מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מוישי » ב' ינואר 30, 2017 11:35 pm

בדקתי בכמה אשכולות נסוב הדיון על פירושו של רש"י עה"ת, להבדיל מפירושו על הש"ס, והדיון התפתח לכאן ולכאן.
ברצוני לברר, ידוע ומקובל שרש"י לא בא לפרש אלא פשוטו של מקרא, כך הוא עצמו כותב.
ואני עומד ותמה, האם מלימוד המקרא עם פירןש רש"י ניתן להבין את הפסוקים?
ומה עם המון מקומות שרש"י מביא מדרשים שמוציאים את המקרא מידי פשוטו?
גם הרשב"ם מתבטא על רש"י, איני זוכר היכן, שרש"י לא מפרש לפי הפשט, אז מה הולך כאן?
ולמה בחרו המדפיסים את פירושו על פני פירושים הנראים לכאורה הרבה יותר מאירי עיניים, לכה"פ לאנשים פשוטים כמוני וכמוכם.
אשמח לתגובות ענייניות

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי איש גלילי » ב' ינואר 30, 2017 11:41 pm

ראוי לזכור את הצורה בה רש"י בעצמו הגדיר את פירושו
רש"י (בראשית ג ח) כתב:ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי י. אברהם » ב' ינואר 30, 2017 11:47 pm

מוישי כתב:ולמה בחרו המדפיסים את פירושו על פני פירושים הנראים לכאורה הרבה יותר מאירי עיניים

לאיזה פירושים כוונתך?
viewtopic.php?f=51&t=31528#p334975

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 31, 2017 12:01 am

י. אברהם כתב:
מוישי כתב:ולמה בחרו המדפיסים את פירושו על פני פירושים הנראים לכאורה הרבה יותר מאירי עיניים

לאיזה פירושים כוונתך?
viewtopic.php?f=51&t=31528#p334975

רשב"ם ועוד הרבה

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' ינואר 31, 2017 12:02 am

הרי שאלת על המדפיסים למה בחרו את פירוש רש"י על פני פירושים הנראים לכאורה הרבה יותר מאירי עיניים
א''כ כוונתך רק על ספרים שהיו בנמצא בהתחלת הדפסת רש''י
א''כ מה כוונתך ועוד הרבה?

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' ינואר 31, 2017 12:09 am

כנראה כדי לקיים את דברי הרא"ש בברכות (פ"א סי' ח') "ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי תרגום, כיון שמפורש בו כל מלה ומלה" ובמרדכי הביא בשם מ"ג (?) "דנתי לפני רבותי שהפירוש מועיל יותר מן התרגום, וכן הורו רבותי". ובטושו"ע (או"ח סי' רפ"ה ס"ב) נפסק "וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".

וכבר דנו האחרונים שהרי פירוש רש"י אינו מפרש כל מילה ומילה.
וכתב במחצה"ש (ס"ק ג') "ר"ל שפרש"י יותר עיקר מיתר פירושים. לפי שפרש"י בנוי על יסוד התלמוד, משא"כ פירושים אחרים".

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' ינואר 31, 2017 12:51 am

מוישי כתב:גם הרשב"ם מתבטא על רש"י, איני זוכר היכן, שרש"י לא מפרש לפי הפשט,

דברי הרשב"ם בתחילת פר' וישב (בראשית לז, ב)
ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלושים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי וע"י שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא.

ולפי שאמרו חכמים: אל תרבו בניכם בהגיון. וגם אמרו: העוסק במקרא מדה ואינה מדה, העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמרינן במסכת שבת: הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינן כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.

וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים, נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי, היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים.

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי חיימקה » ג' ינואר 31, 2017 1:00 am

מחולת המחנים כתב:כנראה כדי לקיים את דברי הרא"ש בברכות (פ"א סי' ח') "ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי תרגום, כיון שמפורש בו כל מלה ומלה" ובמרדכי הביא בשם מ"ג (?) "דנתי לפני רבותי שהפירוש מועיל יותר מן התרגום, וכן הורו רבותי". ובטושו"ע (או"ח סי' רפ"ה ס"ב) נפסק "וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".

וכבר דנו האחרונים שהרי פירוש רש"י אינו מפרש כל מילה ומילה.
וכתב במחצה"ש (ס"ק ג') "ר"ל שפרש"י יותר עיקר מיתר פירושים. לפי שפרש"י בנוי על יסוד התלמוד, משא"כ פירושים אחרים
".
ספר מצוות גדול עשין סימן יט

אמרינן בברכות פרק קמא (ח, א) שחייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום. ונראה לרבינו יצחק שכל השבוע קורא עם הציבור וזמן השלמה כתיב במדרש צוה רבי את בניו אל תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה (ח, ב תד"ה ישלים). ואני דנתי לפני רבותי שהפירוש מועיל יותר מן התרגום והודו לי רבותי ולא נראה לרבינו יצחק וכן [אמר]נט רב עמרם שהשיב רב נטרונאי דוקא תרגום שזכה לינתן בסיני כדמשמע פרק קמא דמגילה (ג, א) (ע"ש בתד"ה שנים):

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 31, 2017 8:14 am

י. אברהם כתב:הרי שאלת על המדפיסים למה בחרו את פירוש רש"י על פני פירושים הנראים לכאורה הרבה יותר מאירי עיניים
א''כ כוונתך רק על ספרים שהיו בנמצא בהתחלת הדפסת רש''י
א''כ מה כוונתך ועוד הרבה?

כוונתי למדפיסים המאוחרים יותר,
אבקש לענות עניינית, ולא להיתפס לקטנות, במחילה.

בינתיים לא זכיתי לתשובה ולו חלקית

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ינואר 31, 2017 8:31 am

שאלת שאלה חלקית.
איזה פירוש אתה היית מציע לשים במקום פירש"י.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3480
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' ינואר 31, 2017 9:46 am

מוישי כתב:
י. אברהם כתב:
מוישי כתב:ולמה בחרו המדפיסים את פירושו על פני פירושים הנראים לכאורה הרבה יותר מאירי עיניים

לאיזה פירושים כוונתך?
viewtopic.php?f=51&t=31528#p334975

רשב"ם ועוד הרבה


מפירוש הרשב"ם שרד רק כת"י אחד לא שלם ומפירוש רש"י שרדו עשרות רבות (או יותר) של כי"י.
ש"מ תרתי: ש"מ שהלימוד בפירוש רש"י להבנת פשט המקרא היה נפוץ ביותר עוד לפני הדפוס, וש"מ שפירוש רשב"ם, וכנראה פירושים פשטניים נוספים, לא היו מצויים כמעט, וממילא יש להניח שהם לא היו ברשות המדפיסים.

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 31, 2017 10:01 am

אוצר החכמה כתב:שאלת שאלה חלקית.
איזה פירוש אתה היית מציע לשים במקום פירש"י.

שאלתי היא, האם נכון שהמקובל לןמר שרש"י פשטן אינה נכונה כלל, מהסיבות שהבאתי

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ינואר 31, 2017 10:24 am

לא.
הרשב"ם מעיד שרש"י ניסה לפרש לפי הפשט לפי שיקול דעתו. ואומר שרש"י אמר לו שהיה מקום לעשות עוד פירושים יותר פשטיים מה צריך יותר מזה.

איזה פירוש אתה מכיר שעדיף מרש"י?
הרשב"ם לדוגמה אינו פירוש שמיועד להחליף את רש"י כלומר שמנסה להסביר בכל מקום את הפשט. הרשב"ם כתב פירושים פשטיים במקומות שהיה לו מה להעיר. במקום שפירש"י הוא הפשט הרשב"ם לא העתיקו.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' ינואר 31, 2017 11:06 am

דברי רש"י לעולם הם "פשוטו של מקרא". ואם אין רש"י מקדים במפורש ומציין "ומדרשו", הרי המדרש שהוא מביא - פשט הוא. לא רמה גבוהה ועמוקה של פשט, מעין דרש שבפשט, אלא פשט ממש.

איך ייתכן הדבר? ובכן, כאן נקודת ההבדל בין דרכו של רש"י לדרך שאר הפשטנים. מסתבר כי לא תמיד יוגדר הפשט כהיצמדות לפירוש המילולי. לא משום שהפירוש המילולי אינו פשט, אלא שאין די בו לצורך הבנת הפשט.

מהו אפוא הפשט? וכיצד נדע להבחין בין הפשט לבין הדרש? דעות הרבה נאמרו בעניין זה, מן הדורות הראשונים ועד דורנו אנו. רש"י - לימד רבינו - צעד בדרך משלו: בכותבו את פירושו, ראה ראש המפרשים בעיני רוחו את דמות התלמיד העושה את צעדיו הראשונים בלימוד המקרא, כהוראת חז"ל: "בן חמש למקרא". "פשט" לדידו של רש"י הוא, אפוא, פירוש המקראות בדרך המתיישבת על לבו של "בן חמש למקרא".

"בן חמש למקרא" הוא אמנם רק ילד, אך אין פירוש הדבר שהוא שוטה, רשלן או שכחן. אין ספק שרש"י פונה בדבריו אל תלמיד נבון ובעל זיכרון מעולה. אלא שכאשר "בן חמש למקרא" ניגש אל המקרא, מגמתו ושאיפתו שונות תכלית השינוי מאלה של התלמיד בבית המדרש, הלא הוא "בן חמש עשרה לגמרא". השאלות הטורדות אותו, שבעטיין הוא נזקק לפירוש, אינן שאלותיו של הדרשן. אין הוא מוטרד מענייני חסרות ויתירות או מסמיכות הפרשיות, הוא אינו חוקר אחר טעמי שמות האישים והמקומות שבמקרא ואף אינו מבקש בלשון הכתובים רמז לכל פרטי ההלכות. מה שנחשב קושיא גדולה עבור הדרשן - ייתכן שאינו שאלה כלל אצל "בן חמש למקרא".

אלא שהיצמדות מוחלטת אל הפירוש המילולי, והתעלמות מאוצר הרעיונות והמשמעויות שמעניק לנו עולם המדרש והאגדה, תותיר את הלומד הצעיר בלתי מסופק. אף "בן חמש", שאינו מעמיק עדיין במשמעויות הנסתרות שבדברי התורה, שואף להבנה רציפה ועקבית בפסוקים ולתפיסת ההשתלשלות ההגיונית של המאורעות. גם לו ברור כי אין בתורה דיבורים חסרי תכלית או כפילויות מיותרות. אף הוא מבין שלא ייתכנו כתובים הסותרים ומכחישים זה את זה. היותו של פירוש פלוני "פשט" אינה נקבעת אפוא רק לפי טיבו של הפירוש עצמו. אף כי בוודאי, במקום שאפשר, מעדיף רש"י את הפירוש הקרוב אל המשמעות המילולית, הרי יש לך פירוש מילולי הרחוק מן הפשט הרבה יותר מן המדרש, שכן הקושי שהוא מעורר בהבנת הכתובים - קושי שכדי ליישבו נידרש לעתים למהלכים מפולפלים במיוחד - מרחיק אותו עשרת מונים מעולמו של "בן חמש למקרא".

לפיכך בורר לו רש"י מן התלמודים, מן המדרש ומן האגדה, את מה שנחוץ כדי ליישב את המקרא על־פי פשוטו, שכן כתב בתחילת פירושו: "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו". ודייק רבינו: אגדה הבאה רק במקום שיש צורך ביישוב המקרא ("מיישבת דברי המקרא"), והמיישבת את המקרא לא בדרך הרחוקה מן הפשט, אלא "על אופניו" על "כנו וסדר התיישבותו" של המקרא.

"פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא", כך פותח רש"י את פירושו לפרשת קרח. והקשה רבינו: מה ראה רש"י 'להעניק ציונים' למדרשי חז"ל? והלא כבר לימדונו רבותינו עונשו של "האומר שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה". אלא שהקדמה זו ללמד על הכלל יצאה. כלל קבעו חז"ל: "מתוך שאינו צריך, אינו נאה". זהו שהתיר רבי אליעזר לצאת בשבת לרשות הרבים בכלי זין, לפי ש"תכשיטין הן לו" ועשויים לנוי, ואף־על־פי שתכשיטין הן, לעתיד לבוא הן בטלין, "לפי שאינן צריכין, ומתוך שאינו צריך, אינו נאה". הרבה מדרשים יש, אבל אין רש"י יכול לשבחם ולומר "יפה נדרשת" - "מתוך שאינו צריך"...! מנקודת מבטו של פשוטו של מקרא, המדרש הנאה הוא זה שהבנת הכתובים צריכה לו.

נמצאנו למדים, שבכל מקום שמביא רש"י דברי מדרש ואגדה, עלינו לחפש אחר ההכרח לדברים מתוך הפשט. בבואנו לדון בדבריו של רש"י, השאלה הראשונה אפוא שעלינו לשאול - וכבר עמדו על כך הקדמונים - היא: מה הוקשה לו לרש"י? מה בתוכן הכתובים הזקיקו לפנות אל המדרש? וכבר העיר בעל "משכיל לדוד": "לא בא לבית המדרש, אלא מפני המסגר והחרש". אלא שהיה רבינו זי"ע רגיל לציין, שהכרחים אלו שציינו המפרשים - ברובא דרובא דיוקי לשונות ודקדוקים אחרים - הכרחים של "דרש" הם ולא של פשט.

המאמר המלא - כאן.
נערך לאחרונה על ידי סגי נהור ב ד' יוני 15, 2022 3:54 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

בן מלך
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 15, 2010 9:59 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי בן מלך » ג' ינואר 31, 2017 12:20 pm

לעצם ההגדרה מהו "פשט" ומהו "דרש", נשתברו ע"כ קולמוסים רבים, והדברים עדיין טעונים בירור אצלי.
עכ"פ נראה שכו"ע מודו שא"א להגדיר כ"פשט" ביאור המצריך שינוי סדר המילים בתוך הפסוק, או ביאור שמוסיף דברים שלמים שנאמרו ואינם מוזכרים במקרא אפי' ברמז.


הנה, לדוגמא, קטע שהבאתי באשכול סמוך בפורום אספקלריא, ומי שיטען שדברי רש"י כאן הם "פשט", יהיה מוכרח לומר שאיננו יודעים לקרוא, ולכה"פ שעלינו להשלים את המקרא באמצעות הוספות שאין להן רמז במקרא.
ביאור הדו-שיח בין משה לאהרן ובניו (ויקרא י)
טז וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת, דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה--וְהִנֵּה שֹׂרָף; וַיִּקְצֹף עַל-אֶלְעָזָר וְעַל-אִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן, הַנּוֹתָרִם, לֵאמֹר.
יז מַדּוּעַ, לֹא-אֲכַלְתֶּם אֶת-הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ--כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הִוא; וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם, לָשֵׂאת אֶת-עֲו‍ֹן הָעֵדָה, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, לִפְנֵי יְהוָה.
יח הֵן לֹא-הוּבָא אֶת-דָּמָהּ, אֶל-הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה; אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי.
יט וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-מֹשֶׁה, הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת-חַטָּאתָם וְאֶת-עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי, כָּאֵלֶּה; וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה.
כ וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּיטַב בְּעֵינָיו.

