נוסח פירוש רש"י לתנ"ך

[מעט דבש]

אכן, מכיון שכל הוספה זו אינה בנוסחאות הקודמות, מובן שגם "על של עץ עץ אבן אבן" צריך להיות בתוך סוגריים.

אשמח אם תבדוק עוד מקומות שיש סוגריים ברש"י עם כל מיני הוספות, אם מקורן באמת מהדפוס הנ"ל.

[זאב ערבות]

כעת יש לדון באופן מפורט יותר, עד כמה הנוסח שמצוי בספרי התנ"ך הוא אכן קרוב למה שיצא מתחת ידו של רש"י ז"ל? באשר למק"ג הרגילים, התשובה ברורה, והיא שאין יותר מידי מה לסמוך עליהם. זה כולל גם הוצאות כמו המאור והמאיר לישראל וכדומה, שמלכתחילה עיסוקם בהקלדה מחדש (עם לא מעט שגיאות חדשות) ותו לא. באשר להוצאות מחודשות, אכתוב את דעתי - תורת חיים לחומש, הנוסח נכתב לפי מהדורת שאוועל שיצאה לפני עשרות רבות בשנים, ואין לה שום ערך. תורת חיים לכתובים (משלי תהלים ומגילות) - הייתי מעיין בהם בכובד ראש, אם כי את הערך האמיתי אין ביכולתי לקבוע.
ארטסקרול - אין שום ערך, כמנהג החרדים דרכם רק להוסיף ולא למחוק, יש לשער שתמצא אצלם שהביאו השמטות החסרות בדפוסים הרגילים, אבל לאידך אל תצפה מהם שימחקו את מה שרש"י לא באמת כתב. הכתר - מהדורה לגמרי לא מושלמת, יש בה טעויות ניכרות. אבל ללא ספק - הטובה ביותר שישנה כעת. בשנים האחרונות יצא רש"י למשלי של הוצאת מאגנס, זהו הספר הראשון של רש"י לתנ"ך הי"ל 'מיט הענט און מיט פיס', מעניין להשוות את המובא שם עם שאר ההוצאות ומזה נדע מהו הערך המדויק של כל אחת מהן. והעיקר, שנזכה לידע את דברי רש"י הקדושים כהלכתם.

בקשר לדבריך על מהדורת ארטסקרול, נראה שאתה כותב מהשערות סרק בלי ידיעה. כאשר אתה מבקר בצורה כזו היה ראוי להביא כמה דוגמאות ול רק לזרוק סיסמאות באויר, כך ניתן לדון בכובד ראש בדבריך. אין ולא תהיה מהדורה מושלמת של רש"י עד שימצא כתב היד המקורי, עד אז צריך לסמוך על כתבי יד ומהדורות הראשונות. כידוע הכתר התבססו רק על כתבי יד. ארטסקרול מעסיקים קבוצה גדולה של ת"ח בארץ שכל אחד מהם ידוע במומחיותו, והם עוברים בקפדנות על כל כתבי היד שמציינים בפתיחה לכל כרך וכן הדפוסים החשובים. אך בד בבד הם לא מעוניינים לסטות מהמקובל, כך שבמקומות בעייתיים הם נוקטים משנה זהירות מלשנות את המקובל רק מפני שכך מופיע באיזה כת"י או דפוס. וכמו בכל עבודה מסוג זה מן הסתם יתקבלו אצלם הערות ויתקנו במהדורות הבאות. זה המצב בהרבה ספרים היום שבמוקדם או במאוחר יוצאת מהדורה חדשה עם תיקונים, אך איש אינו יודע מתי זה עלול לקרות כך שמי שהספר נחוץ לו צריך לעשות החלטה עם כדאי לו לחכות.

[א. חיים]

.

