבבל באתב"ש כדאמ' בגמ', זה פשט, רמז או דרש?
בוודאי שזה פשט! בדומה גם זה פשט.
אין במקרא 'שבועה ב..." שאינה באחד משמות הק', על כן בפשט לא שייך "השבעתי בצבאות" כפשוטו אם אין הכוונה ל"ה' צבאות".
דברי הזוה"ק כאן הם פשט.

[צביב]

כן הוא בתרגום שיר השירים שם.

[איש גלילי]

כמדומני ששכחו שמדברים פה על שיר השירים, שכולו מיוסד על דרך משל ומליצה. והבורא יתברך שמו אינו מוזכר שם בפירוש אפילו פעם אחת.
אם כן כמו שיסכים הרב הגדול (שבענוותו קורא את עצמו קאצ'קלה) שלומר על 'דודי' שהוא השי"ת זה פשט, כן גם בהכרח יסכים שלומר שצבאות ואילות השדה הם רמז לשמות הקדושים - זה פשט. בפרט לאור טענתו החזקה של הרב איש אחד, שלשון השבעה הוא בדבר מסויים כמו נקיטת חפץ, ולא העונש על השבועה. והדרש ידרש.

[איש גלילי]

אם זהו הפשט, נצטרך לקדש את השם 'צבקות'.

לא.
כשם שאיננו מקדשים את השם 'שלמה' ו'דודי' שבשה"ש.

[קאצ'קלה]

פשוט בעיני - כמו שפשוט בעיני כולם לכאורה - שצבאות ואילות השדה מוזכרים כאן בדרך משל, במקום להזכיר את שמו המפורש של הקב"ה. וברור שהנמשל הוא הקב"ה. וכן הוא אומר להלן: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים. אבל לדעתי, אין כאן שמות הקודש של צבאות ואל שדי - עכ"פ לפי הפשט של המשל והנמשל. ואולי הדברים ניתנים להאמר בדרך רמז או דרש, ותו לא.

[איש גלילי]

פשוט בעיני - כמו שפשוט בעיני כולם לכאורה - שצבאות ואילות השדה מוזכרים כאן בדרך משל, במקום להזכיר את שמו המפורש של הקב"ה. וברור שהנמשל הוא הקב"ה. וכן הוא אומר להלן: דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים. אבל לדעתי, אין כאן שמות הקודש של צבאות ואל שדי - עכ"פ לפי הפשט של המשל והנמשל. ואולי הדברים ניתנים להאמר בדרך רמז או דרש, ותו לא.

עדיין יש כאן שינוי ממה שנמשל ה' תמיד לצבי זכר ולעופר זכר, וכאן ממשילים אותו בלשון נקבה.

[איש ימיני]

למנצח על אילת השחר.
רש"י בשם מנחם מפרש שהכוונה לקב"ה...
{א} אילת השחר. שם כלי שיר, ד''א על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר ז י'), ורבותינו דרשוהו באסתר, ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה) :

[בן עזאי]

למנצח על אילת השחר.
רש"י בשם מנחם מפרש שהכוונה לקב"ה...
{א} אילת השחר. שם כלי שיר, ד''א על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר ז י'), ורבותינו דרשוהו באסתר, ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה) :

חילוק גדול יש בין אילת השחר, אילותי, הייתי כגבר אין איל וכדו׳ לבין אילות השדה, איל צבי ויחמור וכדו׳

[ספרים וועלט]

כדבריך מצאתי ע"י חיפוש באוה"ח בספר: ישיר משה <דיין, משה בן אברהם>, ובספר כרסייא דאליהו <סתהון, חביב חיים דוד>
נפלא!

[איש-אחד]

כדבריך מצאתי ע"י חיפוש באוה"ח בספר: ישיר משה <דיין, משה בן אברהם>, ובספר כרסייא דאליהו <סתהון, חביב חיים דוד>
נפלא!

ייש"כ גדול!