דרומי כתב:איני מבין למה מכניסים באמצע דברי רש"י ציונים לספרים שהוא לא ציין כמו ספרי וגמרא וכו'. אם רש"י לא ציין את מקורותיו, כנראה שהיתה לו סיבה, וגם לא תמיד אפשר לדעת בוודאות מהו המקור שלו. ואפילו בנוגע לציוני מראי מקומות לפסוקים שרש"י מציין - יש לדון האם זה נכון, כי גם בזה לא תמיד זה ברור במאה אחוז.
תוכן כתב:מנין לך שר' שמעיה לא הוסיף הערות לדברי רבו?
חיימקה כתב:בברלינר ושעועל ציינו את רש"י זה על פסוק מה בלבד - יש לך הוכחה אחרת?
חיימקה כתב:(מה-מו) אלה העדות... אשר דבר וגו' - הם הם שדבר בצאתם ממצרים, דבר להם בערבות מואב. [תוספת רבנו שמעיה בשם רש"י: העדות - התראות, כמו "הַעִידֹתִי בָכֶם" (לעיל כו), אזהרות שמזהירם. חקים - גזירות עול בלא טעם. משפט[ים] - הראויות לבא לפי השורה. רבי.] (מז) אשר בעבר הירדן שהוא במזרח; שהעבר השני היה במערב, בעבר הירדן חזר ושׁנאהּ להם.
בברלינר ושעועל ציינו את רש"י זה על פסוק מה בלבד - יש לך הוכחה אחרת?
קו ירוק כתב:חיימקה כתב:בברלינר ושעועל ציינו את רש"י זה על פסוק מה בלבד - יש לך הוכחה אחרת?
צריך הוכחה שספר המוגה של הרמב"ם טוב יותר מאיזה כת"י מאיטליה מהמאה ה-15 ...
אבל למעשה מחוייב לערוך השוואות עבור מהדורה כזו, בין כת"י מובחרים נוספים (כגון בודליי אוקספורד opp 34)
שמועלקע כתב:תודה, תיקנתי לנוסח זה, הפירוש למו-מז הוא לשניהם מפני שבסופו רשי"י אומר "בעבר הירדן חזר ושנאה להם. דברים ששייכים רק לפסוק מו.
(מה) אלה העדות... אשר דבר וגו' - הם הם שדבר בצאתם ממצרים, דבר להם בערבות מואב. [תוספת רבנו שמעיה בשם רש"י: העדות - התראות, כמו "הַעִידֹתִי בָכֶם" (לעיל כו), אזהרות שמזהירם. חקים - גזירות עול בלא טעם. משפט[ים] - הראויות לבא לפי השורה. רבי.] (מו-מז) אשר בעבר הירדן שהוא במזרח; שהעבר השני היה במערב, בעבר הירדן חזר ושׁנאהּ להם.
חיימקה כתב:היא גופא אם רש"י בסופו מתייחס לפסוק מו אז למה לערב גם את פסוק מז - וכך נקט שעועל, והמילים "אשר בעבר הירדן" הם המשך ההסבר של רש"י לפסוק מה ולא ציטוט מפסוק מז, אלא א"כ יש לך הוכחה אחרת לדבריך.
שמועלקע כתב:מצורף ואתחנן מנוקד מתוקן וללא מראי מקומות.
קו ירוק כתב:שמועלקע כתב:מצורף ואתחנן מנוקד מתוקן וללא מראי מקומות.
ממתי מנקדים רש"י.
מי שרוצה להיות אותנטי, שלא יעשה מה שרש"י לא עשה..
ומי שמחפש ניקוד שלא יחפש מהדורה מדויקת... ולמה הרעה החולה הזו פושה גם בקרב יודעי קרא וכתוב.
לא יחסר ממכירות המהדורה אם היא תהיה לא מנוקדת לילדי גן ורפי השכל.
לא התכוונתי לפתוח דיון בנושא - רק להעיר את המהדיר היקר שליט"א, ואנא לא לגרור את האשכול המיוחד לכיוון זה
שמועלקע כתב:נוסח פרש"י פרשת עקב.
ושמר יי' וגו' - ישמר לך אבטחתו.
שש ושמח כתב:שמועלקע כתב:נוסח פרש"י פרשת עקב.
תודה רבה מאד.
בפנים כתובושמר יי' וגו' - ישמר לך אבטחתו.
וכנראה ט"ס וצ"ל הבטחתו
יהודי ירושלמי כתב:רש"י פרשת שלח, לפי נוסחו המקורי כפי שיצא מתחת ידי תלמידו.
מהדורה לביקורת.
ביקורת תהיה כתב:א. בקטע הראשון – פעמיים פתח תחת קמץ: שֶׁלָּקַת, בְּאַחִיהָ; תחת שֶׁלָּקָת, בְּאָחִיהָ.
ב. אֶהֱא סובל להם. צ"ל כמובן 'אֱהֵא'.
ג. כאשר דברתם – שֶׁבַּקָּשָׁתָם ממני. צ"ל שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם.
ביקורת תהיה כתב:א. בקטע הראשון – פעמיים פתח תחת קמץ: שֶׁלָּקַת, בְּאַחִיהָ; תחת שֶׁלָּקָת, בְּאָחִיהָ.
ב. אֶהֱא סובל להם. צ"ל כמובן 'אֱהֵא'.
ג. כאשר דברתם – שֶׁבַּקָּשָׁתָם ממני. צ"ל שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם.
מצליח כתב:ברש"י הנדפס במדבר יג פסוק כט
על יד הירדן - 'יד כמשמעו אצל הירדן ולא תוכלו לעבור'.
הביאור במילים 'יד כמשמעו' היינו שיד הוא משמעות סמוך כמו יד שהוא סמוך, ולא שכוונתו על יד של אדם ממש דהירדן אין לו יד, ועי' באגרות פמ"ג איגרת שני א"ב שני ערך יד.
אמנם ברש"י במדבר ב יז
על ידו - על מקומו ואין לשון יד זז ממשמעו רוח של צדו קרוי על ידו הסמוכה לו לכל הושטת יד.
מדגיש רש"י דאינו זז ממשמעות יד של אדם ממש, ודו"ק
ולאור זה יש להבין משמעות רש"י בכת"י לייפציג ובכת"י נוספים 'על יד הירדן אצל הירדן כמו על ידו'.
איני מתמצא בכתבי ידות, אולם לענ"ד יש לבכר את הגירסא המצויה לפנינו ברש"י שאדם הרוצה לשתק קבוצת אנשים אומר הס, וזאת מכמה סיבות. 1. כך מובן ההקשר לכאן לפירוש 'ויהס' שכלב אמר הס, ולא שאמר 'שושט'. 2. במדרשים רבה ותנחומא כאן מופיע שכלב היה משתקן ואומר להם הס. 3. ראה עוד לשון הנביא שופטים (ג, יט) ויאמר הס, וברש"י שם.פי האתון כתב:יש"כ על הקובץ לפרשת שלח, הדפסתי ועברתי עליו בשבת והנאני מאד.
מה שתפס לי את העין:
תמיד חשבתי שיש שם לע"ז. עכשיו אני מבין שרש"י בא לומר ביטוי של השתקה ובדיוק כמו הסלנג דהיום... 'שושט'.
האם הוא כך בשאר כתבי הידות?
נוטר הכרמים כתב:איני מתמצא בכתבי ידות, אולם לענ"ד יש לבכר את הגירסא המצויה לפנינו ברש"י שאדם הרוצה לשתק קבוצת אנשים אומר הס, וזאת מכמה סיבות. 1. כך מובן ההקשר לכאן לפירוש 'ויהס' שכלב אמר הס, ולא שאמר 'שושט'. 2. במדרשים רבה ותנחומא כאן מופיע שכלב היה משתקן ואומר להם הס. 3. ראה עוד לשון הנביא שופטים (ג, יט) ויאמר הס, וברש"י שם.פי האתון כתב:יש"כ על הקובץ לפרשת שלח, הדפסתי ועברתי עליו בשבת והנאני מאד.
מה שתפס לי את העין:
תמיד חשבתי שיש שם לע"ז. עכשיו אני מבין שרש"י בא לומר ביטוי של השתקה ובדיוק כמו הסלנג דהיום... 'שושט'.
האם הוא כך בשאר כתבי הידות?
מצליח כתב:ראה יוסף הלל.
נוטר הכרמים כתב:איני מתמצא בכתבי ידות, אולם לענ"ד יש לבכר את הגירסא המצויה לפנינו ברש"י שאדם הרוצה לשתק קבוצת אנשים אומר הס, וזאת מכמה סיבות. 1. כך מובן ההקשר לכאן לפירוש 'ויהס' שכלב אמר הס, ולא שאמר 'שושט'. 2. במדרשים רבה ותנחומא כאן מופיע שכלב היה משתקן ואומר להם הס. 3. ראה עוד לשון הנביא שופטים (ג, יט) ויאמר הס, וברש"י שם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 105 אורחים