מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11923
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 07, 2010 5:36 pm

תמונה מתוך רש"י לפרשתינו הכולל בתוכו, הוספה זרה.
רשי ויגש.jpg
רשי ויגש.jpg (123.67 KiB) נצפה 8848 פעמים

ע"כ הופיע עתה קונטרס קטן, כאשר עינכם תחזינה מישרים:
Scan_Pic0028.jpg
Scan_Pic0028.jpg (50.47 KiB) נצפה 8841 פעמים

בקונטרס מתברר מיהו הגאון מהרש"ל - מהר"ל, שאינו אלא ר' שמעון הלוי מאונסבורג בעל דבק טוב
והובאו בו מדברי ראשונים רבים [לרבות מהר"ל בגו"א] שמדברי כולם עולה היפך דבריו.
ובו גם מכתב ר' שמואל אשכנזי בענין זה.
והנה סופו של הקונדריס:
ב.jpg
ב.jpg (51.1 KiB) נצפה 8840 פעמים

מנחם זאב צוקרמן
הודעות: 100
הצטרף: ב' אוקטובר 04, 2010 4:56 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי מנחם זאב צוקרמן » ג' דצמבר 07, 2010 5:46 pm

מהומה זו נשגבה מבינתי. על מה בדיוק יצא הקצף?
במשך השנים השתרבבו לרש"י הוספות משונות רבות, רובם מצויינים כתוספת או בתוך סוגרים, ואין פוצה פה ומצפצף. על כל פנים, אין זה מקום יוצא דופן.
הגאונים ר' שלמה לוריא ור' ליב מפראג אין להם זכויות שמורות על הר"ת מהרש"ל ומהר"ל. הספרות התורנית מלאה בר"ת אלו שאינם מכוונים לגאונים הנ"ל. אין כאן לא זיוף ולא חמור.
האם הרב דבק טוב אינו רשאי לחדש פירוש שאינו מופיע בראשונים? האם מוזרותו של הפירוש היא כה קיצונית וחריגה בספרות התורנית שמצדיקה הסתערות רבתי?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11923
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 07, 2010 5:52 pm

עוד מתוך הקונטרס:
ולא זכיתי להבין איך אפשר להוציא פסוק ממשמעותו, אחרי חז"ל הקדושים שכל דבריהם ברוה"ק מיד ה' עליהם השכיל תורה שבע"פ מהר סיני, [ואין כונתי לשלול ח"ו הכנסת והכוונת רמזים וביאורים בלשונות הפסוקים כמו שמצוי בכל ספרי החסידים והדרשנים וכו', דבהם אין מי שיהין להוציא הכתוב ממשמעותו הפשוט, מה שאין כן הנידון שלפנינו], וכ"ז להעמיס כן בדעת רש"י, ולעשות את רבינו רש"י כיחידי החולק על כל מפרשי התורה שיובאו לקמן. ויותר חמור שחוששני ש'בחדרים ובתי הספר מלמדים את התלמידים כפרוש זה, ושבשתא וכו''

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי רבטוב » ג' דצמבר 07, 2010 6:02 pm

ראה כל דברי הגאון מהר''ל ברמב''ן על המקום . בכלל אני לא מבין הצעקה הלא במשך השנים הכניסו הרבה דברים ברש''י

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי דראל » ג' דצמבר 07, 2010 6:09 pm

רב טוב, מה מצאת ברמב"ן?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11923
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 07, 2010 6:30 pm

אינו דומה הוספה של 'סגולה למי שאינו רוצה לשכוח שמו בשעת מיתתו', להוספה המשנה את משמעות הפסוק כולו. אא"כ נחליט שהדיון האם שלח חמורים ממש או משא חמורים הוא לא חשוב ולא מענין וניתן תורה ביד כל איש.
א. היכן מצינו הוספות כיו"ב בתוך פירוש רש"י המשנות את משמעות הפסוק לגמרי?
[ב. היכן מצינו בשלוש מאות שנה האחרונות כינוי מהרש"ל ומהר"ל (ללא תואר נוסף) שאינו מכוון לגאונים הידועים בר"ת אלו?]
----------------
רבים נשתבשו לחשוב שאי"ז אלא דברי רש"י, (ואין ספק שאף אצל היודעים שהקטע הנזכר אינו אלא תוספת, עכ"ז מקומו בתוך פירוש רש"י מזכה לו אמיתות יתירה). והנה מה שליקטתי בעיון קל באוצרינו, ויש עוד רבים ונלאיתי לאוספם:
שמעתי מרבי.jpg
שמעתי מרבי.jpg (101.74 KiB) נצפה 8785 פעמים

מעדני אשר.jpg
מעדני אשר.jpg (123.99 KiB) נצפה 8783 פעמים

דבר שלמה.jpg
דבר שלמה.jpg (78.43 KiB) נצפה 8771 פעמים

אמרי ח''ן.jpg
אמרי ח''ן.jpg (61.28 KiB) נצפה 8764 פעמים

וכאן כבר מייחס לרמב''ן את ההבנה הזו ברש''י.jpg
וכאן כבר מייחס לרמב''ן את ההבנה הזו ברש''י.jpg (216.05 KiB) נצפה 8743 פעמים

