וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ: הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ...
וחמשה דברים מנו כאן:
יראה, הליכה בדרכיו, אהבה, עבודה בלב ונפש, שמירת מצוות וחוקים.
והנה בפרשה זו (עקב) מופיעים שוב העיקרים הללו, בחלוקה לב' פרשיות סמוכות,
**וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ...
הרי לן: אהבה, עבודה בלב ונפש.
**כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ: וְהוֹרִישׁ ה' אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם...
הרי לן: שמירת המצוות, אהבה, הליכה בדרכיו, (דביקות).
וצריך טעם, למה בפרשיות של ה'שכר' לא נזכרה ה'יראה' כתנאי, וכן צריך טעם למה לגבי הגשמים וכו' הוזכרו אהבה ועבודה, ולגבי ירושת הארץ הוזכרו שמירת המצוות והליכה בדרכיו.
**
ובדא"ג אזכיר, הנה ידועים דברי חז"ל על מילתא זוטרתי וכו' וכן למה ה' דברים אלו נחשבים רק "כי אם" כמו דבר אחד מועט, אבל לכאו' כ"ז דרך דרש, ואילו פשטות הפסוק היא כמש"כ הרמב"ן, "מה ה' אלהיך שואל מעמך - נמשך אל לטוב לך, יאמר איננו שואל מעמך דבר שיהיה לצרכו אלא לצורכך, כטעם אם צדקת מה תתן לו, רק הכל הוא לטוב לך. ואמר הטעם כי לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה - וכולם נותנים כבוד לשמו, איננו צריך לך", (וכן הביא הח"ח בהקדמת ספרו), וע"ע בד' הרמב"ן בפ' כי תצא פכ"ב פ"ו.