עמוד 1 מתוך 1

קנאות במקרא

פורסם: א' יולי 16, 2017 11:31 pm
על ידי שמר
שורש ק.נ.א מתפרש בכמה אופנים הנראים כשונים במהות זמ"ז: קנאות פנחס, קנאה (הקנאה התאוה וכו'), מקנא לאשתו, ה' קל קנא ונוקם, ועוד, מה המשותף לכל הנ"ל?

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:08 am
על ידי פרי יהושע
לא הבנתי, הלא הכל אותו משמעות!!, לא?

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:17 am
על ידי בקרו טלה
שפת אמת ליקוטים
ותקנא רחל באחותה, פי' רש"י קנאה במעשי' הטובים, נראה לי כי לפעמים כתיב ויקנאו אותו פלשתים ולפעמים כתיב ויקנאו בו אחיו וכן הכא, והענין כי יש קנאה מתוך השנאה, שהי' לפלשתים רע עין, זה ויקנאו אותו שרצו שלא יהי' לו אותו הגדולה אבל קנאת הצדיקים הוא בעצמותם לכן כתיב ויקנאו בו שנתקנאו למה לא יבואו גם המה למדרגה זו, וכן ותקנא רחל באחותה להיות ניתקנת להתדמות למעשי' הטובים כנ"ל:

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 10:36 am
על ידי דרומי
ראה רש"י פ' ואתחנן ד, כד.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 11:12 am
על ידי איש גלילי
יש כאן שני פירושים למילה קנאה: או עניין של כעס וחמה, או ענין של קנאה במובן המקובל בלשוננו. ובשרשם אחד הם, כמו שציין הרב דרומי.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 11:54 am
על ידי שמר
פרי יהושע כתב:לא הבנתי, הלא הכל אותו משמעות!!, לא?


בודאי שהכל אותה המשמעות שהרי שרשם אחד! אלא היא גופא ברצוני לדעת מה ההגדרה המדוייקת של המילה קנאה שיכולה להתאים בכל הנושאים בהם היא משמשת.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 11:56 am
על ידי שמר
איש גלילי כתב:יש כאן שני פירושים למילה קנאה: או עניין של כעס וחמה, או ענין של קנאה במובן המקובל בלשוננו. ובשרשם אחד הם, כמו שציין הרב דרומי.


מה השייכות של קנאה המקובלת בלשוננו, לחמה וכעס?

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:32 pm
על ידי סגי נהור
לזה ציין הרב דרומי לעיל לדברי רש"י, ואנסה להוסיף קצת ביאור בזה.
המשמעות המדוייקת של קנאה כפי שמפרשה רש"י - התלהטות של כעס כנגד מישהו שנתפס כפוגע בי, ורצון לנקום בו על כך.
וזה גם השורש של קנאה במובל המקובל, שהאדם מתחמם וזועם כו' על הצלחתו של הזולת שאותה הוא תופס כפוגעת בו.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 12:49 pm
על ידי אש משמים
נראה ש'קנאות' היא אכפתיות גדולה לדבר מסויים.

פנחס קינא לה', היה אכפת לו מכבוד ה' שנרמס ולכן פעל בהתאם לאכפתיות שלו.

אדם ש'מקנא' לאשתו בעצם אכפת לו מעצמו ומהקשר עם אשתו והוא דואג על הקשר הבלעדי שלו עם אשתו ודואג להפרידה מכל קשר אחר.

ה'קנאה' שמוציאה את האדם מהעולם היא אכפתיות מוגזמת מעצמו וטובתו (אגואיזם) ולכן כשרואה שיש דבר טוב ונעים אצל האחר הוא חפץ להביאה אצלו ובכך הוא מוציא עצמו מהעולם.

ה' א-ל קנא פירוש, שה' הוא תכלית הטוב בעולם ומקנא לעצמו, זאת אומרת שאכפת לו והוא דואג שבני האדם לא יעברו על רצונו משום שרצונו הוא הטוב לאדם ולעולם וההפך מרצונו הוא הרס העולם, א"כ הקנאות היא הדאגה והאכפתיות של ה' לטוב המוחלט (שזה הוא בעצמו).

הקנאה אינה העונש או הזעם אלא היא המולידה אותו, משום שאדם שדואג ואכפת לו מדבר מסויים זה מוליד בו את הזעם או את נתינת עונש.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 1:47 pm
על ידי שמר
סגי נהור כתב:
שמר כתב:
איש גלילי כתב:יש כאן שני פירושים למילה קנאה: או עניין של כעס וחמה, או ענין של קנאה במובן המקובל בלשוננו. ובשרשם אחד הם, כמו שציין הרב דרומי.


מה השייכות של קנאה המקובלת בלשוננו, לחמה וכעס?

לזה ציין הרב דרומי לעיל לדברי רש"י, ואנסה להוסיף קצת ביאור בזה.
המשמעות המדוייקת של קנאה כפי שמפרשה רש"י - התלהטות של כעס כנגד מישהו שנתפס כפוגע בי, ורצון לנקום בו על כך.
וזה גם השורש של קנאה במובל המקובל, שהאדם מתחמם וזועם כו' על הצלחתו של הזולת שאותה הוא תופס כפוגעת בו.

לפי דבריך קנאת סופרים זהו מושג שאול? שהלוא אין כעס או התלהטות כנגד מישהו אלא מה שיש זה הצטערות על כך שלי אין מה שיש לו (כפי שלימדונו בעלי המוסר).
אולם לפי מה שביאר הרב אש משמים הדברים מבוארים כפליים

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 1:54 pm
על ידי סגי נהור
מה נעשה שמה שכתבתי לא מדעתי כתבתי אלא מדברי רש"י שצוינו, ע"ש.
ונוכל לומר שקנאת סופרים נקראת כן בשם המושאל.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 2:15 pm
על ידי מענה איש
שמר כתב:שורש ק.נ.א מתפרש בכמה אופנים הנראים כשונים במהות זמ"ז: קנאות פנחס, קנאה (הקנאה התאוה וכו'), מקנא לאשתו, ה' קל קנא ונוקם, ועוד, מה המשותף לכל הנ"ל?

לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 2:20 pm
על ידי סגי נהור
מענה איש כתב: לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה

אם כוונתך לדרוש דרשות מפי עצמך, לחיי.
ואם כוונתך לפשט, קשים הדברים אפילו לקריאה, ומי שאמר לעולמו די יאמר די לפטפוטים כאלו.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 2:26 pm
על ידי אש משמים
דרומי כתב:ראה רש"י פ' ואתחנן ד, כד.

עי' שם טוב ובשפתי חכמים ותראה שבאר כדפירשתי. (כל היחס כלפי ה' הוא ביחס מושאל משום שאין לנו השגה במהותו כידוע)

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 2:39 pm
על ידי סגי נהור
בשפ"ח אין אפילו רמז לזה.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 3:10 pm
על ידי אש משמים
ז"ל: "כיון שהנקמה אינה באה אלא מחמת הקנאה" העונש והנקמה באם בסיבת הקנאה ואין הם הקנאה עצמה.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 3:13 pm
על ידי סגי נהור
כי הקנאה איננה מעשה הנקמה אלא הכעס והחרון.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 10:16 pm
על ידי אש משמים
סגי נהור כתב:כי הקנאה איננה מעשה הנקמה אלא הכעס והחרון.

עי' באורחות צדיקים שער הקנאה ותמצא שהקנאה והחמדה קרובים הם מאוד מאוד, הקנאה היא האכפתיות ושימת הלב לדבר מסויים והחמדה היא הרצון שבא מכך שיהיה הדבר אצלו גם.
שער הקנאה.PNG
שער הקנאה.PNG (25.46 KiB) נצפה 238 פעמים

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 11:05 pm
על ידי מענה איש
סגי נהור כתב:
מענה איש כתב: לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה

אם כוונתך לדרוש דרשות מפי עצמך, לחיי.
ואם כוונתך לפשט, קשים הדברים אפילו לקריאה, ומי שאמר לעולמו די יאמר די לפטפוטים כאלו.



קצרתי במקום שהיה לי להאריך מעט
אצטט מה שכתב רש''י לפרש את המילה קנאה ומה שכתב האביעזר לפרש את המילה קניין ותראה שהמשמעות מאוד קרובה, ומכאן כנראה הדמיון בין קנין לקנאה

רש''י במדבר יא
כל לשון קנאה אדם הנותן לב על הדבר או לנקום או לעזור אינפרינמינ"ט בלע"זא [לקחת במרץ חלק בדבר], אוחז בעובי המשא
שפתי חכמים אוחז בעובי המשא ומראה את עצמו כאילו הוא לבדו ישא את המשא כך נותן זה לב על הדבר לנקמה

אביעזר
פסוק א
קניתי איש את ה' וגו' עיין בדברי הרב בפרשת שמות בד"ה ועתה אזכיר הטעם.
אמר המחבר הנה נשמע מדברי חכמינו ז"ל, דתיבת קנה הוא שם המושאל לאיש הגובר
נגד יצרו הרע במלחמתו, וכמו איש אשר ילחם בשונאיו בהלחמו בגבורה ובתחבולה לנצח
את שונאו, יעשנו המלך לשר גדול ויקנה אותו השם לדורותיו אותו כאלו קנה בכסף, כי אין
הפרש אם יקנה אדם חפץ בדמים, או אם יקנה אותו במעשים טובים, נקראו בשם קונה.
ולכן כתבו חכמינו ז"ל קנה שם טוב קנה לעצמו, וזה אמת קנה, על יד מעשיך, ואל תמכור
ע"י מעשים הרעים חלילה. הטעם הלא הוא אביך קנך. כי קרבו אותך בכל מילי מיטב
כאלו קנה אותך בדמים. ולכן נקרא קונה שמים וארץ. וזה לב נבון יקנה דעת. וכן תוכל
לפרש בכל מקומות הנפוצות בתנ"ך תיבת קנה אשר לא נוכל לפרשו באפס דמי. ובדרך
זה נוכל להבין בנקל מה שאמרה חוה קניתי איש את ה' ועתה די לך.

ובשפה פשוטה יותר כאשר אדם רוצה לקנות משהו יש לו תשוקה ורצון חזק לחפץ או לדבר מסוים הוא קונה אותו וכן הוא בקנאה יש לו תשוקה לדבר וכמו שכתב רש"י

Re: קנאות במקרא

פורסם: ב' יולי 17, 2017 11:57 pm
על ידי סגי נהור
אש משמים כתב:
סגי נהור כתב:כי הקנאה איננה מעשה הנקמה אלא הכעס והחרון.

עי' באורחות צדיקים שער הקנאה ותמצא שהקנאה והחמדה קרובים הם מאוד מאוד, הקנאה היא האכפתיות ושימת הלב לדבר מסויים והחמדה היא הרצון שבא מכך שיהיה הדבר אצלו גם.
שער הקנאה.PNG

אין חידוש בדברים הפשוטים שהבאת ואין בהם תועלת להבנת שורש התיבה.
אמנם דוקא בדברי רש"י שהביא הכותב אחריך תוכל להסתייע.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ג' יולי 18, 2017 12:01 am
על ידי אש משמים
.

Re: קנאות במקרא

פורסם: ג' יולי 18, 2017 12:04 am
על ידי סגי נהור
מענה איש כתב:
סגי נהור כתב:
מענה איש כתב: לכאורה השורש הוא מלשון קנה דהיינו לשון קניין שכאשר יש לזולת דבר מסויים אני גם רוצה לקנות אותו וכשאין לי מתחילה קנאה ואולי נחלק לשניים קנה נאה

אם כוונתך לדרוש דרשות מפי עצמך, לחיי.
ואם כוונתך לפשט, קשים הדברים אפילו לקריאה, ומי שאמר לעולמו די יאמר די לפטפוטים כאלו.



קצרתי במקום שהיה לי להאריך מעט
אצטט מה שכתב רש''י לפרש את המילה קנאה ומה שכתב האביעזר לפרש את המילה קניין ותראה שהמשמעות מאוד קרובה, ומכאן כנראה הדמיון בין קנין לקנאה

רש''י במדבר יא
כל לשון קנאה אדם הנותן לב על הדבר או לנקום או לעזור אינפרינמינ"ט בלע"זא [לקחת במרץ חלק בדבר], אוחז בעובי המשא
שפתי חכמים אוחז בעובי המשא ומראה את עצמו כאילו הוא לבדו ישא את המשא כך נותן זה לב על הדבר לנקמה

אביעזר
פסוק א
קניתי איש את ה' וגו' עיין בדברי הרב בפרשת שמות בד"ה ועתה אזכיר הטעם.
אמר המחבר הנה נשמע מדברי חכמינו ז"ל, דתיבת קנה הוא שם המושאל לאיש הגובר
נגד יצרו הרע במלחמתו, וכמו איש אשר ילחם בשונאיו בהלחמו בגבורה ובתחבולה לנצח
את שונאו, יעשנו המלך לשר גדול ויקנה אותו השם לדורותיו אותו כאלו קנה בכסף, כי אין
הפרש אם יקנה אדם חפץ בדמים, או אם יקנה אותו במעשים טובים, נקראו בשם קונה.
ולכן כתבו חכמינו ז"ל קנה שם טוב קנה לעצמו, וזה אמת קנה, על יד מעשיך, ואל תמכור
ע"י מעשים הרעים חלילה. הטעם הלא הוא אביך קנך. כי קרבו אותך בכל מילי מיטב
כאלו קנה אותך בדמים. ולכן נקרא קונה שמים וארץ. וזה לב נבון יקנה דעת. וכן תוכל
לפרש בכל מקומות הנפוצות בתנ"ך תיבת קנה אשר לא נוכל לפרשו באפס דמי. ובדרך
זה נוכל להבין בנקל מה שאמרה חוה קניתי איש את ה' ועתה די לך.

ובשפה פשוטה יותר כאשר אדם רוצה לקנות משהו יש לו תשוקה ורצון חזק לחפץ או לדבר מסוים הוא קונה אותו וכן הוא בקנאה יש לו תשוקה לדבר וכמו שכתב רש"י

שמא אני קיצרתי במקום שהיה לי להאריך.
מבחינה לשונית מדובר בשני שורשים שונים משתי גזרות שונות, קנ"ה מגיזרת נחי לי"ה וקנ"א מגזרת נחי ל"א, ואין יסוד לחבר ביניהם כשבאים למצוא את מקור התיבה (משא"כ כשבאים לדרוש דרשות פורחות באוויר), כשם שאין יסוד לחבר בין קרא (ספר) לקרה (מאורע).

Re: קנאות במקרא

פורסם: ג' יולי 18, 2017 8:34 pm
על ידי מענה איש
מבחינה לשונית מדובר בשני שורשים שונים משתי גזרות שונות, קנ"ה מגיזרת נחי לי"ה וקנ"א מגזרת נחי ל"א, ואין יסוד לחבר ביניהם כשבאים למצוא את מקור התיבה (משא"כ כשבאים לדרוש דרשות פורחות באוויר), כשם שאין יסוד לחבר בין קרא (ספר) לקרה (מאורע).[/quote]


עיין ברש''ר הירש בפרשת יתרו על הפסוק כי ה' אלוקיך קל קנא וכן בפרשת נשא עה''פ ועבר עליו רוח קנאה שכתב שמשמעותם של המילים קנאה וקניין קרובים וביאר זאת בטוב טעם ודעת