כמה שאלות בפרשת מטות

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
אריה הכהן
הודעות: 143
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי אריה הכהן » ד' יולי 19, 2017 12:09 am

א' לכאו' כשבני גד ובני ראובן באו לבקש ממשה חלק בעבר הירדן (לב' א'), לא מוזכרים חצי שבט מנשה שהם ביקשו גם, ומדוע משה נתן גם להם נחלה שם (פסוק לג')? ועוד, מדוע רק חצי שבט מנשה ולא כל? ועוד, האם חצי שבט המנשה היו גם בתנאי שמשה רבינו עשה עם בני גד ובני ראובן? ודו"ק.
ב' מדוע בני גד ובני ראובן רצו לשבת שם ולא בא"י?
ג' ויבואו בני גד ובני ראובן וגו' (לב' ב'). מדוע מוזכרים בני גד קודם בני ראובן הא רובן היה הבכור?

בקרו טלה
הודעות: 2313
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי בקרו טלה » ד' יולי 19, 2017 12:15 am

אריה הכהן כתב:א' לכאו' כשבני גד ובני ראובן באו לבקש ממשה חלק בעבר הירדן (לב' א'), לא מוזכרים חצי שבט מנשה שהם ביקשו גם, ומדוע משה נתן גם להם נחלה שם (פסוק לג')? ועוד, מדוע רק חצי שבט מנשה ולא כל? ודו"ק.
ב' מדוע בני גד ובני ראובן רצו לשבת שם ולא בא"י?
ג' ויבואו בני גד ובני ראובן וגו' (לב' ב'). מדוע מוזכרים בני גד קודם בני ראובן הא רובן היה הבכור?

א. רמב"ן (לב, לג) ולחצי שבט מנשה בן יוסף מתחלה לא באו לפניו שבט מנשה, אבל כאשר חלק הארץ לשני השבטים ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם ובקש מי שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם. ועי"ע בצרור המור. ועי' במושב זקנים וכבר אי' כן במדרש (ב"ר פד, כ) מנשה גרם לשבטים לקרוע לפיכך נתקרעה נחלתו חציה בארץ הירדן וחציה בארץ כנען.
ב. לגבי בני גד עי' בשער החצר.
ג. אבן עזרא ויבאו בני גד - הם היו בעלי העצה בתחלה על כן הקדימם הכתוב, וכ"כ רבי יוסף בכור שור (דברים לג, כא) לפי שבני גד התחילו לשאול אותה, וברמב"ן ויבאו בני גד ובני ראובן הקדים הכתוב בני ראובן בפסוק הראשון ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד כמשפט, כי הוא הבכור ובן הגבירה, וכן כשיספר הכתוב המעשה הזה יאמר (דברים ג טז) ולראובני ולגדי נתתי אבל בכל הפרשה הזו יקדים בני גד, כי הם נתנו העצה הזאת והם היו המדברים תחלה למשה בנחלה הזאת וכו' [וכעי"ז ברבינו בחיי]
שוב מצאתי בפרד"י שמציין לפנים יפות ויבאו בני גד, פירש האבן עזרא הם היו בעלי עצה בתחילה ע"כ הקדימם הכתוב, נראה הטעם בזה מפני שהיו בטוחים שיתקיים ברכת אביהם גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב [בראשית מט, יט] כפירש"י שישובו ולא יפקוד מהם איש, אבל ראובן בירך אותו משה לפני מותו יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר [דברים לג, ו] פירוש שישובו כל מספרם בחזרתם כיציאתן, וז"ש [סנהדרין צב.] יחי ראובן בעוה"ז ואל ימות לעוה"ב, כמשחז"ל [שבת לב.] אל יהלך אדם במקום סכנה שמא לא יעשה לו נס, ואם עושין לו נם מנכין אותו מזכיותיו, והנה מה שהלכו חלוצים לפני העם היה מקום סכנה ונס גדול מה שלא יפקוד אחד, לכך בירכו משה שיחיה בעוה"ז וגם לא ינכה מזכיותיו לעוה"ב. ועי"ע בש"כ על התורה.
פירוש המיוחס למהר"י קארו ז"ל
ומקנה רב היה לבני ראובן, י"ל זאת הוא"ו של ומקנה כי לפי הנראה שהוא וא"ו העיטוף, ב' למה הקדים תחלה ראובן לבד ואח"כ ח' פעמים הקדים גד לראובן, ג' אומרו כה עשו אבותיכם, מה לנו לזכור עתה עונות ראשונים שכבר מתו, אבל הכונה שלו במלחמת מדין לקחו מקנה וזהו שסמך ומקנה רב היה לבני ראובן אבל לא ממה שהיה להם קודם לכן ולבני גד עצום מאד ולזה דברו בני גד קודם והזכירם ח' פעמים כמ"ש במסרה נחלה מבהלת מבחלת כתיב בח' לפי שמאסו בארץ חמדה:
ובכלי יקר כתב ויבואו בני גד ובני ראובן. היה לו להקדים בני ראובן הבכור, ותדע כי המפרשים אמרו שמקנה בני גד היה מרובה על של ראובן והיינו דכתיב ולבני גד עצום מאוד ר"ל יותר משל ראובן ועל כן אמרו בני גד דבריהם קודם לבני ראובן הבכור לפי שהיה צערן גדול על של ראובן. ואני אומר שאם כן הוא, ודאי לא מפני צערן קפצו בראש כי אם מתוך רום לבבם קפצו לדבר בראש לפני בני ראובן הבכור, כי כך טבע העושר שנותן רום לב לבעליו ועשיר הדיוט קופץ בראש ויענה עזות לא ישוב מפני כל איש אינו חולק כבוד לבכור ולא לשום בעלי המעלה האמיתית בחשבם כי ע"י העושר הוא מתרומם.
ובחתם סופר ויבואו בני גד ובני ראובן וכן בכל הפרשה הקדים גד לראובן, ובפ' דברים וכן בס' יהושע [כ"ב א,] לראובני ולגדי, ונראה יען תחילת שאלתם ובקשתם היה על אפו וחמתו של מרע"ה ע"כ בקלקלה מתחילין מן הקטן מתחיל בגדול כו'. [תקצ"ג]
ועי' בדברי החת"ס המצורף.
קבצים מצורפים
מושב זקנים.pdf
(39.32 KiB) הורד 58 פעמים
שער החצר.pdf
(424.14 KiB) הורד 69 פעמים
חתם סופר.pdf
(104.75 KiB) הורד 44 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב ה' יולי 20, 2017 3:48 am, נערך 6 פעמים בסך הכל.

