פרי יהושע כתב:רמב"ן (דברים כ' ד-ה) "כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב וגו'" - זו מצוה מחודשת אמרה להם עתה בבואם במלחמות היינו במלחמות א"י =מלחמות מצוהוטעם כי ה' אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם יזהירם שלא ירך לבבם ולא ייראו מן האויבים ויאמר שלא יבטחו בזה בגבורתם לחשוב בלבם גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה רק שישיבו לבם אל השם ויבטחו בישועתו ויחשבו כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה כי רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו ואמר להלחם לכם עם אויביכם כי יפילם לפניכם לחרב ואמר להושיע אתכם שהם ינצלו במלחמה ולא יפקד מהם איש כי יתכן שינצחו את אויביהם וימותו גם מהם רבים כדרך המלחמות ועל כן צעק יהושע בנפול מהם בעי כשלשים וששה איש (יהושע ז ז-ט) כי במלחמת מצוה שלו לא היה ראוי שיפול משערת ראשם ארצה כי לה' המלחמה והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו ויבטיחם והיינו שהכהן מבטיחם שלא יפול מהם איש במלחמת מצוהאבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם פן ימות במלחמה כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים גם מכת הנוצחים וצוה על השלשה האלה לשוב כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוסוהיינו השוטרים הם מדברים כנוהג שבעולם ולא מתייחסים לכך שהיא מלחמת מצוה, וסיום דברי הרמב"ן "וינוס"אולי מרמז לפתרון הנ"ל, שכאן השוטרים מדברים מצד המלחמה, ולא מצד הנופלים, ושאני במלחמת רשות שבאמת צריכים לחזור כי אין הבטחה שלא ימותו, וכזאת וכזאת יאכל החרב.
מבואר ברמב"ן שגם במלחמת מצוה חוזרין ממערכי המלחמה, ולכאורה הוא שלא כמתני' סוטה, ....במה דברים אמורים, במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה וצריך עיון.
רון כתב:אם כבר הזכירו את דברי הרמב"ן,
בפסוק ח' הרמב"ן מביא ירושלמי שכולם צריכים להביא ראיה לדבריהם - שאירס אשה ולא לקחה ובנה בית וכו' -. ושמעתי להק', דהא אם חושדים בו שהוא משקר ולכן צריך עדים על דבריו, הלא פטור מלצאת למלחמה משום עבירת שקר שבידו, וממ"נ יפטר, או מצד שאמת כדבריו שאירס אשה וכו', וגם אם לא, יפטר מצד שיש בידו עבירת שקר.
מה יש לחו"ר שליט"א לומר?
האם מכאן נוכל להוכיח שכיון שמשקר משום תועלת שחושש מהקרב, אין בזה איסור שקר?
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את התשובה. לפי הבנת רון כל אחד מהעם שלא מתחשק לו לצאת למלחמה יכול לבא ולהגיד סיפור שקרי ומעתה לפי שחטא הרי לריה"ג (אולי הוא סובר שזה דאורייתא ואפילו לר"י) עשה עבירה ושב מהמלחמה.
פלתי כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את התשובה. לפי הבנת רון כל אחד מהעם שלא מתחשק לו לצאת למלחמה יכול לבא ולהגיד סיפור שקרי ומעתה לפי שחטא הרי לריה"ג (אולי הוא סובר שזה דאורייתא ואפילו לר"י) עשה עבירה ושב מהמלחמה.
הוא לא יכול לספר סתם סיפור שקרי, הוא צריך להביא ראיה שזה באמת סיפור שקרי כדי להיפטר מהמלחמה. כי גם על כך שעבירה בידו צריך להביא ראיה.
פלתי כתב:זאת ועוד נראה לי להוסיף דבר מחודש, שהא שאמרנו דמי שיש עבירה בידו חוזר מעורכי המלחמה, זהו דוקא בשאר עבירות. אבל מי שמשקר או עושה שאר עבירות בכוונה על מנת להיפטר מהמלחמה, הרי הוא כמי שרוצה לחזור בלי סיבה ראויה (עריק בלע"ז) שהרשות ביד השוטרים לחתוך את שוקו.
רון כתב:פלתי כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את התשובה. לפי הבנת רון כל אחד מהעם שלא מתחשק לו לצאת למלחמה יכול לבא ולהגיד סיפור שקרי ומעתה לפי שחטא הרי לריה"ג (אולי הוא סובר שזה דאורייתא ואפילו לר"י) עשה עבירה ושב מהמלחמה.
הוא לא יכול לספר סתם סיפור שקרי, הוא צריך להביא ראיה שזה באמת סיפור שקרי כדי להיפטר מהמלחמה. כי גם על כך שעבירה בידו צריך להביא ראיה.
משפט מעניין,
"להביא ראיה שזה סיפור שקרי" אם הביא ראיה אינו שקרי!
ולגופם של דברים לא הבנתי מה תי' הרה"ג פלתי שליט"א, הלא עד כמה שאתה רוצה למנוע שקרנים בזה גופא יהיו באמת פטורים, וא"כ יפטרו ממ"נ, שהרי אם כדבריהם שאירסו אשה פטורים, ואם שיקרו הרי עברו על איסור, ומה צריכים להביא ראיה שהם משקרים?
רון כתב:פלתי כתב:זאת ועוד נראה לי להוסיף דבר מחודש, שהא שאמרנו דמי שיש עבירה בידו חוזר מעורכי המלחמה, זהו דוקא בשאר עבירות. אבל מי שמשקר או עושה שאר עבירות בכוונה על מנת להיפטר מהמלחמה, הרי הוא כמי שרוצה לחזור בלי סיבה ראויה (עריק בלע"ז) שהרשות ביד השוטרים לחתוך את שוקו.
חידוש נפלא!
אך מחודש ביותר!
הגע בעצמך, מי שסח בין תפילה של יד לתפילה של ראש, האיך חוזר מעורכי המלחמה, דלמא עשה זאת בשביל שתהיה עבירה בידו ויפטר מהקרב? הלא זה דבר שא"א להוכיח מה היתה כונתו בעוברו את העבירה
פלתי כתב:הועלת בהחלט להבהיר כוונתך.
ברם, מש"כ הרמב"ן "אמרה להם עתה בבואם למלחמות", לענ"ד פשיטא דלאו דוקא למלחמות מצוה כוונתו, שלא כל מלחמותיהם היו מלחמת מצוה, וכגון כמה פסוקים אח"כ כי תקרב אל עיר להלחם עליה, דהתם גם הרמב"ן כתב להדיא שבמלחמת הרשות הכתוב מדבר.
אח"כ בהמשך דבריו כותב הרמב"ן דהבטחת הקב"ה לבוטחים בו שלא יאונה להם רע ולא ימותו במלחמה. וגם בזה משמע לי פשוט שאין הפרש בין מלחמת מצוה למלחמת רשות.
ועל זה הוסיף הרמב"ן שמטעם זה צעק יהושע כאשר נפלו במלחמת העי ל"ו איש, כי במלחמת מצוה שלו לא היה ראוי שיפול משערת ראשם ארצה. עכ"ל. הנה זה המקום היחיד שמזכיר הרמב"ן "מלחמת מצוה", ולענ"ד ניתן לפרשו לאו דוקא, רק כוונתו שבמלחמת מצוה בודאי יש להם יותר לבטוח בה' ואם בכל המלחמות הבטיח ה' שלא יפול משערת ראשם, מכל שכן במלחמת מצוה של יהושע.
זה לא נשמע לי דחוק, וגם אם נדחק נפשין מעט, עדיין זה עדיף מלומר שיחלוק הרמב"ן על משנה מפורשת.
פרי יהושע כתב:פלתי כתב:הועלת בהחלט להבהיר כוונתך.
ברם, מש"כ הרמב"ן "אמרה להם עתה בבואם למלחמות", לענ"ד פשיטא דלאו דוקא למלחמות מצוה כוונתו, שלא כל מלחמותיהם היו מלחמת מצוה, וכגון כמה פסוקים אח"כ כי תקרב אל עיר להלחם עליה, דהתם גם הרמב"ן כתב להדיא שבמלחמת הרשות הכתוב מדבר.
אח"כ בהמשך דבריו כותב הרמב"ן דהבטחת הקב"ה לבוטחים בו שלא יאונה להם רע ולא ימותו במלחמה. וגם בזה משמע לי פשוט שאין הפרש בין מלחמת מצוה למלחמת רשות.
ועל זה הוסיף הרמב"ן שמטעם זה צעק יהושע כאשר נפלו במלחמת העי ל"ו איש, כי במלחמת מצוה שלו לא היה ראוי שיפול משערת ראשם ארצה. עכ"ל. הנה זה המקום היחיד שמזכיר הרמב"ן "מלחמת מצוה", ולענ"ד ניתן לפרשו לאו דוקא, רק כוונתו שבמלחמת מצוה בודאי יש להם יותר לבטוח בה' ואם בכל המלחמות הבטיח ה' שלא יפול משערת ראשם, מכל שכן במלחמת מצוה של יהושע.
זה לא נשמע לי דחוק, וגם אם נדחק נפשין מעט, עדיין זה עדיף מלומר שיחלוק הרמב"ן על משנה מפורשת.
א) כי תקרב וגו' לא מדבר עתה...
ב)שלא יאונה להם רע משמע להדיא רק על מלחמת מצוה כבהמשך דברי הרמב"ן שכתב כן להדיא כמו שכתבתם.
ג)ואדרבא כדי לא להשוות את הרמב"ן כחלוק על משנה, (אף שיתכן שבפי' עה"ת נקט לפעמים שלא כחז"ל), כתבתי לעיל, שיתכן לחלק בין השוטרים המונעים אותו כדי שלא ינוס ויהרוס המלחמה, לבין שחוזר כדי שבאמת ל ימות כי עלול למות כי אינה מלחמת מצווה.
אוצר החכמה כתב:לעניות דעתי הבעייה כאן היא הבנת המילה ויבטיחם בדברי הרמב"ן. הרב פרי יהושע הבין אותה כמו ויתן להם הבטחה שכך יהיה וממילא מצופה שההבטחה תתקיים ואז יש קושי איך השוטרים מדברים אחרת. ועל זה המציא תירוץ שהשוטרים מדברים כאילו זה לא מלחמת מצווה. בעיני זה דחוק.
וכוונת המילה ויבטיחם היא ימלא את לבם בטחון בה'. וכבר בתחילת דברי הרמב"ן כשמסביר ההולך עמכם להושיע אתכם שלא יפול מהם כדרך הנופלים. אין הכוונה שכך מובטח שיהיה אלא זו ברכה כמו כל הברכות שאם זוכים לה בתכלית היא מתקיימת ולפעמים זוכים בחלקה. וכידוע שקיום הברכות תלוי בבטחון בבורא.
ומעתה הכל מדובר במלחמת הרשות וכדברי המשנה. ואומר הרמב"ן שיש לנו מצווה לבטוח בה' שלא רק שינצח לנו את המלחמה אלא שגם יהיה נצחון ללא אבידות וזה תפקיד הכהן להבטיחם כלומר לחזק את לבם בבטחון בבורא. אבל מצד שני השוטרים באים ואומרים אע"פ שאנחנו בוטחים בבורא שיעזור לנו בתכלית צריך גם להנהיג בהם מנהג דרך ארץ ולחשוש שמא לא יהיה כך ולכן חוזרים החוזרים.
ובדיוק לכן דקדק הרמב"ן לומר ביהושע במלחמת מצווה כמו שלו. היינו שבכל מלחמה אנחנו סומכים על הבורא שיעזרנו אבל אם מתברר שזה לא קרה אין אנו מתפלאים איך זה יכול להיות כי הרבה סיבות יש שגורמים חטאים. אבל במלחמת מצווה כמו של יהושע ידע יהושע שאין זה בגלל איזה חטאים כלליים ולכן צעק וכולי.
רון כתב:אם כבר הזכירו את דברי הרמב"ן,
בפסוק ח' הרמב"ן מביא ירושלמי שכולם צריכים להביא ראיה לדבריהם - שאירס אשה ולא לקחה ובנה בית וכו' -. ושמעתי להק', דהא אם חושדים בו שהוא משקר ולכן צריך עדים על דבריו, הלא פטור מלצאת למלחמה משום עבירת שקר שבידו, וממ"נ יפטר, או מצד שאמת כדבריו שאירס אשה וכו', וגם אם לא, יפטר מצד שיש בידו עבירת שקר.
מה יש לחו"ר שליט"א לומר?
האם מכאן נוכל להוכיח שכיון שמשקר משום תועלת שחושש מהקרב, אין בזה איסור שקר?
אוצר החכמה כתב:לעניות דעתי הבעייה כאן היא הבנת המילה ויבטיחם בדברי הרמב"ן. הרב פרי יהושע הבין אותה כמו ויתן להם הבטחה שכך יהיה וממילא מצופה שההבטחה תתקיים ואז יש קושי איך השוטרים מדברים אחרת. ועל זה המציא תירוץ שהשוטרים מדברים כאילו זה לא מלחמת מצווה. בעיני זה דחוק. ההמצאה היא של הרמב"ן ולא שלי
וכוונת המילה ויבטיחם היא ימלא את לבם בטחון בה'. וכבר בתחילת דברי הרמב"ן כשמסביר ההולך עמכם להושיע אתכם שלא יפול מהם כדרך הנופלים. אין הכוונה שכך מובטח שיהיה אלא זו ברכה כמו כל הברכות שאם זוכים לה בתכלית היא מתקיימת ולפעמים זוכים בחלקה. וכידוע שקיום הברכות תלוי בבטחון בבורא. נכון שאין בטחון מלא בדרכי הטבע ולכן יש שוטרים כמו שכתב הרמב"ן
ומעתה הכל מדובר במלחמת הרשות וכדברי המשנה. כאמור לעיל הרמב"ן בפירוש כתב שהבטחון רק במלחמת מצוה שלו, (וגם בבואם עתה למלחמות לא מסתבר כלל על מלחמת רשות כמו שכתב הרב פליתי, אלא מה שהוצרכו כעת להלחם מלחמות המצוה)ואומר הרמב"ן שיש לנו מצווה לבטוח בה' שלא רק שינצח לנו את המלחמה אלא שגם יהיה נצחון ללא אבידות וזה תפקיד הכהן להבטיחם כלומר לחזק את לבם בבטחון בבורא. אבל מצד שני השוטרים באים ואומרים אע"פ שאנחנו בוטחים בבורא שיעזור לנו בתכלית צריך גם להנהיג בהם מנהג דרך ארץ ולחשוש שמא לא יהיה כך ולכן חוזרים החוזרים.
ובדיוק לכן דקדק הרמב"ן לומר ביהושע במלחמת מצווה כמו שלו. היינו שבכל מלחמה אנחנו סומכים על הבורא שיעזרנו אבל אם מתברר שזה לא קרה אין אנו מתפלאים איך זה יכול להיות כי הרבה סיבות יש שגורמים חטאים. אבל במלחמת מצווה כמו של יהושע ידע יהושע שאין זה בגלל איזה חטאים כלליים ולכן צעק וכולי.
(א) כי תצא למלחמה על איבך. במלחמת מצוה הכתוב מדבר. וסמך יציאת מלחמה לפסוק של מעלה: נפש בנפש עין בעין, ללמדך שאין מחוסר אבר יוצא למלחמה. ועוד לומר לך: שאם עשית משפט וצדקה, מובטח אתה שאם תצא למלחמה אתה נוצח, וכן דוד אומר: (תהלים קיט, קכא) "עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי"....
(ב) ונגש הכהן. זה משוח מלחמה. ודבר אל העם. בלשון הקדש.
(ד) להושיע אתכם. כלומר שיציל אתכם לגמרי במלחמה, ולא יפקד מכם איש כמו שאירע במלחמת מדין שכתוב שם: (במדבר לא, מט) "ולא נפקד ממנו איש", שהרי מנהג העולם בשאר האומות אף על פי שמנצחין שיאבדו רבים מהם, אבל במלחמת מצוה הם ינצחו את הכל, ואחד מהם לא ימות שם, ועל כן צעק יהושע בנפול מהם בעי כשלשים וששה איש, ודרשו רז"ל: (סנהדרין מד א) זה יאיר בן מנשה ששקול כרובם של סנהדרין.
וע"ע רמב"ן במדבר כא,אכי תצא למלחמה - כתב הרמב"ן חידש להם כאן זאת המצוה שהיה להם העת עת מלחמה.
וישב ממנו שבי - אינה אלא שפחה אחת, לשון רש"י מדברי רבותינו. נתעוררו החכמים בזה, מפני דעתם שלא יהיו ישראל מנוצחים כלל מאויב זולתי בעת קלקלתם, כגון במלחמת עמלק הראשונה מפני שאמרו היש ה' בקרבנו (שמות יז ז), ובשניה מפני חטאם במרגלים שהזהירם משה ממנה (לעיל יד מא - מה), אבל בכל מלחמת מצוה לא נפקד מהם איש כל ימי משה. ולפיכך פירשו הכתוב הזה, וישב ממנו השבי שהיה בידו, והיא השפחה הזו ששבו אותה ישראל מהם, כלשון בכור השבי (שמות יב כט) שהוא בכור השפחה, כי לא אמר וישב ממנו אנשים או נשים וטף.
אוצר החכמה כתב:מרבנו בחיי אכן יש ראיה.
אבל בעצם מה הקושיה מעיקרא אפשר שהוא דעת ר"י שם במשנה ואזלא לה כל הקושיה ועיין בגמרא שאין מחלוקת רק בשם.
הלא מה שכתב כאן וגם אח"כ שהוא מלחמת הרשות כל זה הוא דברי הספרי והמלבי"ם ציין ע"ז שהוא דעת ר"י. (כמו שציין הרב שעוועל על הרבנו בחיי)
הרב פרי יהושע למה כשאני מציע פירוש אחר משלך אתה צריך להתרגז?
פלתי כתב:שוב מצאתי באגרת הרמב"ן מפורש דס"ל שדוקא במלחמת הרשות חוזר.
פרי יהושע כתב:וכן מי שבשבילו ההעתקה מדברי הרמב"ן באיגרות, כאילו אסור לו להזכיר בתוך דבריו את המשנה, וכן לומר שבכל הש"ס אין דרכו בכך,כאילו שלמשהו הייתה הו"א אחרת
פרי יהושע כתב:אוצר החכמה כתב:מרבנו בחיי אכן יש ראיה.
אבל בעצם מה הקושיה מעיקרא אפשר שהוא דעת ר"י שם במשנה ואזלא לה כל הקושיה ועיין בגמרא שאין מחלוקת רק בשם.
הלא מה שכתב כאן וגם אח"כ שהוא מלחמת הרשות כל זה הוא דברי הספרי והמלבי"ם ציין ע"ז שהוא דעת ר"י. (כמו שציין הרב שעוועל על הרבנו בחיי)
הרב פרי יהושע למה כשאני מציע פירוש אחר משלך אתה צריך להתרגז?
לא התרגזתי על הפירוש שהיה אגב נאה מאד אלא על הטיוח אני לא סובל זאת, וגם כמובן לא נקרא להציע פירוש להטיח בי על המצאתי דבר שכל לומד ישר יראה שכתוב בפירוש שחור על גבי לבן, וכמפורש גם ברבינו בחיי כמו שהביא הרב מה שנכון נכון, (למי שצריך פירוש רש"י לרמב"ן), ואכן מי שירצה ללהטט אולי יוכל גם ברבינו בחיי אני יודע?.....ומכל מקום אני בטוח כי יקוים בנו ואת ואהב....
ולעצם הדבר לא הבנתי לצערי מה הועלנו בדברי רבי יהודה שם, הלא עכ"פ לכו"ע במלחמת יהושע אפי' כלה מחופתה כמו שאמר רבא בגמ' שם (מ"ז:)
פרי יהושע כתב:פשוט לא מבין אולי צריך שיחה פא"פ אני כנראה קשה תפיסה בעליל, הלא במשנה עכ"פ כתוב שבמלחמת מצוה אין חוזרין אלא אפי' כלה מחופה ולא כן ברמב"ן?.
אוצר החכמה כתב:תעיין שם בגמרא.
זו דעת ת"ק. ר"י אומר שבמלחמת מצווה חוזרים אבל לא במלחמת חובה. והגמרא מסבירה שאין מחלוקת ביניהם אלא יש שלוש דרגות מלחמת רשות מלחמת מצווה להנצל מאויבים גם לזה קורא ת"ק מלחמת רשות ור"י מלחמת מצווה ומלחמת יהושע שלזה קורא ת"ק מלחמת מצווה ור"י מלחמת חובה. (ולא נחלקו ר"י ורבנן בעניין יוצאי המלחמה).
כך שגם אחרי הרבנו בחיי לא השתנה הרבה ברמב"ן וכוונתו בדיוק כמו המשנה. רק מה שנקט מלחמת מצווה הוא כלשון ר' יהודה והספרי.
אוצר החכמה כתב:לעניות דעתי הבעייה כאן היא הבנת המילה ויבטיחם בדברי הרמב"ן. הרב פרי יהושע הבין אותה כמו ויתן להם הבטחה שכך יהיה וממילא מצופה שההבטחה תתקיים ואז יש קושי איך השוטרים מדברים אחרת. ועל זה המציא תירוץ שהשוטרים מדברים כאילו זה לא מלחמת מצווה. בעיני זה דחוק.
וכוונת המילה ויבטיחם היא ימלא את לבם בטחון בה'. וכבר בתחילת דברי הרמב"ן כשמסביר ההולך עמכם להושיע אתכם שלא יפול מהם כדרך הנופלים. אין הכוונה שכך מובטח שיהיה אלא זו ברכה כמו כל הברכות שאם זוכים לה בתכלית היא מתקיימת ולפעמים זוכים בחלקה. וכידוע שקיום הברכות תלוי בבטחון בבורא.
ומעתה הכל מדובר במלחמת הרשות וכדברי המשנה. ואומר הרמב"ן שיש לנו מצווה לבטוח בה' שלא רק שינצח לנו את המלחמה אלא שגם יהיה נצחון ללא אבידות וזה תפקיד הכהן להבטיחם כלומר לחזק את לבם בבטחון בבורא. אבל מצד שני השוטרים באים ואומרים אע"פ שאנחנו בוטחים בבורא שיעזור לנו בתכלית צריך גם להנהיג בהם מנהג דרך ארץ ולחשוש שמא לא יהיה כך ולכן חוזרים החוזרים.
ובדיוק לכן דקדק הרמב"ן לומר ביהושע במלחמת מצווה כמו שלו. היינו שבכל מלחמה אנחנו סומכים על הבורא שיעזרנו אבל אם מתברר שזה לא קרה אין אנו מתפלאים איך זה יכול להיות כי הרבה סיבות יש שגורמים חטאים. אבל במלחמת מצווה כמו של יהושע ידע יהושע שאין זה בגלל איזה חטאים כלליים ולכן צעק וכולי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים