מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

רש"י פרשת כי תצא והומת ותלית

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

רש"י פרשת כי תצא והומת ותלית

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 04, 2017 4:58 pm

עיין רש"י שכתב כל הנסקלין נתלין. ועיין רמב"ן שזהו דעת ר"א אבל חכ"א רק המגדף והעובד עבודה זרה.
ועיין כלי חמדה מש"כ בזה, והביא כמה מקומות ברש"י שמבואר שסובר כר"א.
ויש לעיין אם יש לדייק כן מרש"י סנהדרין מו: ד"ה לגופה - לומר שהמגדף בתלייה ומיניה ילפינן לאחריני.
ומשמע שסתם כר"א שכל הנסקלין נתלין דאל"כ הול"ל ומיניה ילפינן לאחרינא.

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: רש"י פרשת כי תצא והומת ותלית

הודעהעל ידי שמואל דוד » ב' ספטמבר 09, 2019 5:40 pm

בע"ה אחר העיון מצאתי בגופי הלכות (אלגאזי) בלשונות הגמרא שהרגיש בזה.
Screenshot 2019-09-09 at 10.38.01 AM - Edited.png
Screenshot 2019-09-09 at 10.38.01 AM - Edited.png (7.58 KiB) נצפה 912 פעמים

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: רש"י פרשת כי תצא והומת ותלית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' ספטמבר 10, 2019 4:01 pm

ראיתי פעם (כנראה בליקוטי כללי רש"י משיחותיו של הרבי מליובאוויטש), שרש"י על התורה כותב את הפירוש הקרוב-יותר לפשוטו של מקרא, גם אם איננו אליבא דהלכתא.
וראיה גדולה יש מפרשתנו עצמה "לא תביא ... כי תועבת ה' אלוקיך גם שניהם" שפירש"י שהוא לרבות שינוייהם כגון חיטין ועשאתן סולת, ופירוש זה הוא רק לב"ש ולא לב"ה!
ולמרות שבית שמאי במקום בית הלל אינה משנה - אבל בפשט הפסוק בית-שמאי יותר מסתדרים (וכמסקנת הגמ' (בב"ק ובתמורה, והיא מהסוגיות הכפולות...) שב"ה נשארים ב"קשיא" על תיבת "גם").

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: רש"י פרשת כי תצא והומת ותלית

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' ספטמבר 10, 2019 4:18 pm

אבל כאן גם בש״ס סתם דלא כרבנן.

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: רש"י פרשת כי תצא והומת ותלית

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 5:23 pm

עזריאל ברגר כתב:וראיה גדולה יש מפרשתנו עצמה "לא תביא ... כי תועבת ה' אלוקיך גם שניהם" שפירש"י שהוא לרבות שינוייהם כגון חיטין ועשאתן סולת, ופירוש זה הוא רק לב"ש ולא לב"ה!
ולמרות שבית שמאי במקום בית הלל אינה משנה - אבל בפשט הפסוק בית-שמאי יותר מסתדרים (וכמסקנת הגמ' (בב"ק ובתמורה, והיא מהסוגיות הכפולות...) שב"ה נשארים ב"קשיא" על תיבת "גם").

כ"כ בשפתי חכמים, ועיין רמב"ן.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים