משה לא ישן שבעה ימים?

[ש. ספראי]

גם מתמול וגו' - למדנו שכל שבעה ימים היה הקדוש ברוך הוא מפתה את משה בסנה לילך בשליחותו (רש"י).

משה לא ישן בימים אלו?

[קו ירוק]

משה לא ישן בארבעים יום?

[יאיר]

לא ישן אז כי היה במרומים והתנהג כמלאך שהרי גם לא אכל ולא שתה אמנם כאן שייך לשאול האם אכל,שתה וישן?

לכאורה אפשר לומר שאכל וישן והדיבור עם ה' לא היה רצוף שבעה ימים.

[איש גלילי]

שני המקרים (הארבעים והשבעה) היו באותו הר. איפה ראית 'מרומים'?
אם כי בעצם הדבר אפשר לדון, כי לא נזכר כאן הפלגה שלא אכל ולא שתה, משא"כ בארבעים יום שהפסוק הפליג בזה. ומצד שני, בכלל לא הזכיר הפסוק שהיה שם שבעה ימים, ומשהעלים את זה העלים את זה.

[משה נטע]

שני המקרים (הארבעים והשבעה) היו באותו הר. איפה ראית 'מרומים'?

בחז"ל כמובן.

[איש גלילי]

כי הרכין ה' את השמים על הר סיני. ומהיכי תיתי שלא עשה כן גם בגילוי הראשון למשה?

[נהר שלום]

גם מתמול וגו' - למדנו שכל שבעה ימים היה הקדוש ברוך הוא מפתה את משה בסנה לילך בשליחותו (רש"י).

משה לא ישן בימים אלו?

אין ראיה מזה. אבל אולי משה היה בא בכל יום לאותו מקום לראות את צואנו.

[בתבונה]

בחלום אדבר בו

[ש. ספראי]

מהיכ"ת שהיה בחלום ולא בגילוי ארצי?

[אוצר החכמה]

בעניותי שותא דרבנן לא ידענא. מי שאמר שהכוונה כל שבעת הימים 24 שעות ביממה. אולי כל לילה היה ישן. וכמו שכתב רש"י במ"א שלא היה נגלה הקב"ה למשה אלא ביום.

[קו ירוק]

אוצר צודק.
אבל לא נזכר ענינו של הגילוי אז (אא"כ בקבלה), ואף אם היה ז' ימים רצופים אין כאן שאלה כי מצאנו כיו"ב.
ולמה שהעירו לעיל ששניהם היו על הר סיני, ודאי שמשה לא היה רק בהר אלא בשמים, שהרי לא ירשה שכינה מעולם למטה מי' טפחים, ומשה עלה למרום למעלה מי' טפחים - בהר.

[אוהב אוצר]

אוצר צודק והקדימו נהר שלום, הדבר הכי מסתבר [לא מחייב ומוחלט!] וגם אם הוא איש אלוקים והיה בהר ארבעים יום, כאן היה עם הצאן, ולא יתכן שהשאיר אותם להסתובב ללא השגחה שבעה ימים.
עד כמה שזה אולי ישמע למישהו הסבר דחוק ובעלבת', אבל טכנית, יש הסבר אחר?

[ש. ספראי]

בהחלט הכל יכול להיות. השאלה האם מישהו קדום התייחס לזה.

[אוצר החכמה]

למה אתה מחפש מי שיתייחס? אין שום משמעות בפסוק שהיה כל שבעת הימים ללא הפסק.

[קו ירוק]

נכון, אבל אני מתחבט, האם משה הסב פניו מהשכינה והלך לו ? הרי היה פה גילוי שכינה.

[אוהב אוצר]

השאלה, אכן שאלה, השאלה היא האם חייבים להתייחס למציאויות במדרשים האלו ועל פי אלו המצבים צריכים ליישב ולהסביר המדרש.
הוא היה עומד שם 7 ימים? ללא אכילה וללא שתיה? כבר אז היה בדרגה הזאת? לא דאגו לו? לא חיפשו אחריו?
הטענה האחרונה של הרב אוצר היא לא כ"כ, כי הרבה מדרשים אינם מפורשים בפסוקים.

[ברקים רב]

וכן יש להקשות במסכת יומא:
כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הוּא זוֹרֵק אֶת הַדָּם וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּמַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרֶגֶל.
האם היה שם מספיק דם בשביל לעמוד ולזרוק כל הזמן? וגם שהרי אין זורקין דם בלילה. וצע"ג.

[אוהב אוצר]

וכי כתוב שהוא זורק 100 ליטר כל יום?

[אפשר]

מלבד כל מה שנאמר בתמיהת השאלה, הרי בכלל צריכים לדעת אם משה הגיע לדרגה של אספקלריא המאירה באותה שעה, ומסתבר שלא עד פרשת כי תשא, וא"כ הרי איתא ברמב"ם יסוה"ת פ"ז דרק משה התנבא בבחינת פה אל פה, וכו', אבל שאר הנביאים התנבאו רק בלילה או בשינה, וא"כ אדרבה השאלה צריכה להיות להיפך, האם משה ישן כל שבעת הימים?

[אוהב אוצר]

כבר אז היה בדרגה הזאת?

[בתבונה]

בעניותי שותא דרבנן לא ידענא. מי שאמר שהכוונה כל שבעת הימים 24 שעות ביממה. אולי כל לילה היה ישן. וכמו שכתב רש"י במ"א שלא היה נגלה הקב"ה למשה אלא ביום.

פשוט וברור

[לייטנר]

וראה מש"כ הנצי"ב בהעמ"ד על 515 תפילות שהתפלל מרע"ה להיכנס לארץ, וכן שם שמות לב ל.