אשר אועד לכם/לךשמה
א. נאמר בציווי עשיית קרבן התמיד על המזבח 'פתח אהל מועד לפני ה' אשר אועד לכם שמה'
ב. אחר הנ"ל נתפרש ציווי עשיית מזבח הקטרת ונתינתו 'לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה'
ג. אחרי זה פי' (מניית בנ"י, עשיית הכיור, עשיית שמן המשחה, ושם פי') עשיית הקטרת ובסופו 'ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה'
ד. בפרשת קרח, בהנחת המטות, ציוה ה' למשה 'והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה.
- בראשונה נאמר 'לכם' ובב' שאחריה 'לך' ובאחרונה 'לכם'.
אפשר שמה שאמר בתחילה באריכות 'אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם' קיצרו אח"כ 'אשר אועד לך שמה' כלומר, דבאמת הדיבור עם משה הוא המקשר עם ישראל, ולכך בלשון קצרה הוא 'התועדות עם משה'.
אשמח לקבל פירוש נכון יותר