קו ירוק
הודעות: 2944
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' יולי 19, 2017 2:26 am

הדברים מתבארים במפרשים ואין לי זמן לרשום כדבעי המקורות כעת רק מזכרון.

א. הרמב"ן מבאר שמשה רבנו ראה כי נחלת עה"י גדולה מכדי ב' השבטים, ולכן הביא עוד שבט, ונתן לחצי המנשה למשפחת מכיר וגלעד נחלתם בעה"י. והנצי"ב מבאר שמכיר היה גם מזרע יהודה והיו בני תורה, והביאם משה כדי שתפרה תורה בעבר הירדן. ובמש"ח כאן הביא שבני מנשה לא נטלו מעצמן ולכן גם לפי ריה"ג הם מביאים בכורים.
שבט מנשה היה גדול מאוד שאין לך בכל השבטים מי שנתרבה כ"כ כמו שבט מנשה, שבפר' פנחס חזי' שגדל בכמותו ביותר מפי שניים מאשר מנין פר' במדבר.
אמנם לא התפרש בפר' מטות אם הם בכלל התנאי או לא, אבל מפורש ביהושע א יב: "ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמר. זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד ה' לאמר ה' אלקיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת. נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם".
ב. אמנם נראה כי דאגו למקניהם ולרכושם יותר מהאהבה לגור בארץ המקודשת יותר ממנה היא עה"י המערבי, אבל בפר' ברכה "וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון", כלומר רצו גד ליטול חלק בראש הירושה בעבה"י מפני שראו ברוח הקודש שמשה רבנו יקבר בנחלתם. ואמנם אף על זאת הם גלו ראשונים מפני שמאסו בארץ חמדה הקדושה - שראויה לבית שכינה (במה גדולה) ועה"י נקראת בהושע "גלעד קרית פעלי און עקבה מדם".
ג. בני גד חפצו יותר והיו ראשי המדברים בענין יותר מראובן לכן נזכרו ראשונים.
שו"ר שהקדימני הרב בקרו טלה בכל זה, ואעפ"כ אין בהמ"ד בלא חידוש.

דרומי
הודעות: 3733
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי דרומי » ד' יולי 19, 2017 10:33 am

בתפארת יהונתן לר"י אייבשיץ מבואר יפה שבני גד חיבבו את המן ("והמן כזרע גד הוא") ולכן לא אכלו מצאנם ובקרם אלא רק מהלחם מן השמים וממילא "ומקנה רב גו'".

ולגבי בני ראובן פשוט שיהיה להם מקנה רב, כי ראובן הבכור ויורש פי שנים בנחלת יעקב שהיו לו ריבוי צאן וכו'

כדכד
הודעות: 2699
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 19, 2017 4:43 pm

ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו לבני יוסף

דרומי
הודעות: 3733
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי דרומי » ד' יולי 19, 2017 11:11 pm

הבכורה לא ניטלה ממנו לגמרי, אלא רק לענינים מסויימים ואכ"מ

איש גלילי
הודעות: 2238
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי איש גלילי » ה' יולי 20, 2017 11:31 am

דרומי כתב:הבכורה לא ניטלה ממנו לגמרי, אלא רק לענינים מסויימים ואכ"מ

אמת.
והוא מקרא מלא בדברי הימים (א' ה א):
ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה

ופירש שם הרלב"ג:
ולא להתיחש לבכורה. כי לפי היחש יהיה ראובן בכור.

אמנם הרד"ק ובמיוחס לרש"י שם פירשו באופן אחר, אבל אין נראה שהם חולקים על יסוד זה.

דרומי
הודעות: 3733
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 20, 2017 11:41 am

שוב נזכרתי שהוא רש"י מפורש בפרשת וישלח לה, כג: "בכור לנחלה וכו' ולא ניתנה בכורה ליוסף אלא לענין השבטים שנעשה לשני שבטים". ומדוייק בזה לשון הכתוב בדברי הימים "ניתנה בכורתו לבני יוסף"

הא לחמא עניא
הודעות: 1381
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' יולי 12, 2018 5:47 pm

הוספה להנ"ל, דבר בעתו מה טוב:
עכשיו אני נזכר שבאחד ממפרשי התורה מביא שהטעם שהיה חצי שבט מנשה, ולא כולו, כדי שיהיו שיירות מצויות מהכא להתם ומהתם להכא, ובכך לא יתנתקו שבטים אלו משאר השבטים שנכנסו לארץ.
האם אי מי יודע מי אומר פשט יפה זה??

אוהב עמו
הודעות: 191
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי אוהב עמו » א' יולי 15, 2018 7:09 am

הא לחמא עניא כתב:הוספה להנ"ל, דבר בעתו מה טוב:
עכשיו אני נזכר שבאחד ממפרשי התורה מביא שהטעם שהיה חצי שבט מנשה, ולא כולו, כדי שיהיו שיירות מצויות מהכא להתם ומהתם להכא, ובכך לא יתנתקו שבטים אלו משאר השבטים שנכנסו לארץ.
האם אי מי יודע מי אומר פשט יפה זה??

כמודמה שבנצי"ב יש כעין זה

הא לחמא עניא
הודעות: 1381
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: כמה שאלות בפרשת מטות

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » א' יולי 15, 2018 6:44 pm

אוהב עמו כתב:
הא לחמא עניא כתב:הוספה להנ"ל, דבר בעתו מה טוב:
עכשיו אני נזכר שבאחד ממפרשי התורה מביא שהטעם שהיה חצי שבט מנשה, ולא כולו, כדי שיהיו שיירות מצויות מהכא להתם ומהתם להכא, ובכך לא יתנתקו שבטים אלו משאר השבטים שנכנסו לארץ.
האם אי מי יודע מי אומר פשט יפה זה??

כמודמה שבנצי"ב יש כעין זה

בשבת ראיתי שזה כתוב בספר שפתי כהן.


חזור אל “מקרא ותרגום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים