רש"י על במדבר פרק כט פסוק יח
ומנחתם ונסכיהם לפרים - פרי החג ע' הם. כנגד ע' אומות עו"ג שמתמעטים והולכים סימן כליה להם ובימי המקדש היו מגינין עליהם מן היסורין:
מה ביאור הדברים? הפרים באים לכלותם או להגן עליהם? [או גם וגם - לכלות אותם בלי יסורים...?]
בריה נמוכה כתב:כבר בתנ"ך רואים שיש איזה ענין לגוים בחג הסכות כדאיתא בזכריה יד
מלך ה' צבאות ולחג את חג הסכות: והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם: ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף ה' את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות: זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות
ובויקיפדיה
מאפיין נוסף הוא הפן האוניברסלי של החג הבא לידי ביטוי בהקרבת שבעים פרים בבית המקדש כנגד שבעים אומות העולם. בהפטרה של היום הראשון קוראים בספר זכריה את החזון על הגויים שבאים לחוג את חג הסוכות בירושלים (זכריה י"ד). הסיבה שדווקא סוכות נבחר להיות החג שהיהדות 'פותחת שעריה' לאומות העולם, הוא משום שהסוכות במדבר, שהיו ענני כבוד, היוו ראיה מוחצת לעין כל העולם על רוממותם של עם ישראל ועל הבדלותם מהם. (ע"פ הרמח"ל בדרך ה'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים