'פשוטו של מקרא' באספקלריית חכמי אשכנז

[עקביה]

תמיד ידעתי שכשאומרים 'פשט' מתכוונים ל'פשט'. אמנם יתכן שיפלו חילוקי דעות מהו הפשט הפשוט ביותר, וקורה שיש הפתעות, אבל בגדול, הטווח של הפשט הוא לא כ"כ גדול.

במה דברים אמורים? ברש"י, ובשאר מפרשי התורה בעלי הפשט. אבל נראה שישנו בית מדרש מיוחד, שם 'פשט' הוא משהו אחר.

להלן שלש דוגמאות:

1. היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט, שהכיתני בעץ עד כי שמעתי לדבריה (בעל הטורים בראשית פרק ג פסוק יב).

2. טעם 'ויהי בשכון ישראל'. לפי הפשט לא חטא ראובן אפי' בבלבול מצע, והכי מדריש פשטי דקרא, ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא ומתה רחל, וילך ראובן לדרכו, ולמה, לפי שראובן ראה את בלהה ואת עלבון אמו ולא רצה לראות ולפיכך הלך מאביו, וזהו שנ' וישכב פי' יעקב את בלהה, ושמע יעקב שראובן תבע עלבון אמו, וזהו שכתוב וישמע ישראל, לכן שלח אחר ראובן, וכשבא אצלו אז היו בני יעקב י"ב אבל קודם שבא אצלו לא היו אלא י"א (מושב זקנים בשם רבי יהודה החסיד. בראשית לה כב).

[לפי פירוש זה צריך לומר שפירוש הפסוק הוא 'וישכב את בלהה פילגש', ומי שכב? 'אביו'.
אצ"ל שכל הפירוש הזה נסתר לכאורה מתוכחת יעקב לראובן: פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה. בראשית מט ד]

3. ויפן כה וכה. לפי הפשט נאבק עמו והפכו כה וכה, וירא כי אין איש, שלא היה גבור, ויך המצרי (ר' חיים פלטיאל שמות פרק ב פסוק יב).

עם אינני טועה אסכולה זו ייחודית לבית המדרש של חסידי אשכנז.

מן הסתם אנו היינו קוראים לפירושים אלה דרוש (לא דרש), או ווארט חסידי, אז מה הפשט בכך שהם קוראים לפירושיהם 'פשט'?

[דרומי]

נראה לי שהסיבה שאתה מתייחס לפירושים אלו כ'ווארט חסידי' היא פשוט משום שהורגלת ללמוד אחרת.

אם מגיל 5 היו מסבירים לך ש"היא נתנה לי מן העץ ואוכל" פירושו שהאשה הכתה את בעלה עם עץ וכך היה מצוייר בספרי הילדים - לא היינו רואים בזה כזה 'דרש' רחוק אלא בהחלט דבר קרוב לפשט. וכן על זה הדרך.

כמובן לא כתבתי כהחלטה סופית אלא כנקודה למחשבה.

[אוצר החכמה]

תמיד ידעתי שכשאומרים 'פשט' מתכוונים ל'פשט'. אמנם יתכן שיפלו חילוקי דעות מהו הפשט הפשוט ביותר, וקורה שיש הפתעות, אבל בגדול, הטווח של הפשט הוא לא כ"כ גדול.

במה דברים אמורים? ברש"י, ובשאר מפרשי התורה בעלי הפשט. אבל נראה שישנו בית מדרש מיוחד, שם 'פשט' הוא משהו אחר.

להלן שלש דוגמאות:

1. היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט, שהכיתני בעץ עד כי שמעתי לדבריה (בעל הטורים בראשית פרק ג פסוק יב).

2. טעם 'ויהי בשכון ישראל'. לפי הפשט לא חטא ראובן אפי' בבלבול מצע, והכי מדריש פשטי דקרא, ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא ומתה רחל, וילך ראובן לדרכו, ולמה, לפי שראובן ראה את בלהה ואת עלבון אמו ולא רצה לראות ולפיכך הלך מאביו, וזהו שנ' וישכב פי' יעקב את בלהה, ושמע יעקב שראובן תבע עלבון אמו, וזהו שכתוב וישמע ישראל, לכן שלח אחר ראובן, וכשבא אצלו אז היו בני יעקב י"ב אבל קודם שבא אצלו לא היו אלא י"א (מושב זקנים בשם רבי יהודה החסיד. בראשית לה כב).

[לפי פירוש זה צריך לומר שפירוש הפסוק הוא 'וישכב את בלהה פילגש', ומי שכב? 'אביו'.
אצ"ל שכל הפירוש הזה נסתר לכאורה מתוכחת יעקב לראובן: פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה. בראשית מט ד]

3. ויפן כה וכה. לפי הפשט נאבק עמו והפכו כה וכה, וירא כי אין איש, שלא היה גבור, ויך המצרי (ר' חיים פלטיאל שמות פרק ב פסוק יב).

עם אינני טועה אסכולה זו ייחודית לבית המדרש של חסידי אשכנז.

מן הסתם אנו היינו קוראים לפירושים אלה דרוש (לא דרש), או ווארט חסידי, אז מה הפשט בכך שהם קוראים לפירושיהם 'פשט'?

כיוון שלא ראית את פירושו שם טענה זו קצת חלשה. הלא אם היה לך הסבר ע"פ פשט של חסידי אשכנז שמסביר את הפסוק פחז כמים באופן אחר היית אומר שזה נסתר מפסוק מפורש של וישכב את בלהה פלגש אביו.

[עקביה]

נו טוב, בכל אופן המושב זקנים שם לא מביא שום פירוש מסוג זה.

[מעט דבש]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=169397#p169397
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=206293#p206293
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=248495#p248495
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=255784#p255784
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=182147#p182147
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=297195#p297195

viewtopic.php?p=335407#p335407
viewtopic.php?p=58821#p58821
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=45202#p45202

[מעט דבש]

היא נתנה לי מן העץ ואוכל. לפי הפשט, שהכיתני בעץ עד כי שמעתי לדבריה (בעל הטורים בראשית פרק ג פסוק יב).

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=143470#p143470
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=63367#p63367
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=61990#p61990
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=208700#p208700

[עקביה]

חלשה דעתי...
לסיכום, על שאלתי המסוימת כבר עמדו באחד הקישורים הנ"ל?

[עקביה]

נראה לי שהסיבה שאתה מתייחס לפירושים אלו כ'ווארט חסידי' היא פשוט משום שהורגלת ללמוד אחרת.

אם מגיל 5 היו מסבירים לך ש"היא נתנה לי מן העץ ואוכל" פירושו שהאשה הכתה את בעלה עם עץ וכך היה מצוייר בספרי הילדים - לא היינו רואים בזה כזה 'דרש' רחוק אלא בהחלט דבר קרוב לפשט. וכן על זה הדרך.

כמובן לא כתבתי כהחלטה סופית אלא כנקודה למחשבה.

מסכים.
אם היו מלמדים אותי מגיל 5 שעגבניה ארוכה ומלפפון שמנמן ועגלגל, הייתי רואה בכך דבר טבעי...

בסך הכל בתוך עמי אנכי יושב (כך נדמה לי בכל אופן..) ומושגי הפשט והדרוש (דרוש, לא דרש) מוכרים, כך שאיני רואה סיבה לחשוב אחרת.

[פלגינן]

viewtopic.php?f=7&t=15279&p=

[איש גלילי]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=15279&p=

מע"כ התכון מן הסתם לביאור זה של הרב החזן.

[פלגינן]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=15279&p=

מע"כ התכון מן הסתם לביאור זה של הרב החזן.

מעלתי לא התכוון כלום מעבר למה שביקשוני באישי לציין כאן.

[מעט דבש]

חלשה דעתי...
לסיכום, על שאלתי המסוימת כבר עמדו באחד הקישורים הנ"ל?

נדמה לי שכולם פחות או יותר חוזרים על ההגדרה שכתבת בראש האשכול, שההגדרה 'פשט' במשנתם של חכמי צרפת, אינה כהגדרתה המקובלת כיום.

כך שהנידון אינו 'למה' הם מגדירים כך, אלא 'מה' הם מגדירים כפשט, ומה לא.

וראה בעיקר כאן:
viewtopic.php?p=64393#p64393
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=335272#p335272
viewtopic.php?p=45202#p45202

והנה מדברי האבן עזרא ('שפה ברורה' דף ה.)

שפה ברורה.GIF (10.69 KiB) נצפה 7644 פעמים

[מרן המשגיח]

דמה לי שכולם פחות או יותר חוזרים על ההגדרה שכתבת בראש האשכול, שההגדרה 'פשט' במשנתם של חכמי צרפת, אינה כהגדרתה המקובלת כיום.

כך שהנידון אינו 'למה' הם מגדירים כך, אלא 'מה' הם מגדירים כפשט, ומה לא.

לענד"נ המילים לפי הפשט אין משמעם שזה הפירוש הפשוט בפסוק, אלא שזהו פשט המילים כמובנם הפשוט ללא התייחסות למשמעות העניין ופסוקים אחרים וכדומה. וכך הפשט אינו מה שאנו קוראים פשט אלא רמז ע"פ פשט המילים.

[איש_ספר]

פלא שלא ציינו עד עתה לספריו הגדולים של הרב קופרמן ז"ל המוקדשות לשאלת פותח האשכול: המונח פשט אליבא דפרשנים השונים.

[מעט דבש]

מכאן:

קולמוס 105 ראיון עם הרב קופרמן.pdf

(619.43 KiB) הורד 290 פעמים

[עקביה]

לענד"נ המילים לפי הפשט אין משמעם שזה הפירוש הפשוט בפסוק, אלא שזהו פשט המילים כמובנם הפשוט ללא התייחסות למשמעות העניין ופסוקים אחרים וכדומה. וכך הפשט אינו מה שאנו קוראים פשט אלא רמז ע"פ פשט המילים.

חושבני שלפחות בשתי הדוגמאות האחרונות שהבאתי, לחלוטין א"א לומר כן.

פלא שלא ציינו עד עתה לספריו הגדולים של הרב קופרמן ז"ל המוקדשות לשאלת פותח האשכול: המונח פשט אליבא דפרשנים השונים.

ייש"כ.

מכאן:

קולמוס 105 ראיון עם הרב קופרמן.pdf

ייש"כ על כל המידע החשוב.

[מרן המשגיח]

מרן המשגיח כתב:
לענד"נ המילים לפי הפשט אין משמעם שזה הפירוש הפשוט בפסוק, אלא שזהו פשט המילים כמובנם הפשוט ללא התייחסות למשמעות העניין ופסוקים אחרים וכדומה. וכך הפשט אינו מה שאנו קוראים פשט אלא רמז ע"פ פשט המילים.

חושבני שלפחות בשתי הדוגמאות האחרונות שהבאתי, לחלוטין א"א לומר כן.

חושבני שבהחלט אפשר לומר כן (שים לב גם לביטוי הכי מדריש פשטי דקראי).
בדוגמא האחרונה נראה שבא לומר לפי הפשט ולא לפי מדרש חז"ל שראה שאין עתיד לצאת ממנו זרע טוב.

[עקביה]

בדוגמא האחרונה נראה שבא לומר לפי הפשט ולא לפי מדרש חז"ל שראה שאין עתיד לצאת ממנו זרע טוב.

כיצד יעלה על הדעת לומר ש'ויפן' הוא פועל יוצא, ש"הפנה את המצרי" דהיינו שטלטל את המצרי. הלזה פשט ייקרא?
הרי ברור שויפן פירושו שהוא עצמו פנה כה וכה. וזו כמובן כוונת רש"י כשכתב: ולפי פשוטו כמשמעו.

[מעט דבש]

כיצד יעלה על הדעת לומר ש'ויפן' הוא פועל יוצא, ש"הפנה את המצרי" דהיינו שטלטל את המצרי...
הרי ברור שויפן פירושו שהוא עצמו פנה כה וכה. וזו כמובן כוונת רש"י כשכתב: ולפי פשוטו כמשמעו.

יש להוסיף את דברי רש"י (שמות א, כ):

וייטב - הטיב להם. וזה חלוק בתיבה שיסודה שתי אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה, כשהיא באה לדבר בלשון ויפעיל הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן, כגון וייטב אלהים למילדות, וירב בבת יהודה (איכה ב ה), הרבה תאניה, וכן ויגל השארית (דברי הימים ב' לו כ), דנבוזראדן הגלה את השארית, ויפן זנב אל זנב (שופטים טו ד), הפנה הזנבות זו לזו, כל אלו לשון הפעיל את אחרים. וכשהוא מדבר בלשון ויפעל, הוא נקוד היו"ד בחיר"ק, כגון (ויקרא י כ) וייטב בעיניו, לשון הוטב, וכן וירב העם (פסוק כ), נתרבה העם, ויגל יהודה (מלכים ב' כה כא) הגלה יהודה, ויפן כה וכה (ב יב), פנה לכאן ולכאן.

[מרן המשגיח]

בדוגמא האחרונה נראה שבא לומר לפי הפשט ולא לפי מדרש חז"ל שראה שאין עתיד לצאת ממנו זרע טוב.

כיצד יעלה על הדעת לומר ש'ויפן' הוא פועל יוצא, ש"הפנה את המצרי" דהיינו שטלטל את המצרי. הלזה פשט ייקרא?
הרי ברור שויפן פירושו שהוא עצמו פנה כה וכה. וזו כמובן כוונת רש"י כשכתב: ולפי פשוטו כמשמעו.

א. כמו שכתבתי. לענ"ד המילים לפי הפשט אין כוונתם שזה הטייטש אלא שזה לא על דרך מדרש חז"ל ועדיין אין הדבר יוצא מתורת רמז או ווארט או פירוש נוסף מחודש או איך שתקרא לזה.
ב. דקדוק המילה ויפן זה מה שכואב לך? י"ל ויפן משה כה וכה בהאבקו עם המצרי כי הפכו לצד זה ולצד זה.

[ההוא גברא]

רק מי שאינו מכיר את בעל הטורים הארוך חושב שהיא נתנה לי מן העץ במקל הוא ביאור פשט.
אילו התכוון לביאור פשט היה מכניס אותו לביאור הארוך ולא לחלק הפרפראות.
ברור שהתכוון לבדיחה, (חלק הפרפראות נכתב לתועלת הדרשנים, ובדרשה להמונים צריך גם בדיחות כאלו)

אכן נראה ש"פשט" בלשונם הוא כל פירוש מילולי שלא על פי המדרש, ולא כמשמעות פשט אצל הראב"ע.
לאחרונה פרופ' קנרפוגל כתב מאמר על פרשנות פשט באשכנז בסוף תקופת הראשונים, וכמדומני שאף אחת מהדוגמאות הרבות שהביא לא היתה עוברת אצל הראב"ע והרשב"ם.

[חד ברנש]

ההוא גברא,

1. ההפרדה בין הפרפראות לפירוש הארוך של הטור, היא יותר מעשי ידי המדפיסים. המחבר עצמו כתב חיבור אחד ובו הפרפראות (בתחילת הפרשה) ואח"כ פירוש על דרך הפשט. אבל עקרונית, אתה ממש בטענתך. ושמא ניתן להגדיר את 'היא נתנה לי מן העץ' כפשט על דרך הפרפראות או כפרפרת על דרך הפשט...

2. מאמרו של קרנפוגל מצורף.

קנרפוגל א, בעלי התוספות כפרשני הפשט; מאה שנה למבואו של ש''א פוזננסקי.pdf

(302.21 KiB) הורד 543 פעמים

3. לאחרונה פורסם מאמר ב'חצי גבורים', י, ובו קטעים חדשים מר' יהודה החסיד, שרובם על דרך הפשט והריאליה.

קטעים חדשים מכתב יד מפירושי רבינו יהודה החסיד על התורה.pdf

(2.32 MiB) הורד 1419 פעמים

4. ד"ר יהונתן יעקבס הודיעני לאחרונה, שספרו "בכור שורו הדר לו: רבי יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש", העוסק בפרשנות הפשט בצרפת ובאשכנז, עומד לצאת לאור בהוצאת מאגנס.

[מעט דבש]

רק מי שאינו מכיר את בעל הטורים הארוך חושב שהיא נתנה לי מן העץ במקל הוא ביאור פשט.
אילו התכוון לביאור פשט היה מכניס אותו לביאור הארוך ולא לחלק הפרפראות.
ברור שהתכוון לבדיחה, (חלק הפרפראות נכתב לתועלת הדרשנים, ובדרשה להמונים צריך גם בדיחות כאלו).

???????

[דמשק]

מספר עוד יוסף חי להבא"ח פר' כי תצא

עוד יוסף חי.png (18.36 KiB) נצפה 7320 פעמים

עוד יוסף חי1.png (42.64 KiB) נצפה 7320 פעמים

ומתוך הערות על בעה"ט מהדו' רייניץ (פלדהיים)

בעה''ט.png (22.04 KiB) נצפה 7320 פעמים