אגב גררא אעתיק כאן דבר נחמד בענין התרגום כאן 'ליהודאי'.
א, כא-כב
ויהי כי יראו המילדות את האלקים ויעש להם בתים: ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו.והנה רשב"ם פירש, וז"ל:
ויעש להם פרעה בתים לשמרם פן ילכו לעבריות היולדות.
ונראה דלפי ביאור זה עולה יפה מה שפירשו התרגומים (אונקלוס ויוב"ע) את אשר אמר פרעה לכל עמו כל הבן הילוד
'ליהודאי' היאורה תשליכוהו, ומה נתחדש דווקא עתה אחר עשיית הבתים.
ועוד צ"ב טובא, שהרי בסוטה יב, א ובמד"ר כאן דייקו מלישנא דקרא 'ויצו פרעה
לכל עמו' שאף על עמו גזר, מדלא כתיב שגזר לבני ישראל אלא לעמו, ומה יענו בזה התרגומים.
ברם, לפי דברי רשב"ם נראה שלאחר שסגר את המילדות העבריות בבתים שלא ילכו ליולדות היהודיות, שוב ילכו אצל המצריות שיטמנום בביתם, ולכן הזהיר את המצריות בפרט על כך שישליכו את של היהודים ליאור.
[ובפי' מהרי"ל דיסקין כתב דבאמת אחר שעשה פרעה בתים לשמור את המנילדות העבריות, היה מקום לומר שגם למצרים יעשה כן, מעת שגזר עליהן ג"כ, וזהו שאמר הכתוב 'ויצו לכל עמו לאמר כל הבן הילוד וגו'', שלעמו לא עשה בתים, אלא נסתפק בציוויו להשליך לים כל הבן הילוד, ויעו"ש עוד בנוסח אחר מה שיישב דברי התרגומים בדומה להנ"ל].
ושוב ראיתי בלקח טוב בזה"ל:
ויעש להם בתים – כיון שראה פרעה שהיו המילדות חומלות את בני ישראל, עמד ותיקן בתים למצרים להיות שכנים לישראל, כיון שנולד בן לישראל הן מרגישים בהם, שהרי התינוק בוכה, וכיון שהתינוק בוכה תינוק של מצרי שכינו בוכה, והן מרגישים ונוטלים אותו וזורקין אותו ליאור.