שור ושה - שומר שכר, כסף וכלים - שומר חינם.

[עושה חדשות]

בפ' שומר חינם כתיב -- כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר
ובפ' שומר שכר כתיב -- כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר

י"ל בפשיטות, הגיוני והגון לשמור על כסף וכלים בחינם, ואילו על בהמות בשכר.

קדמוני?

[סגי נהור]

קדמך הרמב"ן...

[איש טלז]

מהרשום עמדי על שומרים
וע"ע בביאורי הגר"א דבש"ח נקט שמירת דבר שאין בו רוח חיים ששמירה קלה ואי"צ להיות עמו ואילו בשמירת ש"ש נקט דבר שיש בו רוח חיים שיש שמירה ובעי שמירה עמו כדי להפטר ועיין בזה וע"ע רשב"ם עה"ת וראה עוד בכ"ז בספר הנפלא משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים
וע"ע בפירוש רבינו יונה למשלי ד' ו' שפירש דש"ח מיירי בכסף וכלים וחיובו הוא רק להניח אבל שו"ש מיירי בבהמה ושם חיובו הוא לרעות כדי שלא תתכחש וע"כ הוה עמו שאינו יכול לעזובה

[עזריאל ברגר]

בפ' שומר חינם כתיב -- כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר
ובפ' שומר שכר כתיב -- כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר

י"ל בפשיטות, הגיוני והגון לשמור על כסף וכלים בחינם, ואילו על בהמות בשכר.

קדמוני?

גם בפרשת ש"ח מפורש "על שור על חמור על שה"

[איש גלילי]

ברור שהדין אינו מחלק בין בהמות ובין כלים, ולכן הפסוק מדגיש אח"כ שהדין הוא כן גם על שור על חמור וכו'.
אבל מכך שהפסוק דיבר בתחילת עניין השמירה, כאן על שור ושה וכאן על כסף וכלים, זה לכאו' מפני שדיבר הכתוב בהוה, שכן המנהג הרגיל, שדבר שיש בו טרחה (בהמה) נותנים לש"ש, ודבר שאין בו כ"כ טרחה (כסף וכלים) נותנים לש"ח.