השאלות בדברי משה הן: מדוע הוא מזכיר אכילה במקום הקודש דווקא, הרי החטאת לא נאכלה כלל, ולכאו' מה שאכפת למשה הוא לא אי-אכילה במקום הקודש, אלא אי-אכילה כלל [רש"י שואל את זה]? ומה פשר המשפט "כי קדש קדשים היא"?
דברי אהרן עוד פחות מובנים. מה הוא מתכוון בדבריו "הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם" - איך זה קשור לסיפור של שעיר החטאת שנשרף?
רש"י מביא, גם בדברי משה וגם בדברי אהרן דברים מתו"כ.
בדברי משה מבאר רש"י, שמשה שאל אותם "שמא חוץ לקלעים יצאה ונפסלה כי קדש קדשים היא ונפסלת ביוצא, אמרו לו לאו, אמר להם הואיל ובמקום הקדש היתה מדוע לא אכלתם אותה".
רש"י (א) מוסיף דברים שלא נכתבו, (ב) משנה את הסדר בדברי משה, (ג) הופך את המובן של המשפט "כי קדש קדשים היא", שנראה שהוא הסבר למה כן צריך לאכול, ולדברי רש"י זה הסבר למה צריך לשרוף (במקרה ויצאה מחוץ לקלעים).
בדברי אהרן מבאר רש"י, אמר להם משה שמא זרקתם דמה אוננים שהאונן שעבד חילל, אמר לו אהרן וכי הם הקריבו שהם הדיוטות אני הקרבתי שאני כהן גדול ומקריב אונן ותקראנה אותי כאלה - אפי' לא היו המתים בני אלא שאר קרובים שאני חייב להיות אונן עליהם כאלו...
גם כאן רש"י (א) מוסיף דברים שלא כתובים בפסוק, (ב) משנה את המובן של המשפט "הן היום הקריבו" שהוא הופך ללשון תמיהה "וכי הם הקריבו?!", (ג) הביאור של "ותקראנה אותי כאלה" עמום, איך זה משתלב בתוך המשפט של אהרן.



הגישה של הרבי האחרון מליובאוויטש לפירוש רש"י הייתה כמו שהביאו לעיל, שכל מה שרש"י מביא - אם אינו מציין במפורש שאינו פשט - הרי שהוא הפשט.
ומתוך כך הגיע לפלפולים מעניינים מאוד בפשט. יעויין בספר "ביאורים לפירוש רש"י על התורה".
אבל לענ"ד הדברים אינם עומדים בפני הביקורת.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' ינואר 31, 2017 12:40 pm

בן מלך כתב:הגישה של הרבי האחרון מליובאוויטש לפירוש רש"י הייתה כמו שהביאו לעיל, שכל מה שרש"י מביא - אם אינו מציין במפורש שאינו פשט - הרי שהוא הפשט.

צ"ל: הרי שהוא הפשט לפי דרכו של רש"י.
הרי עינינו הרואות שהפשטנים האחרים לא תמיד הולכים בדרכו.

לשון אחר, לא בא להסביר מהו הפשט, אלא להסביר מה הדריך את רש"י בפירושו שנראה לכאורה חסר עקביות, כאשר מתואר בהרחבה במאמר שצוין לעיל:
ההבדל בין פירושו של רש"י לפירושיהם של שאר הפשטנים ניכר מיד למעיין. רשב"ם וכמוהו ראב"ע פירשו את הכתובים איש בדרכו לפי משמעותם המילולית, כללי הדקדוק וההקשר הכללי, ורחקו מן המדרש והאגדה מרחק רב. (...) לא כן פירושו של רש"י, שלכאורה קשה להניח את האצבע על טיבו המדויק. על־אף הצהרתו כי לפרש פשוטו של מקרא בא, הרי למעשה יותר ממחצית מפירושיו הוא שואב מתוך אוצר המדרש והאגדה של חז"ל, אף כשהדברים נראים רחוקים מאוד מן המשמעות הפשוטה של הכתוב. מאידך, בפעמים רבות אחרות אין רש"י מקבל את דברי המדרש בנימוק שאין הדברים הולמים את פשוטו של מקרא. ויש שהוא כותב "לא ידעתי פירושו" אף במקומות שיש שפע פירושים מדרשיים, ונראה בעליל כי אין דעתו נוחה מפירוש פשט המקרא על־פי דרשות אלה.

אף במקומות שמביא רש"י מן המדרש, קשה לעתים לרדת לסוף דבריו. לרוב בורר הוא לו דעה אחת או שתים מתוך רבות, ולא אחת הוא מעורר תמיהה כאשר בתוך פירוש אחד הוא מצרף זו לזו דעות שונות, לעתים דעות סותרות. גם בלשונות התלמוד והמדרשים, כשהוא מצטטם, הוא מכניס שינויים, עיקריים או טפלים.

ובכן, מה עומד מאחורי חיבורו צופן הסוד? אין ספק שלנגד עיניו של רש"י הקדוש, ראש וראשון לפרשני המקרא, עמדה מטרה מוגדרת ומכוונת בחברו את חיבורו הגדול. אף בעיון קל ניכר בעליל כי רש"י בחר בקפידה את הפירושים ואת הניסוחים המדויקים ההולמים את מגמת פירושו. אך מגמה זו מה היא?


