שבעים פרים לטובת האומות או נגדם?

[יושב סתר]

רש"י על במדבר פרק כט פסוק יח
ומנחתם ונסכיהם לפרים - פרי החג ע' הם. כנגד ע' אומות עו"ג שמתמעטים והולכים סימן כליה להם ובימי המקדש היו מגינין עליהם מן היסורין:
מה ביאור הדברים? הפרים באים לכלותם או להגן עליהם? [או גם וגם - לכלות אותם בלי יסורים...?]

[פרי יהושע]

אפשר - לתקן אותם במלכות ש-די וממילא כלים כאומה.

[שייף נפיק]

ודאי ששבעים פרים לטובת האומות, וכמוש"כ בתנחומא פנחס יז "...אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע הרי אנו מקריבין שבעים פרים לשבעים אומות, לפיכך היו צריכין אף הם להיות אוהבין אותנו..." וומה שכתוב סימן כליה היינו לפרש למה עושים פוחת והולך ולא מוסיף והולך, כי מוטב שיהיה סימן כליה ולא לחזק כחם על ידי סדר עולה, (וידוע שתוספת מורה על הוספת ונתינת כח וחסרון מורה על החלשת הכח, וכמו שמצינו גבי הלחשים שאומרים למזיקין 'שברירי ברירי רירי וכו' ובזה מקטינים ומבטלים את כוחו) וא"כ, עצם השבעים פרים הוא לטובתם, רק הסדר הוא כך לסימן כליה ולא להוסיף כחן.
וה' יצילני משגיאות

[בן ירושלים]

בענין זה : רש"י הנ"ל מציין שהכפרה של ה70 פרים זה להגן מן היסורים, ואילו בסוכה נה, ב רש"י מציין שהפרים נועדו לתת שפע של גשם לאומות העולם.
מה פשר דבר?

[בריה נמוכה]

כבר בתנ"ך רואים שיש איזה ענין לגוים בחג הסכות כדאיתא בזכריה יד
מלך ה' צבאות ולחג את חג הסכות: והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם: ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף ה' את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות: זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות
ובויקיפדיה
מאפיין נוסף הוא הפן האוניברסלי של החג הבא לידי ביטוי בהקרבת שבעים פרים בבית המקדש כנגד שבעים אומות העולם. בהפטרה של היום הראשון קוראים בספר זכריה את החזון על הגויים שבאים לחוג את חג הסוכות בירושלים (זכריה י"ד). הסיבה שדווקא סוכות נבחר להיות החג שהיהדות 'פותחת שעריה' לאומות העולם, הוא משום שהסוכות במדבר, שהיו ענני כבוד, היוו ראיה מוחצת לעין כל העולם על רוממותם של עם ישראל ועל הבדלותם מהם. (ע"פ הרמח"ל בדרך ה'

[בן ירושלים]

כבר בתנ"ך רואים שיש איזה ענין לגוים בחג הסכות כדאיתא בזכריה יד
מלך ה' צבאות ולחג את חג הסכות: והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם: ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף ה' את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות: זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות
ובויקיפדיה
מאפיין נוסף הוא הפן האוניברסלי של החג הבא לידי ביטוי בהקרבת שבעים פרים בבית המקדש כנגד שבעים אומות העולם. בהפטרה של היום הראשון קוראים בספר זכריה את החזון על הגויים שבאים לחוג את חג הסוכות בירושלים (זכריה י"ד). הסיבה שדווקא סוכות נבחר להיות החג שהיהדות 'פותחת שעריה' לאומות העולם, הוא משום שהסוכות במדבר, שהיו ענני כבוד, היוו ראיה מוחצת לעין כל העולם על רוממותם של עם ישראל ועל הבדלותם מהם. (ע"פ הרמח"ל בדרך ה'

יש בזה דברים נפלאים במשך חכמה סוף פרשת פינחס. שם הוא מחלק בין זמן בית שני לבין העתיד לבוא עליו מדובר בספר זכריה.

[דרומי]

ב'לקוטי שיחות' חלק כג עמ' 198 ואילך מאריך בדברי רש"י אלו בכלל, ובענין קושיית פותח האשכול בפרט.