מילותיו האחרונות של יעקב אבינו.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ מֵאֵת בְּנֵי חֵת (?)

[איש גלילי]

זה מצאתי, והערתי קצת.

מאמר לפרשת חיי שרה מהרב אלחנן סמט.docx

(55.25 KiB) הורד 280 פעמים

[פלגינן]

עי' אשכול המילה האחרונה. אשכול מעניין.

[אפשר]

זה המילה האחרונה בתורה.
וכי א"א שדיבר עוד. הרי לא כל מילה של יעקב אבינו כתובה.

[קאצ'קלה]

זה המילה האחרונה בתורה.
וכי א"א שדיבר עוד. הרי לא כל מילה של יעקב אבינו כתובה.

לאלה שמאמינים ב'מקורות' כאלה, אציין לאמרי פנחס פרשת ויגש:

מה שהיו האבות מדברים, הוא בעצמו התורה, ויותר ממה שכתוב בתורה לא דברו כלל! כי לא היו אנשים פשוטים שישבו לדבר דברי הבאי.

[פלתי]

אם יש הבנה לדברים האלו, ודאי אינם כפשוטם. וגם בגמרא איתא שדיבר יעקב דברים אשר אינם כתובים להדיא בתורה, למשל כגון זה:

2222.jpg (26.29 KiB) נצפה 6412 פעמים

[אפשר]

מה שהיו האבות מדברים, הוא בעצמו התורה, ויותר ממה שכתוב בתורה לא דברו כלל! כי לא היו אנשים פשוטים שישבו לדבר דברי הבאי.

זה נגד כל מדרשי חז"ל מראשיתם ועד אחריתם, סליחה.

[שברי לוחות]

זה המילה האחרונה בתורה.
וכי א"א שדיבר עוד. הרי לא כל מילה של יעקב אבינו כתובה.

לאלה שמאמינים ב'מקורות' כאלה, אציין לאמרי פנחס פרשת ויגש:

מה שהיו האבות מדברים, הוא בעצמו התורה, ויותר ממה שכתוב בתורה לא דברו כלל! כי לא היו אנשים פשוטים שישבו לדבר דברי הבאי.

בלי להתייחס לנימת הזלזול ה'חכמה'
שכחת לציין שבאמרי פנחס שם הביא מהאור החיים הק' שכתב כן לגבי משה רבינו "הודיע הכתוב כי משה רבינו ע"ה אלה הם הדברים אשר דבר כל ימיו מעצמו לבד הדברים אשר צוה מה' לדברם"
והקושיא ממה שנמצא במדרשי חז"ל דברים נוספים שדיבר יעקב (ודרך אגב כאשר מקשים קושיא על צדיקים לא כותבים 'סליחה',) י"ל בפשטות כי גם זה הוא בכלל מה שכתוב בתורה, בתורה שבעל פה
וידוע מה שכתב בספר אהבת תורה חשבון התיבות שדיברו יעקב ורחל ולאה בתורה שהוא כמנין אלף ושמונה מאות ועשרים פעמים כמספר שם הוי"ה בתורה

[אפשר]

טוב אז כאן בתנחומא סוף הפרשה וכן בבראשית רבה פרשה ק יש עוד מילים ליעקב אבינו בצוואה, וי"ל שהם סוף דבריו ממש.
[איך דווקא האלט א קאריצע אייניקעל]

[הרוצה להחכים]

בודאי דברי האמרי פנחס זיע"א אינם כפשוטם. וכי יעלה על הדעת שבמשך כל ע"ה שנותיו הראשונות של אברהם, ס' השנים הראשונות של יצחק וס"ג השנים הראשונות של יעקב שתקו האבות ולא דברו מאומה? והוא הדין לפ' השנים הראשונות של משה.
האם אברהם לא היה מעורב בין הבריות בחרן ובאר"י? ואם לאו איך יכל לגייר את האנשים? האם היה ח"ו -להבדיל- נזיר שתקני שהתקרבו אליו אודות שתיקתו?
ובודאי התכוון הרה"ק מקאריץ למשהו פנימי ולא לרובד הפשוט של הפשט כפי שהובנו פה.

[שברי לוחות]

ידוע גם מה שכתבו בספרים כמה ענינים שהמילה האחרונה של משה רבינו בתורה הוא 'תדרך' ואתה על במותימו תדרך
על אף שעל פי המדרש יש עוד דברים שדיבר, ופשוט הוא.

[קאצ'קלה]

לר' שברי לוחות:
המנחת אלעזר כתב בחיים ושלום פרשת דברים:

אלה הדברים אשר דבר משה וגו', באור החיים הקדוש כתב וזה לשונו: אלה מיעט הקודם, פירוש לפי שאמר אשר דיבר משה שהם דברי עצמו... עכ"ל. ויחרד כל לב הקורא זה לכאורה, וחס ושלום לומר ולטעות שהדברים כפשוטן יצאו מפי גאון גדול קדוש ה' בעל רוח הקודש רבינו בעל אור החיים זי"ע... ושמעתי מפי זקן וחכם שמקובל מצדיקים ז"ל אשר תמור שנמצא זה הלשון בפרשת דברים באור החיים כנזכר, אשר יש לטעות בו חס ושלום כנזכר, על כן טעות נזדקר לפני הרה"ק אור החיים בספרו שם פרשת וילך שפירש דברי הכתוב וידבר את כל הדברים, מה שכתוב 'כל' הדברים, ובאמת לא נמצא בתורה שם תיבת 'כל' כנודע התמיהה הזאת כבר, והיא מדה כנגד מדה בלשון 'הדברים' שדיבר משה, עד כאן שמעתי.

[איש גלילי]

איך שלא יהיה, יש טעם לדון במילים האחרונות שהזכיר הפסוק מאמירת הצדיק בעולם.

[אפשר]

יש לי פשט
איתא בספרים [ויבוא על ברכה מי שיודע קדמון שכותב כן, אבל כך זכור לי], שאברהם קיבל אלף כסף מאבימלך, [מה שקנתה], ולעפרון קנה את המערה בד' מאות, ובאמת מן הדין היה צריך לתת לעפרון כל האלף, שלא ישאר שום אחיזה בידו מאבימלך, [ויש קשר בין אבימלך לעפרון, עי' רש"י יהושע סוף פרק טו, ופרד"א פל"ו שעפרון ואבימלך בניהם נשארו בארץ עד זמן דוד, והיה הבטחה לשניהם שלא להורגם, ודוד הוא שהצליח נגד שניהם, ויש בזה גם בגמ' סוטה פ"ק].
אבל כיון שלא נתן לעפרון כל הכסף, לכן לסוף הרבה שנים בשעת דוד המלך כשקנה הגורן מארונה היבוסי שהיה מבני בניו של עפרון [י"א אבימלך] היה צריך לתת לו שש מאות כסף, וכדכתיב בדברי הימים א' פרק כא וסוף ספר שמואל, שלקח חמישים מכל שבט, והוא משום החוב של שש מאות מזמן אברהם, ובזה נגמר העסק, ואז כשנתבטל האחיזה הזאת היה אפשר לבנות המקדש באותו מקום שקנו הגורן מארונה.
והשתא מבואר מכל הלין, דבאמת האחיזה הזאת שהיה חוב אצל עפרון היה מעכב גדול בבנין ביהמ"ק, וגם חוב הרובץ על אברהם אבינו וממילא על כל ישראל, ולכן יעקב לפני פטירתו העביר אחריות טיפול חוב זה, לכל בניו, ולכן באמת איתא בשמואל ב' פרק כד שכל שבט ושבט נתן חמישים כסף, עי' רש"י שם ובדברי הימים, והיינו כי כאן נצטוו ע"ז ורמוז כל זה הענין. וא"ש.

[אשר ברא]

להעיר...
בסליחות ערב ראש השנה אומרים

וכשחטאו ישראל במדבר עמד משה רבנו בתפלה לפניך ובקש רחמים על עמך בית ישראל וכך אמר בתפילתו מלכי ואלקי סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה...

ודו"ק

[הכהן]

האם גם על השבטים יאמר כן? שא"כ יששכר וזבולון לא דברו מאומה! והכתוב מצווח "ואחרי כן דברו אחיו עמו" ובוודאי הכוונה לשיחת אחווה.

[יאיר]

בטח לייטנר עכשיו מתפלץ ליבו בקרבו...

[קאצ'קלה]

בנוגע לדברי האוה"ח פרשת דברים הנ"ל כבר תמה התפארת שלמה:

א"י אלה הדברים אשר דבר משה. כתב באוה"ח הוא ע"ד שאמרו ז"ל בגמרא ודברת בם ולא בדברים בטלים והודיע הכתוב כי אך אלה היו הדברי' אשר דבר משרע"ה כל ימיו מעצמו לבד הדברים אשר צוה ה'. ודברי' האלה ידועים כי הם דברי תורה ע"ש. ויש להפליא הלא משרע"ה בן שמונים שנה הי' קודם שקבל התורה ומלך בכוש ימים רבים ואיך כל ימיו לא דבר רק ד"ת. אך הנה זה הוא ענין סוד ליראי ה' ולחושבי שמו אעפ"י שעוסקים ומדברים בדברי עוה"ז מ"מ מחשבתם קשורה ודבוק' בהש"י ב"ה כל הימים וכל דבריהם בקדושה וכמו שידענו מזה מדברי איש האלקי הבעש"ט זי"ע שדיבר עם תלמידיו ספורי מעשיות מעניני עוה"ז והמה דברים גבוהים ברום עולם. וזה הוא המבואר בגמרא אמרו עליו על רב שלא שח שיחה בטילה כל ימיו איך אפשר זה אך לפי הנ"ל ניחא. והנה מ"ש בגמ' אמרו עליו על רב. הלשון אמרו עליו מוכח שרק אחרים אמרו עליו השבח הזה ולא הוא בעצמו כי לא נכון להשתבח בעצמו אף בכאלה. וכן מצינו חמשה תלמידים הי' לו לר"י בן זכאי הוא הי' מונה שבחם הול"ל והי' מונה שבחם. אך הדיוק הוא הי' מונה שבחם אבל הם בעצמם לא ידעו להם שום מעלה או שבח. יהללך זר ולא פיך.

[מה שנכון נכון]

ז"ל האוה"ח:

עוד ירמוז על דרך מה שאמרו בגמ' (יומא י"ט ב) אמר רבא ודברת בם ולא בדברים בטלים ע"כ, מכאן שאסור לדבר זולת בדברי תורה ויראה, והודיע הכתוב כי משה רבינו ע"ה אלה הם הדברים אשר דבר כל ימיו מעצמו לבד הדברים אשר צוה מה' לדברם, הא למדת שקיים ודברת בם, ודבריו אלה כל רואה יעיד כי כולן דברי תורה וחכמה ומוסר.

לענ"ד פשוט שכוונתו לומר שכל דברי משה מעצמו היו מסוג ומעין הדברים הללו, היינו דברי תורה וחכמה ומוסר, ורמז הכתוב שנמנע משה כל ימיו מדברים בטלים (וכמו שצריך כל אדם לעשות כמבואר ביומא. וכמובן אי"ז בא למעט דיבורים הנדרשים לצרכי העולם, אלא שיחה בטלה). ותל"מ.

[ואגב, עיין רש"י עה"פ ואלה תולדות נח - שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעש"ט. וכעי"ז עה"פ ואלה תולדות יעקב יוסף וגו'].

[שברי לוחות]

לר' שברי לוחות:
המנחת אלעזר כתב בחיים ושלום פרשת דברים:

אלה הדברים אשר דבר משה וגו', באור החיים הקדוש כתב וזה לשונו: אלה מיעט הקודם, פירוש לפי שאמר אשר דיבר משה שהם דברי עצמו... עכ"ל. ויחרד כל לב הקורא זה לכאורה, וחס ושלום לומר ולטעות שהדברים כפשוטן יצאו מפי גאון גדול קדוש ה' בעל רוח הקודש רבינו בעל אור החיים זי"ע... ושמעתי מפי זקן וחכם שמקובל מצדיקים ז"ל אשר תמור שנמצא זה הלשון בפרשת דברים באור החיים כנזכר, אשר יש לטעות בו חס ושלום כנזכר, על כן טעות נזדקר לפני הרה"ק אור החיים בספרו שם פרשת וילך שפירש דברי הכתוב וידבר את כל הדברים, מה שכתוב 'כל' הדברים, ובאמת לא נמצא בתורה שם תיבת 'כל' כנודע התמיהה הזאת כבר, והיא מדה כנגד מדה בלשון 'הדברים' שדיבר משה, עד כאן שמעתי.

אין המכוון באמרי פנחס לדברי האור החיים האלו

[בקרו טלה]

אין המכוון באמרי פנחס לדברי האור החיים האלו

כוונתך למנחת אלעזר ואכן אפרש שיחתך דהאוה"ח שם מפרש בכמה אופנים והמנח"א התכוין על הקטע הראשון
(א) אלה הדברים וגו' אלה מיעט הקודם, פירוש לפי שאמר אשר דבר משה שהם דברי עצמו, שכל הספר תוכחות ומוסר ממשה לעובר פי ה', ואמרו ז"ל (מגילה לא:) קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן, ואפילו מה שחזר ופירש מאמרי ה' הקודמין, לא נצטוה עשות כן, אלא מעצמו חזר הדברים:

עוד ירמוז על דרך מה שאמרו בגמרא (יומא יט:) אמר רבא [השח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר] ודברת בם ולא בדברים (בטלים) [אחרים] עד כאן, מכאן שאסור לדבר זולת בדברי תורה ויראה, והודיע הכתוב כי משה רבינו עליו השלום אלה הם הדברים אשר דיבר כל ימיו מעצמו, לבד הדברים אשר צוה מה' לדברם, הא למדת שקיים ודברת בם, ודבריו אלה כל רואה יעיד כי כולם דברי תורה וחכמה ומוסר:

[קאצ'קלה]

אין המכוון באמרי פנחס לדברי האור החיים האלו

ידעתי שזה יבוא... ומסתמא גם אתה יודע שהמנחת אלעזר תמה על מה שכתב האוה"ח שמשה אמר דברים מעצמו. דברים אלו חוזרים באוה"ח שם כמה פעמים, בקטע הראשון וגם בקטע הרביעי "אלה הם הדברים אשר דבר כל ימיו מעצמו לבד הדברים אשר צוה מה' לדברם". אם כן, דברי המנח"א עולים לזה ולזה.

בלי להתייחס לנימת הזלזול ה'חכמה'

אשריך שאתה מאמין לכל מה שאתה מוצא כתוב בספר!

[שברי לוחות]

מה ענין אמונה לכאן, כשאני רואה דבר שכתוב בספרים הקדושים, אני משתדל להבין את דבריו, ולהקשות ולתרץ בדרך ארץ,

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

כעת ראיתי בהעמק דבר להנצי"ב:

העמק דבר.jpg (10.89 KiB) נצפה 6266 פעמים

אמנם יש לדון: וכי הלשון 'ויכל' מורה על אמירת עוד דברים, וכי האי דכתיב 'ויכל אלקים ביום השביעי' מורה שעשה עוד?

[איש גלילי]

בלי להתייחס לנימת הזלזול ה'חכמה'

אשריך שאתה מאמין לכל מה שאתה מוצא כתוב בספר!

אכן, ספר אמרי פנחס איננו מן המוסמכים ביותר, ולא כל מה שכתוב שם חייב להיות שהרה"ק מקאריץ באמת אמר.

[יאיר]

כעת ראיתי בהעמק דבר להנצי"ב:

העמק דבר.jpg

אמנם יש לדון: וכי הלשון 'ויכל' מורה על אמירת עוד דברים, וכי האי דכתיב 'ויכל אלקים ביום השביעי' מורה שעשה עוד?

בפשטות נראה דלמד כן מהמילה 'לצוות'.

דהדברים שאמר קודם לכן אינם ציווי והפס' אומר שציום דברים אחרים וכשכילה לצוותם, נאסף אל עמיו.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

בפשטות נראה דלמד כן מהמילה 'לצוות'.

דהדברים שאמר קודם לכן אינם ציווי (???) והפס' אומר שציום דברים אחרים וכשכילה לצוותם, נאסף אל עמיו.

ויצו אותם.jpg (45.82 KiB) נצפה 6185 פעמים

[יאיר]

מחילה, לא עיינתי בפס'. כוונתי היתה כמובן לברכות שברכם.

כעת נ"ל לומר דלמד כן מכך שהפס' הזכיר שוב "ויכל לצוות" דלכאורה מיותר אם לא שציום דברים נוספים ויכל לומר מיד "ויאסוף [יעקב] רגליו וכו' "

[ר_חיים_הקטן]

הקפצה.