מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת פינחס - מראי מקומות

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' יולי 09, 2015 8:27 pm

פרשת פינחס
מראי מקומות


(כו, מו) ושם בת אשר שרח
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת מטות - מראי מקומות

הודעהעל ידי מעט דבש » א' יולי 12, 2015 1:57 am

פרשת מטות
מראי מקומות


(לא, כד) וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה
ראה כאן.

(לב, ג) עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן
(לב, לד) וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר
כאן,
וכאן.

(לב, מב) וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ
ראה כאן.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב א' יולי 12, 2015 2:13 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת מסעי - מראי מקומות

הודעהעל ידי מעט דבש » א' יולי 12, 2015 2:01 am

פרשת מסעי
מראי מקומות


(פרק לה) לשונות 'מיתה' שבפרק זה
ראה כאן,
וכאן.

(לה, יא) וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ
(לה, טו) לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה
(לה, כה) אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה
(לה, כו) אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה
(לה, לב) לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת דברים

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' יולי 20, 2015 11:01 pm

פרשת דברים
מראי מקומות


(א, א) ובין תפל ולבן
ראה כאן.

(א, ה) הואיל משה
ראה כאן.
[בתוך הדברים על בראשית יח, כז 'הנה נא הואלתי'].

(א, מא) ותחגרו איש
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת ואתחנן

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' יולי 27, 2015 10:29 am

פרשת ואתחנן
מראי מקומות


(ג, כה) והלבנון
ראה כאן.

(ה, יא) לא תשא את שם ד' אלקיך לשוא
ראה כאן.

נוסחאות בתרגום פרשת ואתחנן
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת עקב

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אוגוסט 05, 2015 12:32 pm

פרשת עקב
מראי מקומות


(ח, ד) וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה
ראה כאן.

(ח, ח) אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ
ראה כאן.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ש' אוגוסט 15, 2015 10:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת ראה

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' אוגוסט 10, 2015 11:24 am

פרשת ראה
מראי מקומות


(יד, ו) וכל בהמה מפרסת פרסה, ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת שופטים

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' אוגוסט 15, 2015 10:30 pm

פרשת שופטים
מראי מקומות

(דברים יז, ו) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד
ראה כאן.

(יז, יח) וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר
ראה כאן.

(כ, כ) עַד רִדְתָּהּ
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת כי תצא

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוגוסט 28, 2015 12:48 am

פרשת כי תצא
מראי מקומות


(כא, כג) כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי
ראה כאן.

(כג, יח) לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ראה כאן.

(כד, טז) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ
ראה כאן.

(כה, ה) לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר
ראה כאן,
וכאן.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ו' אוגוסט 28, 2015 1:12 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת כי תבא

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוגוסט 28, 2015 12:52 am

פרשת כי תבא
מראי מקומות


(דברים כו, יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ
ראה כאן.

(דברים כח, לח) זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת האזינו

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוגוסט 28, 2015 12:55 am

פרשת האזינו
מראי מקומות


(לב, לה) כי קרוב יום אידם
ראה כאן.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת וזאת הברכה

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' אוגוסט 28, 2015 12:57 am

פרשת וזאת הברכה
מראי מקומות


(לג, כא) כי שם חלקת מחוקק ספון
ראה כאן.

חיימקה
הודעות: 1009
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ג' יוני 28, 2016 1:24 am

וישובו וילינו עליו את כל העדה [שלח יד לו] וכתב רש"י וז"ל "וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה".

ובתרגום כתב וז"ל "ותבו וארעימו עלוהי". ולכאורה כוונתו כחזקוני שכתב וז"ל "הרעימו פעם שניה".
האם אמת נכון הדבר? ומהי הפעם השנייה?

כעת ראיתי ברמב"ן פרק יג פ' לב שכתב שאחרי שכלב אמר "כי יכול נוכל לה" הם הלכו מלפני משה ואהרון והסיתו את העם באהליהם ואמרו להם "הארץ אשר עברנו בה וכו'" וזהו שכתוב "וישובו וילינו עליו את כל העדה".
א"כ לכאורה באנו למחלוקת רש"י כנגד התרגום והרמב"ן והחזקוני.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי מעט דבש » א' יולי 03, 2016 12:32 am

חיימקה כתב:וישובו וילינו עליו את כל העדה [שלח יד לו] וכתב רש"י וז"ל "וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה".

