פורום אוצר החכמה

בפרשת שופטים "וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוד" ובנביא שקר כ' "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקרבך", ובבן סורר כ' "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִראו" מאי שנא?,ושמא יש לזה קשר למה שפירש רש"י בפ' שופטים וכל העם ישמעו - מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל: משא"כ בשאר מקומות שלא פי' כן.

כ"כ בהכתב והקבלה עה"פ וכל העם (יז,יג).

בתוספתא סנהדרין יא,ז נאמר שגם את נביא השקר ובסו"מ (וכן מסית ועד זומם) משמרין לרגל. אך בכס"מ עדות יח,ז וממרים ג,ח דייק מהרמב"ם שבהם רק שולחים ומכריזים אך אין ממתינים לרגל, וע"ש בסה"מ.

שמר כתב:בפרשת שופטים "וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוד" ובנביא שקר כ' "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקרבך", ובבן סורר כ' "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִראו" מאי שנא?,ושמא יש לזה קשר למה שפירש רש"י בפ' שופטים וכל העם ישמעו - מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל: משא"כ בשאר מקומות שלא פי' כן.

ובעדים זוממים "והנותרים ישמעו ויראו", ועצ"ע.

עזריאל ברגר כתב:ובעדים זוממים "והנותרים ישמעו ויראו", ועצ"ע.

על עדים זוממים רשום לי עה"ג, 'והנשארים ישמעו ויראו', ולא 'העם' או ו'כל ישראל', משום דלא חשידי עם ישראל לעשות עוולה נוראה כזו, להיות עדי שקר. אבל יש מעט אנשים בני בליעל שיכולים לעשות עוולה כזאת, והם מכונים 'הנשארים' מתוך אותם כתי עדי שקר המומתים, והם ייראו מהמשפט שנעשה בעדים זוממים, ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה.

קו ירוק כתב:

עזריאל ברגר כתב:ובעדים זוממים "והנותרים ישמעו ויראו", ועצ"ע.

על עדים זוממים רשום לי עה"ג, 'והנשארים ישמעו ויראו', ולא 'העם' או ו'כל ישראל', משום דלא חשידי עם ישראל לעשות עוולה נוראה כזו, להיות עדי שקר. אבל יש מעט אנשים בני בליעל שיכולים לעשות עוולה כזאת, והם מכונים 'הנשארים' מתוך אותם כתי עדי שקר המומתים, והם ייראו מהמשפט שנעשה בעדים זוממים, ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה.

ועל בן סו"מ או זקן ממרא - כן נחשדו?!

שאלה יפה.
תאווה נתונה בלב כל אדם. ודעות בין דיינים תמיד ייתכנו.
משא"כ להעיד שקר שזה השחתה.

קו ירוק כתב:שאלה יפה.
תאווה נתונה בלב כל אדם. ודעות בין דיינים תמיד ייתכנו.
משא"כ להעיד שקר שזה השחתה.

אינטרסים המורכבים מקנאה תאוה וכבוד מבאים לידי השחתה.
ומה שכתב כבודו שדעות בין דיינים תמיד ייתכנו, נראה כממעיט מעוון זה כאילו אין פסול כ"כ שיחלוק ת"ח על הסנהדרין.

כהן, נביא? מדובר בסנהדרין, והוא הגיע להוראה. ומה קשור חומר העוון, השאלה היא מהו המסובב שיגיע עוון זה.

כתב הרמב"ן פרק כ"א פסוק י"ח בן סורר ומורה, ועל הכלל אין בו עתה חטא מות ועל שם סופו הוא נדון כמו שהזכירו רבותינו וזה טעם וכל ישראל ישמעו יראו כי לא הומת בגודל חטאו אלא ליסר בו את הרבים ושלא יהיה תקלה לאחרים.
וכן דרך הכתוב שיזהיר כן כאשר ימיתו לגדר כדי שתהיה במיתתם תקנה לאחרים כי הזכיר בזקן ממרא לפי שאין הוראתו חטא שיהיה ראוי למות בו רק הוא להסיר המחלוקת מן התורה כאשר פירשתי שם וכן בעדים זוממים שנהרגין ולא הרגו וכן הזכיר במסית לפי שהוא נהרג בדיבורו הרע בלבד אע"פ שלא עבד הניסת ע"ז ולא שמע אליו אבל מיתתו לייסר הנשארים.
כלומר הלשונות של הפסוקים הללו חלק מהחטאים הם בדיבור, ומדובר אפילו כאשר הדיבור לא השפיע על אף אדם, ובכל זאת נענש בעונש חמור שנהרג כדי שיהיה תקנה לאחרים.
והטעם שמחכים לרגל זה באמת כדי שכל ישראל יראו, [כמדומני שרק בבן סורר ומורה ובנביא שקר ממתינים עד לרגל.]

ובאמת יש לעיין ולהתבונן בחילוקים הדקים שבין כל מקרה ומקרה?

עזריאל ברגר כתב:ובעדים זוממים "והנותרים ישמעו ויראו", ועצ"ע.

ז"ל השפתי חכמים על זה הפסוק. דקשה לרש"י למה שינה כאן וכתב והנשארים ולא כתיב וכל ישראל וגו' כמו בפרשת ראה (לעיל יג, יב) גבי מסית, ותירץ משום דצריך הכרזה בבית דין איש פלוני וכו' ולעדות פסולים הגזלנים והגנבים ומלוי בריבית ושאר פסולי עדות השנוים במשנה לכן לא כתב כל ישראל כיון שמי שהוא פסול לעדות אין צריך לירא מזה כיון דבלאו הכי הוא פסול משום הכי כתיב והנשארים וגו' כלומר הנשארים שכשרים להעיד. והא דלא פירש רש"י הכא ממתינים עד הרגל כמו בתחילת הפרשה (יז, יג) מתורץ ג"כ בזה

עיין רש"ש סנהדרין פט

קו ירוק כתב:

עזריאל ברגר כתב:ובעדים זוממים "והנותרים ישמעו ויראו", ועצ"ע.

על עדים זוממים רשום לי עה"ג, 'והנשארים ישמעו ויראו', ולא 'העם' או ו'כל ישראל', משום דלא חשידי עם ישראל לעשות עוולה נוראה כזו, להיות עדי שקר. אבל יש מעט אנשים בני בליעל שיכולים לעשות עוולה כזאת, והם מכונים 'הנשארים' מתוך אותם כתי עדי שקר המומתים, והם ייראו מהמשפט שנעשה בעדים זוממים, ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה.

הברייתא כבר עמדה על השינוי (סנהדרין פ"ט ע"א) תנו רבנן ארבעה צריכין הכרזה המסית ובן סורר ומורה וזקן ממרא ועדים זוממין בכולהו כתיב בהו וכל העם וכל ישראל בעדים זוממין כתיב והנשארים דלא כולי עלמא חזו לסהדותא

רש"י אומר אל אתר שלאו כל ישראל כשרים לעדות.
אני הצעתי על דרך התוכחה, שלא כל הראויים לעדות רשיעי, וזה ממש 'נשארים'
וכ"פ ב'יונתן'.

אדם שזמם על זקן ממרא שממתינים לו עד הרגל ונתגלה זממתו האם בעונש שלו ג"כ מחכים עד הרגל ?
[לגבי הנסקלין שנתלין בתו"כ מבואר דעד"ז אינם בדין זה]

הצד השוה שבזקן ממרא ובבן סורה ומורה
אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה, שְׁלשָׁה דְבָרִים סָח לִי זְעֵירָא מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִינּוּיוֹ קִינּוּיוֹ מָחוּל, וְזָקֵן מַמְרֵא שֶׁרָצוּ בֵּית דִּין לִמְחוֹל לוֹ מוֹחֲלִין לוֹ, וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁרָצוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לִמְחוֹל לוֹ מוֹחֲלִין לוֹ; וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵירַי שֶׁבַּדָּרוֹם, עַל שְׁנַיִם הוֹדוּ לִי, וְעַל זָקֵן מַמְרֵא לֹא הוֹדוּ לִי, שֶׁלֹּא יַרְבּוּ מַחֲלוֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל. (ברייתא בפרק ארוסה)