ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת

[הרע במיעוטו]

וברש"י : ד"א, מצריות מזנות תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים והי' להם בכורות הרבה עכ"ל

ויש לפרש שאין הזעקה על ריבוי המתים לבד, אלא על גוף הדבר שנגלה לעין כל מהו "יוחסין של מצרים" שהיו מראים לכולם
שהם אנשים נאורים והגונים וכל אחד נמצא אך בביתו וכו' והם בחכמתם היותר נעלים, ובמכת בכורות נגלה הדבר..

ולהיפך - היהודים שהיו בזויים ושפלים הם הם התרבותיים האמיתיים...

לע"נ סבי הרופא ר' דניאל ישראל הלוי בן מנחם ז"ל שסיפר לי מה ששמע בילדותו מחכ"א

[מן השורה]

שהיו מראים לכולם
שהם אנשים נאורים והגונים

יש מקור?

[הרע במיעוטו]

שהיו מראים לכולם
שהם אנשים נאורים והגונים

יש מקור?

מקור לכך שאכן הציגו המצרים את עצמם כבעלי מוסריות, איני יודע.
אבל כמדומה שהדברים הולמים מאוד את המילים "צעקה גדולה" שדבר גדול מאוד קרה מלבד המכה עצמה.
תשתית החיים כולה נהפכה ללעג וקלס.

[בן אדם]

וברש"י : ד"א, מצריות מזנות תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים והי' להם בכורות הרבה עכ"ל

ויש לפרש שאין הזעקה על ריבוי המתים לבד, אלא על גוף הדבר שנגלה לעין כל מהו "יוחסין של מצרים" שהיו מראים לכולם
שהם אנשים נאורים והגונים וכל אחד נמצא אך בביתו וכו' והם בחכמתם היותר נעלים, ובמכת בכורות נגלה הדבר..

לא הבנתי איזה הוכחה יש מכאן למצריים שהיו שטופים בעבודה זרות שאלו הם בכורים, לכאורה לפי דעתם ואמונתם שלא האמינו בה' כדברי פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו, ולכל היותר הרי היו המכות אמורות להוכיח להם שיש ה' שופט בארץ, כדכתיב וידעו מצרים כי אני ה', א"כ הרי היה להם להגיע למסקנא הפוכה, שמכאן ראי' שאין זה יד ה' אלא מגיפה פשוטה שלא קשור לבכורות כדברי משה מפי ה', שהרי לפי ידיעתם לא היו אלה בכורות כלל, וא"כ למה שיוכיחו מכאן שהאמת נמצא עם משה ואהרן שה' הוא המכה את הבכורות בלבד ואלו הם בכורות של זנות, אדרבא מכאן ראי' שאין זה יד ה' ח"ו.

[איש גלילי]

דבריך הם קושיא על פירוש רש"י, שהרי ראינו שהאמינו שזו יד ה', וגירשו את ישראל.
אבל הרב 'הטוב בריבויו' פירש יפה, שהיות והם ידעו את האמת, הם גם הבינו היטב למה נהרגו כל אלו (אך עצם חידושו אינו נראה לי, כי אין מקור לדבר זה, ואדרבה נראה יותר שכלל לא בושו במעשה זנותם, וכמוש"כ הרש"ר הירש בפרשת לך לך במעשה לקיחת שרה לפרעה).

[מן השורה]

אבל כמדומה שהדברים הולמים מאוד את המילים "צעקה גדולה" שדבר גדול מאוד קרה מלבד המכה עצמה.
תשתית החיים כולה נהפכה ללעג וקלס.

'צעקה גדולה' הוא כפשוטו, ואיננו משל על 'תשתית החיים שנהפכה ללעג וקלס', שהרי הפסוק מקביל אותה ל'לכל בנ"י לא יחרץ כלב לשונו'.

יש מפרשים שכוונת הפסוק שמלבד עצם המכה נגזר עליהם גם באיזה אופן הם יחוו אותה, והיינו שיחוו אותה באופן קשה, וזה גם מה שהתרה בהם משה שיהיה צעקה וכו' וכן התקיים אח"כ שהיה צעקה גדולה, והיינו שגם החוויה היתה קשה.