ובתרגום כתב וז"ל "ותבו וארעימו עלוהי". ולכאורה כוונתו כחזקוני שכתב וז"ל "הרעימו פעם שניה".
האם אמת נכון הדבר? ומהי הפעם השנייה?

לא הבנתי מה ראית בתרגום.
'ותבו' הוא תרגום של 'וישובו' בכל מקום.
וכמו שתפרש 'וישובו מתור הארץ' (במדבר יג, כה) שתרגומו 'ותבו', כך תפרש גם כאן.

חיימקה
הודעות: 1009
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ב' יולי 04, 2016 2:18 am

מעט דבש כתב:
חיימקה כתב:וישובו וילינו עליו את כל העדה [שלח יד לו] וכתב רש"י וז"ל "וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה".

ובתרגום כתב וז"ל "ותבו וארעימו עלוהי". ולכאורה כוונתו כחזקוני שכתב וז"ל "הרעימו פעם שניה".
האם אמת נכון הדבר? ומהי הפעם השנייה?

לא הבנתי מה ראית בתרגום.
'ותבו' הוא תרגום של 'וישובו' בכל מקום.
וכמו שתפרש 'וישובו מתור הארץ' (במדבר יג, כה) שתרגומו 'ותבו', כך תפרש גם כאן.

צודק. עכ"פ יש לנו לכאורה מח' רש"י כנגד הרמב"ן והחזקוני.

פרי יהושע
הודעות: 2954
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' ינואר 30, 2017 8:19 pm

האם כבר עמדו ומי?.
שתרגום "עברי" בספר בראשית "עבראי", בספר שמות "יהודאי", ובפרשת משפטים כי תקנה עבד עברי, "כי תקנה בר ישראל", מה הטעם?.
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב ב' ינואר 30, 2017 10:37 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

בקרו טלה
הודעות: 3057
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' ינואר 30, 2017 8:42 pm

פרי יהושע כתב:האם כבר עמדו ומי?.
שתרגום "עברי" בספר בראשית "עיברא", בספר שמות "יהודהי", ובפרשת משפטים כי תקנה עבד עברי, "כי תקנה בר ישראל", מה הטעם?.

viewtopic.php?f=46&t=31353&p=331830#p331827


יענקלה המשיב
הודעות: 105
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 3:53 pm

התרגום שבהוצאת סימנים

הודעהעל ידי יענקלה המשיב » ו' פברואר 17, 2017 10:42 am

בשבוע שעבר העברתי הסדרא בתיקון קוראים סימנים ושמתי לב שיש הרבה מאוד שינויים מהתרגומים הרגילים הן בניקוד והן בשינויי מילים למשל התרגום הידוע על הפסוק ה' ימלוך שזה ה' מלכותיה קאים לעלם ולעולמי וכו' מופיע שם בשינוי ואין שם את המילה קאים וכדו' אח"כ ראיתי שבמבוא מרחיב על זה שהתרגום הוא על פי נוסחאות קדומות מתימן הייתי שמח אם מישהו יודע להרחיב קצת על מקורות התרגומים או להפנות אותי למקומות שמרחיבים אני לא מתכוון למבוא שבראש החומשים השונים אלא למישהו מבחוץ שמרחיב על זה

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת אמור - תיקון נוסח

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' מאי 10, 2017 4:23 am

מעט דבש כתב:כתב בהקדמת קונטרס 'מעט צרי' על חומש שמות (עמ' 7 מעמודי האוצר):

א. "ושור או שה אֹתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב, כח) התרגום הוא "וְתוֹרְתָּא אוֹ שֵׂיתָא לַהּ וְלִבְרַהּ לָא תִכְּסוּן בְּיוֹמָא חָד"

