גבר - גבירה

[תוכן]

לא ילבש גבר שמלת אשה, הכוונה, לא ילבש איש שמלת אשה. לעומת זאת, מפני שרי גברתי, אין הכוונה, שרי אשתי, אלא כמו שתרגם אונקלס, אדונתי. למה אין הקבלה בין הזכר והנקבה של שורש זה?

[אוצר החכמה]

לא הבנתי. צורת הזכר של גבירה הוא גביר הווה גביר לאחיך.

[תוכן]

צודק! אבל שאלתי עדיין תקפה, כי גבר בעברית הוא איש, וגברת באשה היא מלכה או שולטת, ראה ישעיה מ"ז ה'.

לסיכום לזכר יש:

גבר - איש
גביר - שולט

לאשה יש:

גברת - שולטת
גבירה - שולטת.

למה הפער?

[אוצר החכמה]

מה צורת הנקבה של המילה זכר? או צורת הזכר של המילה נקבה?

למילה שמאפיינת מין כנראה אין צורה במין השני.

גברת היא כנראה צורה שונה של גבירה.

הרד"ק מבאר שאיש נקרא גבר משום שיש לו גבורה על האשה

[מה שנכון נכון]

השם גבר הוא מתואר גבורה ואדנות, והוא כינוי לאיש כי הוא גובר על האשה כמ"ש הרד"ק בשרשים.
הוא נמצא גם אצל אשה כשמדברים ביחס לאדנותה, הן גבירה והן גברת, כגון לעולם אהיה גברת, או גברת ממלכות (ע"ש ברד"ק), ולא במובן של miss כמקובל כיום.

[גם 'איש' משמש במובן זה לפעמים, כמו אישי כה"ג ע"ש ברש"י].

[תוכן]

אז התשובה היא שכל איש הוא גבר, אבל לא כל אשה היא גברת, רק מי שבאמת גברת. תודה רבה לעונים.

[פלגינן]

חשוב רק לציין שגרוסמן טוען שלעומת משמעות כל המקורות, רש"י חידש ש'גברת' מתאים לכל אשה נשואה, אף ענייה ושאינה בעלת השפעה.
ראה א' גרוסמן, 'מהפכנות ושליחות - קווים לדמותו של רש"י', בתוך: רש"י: דמותו ויצירתו, ירושלים תשס"ט, א, עמ' 24, ושם, הע' 12 מציין למאמרו 'האישה במשנתו של רש"י', ציון, ע (תשס"ה).

[לייטנר]

אגב, לשון החשיבות בתנ"ך היא דווקא 'איש' (כדברי דוד לאבנר: "הלא איש אתה" או כדברי הפלישתים: "התחזקו והייתם לאנשים"), בשונה מהשימוש בימינו המתייחס לסתם אדם בלשון 'איש', ובלשון מחמאה 'גבר' (כמו 'גבר לעניין', 'תהיה גבר' וכו').