רש"י בראשית יא ה:
בני האדם - אלא בני מי שמא בני חמורים וגמלים אלא בני אדם הראשון שכפה את הטובה ואמר האשה אשר נתתה עמדי אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה ומלטם מן המבול.
לא הבנתי מפני מה מדגישים דווקא אצל בני דור הפלגה את ענין כפיות הטובה, וכי כל אדם שחוטא אינו כפוי טובה כלפי בוראו שמעניק לו חיים בכל רגע? ובמה שונים הם שאצלם מדגישים ענין זה?! מילא אצל אדם הראשון מובן איזכור הענין, כי הוא עצמו תלה את הרעה בטובה, כלומר האשה שקיבל כמתנה טובה בה עצמה תלה חטאו ורעתו, אבל הם, לכאורה אינם שונים מכל חוטא המוזכר בתורה, שאצלו לא נזכר ענין כפיות הטובה.