וממה שתרגם בלשון נקבה את כל הפסוק הוכיחו הראשונים (רמב"ן שם, תוספות חולין עט. ד"ה עייל) שדעת אונקלוס כמאן דאמר (חולין עח:) אין חוששין לזרע האב, ומותר לשחוט אב ובנו, ורק אם ובנה אסור (ומה שלא נאמר "אותה ואת בנה" בפסוק, יעויין ברמב"ן שם). וגם בזוהר (אמור צב.) איתא "ושור או שה אותו ואת בנו, אמר רבי יוסי, כתרגומו, לַהּ וְלִבְרַהּ, דעקרא דאימא למנדע ברה, ואזיל בתרה ולא אזיל בתר אבוה, ואנן לא ידעינן מאן הוא" והיינו שאי אפשר להכיר את האב כדי לאסור לשחטו עם בנו. אבל בנוסחאות המצוייות תורגם "וְתוֹרְתָּא אוֹ שֵׂיתָא לֵהּ וְלִבְרֵהּ לָא תִכְּסוּן בְּיוֹמָא חָד" ומלבד הסתירה הגלוייה שפתח בנקבה וסיים בזכר, הרי הוא נגד דעת אונקלוס להלכה, והוא שיבוש חמור.

וראה עוד כאן

וכללית על נוסחאות התרגום, ראה כאן ואילך.

ושם תראה, כי הניסיון להציג את חומש 'העמק דבר' או אחרים בתור 'הנוסח המדוייק' אין לו מקום, אלא שכאן, במקרה שיבוש זה אינו קיים שם.

הקפצה לפרשת השבוע.

אחד מעיר
הודעות: 682
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' מרץ 15, 2018 10:03 pm

מי ששאל על סימנים
כמדומה שהעתיק מתימן
השאלה למה השוית אותו
אגב התימנים לא נוהגים לסמן פסיק במקביל לטיפחא
ולפעמים גם בסימנים נסחף בזה אחריהם
וזה צריך תיקון

הפשטן
הודעות: 518
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי הפשטן » ג' יוני 12, 2018 9:55 pm

מעט דבש כתב:
הוגה ומעיין כתב:לשון הרמב"ם: ... אבטיח (משנה ח'), אלבטיך' (גם זאת בעקבות רס"ג המתרגם כך את האבטיחים שבפרשת בהעלותך).
... ה'בטיך'' - بِطِّيخ - אף הוא שם כולל למיני האבטיחיים, ומין זה הנקרא כן בלשוננו, שבשרו אדום, הוא הנקרא כן בסתם בערבית.


אמנם כבר הוכיחו שבלשון המשנה 'אבטיח' כנראה אינו הנקרא כן בלשוננו, אלא 'מלון', מהמשנה בעדויות (ג, ג) "מעי אבטיח... רבי דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרין" וברמב"ם שם "הזרע והרוטב שבתוך האבטיח", וזה אין באבטיח שלנו (ארחות רבינו ח"ב עמ' רסב בשם הקה"י; כרם ציון, הלכות פסוקות ע' קכא - הגרא"ד רוזנטל; דרך אמונה הל' תרומות יא, קז ובשעה"צ קצה). וברמב"ם (הל' תרומות יא, י) "קליפי אבטיח... אע"פ שאין בהן אוכל... הרי אלו אסורים לזרים" ובאבטיח שלנו הקליפות כלל אינן ראויות לאכילה (שעה"צ שם).

וראה עוד כאן.


אפשר להוכיח זאת גם מדברי הרמב"ם עצמו המצוטט בתחילת דבריך, שכתב להדיא שאבטיח הוא הנקרא בערבית "אלבטיך", והלוא מה שנקרא בערבית "אלבטיך" הוא הנקרא בלשון ימינו "מלון", וכנודע. ולפלא על בעל הניק "הוגה ומעיין" שכתב אחרת (בדבריו המצוטטים בתחילת דבריך).

הוגה ומעיין
הודעות: 1578
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ד' יוני 13, 2018 12:23 am

הדבר תלוי כנראה במדינות. כך למשל במילון איילון שנער כותבים בערך بطيخ: אֲבַטִּיחַ, אֲבַטִּיחִים. אכן בויקיפדיה הערבית הערך بطيخ מוקדש למלון, ובראשו כותבים שהוא נקרא בטיח או בטיח אצפר (אבטיח צהוב), ובדף השיחה מציע מישהו לשנות את שם הדף ל"בטיח אצפר" כיון שרבים קוראים לאדום בשם "בטיח" בסתם. לאבטיח האדום שם הערך הוא בטיח אחמר - אבטיח אדום, אך בגוף הערך קוראים לו בטיח בסתם.

