פורום אוצר החכמה

שלום לרבנים

אני מחפש מקור תורני, שמבאר את זה שלא הסכים יונה ללכת אל נינווה ע"פ מאמר חז"ל (בירושלמי) שאלו לנבואה וכו' נפש החוטאת היא תמות!!

תודה מראש

הניתן להסיק מן השתיקה שאין אחד מן הקדמונים שפירש כך? אף אני חיפשתי כעת מקור לדבר, ולמצער, מקור לכך שיונה מייצג את מדת הדין, "על כן קידמתי לברוח תרשישה כי ידעתי כי אתה א-ל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה".

האם בדקתם ב"אוצרות המפרשים" על ס' יונה?

י. אברהם כתב:האם בדקתם ב"אוצרות המפרשים" על ס' יונה?

אינו תחת ידי. אם מישהו יכול להעיף שם מבט (זה אמור להיות בתחילת פרק ד), יבורך.

זה הפוך מההסבר של חז"ל במכילתא. מדוע אתה רוצה להסביר כך? יש פסוקים שמתפרשים באופן הזה?

קודם כל הפסוק שציטטתי מתפרש היטב באופן הזה. זה מסביר מדוע חורה ליונה כשנינוה לא נהפכת. אבל זה כמובן מסייע להבנת הסיפור כולו והמסר שלו, ובפרט מעשה הקיקיון, וכמובן הטעם שקוראים בו ביוה"כ וכו'.

לפי פירוש המדרש שיונה רוצה להגן על עם ישראל, מה משיב לו הקב"ה במעשה הקיקיון? האם כעין מה שהשיב למלאכים לענין ישמעאל, "באשר הוא שם"? ובאיזה צד אנחנו (כביכול), בצד של יונה או בצד של הקב"ה?

ראה שיחת האדמור מחבד מש"פ שופטים תשמ"ט - הערה 68.

להעיר שהמקום הנוסף שבו מוזכר יונה בן אמיתי הוא בנבואה טובה לעם ישראל - על הרחבת גבולם באופן רחב מאוד, שע"ז אומר הכתוב "כדבר ה' ביד עבדו יונה בן אמיתי", וזאת אף שלכאורה עדיין לא סרו חטאות ירבעם כו'.

לעצם שאלת פותח האשכול ראה בספר 'יונה בן אמיתי ואליהו' (בכרך) לקראת סופו

ראיתי את הספר, שהוא אולי המקור לפירוש הרווח הלז, ולכן שאלתי אם יש לזה מקור בקדמונים (כפי הנראה לא).

דומני שגם אוריאל סימון נוטה לכך, ואולי גם כתב על כך בספרו.