משה רבינו אומר אל ה' "יפקד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה (רש"י: '...מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו') אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה...''.
בעין שטחית נראה כאילו חלילה משה נותן עצה לקב"ה (נראה להבדיל כעין יוסף הנותן עצה לפרעה לתת איש חכם על מצרים), וכי יש צד שהקב"ה הולך להשאיר את עדתו ללא רועה? ואף אם יש כאן תפילה למה מוסיף את זה ש'לא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה' אין זה נראה חסרון באמונה בה' שלא יטוש את עמו? ואף שמובא מחז"ל שמשה ביקש כאן על בניו יכל לבקש ישירות שהם יהיו המנהיגים אחריו ולא לומר בצורה כאילו ה' סבר להשאיר את עדתו בלא רועה?
וברי לי שהשאלה טעות, אבל למה איני יודע כעת. וה' יאיר עיני עני בתורתו.