מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ביכורים ראשון או משובח.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יזל מדליו
הודעות: 290
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

ביכורים ראשון או משובח.

הודעהעל ידי יזל מדליו » ד' ספטמבר 06, 2017 2:21 pm

סעיף א: בגדר ביכורים

דברים פרק כ"ו פסוק ב'.
"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם".

ובתחילת הפסוק ישנם שתי תמיהות.
א. מהו שכתוב "כל פרי האדמה" הרי רק משבעת המינים מביאים ביכורים ולא מכל פרי האדמה.
ב. מהו שכתוב "אשר תביא מארצך" היה צריך להיות כתוב בלי האות מ' אשר תביא ארצך, וביותר היה צריך להיות כתוב אשר גדלה או צמחה ארצך, מהו הלשון "תביא ארצך".

שיטת הרמב"ן
כתב [כאן] וז"ל שתקח מראשית כל הפרי, אשר תביא אל הבית מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך, יצוה שיפריש הפרי בשדה ויקרא עליו שם, ויביאנו לביתו וישים אותו ב"כלי ראוי" להוליכו לבית הבחירה ולא נתן הכתוב שיעור בהם אלא אפילו גרגיר אחד מכל המין ההוא פוטר כל השדה כדין תרומה שחטה אחת פוטרת את הכרי. עכ"ד.
כלומר לפי הרמב"ן צריך להכניס שני מילים באמצע וכאילו כתוב "אשר תביא אל הבית מארצך".
ולגבי השאלה הראשונה הכוונה שתקח מראשית כל הפרי דהיינו שמספיק מדאורייתא שתקח רק גרגיר אחד למצוות ביכורים מכל הפרי שאתה מכניס הביתה.

שיטת הספורנו
כתב [כאן] וז"ל מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך, המשובחים שבכל פירותיה, כמו וראשית שמנים ימשחו, וכו' והמשובחים הם ז' מינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, וכו' ראשית ביכורי אדמתך הייתה הכוונה שתביא הביכורים ממבחר פירות אדמתך והם ז' מינים שהשתבחה בהם. עכ"ל.
כלומר המילה ראשית הכוונה לכל שבעת המינים משום שהם מוגדרים ראשית ביחס לשאר פירות שמגדלת האדמה, וההגדרה של המילה כאן ראשית זה "משובח" ולא "ראשוניות". [ולפי"ז כוונת הכתוב במילים כל פרי ומארצך לכל הפירות שגדלים לאדם בשדה.] יוצא שהביכורים מופרשים על כל הפירות שיש לאדם, ולא רק על שבעת המינים, שבזה שנותן מהפירות המשובחים פוטר בזה גם את הפירות הפחותים. [ועי' העמק דבר פסוק ב']

סיכום: שני מחלוקות בין הרמב"ן לספורנו.
א. מה הפירוש ראשית. הרמב"ן ס"ל ראשון בזמן, דהיינו שגדל ראשון. הספורנו ס"ל ראשון במעלה, דהיינו משובח יותר מכל שאר הפירות.
ב. על מה באים הביכורים שהם משבעת המינים. הרמב"ן ס"ל שהביכורים באים רק על שבעת המינים. הספורנו ס"ל שהביכורים באים משבעת המינים ומייצגים בזה גם את שאר הפירות.

סעיף ב': מחלוקת רש"י ורמב"ן בשני מקומות, ואזלי לשיטתם.

גיטין מ"ז: ת"ש המוכר שדהו לעובד כוכבים לוקח ומביא ביכורים מפני תיקון העולם, מפני תיקון העולם אין מדאורייתא לא.
וכתב רש"י ד"ה מדאורייתא לא, וז"ל ואי אין קנין לעובד כוכבים להפקיעה מקדושתה הויא לה לענין קדושתה ברשות ישראל, כאלו משכנה, וכיון דביכורים מצוה דרמיא עליה היא ולא טבלי לאסור פירות באכילה מיחייב ליקח ולהביא, ולא דמי למעשר דאפילו למאן דאמר אין קנין לא מיחייב לעשר על חלקו של עכו"ם דמעשר טביל ואסר ליה באכילה ולאו מצוה דרמיא עליה היא, אלא א"כ אוכלן וכו' אבל ביכורים מצוה דרמיא עליה היא.
וכתב הרמב"ן [שם] וז"ל אבל לדברי רש"י ז"ל שגורס לוקח ומביא בכורים קשה זו שאמרו בגמרא מדאורייתא לא, ומה שפירש משום דבכורים חובת הגוף הן אינו מחוור.

מבואר שם בסוגיה שאם היו פירות ברשות ישראל ומכר את השדה לנכרי.
רש"י סובר שחייב לקנות את הפירות הללו ולהביאם למקדש. הרמב"ן סובר שאינו חייב כלל בהבאת הפירות הללו.

לפי רש"י עצם הפרי הראשיתי שייך להקב"ה, ועל האדם מוטל רק להביאו למקדש בית ה' וכבר האדם התחייב.
לפי הרמב"ן הביכורים מובאים כמו מעשר שרק אם האדם נהנה מהפירות הוא צריך להביא לגבוה אבל אם אינו נהנה מהפירות לא מביא ביכורים, וכ"ש אם הפירות אינם שלו שלא צריך לקנות.

והנה בפסוק ג' "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לד' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו".
וכתב רש"י. אשר יהיה בימים ההם אין לך אלא כהן שהוא בימיך כמו שהוא.
והקשה הרמב"ן ולא הבינותי זה כי בענין הזקן ראוי לומר אל השופט אשר יהיה בימים ההם, אע"פ שאינו גדול וחכם וכו' אבל בהקרבת ביכורים למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו.
וכתב הרמב"ן אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקרבנות, לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב ביכוריו.

והנה לפי מה שפירשנו לעיל בשיטת רש"י לא קשה מידי מכיון שאין הכהן מקבל מחמתו כלום אלא הפרי הולך לגבוה, מצד מה שהוא שייך להקב"ה, והכהן מקבל רק מצד מהותו ומצד מה שהוא משרת בבית ה' והוא מסמל את ההשגחה ואת הקב"ה. וע"כ הוא אומר לו בלשון "הגדתי היום לה' אלוקיך" ולא אומר "לה' אלוקים". וכמו שכתב כאן הספורנו [פסוק ד'] וז"ל והניחו לפני מזבח ה' אלקיך, להראות ולהודיע שהביכורים לא הובאו לכהן, אבל הובאו אל האל התברך והוא נתנם לכהן. עכ"ד. [ועי' העמק דבר.]
ולכן לולא הקרא הו"א שיש כהן שאינו ראוי ואינו מסמל את הקב"ה, וע"כ צריך פסוק לחדש שאין לך אלא כהן שהוא בימיך. [יוצא שרש"י אזיל לשיטתו כאן ובגיטין.]

ולפי"ד השתא, אולי אפשר לומר שלפי הרמב"ן הטעם שדווקא אנשי משמר מקבלים את הביכורים זה משום שזה זכות שלהם כמו בקרבנות ואילו לפי רש"י הטעם שדווקא אנשי משמר מקבלים משום שלא מספיק רק שהוא כהן אלא גם צריך עוד תוספת קדושה של להיות משרת בבית ה'.

עוד כתב רש"י בספר שמות פרק כ"ג פסוק י"ט "ראשית ביכורי אדמתך", אף השביעית חייבת בכורים לכך נאמר אף כאן בכורי אדמתך.
וצ"ע מה הטעם מביא ביכורים הרי אין הקרקע שלו והפירות מופקרים.
ולפי"ד מיושב משום שלא ההנאה מהפירות מחייבת בביכורים אלא עצם הפרי כאילו שייך לה' התברך מצד שהוא "ראשית" ולכן גם בשמיטה צריך להביא את הביכורים בית ה'. [אח"כ ראיתי שכ"כ הדרך אמונה בהלכות ביכורים פרק ב' הלכה א'.]
ולפי הרמב"ן שכתב שצריך להביא ביכורים דווקא ממה ש"מכניס לבית ונהנה ממנו" נראה שאין להביא ביכורים כלל בשנה השביעית.

סעיף ג': הערה על דרך המוסר בענין "הכרת הטוב".

[ג] ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו.
[ד] ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלקיך.
[ה] וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב. וכו'

מבואר שיש כאן שני אמירות א. אמירה והודאה על הפירות ועל ארץ ישראל ב. הודאה על כל העבר מתחילת בנין עם ישראל.
ונראה מכאן להוכיח שכאשר אדם מקבל טובה מה' וחייב להודות, הוא חייב עכשיו גם להודות על כל העבר והניסים והטובות שה' עשה לו. וצ"ע.
[ואולי יש לדחות קצת, שכל האמירה וההודאה של ה"ארמי אבד אבי" זהו הסבר לזכייה בארץ ישראל. וא"כ אפשר שאינו מחויב להודות על כל הטובות בכלל אלא רק על כל הטובות שקשורות לטובה הזאת שעכשיו זכה בה. וצ"ע.]

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביכורים ראשון או משובח.

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ספטמבר 14, 2017 10:19 pm

מענין לענין, פ"ב מ"ה מבו' דהביכורים ניתנים מטהור על הטמא, מה המשמעות של זה?

איש גלילי
הודעות: 2694
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: ביכורים ראשון או משובח.

הודעהעל ידי איש גלילי » ו' ספטמבר 15, 2017 1:19 am

עושה חדשות כתב:מענין לענין, פ"ב מ"ה מבו' דהביכורים ניתנים מטהור על הטמא, מה המשמעות של זה?

להבדילם מתרומה גדולה, כדאיתא במס' תרומות פ"ב מ"א, כדעת חכמים.

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: ביכורים ראשון או משובח.

הודעהעל ידי שש ושמח » ו' ספטמבר 15, 2017 1:32 am

יזל מדליו כתב:סעיף א: בגדר ביכורים

דברים פרק כ"ו פסוק ב'.
"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם".
...
שיטת הרמב"ן
כתב [כאן] וז"ל שתקח מראשית כל הפרי, אשר תביא אל הבית מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך, יצוה שיפריש הפרי בשדה ויקרא עליו שם, ויביאנו לביתו וישים אותו ב"כלי ראוי" להוליכו לבית הבחירה ולא נתן הכתוב שיעור בהם אלא אפילו גרגיר אחד מכל המין ההוא פוטר כל השדה כדין תרומה שחטה אחת פוטרת את הכרי. עכ"ד.
כלומר לפי הרמב"ן צריך להכניס שני מילים באמצע וכאילו כתוב "אשר תביא אל הבית מארצך".
...
סיכום: שני מחלוקות בין הרמב"ן לספורנו.
א. מה הפירוש ראשית. הרמב"ן ס"ל ראשון בזמן, דהיינו שגדל ראשון. הספורנו ס"ל ראשון במעלה, דהיינו משובח יותר מכל שאר הפירות.

לא הבנתי איך ראית ברמב"ן שראשית הכוונה שגדל ראשון, ולא הראשון במעלה. ובפרט שגם בחלה כתוב ראשית עריסותיכם, ובדברים י"ח ד' "ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו".
ואולי ראשית אינו שגדל ראשון ולא המשובח יותר אלא לפני שימושי האדם.

יזל מדליו
הודעות: 290
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: ביכורים ראשון או משובח.

הודעהעל ידי יזל מדליו » ו' ספטמבר 15, 2017 8:45 am

ממש"כ מראשית כל ה"פרי" אשר תביא אל הבית, ולא מראשית כל "הפירות".

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: ביכורים ראשון או משובח.

הודעהעל ידי שש ושמח » ו' ספטמבר 15, 2017 9:21 am

אין שום דיוק מהרמב"ן כיון שמעתיק לישנא דקרא [וגם בלא"ה אין כאן דיוק]


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים