הודעהעל ידי נויירא » א' יוני 06, 2010 4:07 am
סטל, הוא עצום בתחום שלו, כל מידע מסוג זה הוא שימושי מאד גם אם לך זה נראה ללא צורך, עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.
אגב, [=http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2586422&forum_id=1url] כאן [/url]יש אשכול ארוך אודותיו, וידוע מאמרו - הראשון כמדומני - המעניין אודות חכמת האומות שמישראל היא, שנתפרסם באור ישראל - מאנסי - בגליונות כה - ל.
אני רואה שהקישור לא הצליח, זה נמצא בבחדרי>ספרים וסופרים>חפשו סטל ותגיעו.
------------------------------
ועכשיו לגופו של עניין:
כמובן שעיקר החידוש בדבריהם הינו ההיתר למחות שם שמים לתוך המי הסוטה במהדורה חדשה, והנידון מתחלק לב':
א)לכאו' ההיתר לשלום בית הינו דוקא באופן המסוים בתור המצוה לעשות כך וזה איננו כאן.
ב)אפילו נאמר ששלום בית מתיר איסור בכל אופן, זהו דוקא בדבר טבעי שודאי יועיל לשלום בית, אך כאן אי"ז אלא סגולה, ובכלל הדין בפיקו"נ שאיננו בדברים סגוליים מחוסר ודאות [כמש"כ בין היתר פיה"מ יומא ].
ג)השלום בית בסוטה הינו במה שלולי המים היתה נאסרת מחמת הקינוי וסתירה, וע"י המים היתה ניתרת לו, ואילו כאן לא נראה שהיו מתירים אותה אליו עפ"י המים [אם כן, הרי שיש לשאול על כך בפ"ע, היאך יתירו], וביותר שהרי נשמע שהמקרים הם באופנים שהיא אינה נאסרת עליו כלל.
האם יוכל אי מישהו ליישב את הדברים.