פדיון בכורים

[יזל מדליו]

הנה מצינו שני פדיונות של בכורות.
א. פדיון בכור ע"י חמשת שקלים. וכמו שפדו [ג, מ"ו] את 273 בכורי ישראל העודפים על הלווים.
ב. לווים תחת בכורות כדכתיב [פרק ג' פס' י"ב] ואני הנה לקחתי את הלויים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים.
וכתב שם רש"י ואני מהיכן זכיתי בהם מתוך בני ישראל, שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי. עכ"ל.
וצע"ג בשלמא פדיון 5 שקלים האדם מוציא מכספו, אבל פדיון הלויים האדם מוציא מעצמו משהו, וכי הלויים ממון ישראל שישראל נותנים אותן לגבוה. וה' יאיר עיני.

[דרומי]

אם אני זוכר נכון, הכוונה היא למעשרות וכו' שבני ישראל נותנים ללוים.

[יזל מדליו]

מלשון רש"י זה לא כ"כ נשמע.
וגם א"כ למה צריך כלל פדיון חמשת שקלים ל273 הבכורות הנותרים ולא סגי במתנות לויה.

[דרומי]

ראה רש"י ג, ח ובמפרשים שם (באר מים חיים, ועוד).

[יזל מדליו]

מרש"י עצמו אין הוכחה שהרי כל ישראל נותנים מעשרות והלוים שלוחים של כל ישראל ולא של הבכורות בלבד. וגם נשארה הקושיה הנ"ל.
ומתנות לויה זה התחזוקה הקבועה של ישראל בלוים.

איזה באר מים חיים אתה מתכוין יש הרבה?

[דרומי]

באר מים חיים על רש"י - לאחיו של המהר"ל מפראג

[קו ירוק]

יש כאן שתי מיני שכירות/חלף/תשלומין.
א. כל ישראל ששוכרין הלויים (חלף הבכורות) במעשרותיהם.
ב. הבכורות מישראל שפודים עצמם בה' סלעים תחת עבודת עצמם שניתנה ללויים. (ולא מדין ממון אלא מדין פדיון).

[יזל מדליו]

יש כאן שתי מיני שכירות/חלף/תשלומין.
א. כל ישראל ששוכרין הלויים (חלף הבכורות) במעשרותיהם.
ב. הבכורות מישראל שפודים עצמם בה' סלעים תחת עבודת עצמם שניתנה ללויים. (ולא מדין ממון אלא מדין פדיון).

אם זה שני דינים שונים איך זה שחלק מהבכורים נפדו תמורת הלויים. וחלק נפדו תמורת חמשה שקלים.

[קו ירוק]

דינים? לא.
שני מינים כן.
או בלויין עצמם. ואלו שאין לויים כנגדן, פדו בה' סלעים. ואחרי שהלויים התקדשו (באותו הדור), כבר א"א לפדות בלויים עצמם אלא בה' סלעים.
וישראל ששוכרין את הלויים במעשרותיהם זה ענין אחר. ואף הבכורות נותנים להם שכר זה אף שפדו עצמם. כי הפדיון הוא מחמת שקנאם השם; 'ביום הכותי כל בכור'.

[יזל מדליו]

דינים? לא.
שני מינים כן.
או בלויין עצמם. ואלו שאין לויים כנגדן, פדו בה' סלעים. ואחרי שהלויים התקדשו (באותו הדור), כבר א"א לפדות בלויים עצמם אלא בה' סלעים.
וישראל ששוכרין את הלויים במעשרותיהם זה ענין אחר. ואף הבכורות נותנים להם שכר זה אף שפדו עצמם. כי הפדיון הוא מחמת שקנאם השם; 'ביום הכותי כל בכור'.

אתה אומר טוב.
ויוצא מדבריך שאינך מסכים לומר שהלוים תמורת הבכורות פירושו מתנות לויה [כדברי דרומי] . וא"כ הדרא קושיה הראשונה בראשית האשכול לדוכתא.

[יזל מדליו]

באר מים חיים על רש"י - לאחיו של המהר"ל מפראג

אין לי גישה לספר,
אם אתה יכול לעזור לי בענין אודה לך מאד.

[קו ירוק]

דינים? לא.
שני מינים כן.
או בלויין עצמם. ואלו שאין לויים כנגדן, פדו בה' סלעים. ואחרי שהלויים התקדשו (באותו הדור), כבר א"א לפדות בלויים עצמם אלא בה' סלעים.
וישראל ששוכרין את הלויים במעשרותיהם זה ענין אחר. ואף הבכורות נותנים להם שכר זה אף שפדו עצמם. כי הפדיון הוא מחמת שקנאם השם; 'ביום הכותי כל בכור'.

אתה אומר טוב.
ויוצא מדבריך שאינך מסכים לומר שהלוים תמורת הבכורות פירושו מתנות לויה [כדברי דרומי] . וא"כ הדרא קושיה הראשונה בראשית האשכול לדוכתא.

דרומי ענה לך. ע"י המעשרות. וגם אילו הבכורות היו עובדים בפשוטו ישראל היו נותנים להם מעשרות
ופדיון חמשת סלעים איננו מצד ממון אלא מצד פדיון.

[יזל מדליו]

לא מצליח להבין את מה שכתבת.

[יזל מדליו]

עוד ארבע קושיות יש לי בסוגיה. [תשובות על חלק מהדברים כבר יש לי, עכ"פ חשוב לי לשמוע את חכמי הפורום.]

א. לולא חטא העגל העבודה הייתה בבכורות א"כ הלויים שבאו תמורתם היו צריכים גם לעבוד עבודת הקרבנות כמו הבכורים וכמו הכהנים, ואין הדבר כן הלויים אינם שייכים לעבודת הקרבנות כלל אלא רק לשירה ולשמירה וכדו'. א"כ יוצא שהלויים לא באו לגמרי תמורה ותחת הבכורים.

ב. אם הלויים באו פדיון תמורת הבכורים. היה צריך שגם פדיון החמשת שקלים ילך ללויים ומדוע הם הולכים לכהנים. ודו"ק, וצ"ע.

ג. עוד יש להתבונן שקדושת הבכורים וקדושת הלויים הם שני קדושות שונות.
קדושת הבכורים באה מזה שניצלו במכת בכורות, ואילו קדושת הלויים באה בזה שלא חטאו בעגל ונשאו חרב נוקמת להרוג כל אשר חטא אפילו אם הוא מקרוביהם.

ד. עוד צ"ב למה בדורות אח"כ לא פדו בכורות כנגד לויים.