הא לחמא עניא
הודעות: 1593
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים על פרשת בלק

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' יוני 25, 2018 6:36 pm

נוטר הכרמים כתב:אמנם לא על התרגום, אבל דברים נחמדים על הפרשה.
כב, יח וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ד' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.
ופירש"י, מלא ביתו כסף וזהב - למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים.
והנה כבר הקשו קדמונים (מהר"ש פרימו ועוד) מדברי הברייתא דקנין תורה (מ"ט), אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום אמר לי רבי מאיזה מקום אתה אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה. הרי שגם ר"י בן קיסמא נקט בהפלגה 'אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם', ומאי שנא.
ונראה הביאור הפשוט בזה, דשאני אצל ר"י בן קיסמא שנקט לשון זו אחר שאותו האדם כבר הציע לו אלף אלפים דיני זהב וכו', וע"ז משיב כהלכה שגם אם יתן לו אינו דר אלא במקום תורה, אבל כאן אצל בלעם לא נזכר מידי שהציעו לו ממון, ואם בלעם אומר זאת בהפלגה כזאת אין זה אלא משום שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים. ושוב ראיתי שכ"כ בתורה תמימה כאן.
אכן זה את"ש רק לפי פשוטו של מקרא, שלא הציעו לו שלוחי בלק אלא כבוד ולא ממון, אבל יעויין בדברי מהרש"א בחידושי אגדות בבבא בתרא (עח, ב), וז"ל, אבל בלעם היה בעיניו מעט הכבוד הזה של קריאה וסעודה שא"ל כי היה בלעם רע עין בממון אחרים ורצה בשכר ממון וע"כ הוסיף לו בשליחות שנית כי כבד אכבדך וגו' כי כבד דהיינו בסעודה שאמרתי ועוד אכבדך במאד דהיינו ממון מלשון ובכל מאדך כמפורש ואשר שכר עליך את בלעם וגו', וע"כ השיב לו עתה אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב וגו'.
והחיד"א מביא (בספרו חסדי אבות וראשי אבות על המשנה באבות שם) שנשאל בילדותו שאלה זו מרבו הג"מ יונה נבון בעל נחפה בכסף, והשיב לחלק שר"י בן קיסמא השיב שאדרבה טוב לו התורה ומקום תורה יותר מכל אבנים טובות ומרגליות שבעולם, אבל בלעם הרשע נקט לשון של 'לא אוכל לעבור', ומשמע שרק מחמת שאינו יכול לעבור פי ד' אינו עושה כן, אבל בלאו הכי מחמד הוא את הממון, והיה עושה כל אשר לאל ידו לנוטלו.

עוד פשט שמעתי ליישב קושיית הקדמונים לחלק בין דברי בלעם לדבריו הק' של רבי יוסי בן קיסמא:
בלעם דיבר על דבר שיש לו קיצבה, מלוא ביתו, שבעקרון אם רוצים ואם יש את הכמות הזאת אפשר למלא, וזה היה כוונת בלעם, כי אמר דבר שיש לו קיצבה, כדי להראות שנפשו רחבה והיה רוצה את זה.
משא"כ לעומתו רבי יוסי בן קיסמא אמר לאותו איש "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב... שבעולם", דהיינו שהוא אמר לו דבר שאין לו כלל קיצבה, להדגיש לו שאין על מה לדבר בכלל, איני מעוניין בזה, והדבר מופרך אצלי כמו מה שאני משווה לך.
והדברים נפלאים ומתוקים.

מרדכי ש.
הודעות: 85
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

פרשת בלק: תרגום 'מי מנה עפר יעקב': 'דעדקיא' או 'דרדקיא'

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ד' יוני 27, 2018 5:37 pm

בפרשת בלק, במדבר כג י: "מי מנה עפר יעקב". ובתרגום אונקלוס "מָן יֵיכוֹל לְמִמְנֵי דַעַדְקַיָא דְבֵית יַעֲקֹב דְאָמִיר עֲלֵיהוֹן יִסְגוּן כְּעַפְרָא דְאַרְעָא".

