ביאור בשכרם של שם ויפת ועונשו של חם.
זה אשר הוקשה לי בפרשה הזאת, ואשר אמרתי לבאר בדרך אפשר.
א. וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת לכאורה היה צריך לכתוב ויקחו? (כמו שכתוב בהמשך: וַיָּשִׂימוּ, וַיֵּלְכוּ, וַיְכַסּוּ.)
ב.מדוע הוקדם יפת הן במעשה והן בברכה הרי יפת גדול ממנו כמו שכתוב אחי יפת הגדול:
ג. של מי כנען עבד של שם או של יפת? כלומר אם נפרש ויהי כנען עבד למו גם על יפת כמו שפירש האבן עזרא "ויהי כנען עבד למו-
לשם וליפת, גם לאחיו והנה הוא עבד עולם." איך יתכן שאחר שניתן לשם ניתן גם ליפת (ועוד שאצל שם יש ביאור מסוים במה זכה בחם שהרי "ארור חם" "וברוך השם אלוקי שם").
ד. מדוע באמצע ברכתו של יפת חוזר נח ומברך שוב את שם? (כמובן שאפשר ליישב בכמה אופנים.) וביותר שאח"כ חוזר שוב ליפת (עכ"פ לפי רוב המפרשים ובהם האבן עזרא שהובא קודם.)
ה. מה הביאור המדויק יפת אלוקים ליפת.
ליישב כל זאת צריך לומר כמו שכתב רש"י "אין כתיב כאן ויקחו אלא ויקח, לימד על שם שנתאמץ במצווה יותר מיפת," ואולי נאמר באופן דומה "ויקח שם" לבד ואח"כ "ויפת" שנטפל לעושה מצוה. (וכך בדיוק במדרש רבה שם התחיל במצוה תחלה, ובא יפת ונשמע לו.)
ובזה יובן מדוע הוקדם שם במעשה ולכן הוא העיקר בברכה ונתברך הוא ואלוקיו עמו (כנראה הבין נח שמעשיו של שם הם תוצאת דביקתו באלוקיו) וכנען ניתן לו לעבד.
ויפת כיון שנטפל לשם נתברך שיזכה להיטפל לו גם בעתיד ולפי"ז יהיה יפת מלשון יפתח או ירחיב (אלוקים את אוהלי אשר שם משכן האלוקים.) וישכון [יפת] באוהלי שם ואז לכשיטפל ויכנס לאוהל שם יהיה כנען עבד גם לו (יתכן לפי"ז שיהיה עבד עבדים שיעבוד את יפת שישרת מרצונו את שם שהרי הוא בעל האוהל.)