שלום4
הודעות: 43
הצטרף: ג' אוקטובר 05, 2010 11:03 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי שלום4 » ג' דצמבר 07, 2010 7:44 pm

יש לציין שבחומש של מכון המאור השמיטו את הפי' הנ"ל מתוך דברי רש"י.
ואם זכרוני אינו מטעה אותי כבר כתב כן הגר"ש דבילצקי ביתד נאמן (מוסף שבת קודש) לפני שנה או שנתיים.
נערך לאחרונה על ידי שלום4 ב ג' דצמבר 07, 2010 8:28 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' דצמבר 07, 2010 8:25 pm

איש ספר,
אולי תשלים את המלאכה, ותסרוק לכאן גם את איגרתו של ר' שמואל אשכנזי.

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אליחי » ג' דצמבר 07, 2010 10:31 pm

בכלל פי' הרש"י לתורה מלא בהוספות מוזרות בסוגריים שלא ברור מקורם, ואתן בזה דוגמא אחת שהיטב חרתה לי:
מלכים א י-יג. והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה. ובפרש"י שם נוספו הסוגריים (בא אליה ונולד ממנה נבוכדנצר , והחריב הבית שעמד ארבע מאות ועשר שנים בחלק כל שנים עשר שבטים , מהאר''י ז''ל). וחוץ מזה שהוא דבר זר הטעון מקור, מה הקשר להביא דברי האריז"ל ברש"י, ואף באריז"ל לא מצאתיו.
האם אי מי יודע מקור לאגדה מוזרה זו.
וכן יש הרבה הוספות מעי"ז ברש"י ואיני זוכר עתה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11923
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 07, 2010 10:43 pm

אליחי כתב:בכלל פי' הרש"י לתורה מלא בהוספות מוזרות בסוגריים שלא ברור מקורם, ואתן בזה דוגמא אחת שהיטב חרתה לי:
מלכים א י-יג. והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה. ובפרש"י שם נוספו הסוגריים (בא אליה ונולד ממנה נבוכדנצר , והחריב הבית שעמד ארבע מאות ועשר שנים בחלק כל שנים עשר שבטים , מהאר''י ז''ל). וחוץ מזה שהוא דבר זר הטעון מקור, מה הקשר להביא דברי האריז"ל ברש"י, ואף באריז"ל לא מצאתיו.
האם אי מי יודע מקור לאגדה מוזרה זו.
וכן יש הרבה הוספות מעי"ז ברש"י ואיני זוכר עתה.

פתחת ברש"י על התורה וסיימת בדוגמא מרש"י בנ"ך. תופעת התוספות ברש"י על הנ"ך ומקורם ידוע, ומי שביררה היה ר' חיים ליברמן במאמר בסיני ואח"ז באהל רח"ל.
ואין זה ענין לפירוש רש"י עה"ת ששם התוספות הם ממין אחר.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' דצמבר 07, 2010 11:29 pm

אליחי,
בנוגע להיות נבוכדנצר צאצא של שלמה המלך, עי' כאן: viewtopic.php?f=7&t=770&start=0&st=0&sk=t&sd=a&hilit=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%A8\
ולדעתי, המצויין בהודעה השניה שם, הוא המקיף ביותר את הענין.

בר אוריין תנינא
הודעות: 194
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 1:10 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי בר אוריין תנינא » ד' דצמבר 08, 2010 9:09 am

אולי יזכנו הגאון איש ספר שליט"א ויתן לנו האפשרות להוריד את כל הקונטרס כאן בפורום?
חוששני שעד שבת ויגש הממשמש ובא לא נזכה להשיג הקונטרס, וידחה מועדו עד לשנה הבאה, וחבל.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' דצמבר 08, 2010 9:54 am

אני מצטרף לבקשה.
במיוחד, שהרי ממילא הקונטרס עתיד להכנס לאוצר.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11923
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' דצמבר 08, 2010 1:32 pm

בשמחה הייתי מעלה כאן את הקונטרס אלא שהסורק אינו מתפקד כראוי.

שיבר
הודעות: 749
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי שיבר » ד' דצמבר 08, 2010 6:04 pm

מפי לוחשי לחשים שמעתי סיבה אחרת לאי העלאת הקונ' לפה.

זקן ששכח
הודעות: 2670
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' דצמבר 09, 2010 12:10 am

שיבר כתב:מפי לוחשי לחשים שמעתי סיבה אחרת לאי העלאת הקונ' לפה.

בודאי התכוונת לומר סיבה נוספת. דהרי מילתא דעבידא לאיגלויי לא מכחשי אינשי בפרהסיא, ואין לך פרהסיא יותר מאוצר החכמה.

בר אוריין תנינא
הודעות: 194
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 1:10 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי בר אוריין תנינא » ה' דצמבר 09, 2010 1:17 pm

ניתן לצרף את הקובץ הממוחשב מבלי להזדקק לסורק המקרטע...

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אליהוא » א' דצמבר 12, 2010 4:36 am

השבת ראיתי בספר 'אוצר מפרשי הפשט' שהביאו כהפירוש המשובש בפשיטות בשם רש"י.