כלומר: אונקלוס תרגם 'מי מנה עפר יעקב' - 'מי יכול למנות 'דעדקיא' (-הילדים הקטנים) של בית יעקב שנאמר עליהם ירבו כעפר הארץ'.
ולשון רש"י: "כתרגומו".
ולשון רא"ם: "ולא הבנתי דברי המתרגם בזה, שאם כיון לפרש עפר יעקב הבנים הקטנים והדקים שבהם, כמו העפר, למה חזר ואמר "דאמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא". ואם כיון לפרש "עפר יעקב" כמשמעו, כאילו אמר: מי מנה אותם שנאמר בהם "והיה זרעך כעפר הארץ", למה לא כלל בזה כל ישראל, הגדולים והקטנים".
ולשון גור אריה: "ופירוש דעדקיא - הקטנים. והקשה הרא"ם... ואין זה קשיא... דאף חלק אחד קטן יקרא 'עפר', נמצא כי העפר הוא עפר מפני דקות. ולכך הא דכתיב "מי מנה עפר יעקב", אין פירושו שיקרא "עפר" מפני שהם רבים כעפר, רק צריך לומר שהם קטנים כמו עפר. ומפני שהוקשה לו, דלמה קרא הקטנים "עפר", והרבה דברים קטנים יש בעולם שיש לקרותם בהם... לכך אמר 'דעלייהו יתאמר וכו''.

השאלה שלי היא על המילה 'דעדקיא', האם מישהו יודע או יכול לבדוק, האם יש גרסה כלשהי הגורסת 'דרדקיא' במקום 'דעדקיא'.

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת בלק: תרגום 'מי מנה עפר יעקב': 'דעדקיא' או 'דרדקיא'

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' יוני 27, 2018 8:02 pm

מרדכי ש. כתב:השאלה שלי היא על המילה 'דעדקיא', האם מישהו יודע או יכול לבדוק, האם יש גרסה כלשהי הגורסת 'דרדקיא' במקום 'דעדקיא'.

שפרבר, ב'כתבי הקדש בארמית' לא מביא גרסא אחרת.

אבל מה רע בגרסא 'דעדקיא' שהובאה ברש"י ובעל הטורים, ורבינו חיים פלטיאל? (ראה גם תרגום יונתן ישעיהו כב, כד וברד"ק; ירמיהו טז, ו; עמוס ז, א; מיכה ו, יא).
מילה זו מופיעה באונקלוס בעוד מקומות (שמות טז, יד - עיין שם ברש"י; ויקרא יג, ל).
ועיין רבנו חננאל (ועוד ראשונים) בסנהדרין (יא.) שגורסים שם בגמרא 'אמריא דעדקין'.

ובהקדמת בעל המאור:
וְלָא תֵימָא זְעִירִין שְׁנוֹהִי, וּבְצִירִין, בְּגִין דִּי מִן עַשְׂרִין בְּצִירָא לֵהּ שַׁתָּא.
וְאַכַּתּי דַעֲדַק בְּיוֹמָא הוּא, וְדַרְדַּק, בְּכֵן דִּלְמָא לָא דַק בְּקַלְתָן וַחֲמִירְתָּא.
וְלָא תִתְלֵי בּוּקָא סְרִיקָא, בְּיַנִיקָא - דְאִכָּא עַתִּיקָא בְּקַנְקַנָּא חַדְתָּא.

מרדכי ש.
הודעות: 85
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

Re: פרשת בלק: תרגום אונקלוס למילה 'דק': 'דקיק' או 'דעדק'

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ה' יוני 28, 2018 3:25 pm

מעט דבש כתב:אבל מה רע בגרסא 'דעדקיא' שהובאה ברש"י ובעל הטורים, ורבינו חיים פלטיאל? (ראה גם תרגום יונתן ישעיהו כב, כד וברד"ק; ירמיהו טז, ו; עמוס ז, א; מיכה ו, יא).
מילה זו מופיעה באונקלוס בעוד מקומות (שמות טז, יד - עיין שם ברש"י; ויקרא יג, ל).
ועיין רבנו חננאל (ועוד ראשונים) בסנהדרין (יא.) שגורסים שם בגמרא 'אמריא דעדקין'.


בכלל לא רע, דוקא מעניין לציין שבתרגום אונקלוס יש שתי תרגומים למילה 'דק': או 'דעדק' או 'דקיק':

בשמות לב כ תרגם 'ויטחן עד אשר דק' - 'עד דהוה דַקִיק'.
ובויקרא טז יב תרגם 'קטורת סמים דקה' - 'בוסמין דקיקין',
וכן בדברים ט כא תרגם 'ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר' - 'עד די הוה דקיק לעפרא'.