אגב לגבי הספר שציינת, לענ"ד מדובר בספר חלש קצת. הוא מסכם את הדברים בקיצור בלשונו אבל בשפה רפה ויבשה ולא מתוך עומק ההבנה. ואכמ"ל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15519
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' ינואר 31, 2017 2:19 pm

בכל פעם שאני עובר בשער הפורום ורואה את כותרת האשכול לבי מחסיר פעימה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ינואר 31, 2017 2:26 pm

שיניתי.
הרב איש ספר זה מזכיר לי שאמרתי פשט כזה.
משה רבינו אומר לקב"ה והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי. אומר לו הקב"ה מה זה בידך וכולי המטה נהפך לנחש ואח"כ חוזר להיות מטה.
אומר לו הקב"ה מה זה והן לא יאמינו לי, אתה המנהיג וזה בידים שלך. אם אתה עוזב את המטה הוא נהפך לנחש ואם אתה תופס אותו הוא חוזר להיות מטה. כך אם לא תנהיג אותם ולא תתפוס אותם הם לא יאמינו, ואם תתפוס אותם הם יאמינו.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ג' ינואר 31, 2017 3:46 pm

אוצר החכמה כתב:שיניתי.
הרב איש ספר זה מזכיר לי שאמרתי פשט כזה.
משה רבינו אומר לקב"ה והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי. אומר לו הקב"ה מה זה בידך וכולי המטה נהפך לנחש ואח"כ חוזר להיות מטה.
אומר לו הקב"ה מה זה והן לא יאמינו לי, אתה המנהיג וזה בידים שלך. אם אתה עוזב את המטה הוא נהפך לנחש ואם אתה תופס אותו הוא חוזר להיות מטה. כך אם לא תנהיג אותם ולא תתפוס אותם הם לא יאמינו, ואם תתפוס אותם הם יאמינו.


פירוש נפלא (אלא שצ"ע אם זה פשט או רש"י).

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 31, 2017 3:51 pm

אז המסקנה היא שרש"י ופשט אלו שני דברים?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ינואר 31, 2017 3:57 pm

המסקנה של מי?

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 31, 2017 4:01 pm

צופר הנעמתי כתב:
אוצר החכמה כתב:שיניתי.
הרב איש ספר זה מזכיר לי שאמרתי פשט כזה.
משה רבינו אומר לקב"ה והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי. אומר לו הקב"ה מה זה בידך וכולי המטה נהפך לנחש ואח"כ חוזר להיות מטה.
אומר לו הקב"ה מה זה והן לא יאמינו לי, אתה המנהיג וזה בידים שלך. אם אתה עוזב את המטה הוא נהפך לנחש ואם אתה תופס אותו הוא חוזר להיות מטה. כך אם לא תנהיג אותם ולא תתפוס אותם הם לא יאמינו, ואם תתפוס אותם הם יאמינו.


פירוש נפלא (אלא שצ"ע אם זה פשט או רש"י).

שלו

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' ינואר 31, 2017 7:23 pm

סגי נהור כתב:ובכן, מה עומד מאחורי חיבורו צופן הסוד? אין ספק שלנגד עיניו של רש"י הקדוש, ראש וראשון לפרשני המקרא, עמדה מטרה מוגדרת ומכוונת בחברו את חיבורו הגדול. אף בעיון קל ניכר בעליל כי רש"י בחר בקפידה את הפירושים ואת הניסוחים המדויקים ההולמים את מגמת פירושו. אך מגמה זו מה היא?

להסבר יסודי ומעמיק, שגם יענה על קושיותיו של מוישי, ראה בקובץ המצורף.
מגמת רש''י בפירושו לתורה.PDF
(850.36 KiB) הורד 444 פעמים

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: לטיבו של פירוש רש"י

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' ינואר 31, 2017 9:39 pm

הודעתך יוצרת רושם כאילו הצגתי שאלה שאלה ללא מענה, בשעה שהשאלה שהעתקתי היא כמובן רק הקדמה להסבר מפורט שאת חלקו גם העתקתי לעיל. והבוחר יבחר.

עמרם

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עמרם » ד' פברואר 01, 2017 9:19 pm

כדי לחדד הדיון מענין לשמוע מה לדעת החונים פה פירוש פשוטו של מקרא בפסוק "ויבואו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים" (עי"ש ברש"י ובאבן עזרא)

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' פברואר 01, 2017 9:41 pm

עמרם כתב:כדי לחדד הדיון מענין לשמוע מה לדעת החונים פה פירוש פשוטו של מקרא בפסוק "ויבואו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים" (עי"ש ברש"י ובאבן עזרא)

מה שייך לדון כאן לגבי פשוטו של מקרא?
בין לדעת רש"י ובין לדעת הראב"ע, הפשט הוא שהיו שם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים.
זה שרש"י כתב טעם למה הזדמן להם כך, והראב"ע כתב שאין צורך לחפש טעם? מה קשר יש בין זה לעניין פשוטו של מקרא?

עמרם

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עמרם » ד' פברואר 01, 2017 10:25 pm

פירוש המקרא בין בפשוטו ובין במדרשו אינו מסתכם לפי דעתי בהבנת פירוש המילות.

עמרם

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עמרם » ד' פברואר 01, 2017 10:32 pm

לפי דעתי רש"י לא פי' למה נזדמן להם כך, אלא למה נתכון המקרא כשסיפר שנזדמן להם כך. (אגב התורה חוזרת על פירוט מספר הדקלים והעינות גם בפרשת מסעי על אף הקיצור הגדול בכל שאר הפרטים.)

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' פברואר 01, 2017 10:36 pm

ברור כדבריך.
אבל הויכוח בין רש"י וראב"ע שם אינו קשור לויכוח האם לפרש את הפסוק ע"פ פשוטו או לא, או מהו פשוטו של מקרא. ויותר נכון לומר שאין שם לכאו' שום ויכוח.
(עתה ראיתי את מה שהוספת, וגם לי נראה פשוט כך).

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מוישי » ד' פברואר 01, 2017 10:42 pm

עמרם כתב:פירוש המקרא בין בפשוטו ובין במדרשו אינו מסתכם לפי דעתי בהבנת פירוש המילות.

התןרה לא ניתנה על מנת שאנו נבין אותה???

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' פברואר 01, 2017 10:50 pm

מוישי כתב:
עמרם כתב:פירוש המקרא בין בפשוטו ובין במדרשו אינו מסתכם לפי דעתי בהבנת פירוש המילות.

התןרה לא ניתנה על מנת שאנו נבין אותה???

ודאי שכן.
אבל הבנת התורה (כמו להבדיל אלף אלפי הבדלות אפילו בכל כתיבה אחרת) איננה מסתכמת בתרגום המילולי, אלא גם במה התכון השי"ת לכתוב בדברים, או בשפה העממית: לקרוא גם מה שכתוב 'בין השורות'.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' פברואר 03, 2017 12:09 am

סדרת שיעורים יפה על היחס בין פשוטו של מקרא, לתושב"ע.
[הגישה שלו די רדיקלית, בדומה לדעת פותח האשכול. אך הוא מביא לה מקורות נכבדים מגדולי רבותינו].
http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim. ... 7%A4%D7%94

איש ימיני
הודעות: 215
הצטרף: א' אפריל 10, 2016 12:40 am

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי איש ימיני » ו' פברואר 03, 2017 12:26 am

המטרה המרכזית אליה חותר רש"י (לענ"ד) הינה לחבר את המקרא עם התורה שבע"פ ודרשות חז"ל.
במקומות רבים מספור רש"י מביא דרשות שאין להם עם פשוטו של מקרא ולא כלום.
לדוגמה:דברים פרק-יז
{א} לא תזבח וגו' כל דבר רע. אזהרה למפגל בקדשים ע"י דבור רע (ספרי קמז.). ועוד נדרשו בו שאר דרשות בשחיטת קדשים (זבחים לו.:):
סביר להניח שרש"י חשב שפשוטו של מקרא ברור, ואינו זקוק להסברים ועל כן הביא את הדרש.
ברור לגמרי שכשהפשט שונה מדרשות חז"ל ומהמסקנה ההלכתית שחז"ל מסרו, רש"י לא מביא את הפשט אלא רק את הדרש.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' יוני 15, 2022 2:45 am

כתבו כאן בכמה אשכולות המפוזרים בענין 'פשוטו של מקרא' כי רש"י תפס ולמד ענין פשוטו של מקרא בצורה אחרת מאשר המפרשים הראשונים הפשטנים, כדוגמת הרשב"ם.

והנה ברש"י ריש מסכת סוכה (דף ב' ע"א) כתב "למען ידעו - עשה סוכה שישיבתה ניכרת לך, דכתיב ידעו כי בסוכות הושבתי צויתי לישב, הכי דריש ליה, ואע"ג דאין [מקרא] יוצא מידי פשוטו דהיקף ענני כבוד, מיהו דרשינן ליה לדרשה".

הנה דעת רש"י דפשוטו של מקרא "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" היינו ענני כבוד, וכן כתב רש"י בסתם בפירושו על התורה (ויקרא כג, מג), אולם הרשב"ם שם כתב "פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש", אכן הרמב"ן כתב "כי בסכות הושבתי את בני ישראל - ענני כבוד לשון רש"י, והוא הנכון בעיני על דרך הפשט".

ונראה כי לא הושוו דעת הראשונים בביאור ענין פשוטו של מקרא, ובפסוק זה עצמו רודפי הפשט כהאבן עזרא והרשב"ם פירושו סוכות ממש, ואילו רש"י והרמב"ן פירשו כי כוונת הפשט הוא לענני כבוד.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' יוני 15, 2022 6:55 am

ב"ח או"ח תרכה
ואמר (-הטור) והסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הם ענני הכבוד וכו' כלומר ודאי לרבי עקיבא דפרק קמא דסוכה (יא ב) דאמר סוכות ממש עשו להן לא ימשך מישיבת הסוכה זכרון יציאת מצרים ואפשר דלרבי עקיבא אין הכי נמי דלמען ידעו לא קאי אלא אישיבת סוכה לבד אבל לרבי אליעזר דפליג עליה ואמר ענני כבוד היו ודבריו עיקר דכן תרגם אונקלוס (ויקרא כג מג) ארי במטלת עננין אותיבית והקיפן בהן לבל יכה בהם שרב ושמש וזכרון זה יעלה על ידי מצות סוכה שמצותה צלתה מרובה מחמתה זכר לענני כבוד שהגינו מפני החמה ואם כן על ידי כך יזכור גם כן לשאר נפלאותיו ונוראותיו שעשה עמהם להגן עליהם תיכף ביציאתם ממצרים בענן כבודו כי בחמשה עשר בניסן היתה התחלת העננים וכמו שכתוב בשעת יציאתם ממצרים (שמות יג כא) ויי' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך וגו' דמאחר שהסוכות זכרון לענני הכבוד הוא הוא זכרון גם כן ליציאת מצרים על ידי עמוד ענן יומם וגו' להגן עליהם וזהו שאמר ודוגמא לזה צונו לעשות סוכה כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו.

בריה נמוכה
הודעות: 488
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ב' נובמבר 21, 2022 9:24 am

אעתיק לכאן הודעתי http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 00#p777056

ליקוט בענין פירוש רש"י

במשנת הראשונים

בספר שפה ברורה לאבן עזרא כתב עמוד ה: כרבי שלמה שפירש התנ"ך על דרך הדרש.

רשב"ם שמות פרק מ
ואשר שם לבו לדבר יוצרינו אל יזוז מנימוקי זקני רבנו שלמה ואל ימוש מהם, כי רוב הלכות ודרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות, [ומיתורם או משינוי] הלשון יש ללמוד כולם, וטוב אשר תאחוז בזה אשר פירשתי וגם מזה אל תנח ידיך:

רבנו בחיי - שם את פירוש רש"י במדור הדרש לעומת פירוש הרמב"ן במקור הפשט

במשנת האחרונים.

מזרחי (רא"ם) בראשית פרק יב מאריך במהות דרכו של רש"י ומציין
שדרכו הוא וז"ל "כי אף על פי שמשפט הלשון כך הוא, היכא דאיכא למידרש דרשינן".
החתם סופר בהסכמה לתרגום רש"י לאשכנז
כותב ורש"י ראש המפרשים אשר דרך בעקבות חז"ל והביא אותן הדרשות הקרובים להבנת הפסוק עפ"י פשוטו

והגר"א באדרת אליהו כתב בפר משפטים,
אבל הלכה עוקרת את המקרא מתהפכת כחומר חותם, ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה שידע החותם


חכמי בזמנינו

כתב בספר בית היין להרב יהודה מאיר דביר פרקי מבוא עמוד 10 נמצא באוצר. ואישר הדברים רבו הגרש"ז ברודא זצ"ל
וז"ל:
בעוד פירושו של רש"י מבוסס בעיקרו על מדרשי חז"ל בתלמוד ובמדרשים, פירושו של הרמב"ן מבוסס בעיקרו על פשוטו של מקרא, שוני זה מבלט בפירושו של רבנו בחיי, שלעתים תכופות מעמיד את פירוש רש"י במדור הדרש ואת פירוש הרמב"ן במדור הפשט... וחלוקות שני דרכים הללו חילוק גדול, שבעוד הדרש מתייחס לפרט מסוים, מזוית מסוימת ואינו מחייב התקשרות כל הפרטים, שבפסוק ובענין זה לזה, הפשט חייב להתייחס לכל הפרטים ולהרמוניה ביניהם. עיי"ש באריכות

ובחיבור רש"י מפורש של הרב שלום דובער שטיינברג זצ"ל כותב במבוא
וז"ל מהו היחס בין הפשט והדרש בפירושו של רש"י ומהו גישתו הכללית פשט או דרש... במקום שלא מתיישבים כל האותיות והמילים שבפסוק, ועפ"י פשוטו של מקרא נראה שיש כאן יתור או חסר וכדומה העדיף לפרש שם עפ"י דרש מדרשות חז"ל מלפרש עפ"י פשוטם של דברים.

וע"ע בספר צוהר לתיבה של ר' משולם זושא גרליץ עמוד 9 הכותב:
רש"י נהג לשבץ אגדות חז"ל גם כשהיו רק קרובים לפשוטו של מקרא, והאבן עזרא נשמר מכל זה ודקדק לפרש כפשוטו ממש וכלשון בני אדם, ומשום כך הטיח ברש"י וכתב שאינו אלא דרש

וע"ע בארוכה בדרכי הפירוש לתורה של ר' לייב מינצברג זצ"ל
המצו"ב
קבצים מצורפים
בן מלך מבוא לפירוש התורה.pdf
(3.27 MiB) הורד 41 פעמים
מאמר על דרך אמת קולמוס.jpeg
מאמר על דרך אמת קולמוס.jpeg (440.94 KiB) נצפה 2340 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בריה נמוכה ב ו' דצמבר 02, 2022 9:29 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישיבה מאן דהו
הודעות: 200
הצטרף: ד' אפריל 18, 2012 9:14 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי ישיבה מאן דהו » ב' נובמבר 21, 2022 9:39 am

בריה נמוכה כתב:
בספר שפה ברורה לאבן עזרא כתב עמוד ה: כרבי שלמה שפירש התנ"ך על דרך הדרש.


הציטוט היותר מלא:
"והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושורש כרב שלמה ז"ל שפירש התנ"ך על דרך דרש, והוא חושב כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו פשט רק אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים".

לגוף העניין, תודה על הליקוט המרתק.
אולם עדיין יש לברר כמה הנחות סמויות:
א. האם יש רק פשט אחד?
ב. האם חייב להיות שהפשט נמצא כולו באחד הפירושים הקיימים? אולי לפעמים הפשט הוא כראב"ע ולפעמים כרמב"ן ולפעמים כרש"י.
ג. אם רש"י הוא הפירוש המוסמך, הוא ואין בלתו, מה הנפק"מ אם זה הפשט או הדרש? סוף סוף הוא הפירוש שאנחנו חייבים ללמוד. כלומר, מה הרווח מזה שמגדירים את רש"י כפשט. אם לא נגדיר אותו פשט, תהיה נפק"מ להלכה?

ויעויין בהקדמת הרשב"ץ לפירושו למסכת אבות:
שמנו לפנינו פירוש רבינו שלמה ז"ל אשר לא היה כמוהו מפרש לשונות על כוונת אומרם,
ופירוש רבינו משה ז"ל אשר לא נמצא כמוהו מקרב הדברים אל המושכל,
ופירוש רבינו יונה החסיד ז"ל אשר לא קם כמוהו מדבר ביראת ה' למשוך לבות בני האדם לדרכי החסידות.
נערך לאחרונה על ידי ישיבה מאן דהו ב ב' נובמבר 21, 2022 9:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' נובמבר 21, 2022 11:27 am

איש גלילי כתב:הבנת התורה (כמו להבדיל אלף אלפי הבדלות אפילו בכל כתיבה אחרת) איננה מסתכמת בתרגום המילולי, אלא גם במה התכון השי"ת לכתוב בדברים, או בשפה העממית: לקרוא גם מה שכתוב 'בין השורות'.

נראה לי שזהו יסוד עיקרי בפירוש רש"י על התורה.

ולהרחבה, אביא כמה דברים שכתבתי במוצש"ק האחרון (פר' חיי שרה) למי שטען שאין הכרח לכך שהמביא את רבקה ליצחק היה אליעזר המוכר לנו מפרשת לך-לך:
כמדומני שכבר כתבתי זאת בקבוצה זו או במקבילותיה:

חז"ל (ורש"י בעקבותיהם) הולכים בשיטה של "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", ועפ"ז במקומות רבים שמוצאים דמות אנונימית - הם מחברים אותה לדמות המוכרת לנו ממקומות אחרים.
לפעמים זה דברים ברורים (כמו דמות אנונימית נוספת המופיעה בפרשתנו "רבקה ... ואת מינקתה" שמוזכרת בפרשת וישלח במפורש "דבורה מינקת רבקה"), לפעמים זה דברים שניתן להבין ולשער בעצמנו (כמו אליעזר בפרשתנו, או עובדיה בהפטרת השבוע שעבר), ולפעמים זה דרשות רחוקות או אפילו שנוי במחלוקת (כגון: האם המיילדות העבריות הן יוכבד ומרים או יוכבד ואלישבע. או: האם הגר העמלקי שבישר לדוד על מות שאול הוא דואג האדומי? או: האם הפליט שבישר לעלי על נפילת ארון-הברית בשבי הפלישתים הוא שאול המלך?).

אבל הם תמיד מעדיפים לשיים את האנשים ולא לומר שיש לנו כמה דמויות שונות שעל כל אחת סיפרו לנו קטעי-דברים בלבד.
ועפ"ז יוצא גם שלעשיו היו 3 נשים בלבד, ששמותיהן בפרשתנו החדשה (תולדות) הן כינויים בלבד, ואילו שמותיהן העיקריים התפרשו בפרשת וישלח.

לעומתם ראב"ע ורשב"ם ועוד פשטנים - מעדיפים שלא לחבר בין דמויות שונות אם לא מוכרח הדבר מן הכתובים, ועפ"ז י"א שלעשיו היו 5-6 נשים!

ואחר כך הוספתי:
איני יודע איך להגדיר בדיוק את הדברים.
אבל:
על דבורה מינקת רבקה - מסתמא אין חולק.
על אליעזר - אינני מכיר מי שחולק, אבל יש מקום לכך כדבריך.
ואפשר להמשיך ברשימה - פחות או יותר לפי הסדר שכתבתי אותה, וככל שנתקדם בה כך נמצא יותר מקום למגוון דעות מיהו האיש ה(חצי-)אנונימי המדובר.

דוגמאות נוספות (ללא דירוג):
* מה עשה צלפחד - מחלוקת בחז"ל.
* מיהו המצרי שהיכה משה?
* "כל נצים ונצבים - דתן ואבירם".
* מיהו ה"מלאך" שמוכיח את ישראל בתחילת ספר שופטים?
* האם יואל בן פתואל הוא יואל בן שמואל? ומתי היתה מכת הארבה שהוא מתאר?

וכהנה רבות, שהפשטנים יאמרו על כולם "איננו יודעים, התורה העלימה את הדברים", וחז"ל ורש"י יאמרו "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" וינסו למצוא קשר בין הדמויות והמעשים.


וכל זה מגיע כנראה מהגישה שה"פשט" האמיתי - מתחבא בין-השורות.

בריה נמוכה
הודעות: 488
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ו' דצמבר 02, 2022 9:30 am

יעוין בקונטרס ויבינו במקרא שלדעתו פירוש רש"י הוא הוא פשוטו של מקרא
קבצים מצורפים
קונטרס 'ויבינו במקרא' - מוכן לדפוס.pdf
(4.25 MiB) הורד 611 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4524
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: פירוש רש"י עה"ת, האם הוא פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' דצמבר 02, 2022 9:32 am

בריה נמוכה כתב:יעוין בקונטרס ויבינו במקרא שלדעתו פירוש רש"י הוא הוא פשוטו של מקרא

כמובן יש לציין שהוא מביא הרבה מקורות לדבריו אלו, ואינו אומר זאת מדעת עצמו.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים