אריה הכהן כתב:א' לכאו' כשבני גד ובני ראובן באו לבקש ממשה חלק בעבר הירדן (לב' א'), לא מוזכרים חצי שבט מנשה שהם ביקשו גם, ומדוע משה נתן גם להם נחלה שם (פסוק לג')? ועוד, מדוע רק חצי שבט מנשה ולא כל? ודו"ק.
ב' מדוע בני גד ובני ראובן רצו לשבת שם ולא בא"י?
ג' ויבואו בני גד ובני ראובן וגו' (לב' ב'). מדוע מוזכרים בני גד קודם בני ראובן הא רובן היה הבכור?
א.
רמב"ן (לב, לג) ולחצי שבט מנשה בן יוסף מתחלה לא באו לפניו שבט מנשה, אבל כאשר חלק הארץ לשני השבטים ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם ובקש מי שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם. ועי"ע
בצרור המור. ועי'
במושב זקנים וכבר אי' כן במדרש (ב"ר פד, כ) מנשה גרם לשבטים לקרוע לפיכך נתקרעה נחלתו חציה בארץ הירדן וחציה בארץ כנען.
ב. לגבי בני גד עי'
בשער החצר.
ג.
אבן עזרא ויבאו בני גד - הם היו בעלי העצה בתחלה על כן הקדימם הכתוב, וכ"כ
רבי יוסף בכור שור (דברים לג, כא) לפי שבני גד התחילו לשאול אותה, וברמב"ן ויבאו בני גד ובני ראובן הקדים הכתוב בני ראובן בפסוק הראשון ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד כמשפט, כי הוא הבכור ובן הגבירה, וכן כשיספר הכתוב המעשה הזה יאמר (דברים ג טז) ולראובני ולגדי נתתי אבל בכל הפרשה הזו יקדים בני גד, כי הם נתנו העצה הזאת והם היו המדברים תחלה למשה בנחלה הזאת וכו' [וכעי"ז ברבינו בחיי]
שוב מצאתי בפרד"י שמציין ל
פנים יפות ויבאו בני גד, פירש האבן עזרא הם היו בעלי עצה בתחילה ע"כ הקדימם הכתוב, נראה הטעם בזה מפני שהיו בטוחים שיתקיים ברכת אביהם גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב [בראשית מט, יט] כפירש"י שישובו ולא יפקוד מהם איש, אבל ראובן בירך אותו משה לפני מותו יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר [דברים לג, ו] פירוש שישובו כל מספרם בחזרתם כיציאתן, וז"ש [סנהדרין צב.] יחי ראובן בעוה"ז ואל ימות לעוה"ב, כמשחז"ל [שבת לב.] אל יהלך אדם במקום סכנה שמא לא יעשה לו נס, ואם עושין לו נם מנכין אותו מזכיותיו, והנה מה שהלכו חלוצים לפני העם היה מקום סכנה ונס גדול מה שלא יפקוד אחד, לכך בירכו משה שיחיה בעוה"ז וגם לא ינכה מזכיותיו לעוה"ב. ועי"ע בש"כ על התורה.
פירוש המיוחס למהר"י קארו ז"ל
ומקנה רב היה לבני ראובן, י"ל זאת הוא"ו של ומקנה כי לפי הנראה שהוא וא"ו העיטוף, ב' למה הקדים תחלה ראובן לבד ואח"כ ח' פעמים הקדים גד לראובן, ג' אומרו כה עשו אבותיכם, מה לנו לזכור עתה עונות ראשונים שכבר מתו, אבל הכונה שלו במלחמת מדין לקחו מקנה וזהו שסמך ומקנה רב היה לבני ראובן אבל לא ממה שהיה להם קודם לכן ולבני גד עצום מאד ולזה דברו בני גד קודם והזכירם ח' פעמים כמ"ש במסרה נחלה מבהלת מבחלת כתיב בח' לפי שמאסו בארץ חמדה:
ובכלי יקר כתב ויבואו בני גד ובני ראובן. היה לו להקדים בני ראובן הבכור, ותדע כי המפרשים אמרו שמקנה בני גד היה מרובה על של ראובן והיינו דכתיב ולבני גד עצום מאוד ר"ל יותר משל ראובן ועל כן אמרו בני גד דבריהם קודם לבני ראובן הבכור לפי שהיה צערן גדול על של ראובן. ואני אומר שאם כן הוא, ודאי לא מפני צערן קפצו בראש כי אם מתוך רום לבבם קפצו לדבר בראש לפני בני ראובן הבכור, כי כך טבע העושר שנותן רום לב לבעליו ועשיר הדיוט קופץ בראש ויענה עזות לא ישוב מפני כל איש אינו חולק כבוד לבכור ולא לשום בעלי המעלה האמיתית בחשבם כי ע"י העושר הוא מתרומם.
ו
בחתם סופר ויבואו בני גד ובני ראובן וכן בכל הפרשה הקדים גד לראובן, ובפ' דברים וכן בס' יהושע [כ"ב א,] לראובני ולגדי, ונראה יען תחילת שאלתם ובקשתם היה על אפו וחמתו של מרע"ה ע"כ בקלקלה מתחילין מן הקטן מתחיל בגדול כו'. [תקצ"ג]
ועי' בדברי
החת"ס המצורף.