וזה שונה משמות טז יד 'והנה על פני המדבר דק מחוספס דק ככפור על הארץ' - 'וְהָא עַל אַפֵּי מַדְבְּרָא דַעְדַק מְקַלַף דַעְדַק כְּגִיר כִּגְלִידָא עַל אַרְעָא'
וכן בויקרא יג ל 'ובו שער צהוב דק' - 'וּבֵהּ שֵׂעָר סֻמָק דַעְדָק'
שבהם תרגם 'דק' - 'דעדק'.

ונראה חילוק בין שני ה'דק'ים: 'דקיק' הוא תרגום לדבר טחון, בסגנון של 'הדק היטב היטב הדק'. ו'דעדק' הוא על 'דק' בלשוננו, כמו 'אדם דק' דהיינו רזה, וכד'.
ולפי זה יש להסביר למה אונקלוס בחר פה את המילה 'דעדקיא' ולא 'דקיקיא':
(להזכירכם:
מרדכי ש.(-כותב השורות) כתב:בפרשת בלק, במדבר כג י: "מי מנה עפר יעקב". ובתרגום אונקלוס "מָן יֵיכוֹל לְמִמְנֵי דַעַדְקַיָא דְבֵית יַעֲקֹב דְאָמִיר עֲלֵיהוֹן יִסְגוּן כְּעַפְרָא דְאַרְעָא".
...
ולשון גור אריה: "ופירוש דעדקיא - הקטנים. והקשה הרא"ם... ואין זה קשיא... דאף חלק אחד קטן יקרא 'עפר', נמצא כי העפר הוא עפר מפני דקות. ולכך הא דכתיב "מי מנה עפר יעקב", אין פירושו שיקרא "עפר" מפני שהם רבים כעפר, רק צריך לומר שהם קטנים כמו עפר. ומפני שהוקשה לו, דלמה קרא הקטנים "עפר", והרבה דברים קטנים יש בעולם שיש לקרותם בהם... לכך אמר 'דעלייהו יתאמר וכו''.
)
כי הילדים הקטנים הם 'דעדקים', כלומר 'דקים' בלשוננו, וקטנים. אבל לחלוטין הם אינם 'טחונים'..
ומובן ביותר עפ"י דברי גור אריה. כי אף ש'עפר הארץ' הוא 'דקיק' יותר משהוא 'דעדק', אבל גו"א כתב שיש לעפר שתי תכונות, דעדק ודקיק, (-טחון, רב, וגם דק, קטן), ואת המשמעות ה'טחונה' אונקלוס שָׂם בסוף הפסוק 'שנאמר עליהם שיהיו רבים כעפר הארץ', ואת המשמעות ה'קטנה' לקח לענין ה'ילדים הקטנים' - 'דעדקיא דבית יעקב'.

אז למה חיפשתי הגהה? סתם כי זו היתה נראית אופציה כל כך טובה...

מעט דבש
הודעות: 3098
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פרשת בלק: תרגום אונקלוס למילה 'דק': 'דקיק' או 'דעדק'

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' יוני 28, 2018 4:33 pm

מרדכי ש. כתב:ונראה חילוק בין שני ה'דק'ים: 'דקיק' הוא תרגום לדבר טחון, בסגנון של 'הדק היטב היטב הדק'. ו'דעדק' הוא על 'דק' בלשוננו, כמו 'אדם דק' דהיינו רזה, וכד'.

חילוק יפה.

חיימקה
הודעות: 1009
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ש' יוני 30, 2018 10:59 pm

במדבר פרק כג פסוק כא
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְקֹוָ֤ק אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ:
תרגום אונקלוס
אסתכלית ולית פלחי גלולין בדבית יעקב ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל מימרא דיי אלההון בסעדהון ושכינת מלכהון ביניהון:

יחזקאל פרק טז פסוק טו
וַתִּבְטְחִ֣י בְיָפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל־שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת־תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל־כָּל־ עוֹבֵ֖ר לוֹ־יֶֽהִי:

רש"י
וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם:

מה פשר דבר?

חיימקה
הודעות: 1009
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ב' יולי 08, 2019 4:14 pm

חיימקה כתב:במדבר פרק כג פסוק כא
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְקֹוָ֤ק אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ:
תרגום אונקלוס
אסתכלית ולית פלחי גלולין בדבית יעקב ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל מימרא דיי אלההון בסעדהון ושכינת מלכהון ביניהון:

יחזקאל פרק טז פסוק טו
וַתִּבְטְחִ֣י בְיָפְיֵ֔ךְ וַתִּזְנִ֖י עַל־שְׁמֵ֑ךְ וַתִּשְׁפְּכִ֧י אֶת־תַּזְנוּתַ֛יִךְ עַל־כָּל־ עוֹבֵ֖ר לוֹ־יֶֽהִי:

רש"י
וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם:

מה פשר דבר?

שמא השתא!

תורה מפוארת
הודעות: 259
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ב' יולי 08, 2019 5:15 pm

רעיון נפלא מהצל"ח מדוע שינה אונקלוס מהמפורש בגמ', וז"ל (ברכות נד.):תנא את והב בסופה וכו'. הני שני מצורעין אחד היה שמו את והשני היה שמו הב, והם היו מהלכים בסוף המחנה כי לא היו רשאים לילך תוך מחנה ישראל שמצורע משולח חוץ לשלש מחנות. ואמנם אונקלוס תרגם בפרשת חקת [במדבר כ"א, י"ד] בענין אחר, ועיין מהרש"א בחי' אגדות. ונלע"ד דאונקלוס מפי ר' אליעזר ור' יהושע תרגם התורה [מגילה ג' ע"א], ולר' אליעזר ודאי לית ליה הך דרשא, דאיהו סבר הוגללו הפרוכת הותרו זבים ומצורעים לכנוס לשם, כדאמרינן במנחות דף צ"ה [ע"א] דקאמר רב אשי לא קשיא הא ר' אליעזר וכו', ומוקי הך דהותרו זבין ומצורעין לכנוס כר' אליעזר, וא"כ לדידיה לא היו המצורעין הולכים בסוף המחנה בשעת ההילוך, ולכך תרגם בענין אחר.

בקרו טלה
הודעות: 3057
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי בקרו טלה » ג' יולי 09, 2019 4:57 am

חיימקה כתב:במדבר פרק כג פסוק כא
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְקֹוָ֤ק אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ:
תרגום אונקלוס
אסתכלית ולית פלחי גלולין בדבית יעקב ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל מימרא דיי אלההון בסעדהון ושכינת מלכהון ביניהון:

יחזקאל פרק טז פסוק טו
רש"י
וכל משל הזה על עגל המדבר ועל שאר עכו"ם שעבדו שבטו של דן במדבר כמו שכתוב כל הנחשלים אחריך (דברים כה) ומצינו בפסיקתא זה שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו"ם:

מה פשר דבר?

לגבי חטא העגל עי' תורת מהרי"ץ ד"ה א"נ עפי"מ
קבצים מצורפים
תורת מהרי''ץ.PDF
(274.68 KiB) הורד 22 פעמים

חיימקה
הודעות: 1009
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי חיימקה » ג' יולי 09, 2019 2:31 pm

ייש"כ, תבורך ושכמ"ה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5760
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מפורש זה תרגום - ביאורים והערות על תרגום אונקלוס

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' ספטמבר 04, 2019 12:00 am

יז, ח כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט

ופירש"י, כי יפלא - כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך.

ובפרשת נצבים (ל, יא) פירש רש"י: לא נפלאת היא ממך - לא מכוסה היא ממך, כמו שנאמר (דברים יז, ח) כי יפלא ארי יתכסי, (איכה א, ט) ותרד פלאים, (איוב מ, יג) ותרד במטמוניות, מכוסה חבוש בטמון.

וראה עוד ברש"י שמואל ב יג, ב.

ולפלא שכאן בתרגום אונקלוס ישנם ב' גירסאות "יתפרש" או "יתכסא", אזי רש"י מפרש מלשון פרישה, ואילו בפרשת נצבים שרש"י פירש מלשון כיסוי, האונקלוס מתרגם 'מיפרשא'.
ועי' בדגל מחנה אפרים פר' נצבים שם.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים