כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו – אמר ר"א שגם זה מן השירה, כי היו משוררים ואומרים כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב עליהם את מי הים בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים, והוא נס בתוך נס. ואיננו בלשון השירה והנבואות. אבל פירושו, אז ישיר משה, כי בא סוס פרעה ביום ההוא מיד, לא מיום המחרת או אחרי כן. או טעמו אז ישיר, כאשר בא סוס פרעה בים והשיב עליהם ה' מי הים בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו, להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה.
וצ"ב דכנוסח תפילת שחרית בסוף ברכת אמת ויציב אנו אומרים, שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים. ומבואר שאמרו את השירה כשעלו ליבשה על שפת הים' ולא בלכתם בתוך הים ביבשה.
וכן איתא בתוספתא סוטה (פ"ו ה"ד),
ויעו"ש בהל' ב,ר' יוסי הגלילי אומר כיון שעלו ישראל מן הים וראו את אויביהם פגרים מתים ומוטלין על שפת הים אמרו כולם שירה.
דרש ר' עקיבא בשעה שעלו ישראל מן הים בקשו לומ' שירה שרת עליהן רוח הקדש ואמרו שירה.
ובירושלמי סוטה (פ"ה ה"ד),
רבי נחמיה אמר בשעה שעלו אבותינו מן הים ראו פיגרי אנשים חטאים שהיו משעבדין בהן בפרך בעבודה קשה וכולם פגרים מתים מושלכים על שפת הים. ביקשו לומר שירה ושרת עליהן רוח הקודש.
ובשו"ת מהרי"ט (ח"ב אה"ע סימן לג) כתב וז"ל,
ולשון על שפת הים ביבשה משמע כדכתיב וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים כמ"ש באגדה רמז לשרו של ים והקיאם ליבשה אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שנתן לו רבו מתנה ונוטל' ועוד מדאמרי' שזכו לקבור' ובנוס' התפלה יסדו רבותינו שירה חדשה שבחו גאולים על שפת הים וגבי ים שלמה כתי' ושפתו כמעש' שפת כוס וכתי' נמי יעלה הנחל יעל' על שפתו וכו' והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה.
ובספר מאור ושמש נראה שעשה כמין פשרה בזה, וז"ל,
הרי שחילק בין האנשים לנשים. ומלבד החידוש שבדבר, הרי לשון הכתוב הוא ''לשמך על שפת הים יחד כולם', ומשמע שכולם אמרו שירה רק על שפת הים.מפני מה כתיב אצל שירת הנשים שאמרו שירה מחמת 'כי בא סוס פרעה וגו' ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים', ואצל שירת האנשים מצינו שלא אמרו שירה אלא עד שפלט הים את הַמִּצְרִים כנאמר 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים' ואחר כך אמרו שירה.
ויתירה מזו יש להקשות על דבריו מלשון הכתוב בתהילים (סח, כו), קִדְּמ֣וּ שָׁ֭רִים אַחַ֣ר נֹגְנִ֑ים בְּת֥וֹךְ עֲ֝לָמ֗וֹת תּוֹפֵפֽוֹת. ובמהרש"א חידושי אגדות בסוטה (לא, א), וז"ל,
וכן הוא להדיא ברד"ק בתהילים שם.בהכי איירי קרא דלפניו קדמו שרים אחר נוגנים דהיינו שקדמו על הים ישראל לומר שירה ואח"כ נוגנים המלאכים בתוך עלמות תופפות שירת מרים שנאמר ותקח מרים גו' התוף בידה.
ושוב מצאתי שכן מפורש להדיא במדרש תנחומא (פרשת בשלח סימן יג), וז"ל,
כך כיון שעלו ישראל מן הים, באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת הניחו לישראל תחילה, אז ישיר משה [ובני ישראל], נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים, מי יקלס תחילה, אמר ר' חייא בר אבא רב השלום עשה שלום ביניהם, שנאמר קדמו שרים אחר נוגנים בתוך עלמות תופפות (תהלים סח כו), קידמו שרים (אחר נוגנים) אלו ישראל, [אחר] נוגנים, אלו המלאכים, בתוך עלמות תופפות, [אלו הנשים] אמר ר' לוי השמים, לא אקבל הדבר הזה, אלא הנשים קילסו תחילה, אלא שאחר נוגנים אלו ישראל, בתוך עלמות תופפות, אלו הנשים.
והדרא קושיין לדוכתה.