[זאב ערבות]

הרב א. חיים הנכבד, קראתי פעמיים את דבריך ואינך צריך להתייחס לדברי או להגיב להם, אך יש בדבריך מספר האשמות. וכאשר מאשימים מישהו ראוי לתת לו אפשרות לענות. התיחסתי לדבריך שכתבת שלמהדורת ארטסקרול אין שום ערך... והוספת שיש לשער... ושאין לצפות.
מדבריך משמע שאינך מדבר מידיעה אלא מהשערות ומצפיות, שכן אינך מצפה שיתממשו מהסיבה שזו הוצאה חרדית ומהוצאה חרדית אין לצפות שיעשו עבודה הראויה לשמה שתעמוד בקריטריונים שלך. על זה הגבתי בלשונך שאתה משער השערות וראוי שתביא כמה הוכחות לדבריך להצדיק את האשמות החמורות שאתה כותב. מכך שאתה מתחיל להתקיף אותי שלא מן העניין, משמע יש לך טענות נגדי זה זמן רב ושמרת אותם בבטן עד שתקרה הזדמנות לפניך להלום בי. מנין לך שאין סיכוי בויכוח עמי? כתבתי שארטסקרול בשונה מהכתר נזהרים מלשנות את המקובל. אם אתה מאלה שמחפש מהדורה שלא מתיחסת למקובל כמהדורת הכתר ואף לא טורחת לציין היכן סוטים מהמקובל, אז מהדורת ארטסקרול אינה עבורך, אך זאת לא אומרת שלא עשו עבודה מקצועית בהשוואה לכתבי יד ותקנו היכן שדרוש לתקן ולהגיהה, אך הם עושים זאת ביעוץ עם תלמידי חכמים ולא מכרסת בטנם. אם דעתם של ת"ח חרדים לא מעניינת אותך אז לך לכתר ודומיו אך אל תשמיץ את ארטסקרול. בניגוד לכתר הם לא מתימרים שזו מהדורה מדעית אלא מהדורה מדויקת. יש הבדל גדול ביניהם. כך ששוב, הביקורת שלך עליהם אינה במקומה. היא פשוט לא מיועדת למלומדים ומשכילים כמוך. לידיעתך, איני משתתף באשכולות של לימוד ועיון כך שאיני יודע למה אתה מתכוין, ואיני יודע את מי מחשובי הפורום הצלחתי לסלק ומדוע. מאוד מסקרן לדעת.
דרך אגב, בכך שאתה כותב שדרכם "כמנהג החרדים" אתה מגלה שאינך חרדי. אין בעיה בכך שכן יש הרבה בפורום שאינם חרדים, אך כידוע לחרדים יש קריטריונים שונים בהגהת ספרים מאשר בציבור המדעי לסוגיו ומיניו מה שנקרא ספרי מחקר, ששם המסורת לא בדיוק מענינת אותם בלשון המעטה, ואדרבה הרבה פעמים אף מנגחים אותה ומנסים להוכיח שהיא מוטעית, וכבר ידוע כמדומני מהחזון איש והגרמ"פ שלא רצו להתיחס לכתבי יד חדשים שנתגלו, אז לדבריך אין לספריהם ערך כפי שאין לארטסקרול ערך. תסלח לי אם לא הבנת את דבריך כראוי.

[א. חיים]

בהמשך אביא דוגמאות מנוסח רש"י על התורה, המופיע במהדורת הכתר ולצד זה את הנוסח במהדורת ארטסקרול (המבטא את נוסח הדפוסים 'במיטבו'), ואראה את החילוק בין היופי והעדינות של רש"י המשתקף בנוסח הכתר, לעומת הסירבול והמגושמות של הבחור הזעצער המוגש בזה של ארטסקרול.
אבל מקודם חשוב לי להעתיק מה שארטסקרול מספרים על עצמם, יהיה מי שיאמר, שארטסקרול לא ממש התחייבו כלפי הלומד שהם יביאו בפניו נוסח קרוב למה שרש"י הוציא מתחת ידיו. כנגדו יהיה מי שיטען שהם כן התחייבו לזה, כשלפנינו שוב דוגמא של 'אין הנחתום מעיד על עיסתו'. אציין את הנראה לפי דעתי, היא שהם השאירו את הנושא מעומעם, במודע - הרוצה יאמר שהם לא מתחייבים להרבה ולכן אין מה לבוא אליהם בטענות, ואילו התמים ישתכנע שהוא קיבל כאן את הסחורה הטובה ביותר. והבוחר יבחר.
לפָנֵי חמשה חומשי תורה עם רש"י הוצאת ארטסקרול. הם מספרים כך:

נוסח המקרא, התרגום והמפרשים הוגה בדייקנות על פי המסורה ועל פי דפוסים ישנים מדוייקים.

ועוד לפָנֵי נ"ך מק"ג ספר ירמיה מהדורת ארטסקרול:

פירוש רש"י, על פי דפוס ראשון... ועם תיקונים והוספת קטעים [בסוגריים] משלשה כתבי יד מדוייקים, וקטעים נוספים [בסוגריים, באותיות מוקטנות] מדפוס לובלין ודפוס ורשא.

[זאב ערבות]

כפי שציינתי ארטסקרול קשובים לפניות מהציבור, ואני פניתי לדעת במקרה מסויים באיזה כת"י השתמשו לאחד מהמפרשים, ונענו ברצון ובחפץ לבקשתי. כבודו מוזמן לעשות כנ"ל. אני משער שכפי שכתבתי לעיל שמטרתם להיות מהדורה מדויקת ולאו דווקא מדעית, אז לא ראו צורך לציין את הכת"י שהשתמשו בהם כיוון שלרוב הציבור אין למידע זה שום משמעות מעשית כיוון שבין כה וכה הם לא יחפשו בכתב היד עצמו. והכי מי שמשתמש בכתר הולך לבדוק את כתבי היד שהשתמשו בהם?

[לבי במערב]

[אף בלי לעיין מעשית בכתה"י, יֶשְׁנה חשיבות למידע אודותיו - כלפי הידיעה האם העמידוהו במקומו הראוי לו, או שמא התחשבו (ולחלופין: זלזלו) בנוסחאותיו שלא כַּמִדה].

[מעט דבש]

מה עשו ארטסקרול ברש"י הבא?
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=593325#p593325

[זאב ערבות]

מה עשו ארטסקרול ברש"י הבא?
viewtopic.php?p=593325#p593325

רש"י שמות כ ז מהדורת ארטסקרול

[מעט דבש]

ה'נוסח אחר' שבסוגריים, לא מופיע בשום כתב יד מתוך אלו שבדק וינפלד (בחומש 'שי למורא'), ולא בכת"י לייפציג הידוע (ראה עליו כאן), וגם לא במפרשי רש"י (רא"ם, גור אריה, ועוד רבים). אצל כולם הנוסח הוא כמו הנוסח הראשון.

וככל הידוע לי, ה'נוסח אחר' נוסף לראשונה במהדורת הענאו שע"א - שע"ד (כמו שכתבו כאן).

אמנם במהדורת הענאו (ואחריו) ה'נוסח אחר' מופיע מעורב בדברי רש"י (וכן מופיע בדפוסים המצויים), בצורה כזו (או דומה לזו):

לשוא - (השני לשון שקר כתרגומו כמא דתימר) אי זהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע על עמוד של אבן שהוא של זהב (הראשון לשון מגן כתרגומו זה הנשבע לחנם ולהבל על של עץ עץ אבן אבן):

ויפה עשו ארטסקרול שהפרידו את ה'נוסח אחר' ושמו את כולו בסוגריים.

דוגמא זו מעידה על צורת העבודה של ארטסקרול - מצד אחד לא מחקו את הנוסח המצוי (כמו שעשו במקרה דנן מהדורת הכתר; וארטסקרול גם לא יכלו למחוק משום שיש על קטע זה שפתי חכמים), מצד שני, שמו את כולו בסוף בסוגריים בתור 'נוסח אחר', ואת הנוסח המקורי שמו בתחלה ברצף (ולא כמו 'עוז והדר' שנמשכו אחר הדפוסים המצויים).

[א. חיים]

דוגמא זו מעידה על צורת העבודה של ארטסקרול - מצד אחד לא מחקו את הנוסח המצוי (כמו שעשו במקרה דנן מהדורת הכתר; וארטסקרול גם לא יכלו למחוק משום שיש על קטע זה שפתי חכמים), מצד שני, שמו את כולו בסוף בסוגריים בתור 'נוסח אחר', ואת הנוסח המקורי שמו בתחלה ברצף (ולא כמו 'עוז והדר' שנמשכו אחר הדפוסים המצויים).

איזה הגיון ומהי התועלת שישנה בלהדפיס קטע זה עם הקדמת 'נוסח אחר' - כביכול יש כאן נוסח אחר של פרש"י. בעוד שברור שהיא תוספת מאוחרת, כנראה מאחד המולי"ם בדפוסים. האם לא נכון היה להקדים כותרת אחרת; להדפיס באותיות אחרות וכיו"ב.

[לבי במערב]

לרגילים בכך, פשוט שכוונת 'נ"א' היא ל'נוסח מאוחר'; ולא פירשו הדָבָר - מחמת המתמיהין.

[זאב ערבות]

באשכול מקראות גדולות - איזו מהדורה עדיפה יש השוואות בין המהדורות השונות של מ"ג
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=50165

[זאב ערבות]

בדרך אגב אשכול זה אני מביא קטע קצר מהקדמה לספר חומש עם פירוש רש"י השלם מאת אליהו טוביה עמנואל אשכנזי מציריך בשוויץ משנת תשע"ח על פרשיות ברא' חיי שרה על כללי אונקלוס ברש"י.
יתכן שקטע זה שייך לאשכול אחר הדן באונקלוס

[לבי במערב]

כמדומני, שלשון זו מצוי' בחומשים הנדפסים מאז.

[במסתרים]

כללי אונקלוס ברש"י

עיין כאן עליהם ועל מקורותם
https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=30&id=1035

[מעט דבש]

לפי המבואר בקובץ 'דע את אבותיך', התוספות ברש"י (לא נוסח רש"י עצמו) מקורן בחומש דפוס הענאו שע"א - שע"ד, וכותב התוספות הוא רבי חיים פייבל בן רבי דוד זכריה, חתן השל"ה (מחבר פירוש יונתן).

וכן כתבו בקטלוג הספריה הלאומית בפרטים על החומש הנ"ל:

"בפירוש רש"י הוכנסו הוספות "מרש"י ישן" וכן קצת ליקוטים ממפרשי רש"י: ר' אליהו מזרחי (רא"ם), מהר"ל ומהרש"ל, ובמיוחד גירסאות מפירוש רא"ם".

האם יש עותק סרוק של הספר?

צילום משער הספר:
https://winners-auctions.com/content/%D ... 7%97%D7%93

שוב ראיתי גם 'המעין' (תמוז תשע"ג):

הרב ישראל רוזנשטרוך ממכון 'עוז והדר' העיר שיתכן מאוד שמהדורת הנאו זו היא מהדורת הבסיס לפירוש רש"י הנדפס ברוב החומשים עד ימינו, ואכמ"ל.

[מעט דבש]

לפי המבואר בקובץ 'דע את אבותיך', התוספות ברש"י (לא נוסח רש"י עצמו) מקורן בחומש דפוס הענאו שע"א - שע"ד, וכותב התוספות הוא רבי חיים פייבל בן רבי דוד זכריה, חתן השל"ה (מחבר פירוש יונתן).

וכן כתבו בקטלוג הספריה הלאומית בפרטים על החומש הנ"ל:

"בפירוש רש"י הוכנסו הוספות "מרש"י ישן" וכן קצת ליקוטים ממפרשי רש"י: ר' אליהו מזרחי (רא"ם), מהר"ל ומהרש"ל, ובמיוחד גירסאות מפירוש רא"ם".

האם יש עותק סרוק של הספר?

יש כאן סריקה:
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

וראה עוד פרטים בנושא בפורום האידישאי:
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=52672