ואגב אשיחה כאן מה שהעלה את חמתי בחומש הנקרא צוהר לתבה שהרהיב עוז לכתוב פירושו [לדבריו ע"ד רש"י] מתחת כל תבה בחומש. וכותב בהקדמתו שכתב ע"פ רש"י כי רק רש"י זה הפשט וכו' וכו', ודוגמא לדבר שמי שלא מפרש ע"פ רש"י טועה! כותב שמי שמפרש שאדם וחוה היו ערומים ושמו עלי תאנה לכסות ערותם טועה! כיון שהיה להם כבר כותנות כמו שכתב רש"י בפסוק א'! והיו ערומים מהמצוות ושמו עלי תאנה לסגף את עצמם.
ולא די בזה עד שהכניס פירושו המשובש בתוך החומש ועל המילים "ויעשו להם חגורות" כתב ויעשו להם סיגופים!!!
שומו שמים על זאת, ועל דא קא בכינא. וע"ז היה מן הראוי להוציא מכתבים.
[כמובן שכ"ז הבל ולא היה כותנות קודם ופי' רש"י על ערומים הוא רק תוספת לפשוטם של דברים כמו שכתבו מפרשי רש"י וכ"ז פשוט מאוד].

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ג' פברואר 08, 2011 6:38 pm

אליהוא: ראה בקישור שהוספתי זה עתה.
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... =40#p29723
---------------------------------------
אליהוא שלום רב בנוגע לפירושו של בעל ה"צוהר לתיבה" בדברי רש"י ויעשו להם חגורות שישבו בחגורות לעשות לעצמם סיגופים שהרהבת בנפשך עוז לכתוב שכ"ז הבל וכו' ולהשתלח באופן גס.
איני יודע מי שמך לומר שכ"ז פשוט מאוד שלא כמו שפי' בחומש צוהר-לתיבה והרי הדברים מפורשים שם בהקדמה לספר בראשית בראיות חזקות (כך שלא גילית את אמריקה בזה) וראיתי שהביא שם מדברי הגמ' עירובין יח עמוד ב' בזה"ל אדם הראשון חסיד גדול היה וכו' ישב בתענית והעלה זרזי תאנים על בשרו ע"כ וראה במהרש"א שם בזה"ל העלה זרזי תאנה על בשרו כו' ויש סמך בקרא ויתפור עלי תאנה ויעשו וכו'. וכן משמע פשטות לשונו של רש"י בדבר שנקלקלו בזה נתקנו (והוא מהגמ' בסנהדרין) כלומר בדבר שחטאו "שנקלקלו" בזה "נתקנו" כלומר, בזה עשו תשובה.
מותר לך להתווכח ולנסות לשכנע מהו הפשט ברש"י אך לא להכפיש ללא כל מקור ובפרט שכבר הסכימו עמו חכמים חשובים שהצוהר לתיבה יפה פירש שישב אדם הראשון בעלי תאנה לעשות לעצמו סיגופים וכדברי הגמ' בעירובין ובמהרש"א שם ובגמ' סנהדרין ע' עמוד ב'. וכל זה מבואר היטב בהקדמה לספר בראשית ראה שם ותרווה נחת.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ד' פברואר 04, 2015 3:15 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 12:15 am

אליהוא: לפניך קטע מתוך ספר נחלת-יעקב לרבי יעקב בנו של הגאון בעל משאת בנימין (ונדפס סביב הרא"ם קראקא ת"ב) והוא מפרש את דברי רש"י עלה תאנה בבראשית ג' פסוק ז' בדיוק כפי שפירש בחומש צוהר-לתיבה.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?14111&&page=18
ישנו באוצר גם מהדורה חדשה עם הערות
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ד' פברואר 04, 2015 3:10 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

יאיר
הודעות: 10299
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי יאיר » ה' פברואר 10, 2011 1:01 am

הוא מדבר על רש"י בגמ' ולא כתוב בשום מקום ברש"י בחומש שהם סיגפו את עצמם עם עלי התאנה אלא פשוטו של רש"י "בדבר שנתקלקלו בו נתקנו" הוא ברור לכל בר בי רב ואכמ"ל..

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 1:16 am

יאיר כתב:הוא מדבר על רש"י בגמ' ולא כתוב בשום מקום ברש"י בחומש שהם סיגפו את עצמם עם עלי התאנה אלא פשוטו של רש"י "בדבר שנתקלקלו בו נתקנו" הוא ברור לכל בר בי רב ואכמ"ל..

יאיר: הקטע שהבאתי הוא מתוך ספר נחלת יעקב על התורה והוא מפרש את דברי רש"י בחומש (שמעתיק את דברי הגמ' בסנהדרין) וכמדומני שהנחלת יעקב הודפס לאחרונה מחדש לך נא ראה שם....
כנראה שאינך נותן לעובדות לבלבל אותך. מה לעשות???
ככלל הייתי מציע לך לא למהר להגיב בטרם אתה בטוח במה שאתה מגיב.
עצה טובה קמ"ל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' פברואר 10, 2011 8:03 am

בכל מקרה יוצא לפי הבנת הנחלת יעקב שתוספות בסנהדרין שם הבינו שמדובר בכיסוי ערווה, וע"ז כתב המחבר שכל המפרש כך אינו אלא טועה.

לא כ"כ נורא שאישתמיטתיה התוספות אבל גם לא כדאי להתנפל על הכותבים ההיפך כאן בפורום.

גם לא ראיתי מה הראייה מהנחלת יעקב ומהמהרש"א שלא היו ערומים קודם. אולי כוונתם שלא לקח עלי תאנה לכסות בשר ערווה אלא גם לסגף כי לכסות יכל באופן אחר והוא הדין בשאר אילנות שרצה לקחת.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 8:40 am

בס"ד:
לא התכוונתי להתנפל חלילה אלא הרגיז אותי ההשמצה וההסתערות הגדולה על דברי הצוהר לתיבה כאילו שהוא המציא איזה פירוש וכדברי אליהוא שצריך להוציא ע"ז מכתבים.
ולעצם העניין.
בסופו של דבר גם הנחלת-יעקב וגם המשכיל-לדוד מפרשים כמו הצוהר לתיבה ורק המשכיל-לדוד מפרש שנטלו עלי תאנה בגדר וחטאתי נגדי תמיד משא"כ הנחלת-יעקב מפרש שנטלו עלי תאנה משום צער כלומר, סיגופים.
ואם פגעתי במישהו אבקש את סליחתו.
כמו כן כדאי לעיין בהקדמת המחבר בכרך בראשית שהוכיח דבריו ממה שכתוב בהמשך הפסוקים שם שאמר אדם הראשון לקב"ה כי ערום אנוכי משמע שנשאר ערום גם אחר עלי התנאנה. וגם בזה עמדו מפרש"י אך איני בטוח שפורום זה מתאים לכל המשא ומתן בסוגיא שם.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 9:07 am

אוצר החכמה כתב:גם לא ראיתי מה הראייה מהנחלת יעקב ומהמהרש"א שלא היו ערומים קודם. אולי כוונתם שלא לקח עלי תאנה לכסות בשר ערווה אלא גם לסגף כי לכסות יכל באופן אחר והוא הדין בשאר אילנות שרצה לקחת.

הרי הנחלת-יעקב מפרש את דברי רש"י בדבר שנקלקלו בזה נתקנו כלומר, בדבר שחטאו בזה עשו תשובה וא"כ מניין לנו שלקחו עלי תאנה לכסות ואם משום ערומים כבר כתבו מפרש"י שהתרגום פירש ערטילאין וזה משמע יותר כדברי רש"י שם מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה.
וכך יש לפרש לפי הנחלת-יעקב שגם אחר עלי התאנה נשארו ערומים וכפי שכתוב בהמשך הכתוב בפסוק י' ויאמר וכו' ואירא כי עירום אנכי. ולא כפי שהבנת אתה שלא היו ערומים לפני כן.
תקן אותי אם אני טועה.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ה' פברואר 10, 2011 9:13 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יאיר
הודעות: 10299
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי יאיר » ה' פברואר 10, 2011 9:12 am

חביבי..יש פשט ויש דרש..(גם ברש"י) ואתה מנסה להתעקש שהדרש הוא הפשט.

ערבוב תחומין יש כאן..
נערך לאחרונה על ידי יאיר ב ה' פברואר 10, 2011 10:03 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' פברואר 10, 2011 9:20 am

בקשר לעניין הערומים לא ראיתי את העניין בספר צהר לתיבה שאינו תחת ידי ומה שכתבתי הוא על הדברים כפי שהובאו כאן.
דוגמא לדבר שמי שלא מפרש ע"פ רש"י טועה! כותב שמי שמפרש שאדם וחוה היו ערומים ושמו עלי תאנה לכסות ערותם טועה! כיון שהיה להם כבר כותנות כמו שכתב רש"י בפסוק א'!


וע"ז כתבתי שאין מדברי הנחלת יעקב שהובאו ראייה, לא לכאן ולא לכאן.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 9:59 am

אוצר החכמה כתב:בקשר לעניין הערומים לא ראיתי את העניין בספר צהר לתיבה שאינו תחת ידי ומה שכתבתי הוא על הדברים כפי שהובאו כאן.
דוגמא לדבר שמי שלא מפרש ע"פ רש"י טועה! כותב שמי שמפרש שאדם וחוה היו ערומים ושמו עלי תאנה לכסות ערותם טועה! כיון שהיה להם כבר כותנות כמו שכתב רש"י בפסוק א'!


וע"ז כתבתי שאין מדברי הנחלת יעקב שהובאו ראייה, לא לכאן ולא לכאן.

בצוהר-לתיבה בהקדמה שם כתב בזה"ל הדברים תמוהים א"כ שכבר חגרו עלי תאנה מדוע אמרו להקב"ה להלן בפסוק י' שהם מתחבאים כי ערומים הם. ומשום מה אליהוא בחר להשמיט קטע זה.

בסופו של דבר מסקנתו היא: שנשארו ערומים גם אחר עלי התאנה ומה שכתוב בפסוק ז' וידעו כי ערומים הם ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות צריך לפרש כפי שפירש רש"י ערומים מן המצוות ויעשו להם חגורות לעשות להם צער וסיגופים וכפי שביאר בספר נחלת-יעקב את דברי רש"י ואני מצטט "שלא לקחו עלי תאנה לכסות בשר ערוה אלא לשם תשובה וצער וכו' ויהיה הכי פירושו "בדבר שחטאו, בו עשו תשובה".
כך שאין שום סיבה לפגוע בדברי הצוהר-לתיבה כאשר הוא סה"כ פירש דברי רש"י כשהוא מעתיק את דברי הנחלת-יעקב.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 10:29 am

ככלל לא מובן מהו השצף קצף על דברי ה"צוהר-לתיבה" והרי כל המפרשים האחרונים החל מספר לפשוטו של רש"י וכלה בש"ס שוטנשיין בחרו לפרש ע"פ המפרשים שראו הם לנכון לפי הבנתם הם, ומבלי להתייחס למפרשים אחרים ומדוע מה שמותר להם לעשות אסור לבעל הצוהר-לתבה וכי כפה על מישהו כדי שיקנה את הספר שלו.

טוב מאוד שמתווכחים בלימוד והדברים מתלבנים אך מה לכם כי תלינו עליו אם בחר לפרש כמו מפרש זה ולא כמו מפרש אחר. הרי אף אחד לא מצפה שהספרים האחרונים שבאו לפרש את רש"י אם זה בחומש ואם זה בגמ' שיביאו ויפרשו על פי כל המפרשים כולם וכפי שעשה בשעתו באוצר מפרשי התלמוד.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 12:40 pm

בס"ד:
כיון שקיבלתי כמה תגובות מכמה קוראים בפורום אחד ישמע ואחד יראה אמרתי לנכון להסביר דברי שוב.

הנה התוס' בסנהדרין ע' ע"א ד"ה בה נתקנו חלוקים עם רש"י בפשט הגמ' מדוע לקח אדם הראשון דווקא מעץ התאנה ולא משאר העצים אך אינם חלוקים עם רש"י בכוונת הגמ' שם "בדבר שקלקלו בו נתקנו" ויתכן בהחלט שגם הם מודים לדעת רש"י שהכוונה בזה בדבר שחטאו בזה עשו תשובה על ידי שציער עצמו בעלי תאנה וכפי שמבואר בגמ' עירובין י"ח אם כי אין זה מוכרח ויש לדון (וכבר העיר למעלה "אוצר החכמה" שמדברי הנחלת יעקב משמע שחלוקים בזה רש"י ותוס).
אך לא ידעתי מנין לקחתם לומר כדבר פשוט שהתוס' בסנהדרין שם חולקים עם רש"י בפשט הגמ' "בדבר שקלקלו בזה נתקנו" שאת דברי הגמ' שם בסנהדרין העתיק רש"י בפירושו לחומש. כך שהכל על מקומו כפתור ופרח.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ד' פברואר 04, 2015 2:30 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אליהוא » ה' פברואר 10, 2011 1:16 pm

צר לי מאוד אדון תולעת על כי נפגעת מדברי, אך האמת צריכה להאמר.
לא כל זריז מקלדת יכול להוציא ספר, ודאי לא פירוש על התורה, וודאי לא צמוד לאותיות התורה.
נצרכים לשם כך שפה רהוטה, שכל ישר, כושר הבחנה מינימלי בין פשט לדרש, בין פירוש לבין סמך, ובין הבנת הנקרא לבין רמזים.
כל אלו כנראה נעדרים לחלוטין ממחבר הספר ''צוהר לתיבה'', וע"כ מוטב שיחפש לו תחומי עיסוק אחרים.
בהעדר ביקורת ספרים ראויה בציבור החרדי מהווה פורום כזה הבימה היחידה בה ניתן להביע ביקורת כזאת ללא כחל ושרק.

ועתה לגופם של דברים.

א. אין. לא היה ולא יהיה ולא עתיד להיות בשום ספר שבעולם, כולל הספרים ההזויים ביותר, שיפרש את המילה חגורות=סיגופים, כמעשהו הנואל של ספר 'צוהר לתיבה'.

ב. אין. לא היה ולא יהיה ולא עתיד להיות בשום ספר שבעולם, כולל הספרים ההזויים ביותר, שיפרש שפשוטה של המילה עירומים=מן המצוות. [ערומים/עריטלאין היינו הך כמובן], דרש הוא לא פשט.

ג. פירושו של בעל נחלת יעקב הוא תמוה מאוד, ובגמרא מפורש להפך, שמה שלבש אדם [ולא חוה] זרזי תאנים הוא אחר שנקנסה עליו מיתה, [ולכן המהרש"א כתב שאין זה אלא סמך], אמנם אין משיבין על הדרוש, אך ודאי אין מדפיסין אותו כפשטן של דברים.

ד. היות ומחבר צוהר לתיבה רצה להדפיס את הווערטל של הנחלת בנימין, הוצרך לשבש גם שהיו להם כותנות כבר ולכן לא הוצרכו ל"חגורות". זה שיבוש על שיבוש והבל הבלים על הבל הבלים, היות וגם מי שמפרש בדעת רש"י שהיו להם כותנות קודם החטא, [מה שמנוגד לרוב דברי חז"ל ואינו פשטות הדברים כלל], מ"מ מפרש שבשעת החטא נסתלק מהם, שהרי בהמשך כתוב מפורש "ואירא כי ערום אנכי".

ה. כל זה הוא ביחס לפירוש עצמו, אך בהקדמתו ההזויה עוד הוסיף חטא על פשע, לאמר כי מי שלא מפרש כפירושו המשובש אינו אלא טועה. ל"ע.

ה. כל הדברים הללו הם פשוטים לכל בר בי רב דחד יומא כמש"כ 'יאיר', אך מחבר צוהר לתיבה כנראה גם חד יומא איננו, ולכן כאמור מוטב לו שיחפש עיסוקים אחרים ולא ידפיס הבלים סביב לחומש.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 1:58 pm

אליהוא: מדוע לי להיפגע מדבריך??? כאב לי שאתה משמיץ ספר חשוב כמו "צוהר-לתיבה" שמאיר את עיני בכוונת הפרשה על פי רש"י מידי שבוע בשבוע, ולעצם העניין קודם כל אני שמח מאוד שסוף סוף החילות לעיין בספרים עתיקים מפרש"י כמו נחלת-יעקב שהודפס סביב הרא"ם ואולי עתה נתחיל להתווכח לגופו של עניין [כשאתפנה] עד שיקויים בנו ואת והב בסופה.
ורק אספר לך דבר מה מה שסיפר הרה"ג אי"ש קנייבסקי שליט"א שפעם בהיותו מטייל עם אביו מרן הגר"ח קנייבסקי שר התורה שליט"א פנה אליו אביו ואמר לו באו אלי אנשים בטענה מדוע נתתי הסכמה לחומש "צוהר-לתיבה", עברתי על כל החומשים שלו והוא פירוש טוב מאוד, איני יודע מה הם רוצים ממני. ע"כ.
דבר אחד תהיה בטוח שבשעה שאנו מתווכחים כאן נמכרים עוד ועוד ספרי צוהר לתיבה אם זה על התורה אם זה על התהלים ונותר לי רק לברך את המחבר שימשיך להוציא עוד ועוד ספרים לזיכוי הרבים. אכי"ר.

ואסיים בעוד סיפור להפיג את המתח שאלו פעם את רבי אהרן קצינגלבויגן ז"ל מדוע הוא אינו בונה ישיבות ומוסדות וכל היום הוא רק נלחם במוסד זה או אחר וענה להם רבי אהרן ברוב פקחותו, יש אנשים שתפקידם בעולם לבנות ויש שתפקידם להחריב והרי מקרא מלא הוא "ואשר חרב גאוותינו" אונז אלטן זיך שטאלץ מיטן חורעב מאכן. (בתרגום חופשי אנו מתגאים בלהחריב והם מתגאים בלבנות). ודי לחכימא.

נ.ב: הייתי מציע לך להתאזר ברוב סבלות ואיפוק וגם בכריית אזניים לשמוע ולהיכנע לאמת, אחרת אם אתה רוצה להשאר בשאלה ואינך חותר לאמת, אין זה הבמה המתאימה.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ד' פברואר 04, 2015 2:31 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אליהוא » ה' פברואר 10, 2011 2:09 pm

ועל זה נאמר בנין נערים סתירה.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 6:39 pm

אליהוא כתב:ועל זה נאמר בנין נערים סתירה.

בס"ד:
למען הסדר הטוב נסכם את הדברים כך:

קושיא א: איך זה שהיו ערומים בשעת החטא וכדברי הכתוב "וידעו כי ערומים הם" (ג,ז) וגם איך זה שאמר אדם "כי עירום אנכי" (ג,י) והרי בדברי רש"י בראשית (פרק ג פסוק כ) ד"ה ויקרא האדם מפורש להדיא שתיכף כאשר נברא האדם עשה לו הקב"ה כתונת עור וילבישם.
קושיא ב: איך זה שאמר אדם "כי עירום אנכי" (ג,י) והרי כבר לפני כן (ג,ז) עשו להם חגורות.
ובהכרח צריך לפרש בזה כך:
שאמנם כבר היו מכוסים מפני הכותונות עור, ומה שכתוב בשעת החטא "ערומים" ו"עירום אנוכי" אין הכוונה בזה ערומים כפשוטו ללא בגדים, אלא כפי שפירש שם רש"י ערומים מן המצוות.
ולפי זה בהכרח שלא עשו חגורות (ג,ז) מפני כיסוי ערווה שהרי לא היו ערומים כפשוטו, וצריך לומר שעשו חגורות מפני תשובה וצער וסיגוף, וכפי המבואר בגמ' סנהדרין והובא ברש"י כאן בדבר שנתקלקלו בו "נתקנו" כלומר, עשו תשובה.

(וכן יש לפרש על דרך זה בשינוי קל. שהכותונות עור [משום מה] לא הועילה להם לכיסוי ערווה ולפי זה נותר רק קושיא ב' הנ"ל איך זה שאמר כי "עירום אנוכי" והרי כבר עשה לעצמו חגורות, ובהכרח שהחגורות היה לצער וסיגוף מפני התשובה וכנ"ל ומה שכתוב וידעו כי ערומים הם [ולכן עשו חגורות] צריך לפרש ערומים במצוות).

בכל מקרה הפירוש הזה נתמך על שתי יסודות: האחד, על מה שפירוש הנחלת יעקב בדברי רש"י בדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שבדבר שחטאו בו עשו תשובה, והשני, על מה שפירש רש"י וידעו כי ערומים הם, כלומר, ערומים מן המצוות.

ואת אחי אנכי מבקש אם יש למישהו דרך כל שהוא ליישב את שתי הקושיות הנ"ל בלא להזדקק לדברי רש"י שהיו ערומים מן המצוות וכן לא להזדקק לדברי הנחלת יעקב בפירושו על רש"י שעשו להם חגורות לצער ותשובה אשמח מאוד לשמוע ולהחכים. לעת עתה לא מצאתי במפרשי רש"י מי שעמד על זה בלעדי מש"כ בצוהר לתיבה.

ובנוגע למה שטען אליהוא ויאיר שרש"י זה "ערומים מן המצוות" אינו פשט אלא דרש, כבר האריך בזה הצוהר לתיבה בהקדמתו לספר בראשית ושמות שכל דברי רש"י הם פשט... ואין ברש"י דרש כלל.
ראו בשתי הקבצים המצורפים כאן.
מן הקדמה לספר בראשית.png
מן הקדמה לספר בראשית.png (103.49 KiB) נצפה 7918 פעמים
מן הקדמה לספר שמות.png
מן הקדמה לספר שמות.png (82.31 KiB) נצפה 7917 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' פברואר 10, 2011 8:01 pm

אזיל בתר איפכא
התרגום אינו פשוטו של מקרא בגלל שמפרש את אותה מילה באופנים שונים
כל יודע ספר יודע שאין המשמעות של המילה בשפה אחת זהה למשמעות בשפה אחרת וכיוון שבכל שפה בהקשרים שונים יש משמעות אחרת הרי התרגום שלה משתנה ממקום למקום ואדרבה ע"י זה מתפרשים פשט הדברים.

וכל משכיל מבחין שיש להבדיל בין ללכת שהוא הליכה ממש ל-ללכת של הליכה בדרכיו וכל מי שרוצה לעשות "טייטש" בעל משמעות ותועלת יבחין בזה (לפי השפה בה מתרגם)


התרגום בד"כ מפרש את פשוטו של מקרא, מלבד במקומות שהדבר מתבקש שאין כאן פשט פשוט כגון בברכת יעקב ומשה ובשירת הים,
והדוגמא שנתן מברכת יעקב היא לכן לא קשורה.
וכוונת החזו"א היא להיפך שאין התרגום סתם הרקה משפה של שפה אלא ביאור המקרא. והאם לפי הבנתו החזו"א לא היה מונה את רש"י בין מפרשי המקרא כי רש"י הוא להבדיל מן התרגום פשט?!

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 9:16 pm

אוצר החכמה כתב:אזיל בתר איפכא
התרגום אינו פשוטו של מקרא בגלל שמפרש את אותה מילה באופנים שונים

לאוצר החכמה נגעתי בה שלא במתכוון בנקודה רגישה ביותר וכבר דשו בזה אין ספור חכמים וסוברים החל מאליהו בחור עד למאמרים שהתפרסו בהמודיע לפני כשנה או יותר אך פטור בלא כלום אי אפשר.
הרי גם כבודו מודה שפעמים התרגום מפרש שלא כפשוטו וכאן הבן שואל מנין לנו לדעת מתי הוא מתרגם כפשוטו (טייטש) ומתי הוא מופיע כמפרש וכמה פעמים שרש"י אומר והתרגום לא הלך אחר לשון העברית.
כמו כן אצטט לך מדברי רש"י קידושין מט,א ד"ה הרי וז"ל ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו וכו'.
וראה גם אבן עזרא בזה"ל "ומתרגם התורה ארמית תרגם אמת, ובאר לנו כל הנעלמת, ואם דלק במקומות אחרי מדרשים, ידענו כי יותר ממנו ידע השרשים, רק חפץ להוסיף טעמים אחרים, כי פשוטו יבינוהו אפילו הבוערים..." (אבן עזרא בהקדמתו לפירושו על התורה)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' פברואר 10, 2011 9:39 pm

אבל לומר שלפעמים התרגום מפרש לא כפשוטו ורש"י מפרש תמיד רק כפשוטו?

אני חושב שבכל אופן התרגום מפרש בד"כ לפי פשוטו מלבד מקרים בהם הדבר מתבקש, כפי שכתבתי למעלה, ושם זה עיקר הפשט שלא כפשוטו. כמו למשל בברכות יעקב, שמפרש את העניין על נצחון האויבים, כי ס"ל שברכות הן מעין שירה ומשל וראוי לפרשם יותר על הנצחון.
וזה הביאור בשבת גבי רב כהנא בעניין אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שעיקר הפשט בפסוק בתהילים הוא לא לגבי חרב ממש כמו שכתב שם רש"י כי אין זה עניין התהילים, רק מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואפשר ללמוד ממנו גם לגבי תכשיט.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' פברואר 10, 2011 9:59 pm

אוצר החכמה כתב:אבל לומר שלפעמים התרגום מפרש לא כפשוטו ורש"י מפרש תמיד רק כפשוטו?

אני חושב שבכל אופן התרגום מפרש בד"כ לפי פשוטו מלבד מקרים בהם הדבר מתבקש, כפי שכתבתי למעלה, ושם זה עיקר הפשט שלא כפשוטו. כמו למשל בברכות יעקב, שמפרש את העניין על נצחון האויבים, כי ס"ל שברכות הן מעין שירה ומשל וראוי לפרשם יותר על הנצחון.
וזה הביאור בשבת גבי רב כהנא בעניין אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שעיקר הפשט בפסוק בתהילים הוא לא לגבי חרב ממש כמו שכתב שם רש"י כי אין זה עניין התהילים, רק מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואפשר ללמוד ממנו גם לגבי תכשיט.

אנסה להסביר ולבהיר את הדברים כך. לבטח לא הייתה כוונתו של הגרי"ז ז"ל לומר שרש"י תרגם את התורה פשט (טייטש) אלא לומר לך, שעלינו לקבל את רש"י כתרגום וכטייטש ממש, ואפילו שהפשט הפשוט ב"ירה יירה" שיסן, לירות עליו אבנים, וכדברי הרשב"ם שם, עלינו לתרגם את "ירה יירה" כפי שרש"י פירוש. כלומר, להתייחס גם לפשטים של רש"י כאילו הוא תרגום המילה כאילו הוא טייטש. [בבחינת יקוב הדין את ההר] בתקווה שהובנתי כהלכה.

וכמו שלא יעלה על הדעת שמלמד דרדקי יתרגם בראשית ברא אלוקים... בתחילה ברא אלוקים את השמים וכו' הגם שעל פי הדקדוק והתרגום הפשוט ניתן לפרש כן [ועיין באור החיים הקדוש] וגם רש"י שם נוטה לומר שכך ניתן לפרש על פי הדקדוק... ורק אחר כך יפנה לתלמידיו להסביר להם שרש"י פירש בראשית "בשביל ראשית" או "בעת התחיל" לברוא וכו' אלא תיכף יסביר בראשית "בעת התחיל" וכפירוש רש"י הוא הדין לאורך כל המקרא יש לתרגם טייטש פשוט תיכף על פי פירושו של רש"י.
הוא הוא אשר אמרנו פירושו של רש"י הוא תרגום וטייטש ואין בלתו ועל זה הדרך צעד מחבר ה"צוהר לתיבה" לאורך כל החומש וכפי שהתבטא הגרי"ז ז"ל טייטש איז רש"י און רש"י איז טייטש. ואיני רואה צורך להאריך בעוד אין ספור דוגמאות כי לדעתי הדברים פשוטים, והחולקים על דברי הגרי"ז ז"ל עליהם חובת ההוכחה וכל הוספה היא למותר.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ו' פברואר 11, 2011 12:55 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי דראל » ה' פברואר 10, 2011 11:32 pm

תולעת ספרים07 כתב:
וכמו שלא יעלה על הדעת שמלמד דרדקי יתרגם בראשית ברא אלוקים... בתחילה ברא אלוקים את השמים וכו' הגם שעל פי הדקדוק והתרגום הפשוט ניתן לפרש כן [ועיין באור החיים הקדוש] וגם רש"י שם נוטה לומר שכך ניתן לפרש על פי הדקדוק... ורק אחר כך יפנה לתלמידיו להסביר להם שרש"י פירש בראשית "בשביל ראשית" או "בעת התחיל" לברוא וכו' אלא תיכף יסביר בראשית "בעת התחיל" וכפירוש רש"י הוא הדין לאורך כל המקרא יש לתרגם טייטש פשוט תיכף על פי פירושו של רש"י.


יעלה גם יעלה על הדעת צורת לימוד כזו.
רצוי בהחלט לדעת מה כתוב בתורה, גם אם לא יודעים מה כתב רש"י. במילים אחרות, כיון שאין לרש"י בעלות על הפשט (עיין רשב"ם בראשית לז ב), מלמד דרדקי ילמד את הפירוש הנוח לו ביותר ללמוד, גם אם אין זה פירוש רש"י, ובלבד שיהיה עקבי ולא ייצור סתירות.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11923
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הוספה זרה ברש"י פרשת ויגש - עת לעקור נטוע

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' פברואר 11, 2011 12:53 am

הגרי"ז אומר שמלמד דרדקי מחויב ללמד חומש לפי פירוש רש"י, ודראל היקר סובר אחרת. מחלוקת.
הסיפור שהובא כאן עם הגרי"ז, מקורו כנראה בהקדמת שערי אהרן עה"ת.
יש תח"י ספר הנקרא פרי יצחק מר"י לזנובסקי ז"ל איש משונה, שהקדיש את ספרו למלחמה ברשב"ם ולא בוחל בביטויים שפלים. (בהקדמה מתנצל שאם לא היה כותב את ספרו היה מקבל התקפת לב לכן מותר), מצאתי שם שם קטע זה:
Scan_Pic0032 (2).jpg
Scan_Pic0032 (2).jpg (41.06 KiB) נצפה 7770 פעמים


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים