יתנו לי מתנות?

[מביט ומבין]

רשי ד"ה למען ייטב לי בעבורך: יתנו לי מתנות.
ותמוה-למה אברהם היה צריך מתנות?
אולי בשביל לשלם את חובותיו?

[מביט ומבין]

זכור לי שיש איזה ט"ז שמדבר בעניין, אולי מישהו יביא את דבריו?
ואולי יש עוד שמדברים בעניין?

[עזריאל ברגר]

שיעור בנושא זה:
http://www.col.org.il/pics/inbox/4399988_3571392.mp3
(ניסיתי להעלות אותו לכאן, אך קיבלתי הודעה על "שגיאת http")

[מנצפך]

viewtopic.php?f=17&t=24430

[דמשק]

זכור לי שיש איזה ט"ז שמדבר בעניין, אולי מישהו יביא את דבריו?

הט"ז הוא בדברי דוד על אתר והובא בשפתי חכמים

[דרומי]

הרב עזריאל, כנראה כוונתך לשיעור הזה

[איש גלילי]

למיטב זכרוני, הרש"ר הירש ביאר שאברהם אמר זאת לשרה, לומר לה שאם אינה רוצה לומר שהיא אחותו לטובתה, תעשה זאת לפחות לטובתו (עיין שם אריכות דבריו).

[לייטנר]

דומני שכבר כתבתי כאן שמתשובתו של אברהם לאבימלך נוכל ללמוד שזו היתה התוכנית הקבועה של אברם ושרי מאז יציאתם מאור כשדים/חרן.
בכל מקום היה אברם מגיע מעדכן שהוא אחיה של העלמה הצעירה והיפה הזו, ומאותו רגע בעודם נחים ומתכוננים להמשך הדרך, היו באים מכובדים שחפצו בשרי ובתחילת משא ומתן, גם היו מרבים במוהר. אברם היה מעלה את המחיר ומתמקח כמנהג המזרח, ולאחר שאזרו כח, היה טוען שאף אחד מהחפצים באחותו לא עמד בדרישות, והיו ממשיכים בדרכם ארצה.
אך במצרים קרה אסון, ככל שאברם מעלה את המחיר (ושרי כבר נלקחה לבית פרעה), החפץ בה, הלא הוא השליט הגדול, "זורק" לאברם גמלים וכבשים, בכל פעם שאברם מנסה להתווכח איתו: "ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו כו'".

אמנם, אם שיטה זו לא הלכה אצל פרעה, מדוע חזר עליה אברם אצל אבימלך, אם לא שנאמר שלא היתה לו כל ברירה אחרת.

[מחולת המחנים]

רשי ד"ה למען ייטב לי בעבורך: יתנו לי מתנות.
ותמוה-למה אברהם היה צריך מתנות?

ראיתי מפרשים שמעשה אבות סימן לבנים, וכיון שגלות מצרים היתה כנגד אברהם אבינו, והקב"ה הבטיחו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", לכן כדי להראות פעולות עתידיות ביקש שמצרים יתנו לו מתנות.

[איש גלילי]

אמנם, אם שיטה זו לא הלכה אצל פרעה, מדוע חזר עליה אברם אצל אבימלך, אם לא שנאמר שלא היתה לו כל ברירה אחרת.

אם אברהם היה מודה שהוא בעלה, לא היו נכנסים עמו למשא ומתן, אלא מיד "והרגו אותי ואותך יחיו". האפשרות היחידה שיש אולי לצאת בשלום מהסיפור זה על ידי ההצהרה שהיא אחותו.

[לייטנר]

אמנם, אם שיטה זו לא הלכה אצל פרעה, מדוע חזר עליה אברם אצל אבימלך, אם לא שנאמר שלא היתה לו כל ברירה אחרת.

אם אברהם היה מודה שהוא בעלה, לא היו נכנסים עמו למשא ומתן, אלא מיד "והרגו אותי ואותך יחיו". האפשרות היחידה שיש אולי לצאת בשלום מהסיפור זה על ידי ההצהרה שהיא אחותו.

אכן, לכך כיוונתי בכתבי:

אמנם, לא היתה לו כל ברירה אחרת.

[מענה איש]

כמדומה שהרב דסלר כותב ע''ז שאברהם אבינו הרגיש איזו שהיא נגיעה בעניין ועל כן אמר את זה

[מיללער]

רשי ד"ה למען ייטב לי בעבורך: יתנו לי מתנות.
ותמוה-למה אברהם היה צריך מתנות?

ראיתי מפרשים שמעשה אבות סימן לבנים, וכיון שגלות מצרים היתה כנגד אברהם אבינו, והקב"ה הבטיחו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", לכן כדי להראות פעולות עתידיות ביקש שמצרים יתנו לו מתנות.

כן כתב המשנה למלך בפרשת דרכים

[אוצר החכמה]

אני חשבתי לפרש שאברהם בהכירו את שרה הצדקת ואת הקושי שיש לה לשקר חשש שתגיד אחי הוא באופן רפוי מתוך ההנחה שיהיה די בזה כדי שלא יהרגוהו. ולכן הגדיר לה שהאמרי לי אחי הוא צריך להיות בשיעור של למען ייטב לי בעבורך כלומר ברור וניכר ורק אז וחיתה נפשי בגללך כי הם יהרגו גם על הספק.

[דרומי]

קיבלתי היום מח"א


שח הרה"ח ר' אליהו אריה פרידמן מצפת עיה"ק:
בפרשתנו, מצאנו סתירה בין סיפור אחד למשנהו: כאשר מלך סדום הציע לאברם "תן לי הנפש והרכוש קח לך" (יד, כא) סירב אברהם לקבל ממנו "מחוט ועד שרוך נעל", באומרו "ולא תאמר אני העשרתי את אברם"!
ואילו בתחילת הפרשה אמר אברהם "יתנו לי מתנות" (יב, יג ברש"י), וכפי שאכן פרעה נתן לו צאן ובקר ועבדים ושפחות ולא סירב כלל. אתמהה...
והשיב, שהדבר יובן בהקדם סתירה: שבמקום אחד אמרו חז"ל "לוו עלי ואני פורע" (שבת טו, ב), ובמקום אחר אמרו "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (שבת קיח, א), ובכן כיצד יש לנהוג – ללוות או לעשות שבתו חול?
אלא, מבואר על כך בשו"ע אדמו"ר הזקן (סי' רמב), שזה תלוי: אם יש לו מה למשכן ולהחזיר החוב – אז נאמר "לוו עלי ואני פורע", אבל אם אין לו ממה להחזיר – אז יעשה שבתו חול, כי אחרת נמצא מטיל כבוד שבתותיו על הבריות.
ולפי זה, ביאר הרא"א, אפשר להסביר גם בפרשתנו:
כאשר הציע מלך סדום את הרכוש – כבר היה אברם "כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב" ולא רצה לקבל טובות. אבל כשהיה במצרים היה בעל-חוב לאכסניות שעבר דרכן, כדברי רש"י (יג, ג) "בחזרתו פרע הקפותיו", ואסור להיות צדיק על חשבון אחרים...

[מביט ומבין]

קיבלתי היום מח"א


שח הרה"ח ר' אליהו אריה פרידמן מצפת עיה"ק:
בפרשתנו, מצאנו סתירה בין סיפור אחד למשנהו: כאשר מלך סדום הציע לאברם "תן לי הנפש והרכוש קח לך" (יד, כא) סירב אברהם לקבל ממנו "מחוט ועד שרוך נעל", באומרו "ולא תאמר אני העשרתי את אברם"!
ואילו בתחילת הפרשה אמר אברהם "יתנו לי מתנות" (יב, יג ברש"י), וכפי שאכן פרעה נתן לו צאן ובקר ועבדים ושפחות ולא סירב כלל. אתמהה...
והשיב, שהדבר יובן בהקדם סתירה: שבמקום אחד אמרו חז"ל "לוו עלי ואני פורע" (שבת טו, ב), ובמקום אחר אמרו "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (שבת קיח, א), ובכן כיצד יש לנהוג – ללוות או לעשות שבתו חול?
אלא, מבואר על כך בשו"ע אדמו"ר הזקן (סי' רמב), שזה תלוי: אם יש לו מה למשכן ולהחזיר החוב – אז נאמר "לוו עלי ואני פורע", אבל אם אין לו ממה להחזיר – אז יעשה שבתו חול, כי אחרת נמצא מטיל כבוד שבתותיו על הבריות.
ולפי זה, ביאר הרא"א, אפשר להסביר גם בפרשתנו:
כאשר הציע מלך סדום את הרכוש – כבר היה אברם "כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב" ולא רצה לקבל טובות. אבל כשהיה במצרים היה בעל-חוב לאכסניות שעבר דרכן, כדברי רש"י (יג, ג) "בחזרתו פרע הקפותיו", ואסור להיות צדיק על חשבון אחרים...

יש"כ.
הוא אשר שאלתי

רשי ד"ה למען ייטב לי בעבורך: יתנו לי מתנות.
ותמוה-למה אברהם היה צריך מתנות?
אולי בשביל לשלם את חובותיו?

יש לו מקור?

[סגי נהור]

הוא אשר שאלתי

רשי ד"ה למען ייטב לי בעבורך: יתנו לי מתנות.
ותמוה-למה אברהם היה צריך מתנות?
אולי בשביל לשלם את חובותיו?

יש לו מקור?

רש"י זה לא מקור?

[דרומי]

ברש"י לא מפורש שזו הסיבה שהוא קיבל את המתנות

ואיני יודע אם יש מקור קדום לרעיון זה המקשר בין המתנות לבין החובות

[איש גלילי]

הרב סגי נהור הבין מן הסתם, שלא שייך לדרוש מקור על כל ווארט יפה, ואם שייך לדרוש מקור - זה על העובדא שהיו לאברהם חובות, וזה הרי מפורש ברש"י.

[מחולת המחנים]

ברש"י לא מפורש שזו הסיבה שהוא קיבל את המתנות

ואיני יודע אם יש מקור קדום לרעיון זה המקשר בין המתנות לבין החובות

ראיתי מביאים כן בשם רבי שלמה קלוגר.

אני חשבתי לפרש שאברהם בהכירו את שרה הצדקת ואת הקושי שיש לה לשקר חשש שתגיד אחי הוא באופן רפוי מתוך ההנחה שיהיה די בזה כדי שלא יהרגוהו. ולכן הגדיר לה שהאמרי לי אחי הוא צריך להיות בשיעור של למען ייטב לי בעבורך כלומר ברור וניכר ורק אז וחיתה נפשי בגללך כי הם יהרגו גם על הספק.

על דרך זה תירץ הט"ז בדברי דוד.

[מה שנכון נכון]

משיבת נפש - ר' יוחנן לוריא

ואם תאמר לא אקבל, הרי גם אין זה ממעלות המדות כי מעלות המדות שיזהר מעוני ומחסרון המעות ומזונות כמו שאמר שלמה רש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חוקי פן גנבתי וכחשתי כו'. ובאותו זמן היה אברהם בתכלית עניות והלך בידים ריקניות, וכמו שפירש"י שפרע הקפותיו כל מה שאכל בלכתו מצרים לוה בהקיף, ובפרט שנת בצורת היה, ואם אין זה ממעלת המדות כ"א לא רצה לקבל מזיגה ראוי לומר עליו דל גאה, ובפרט אם ראוי לו.

ואשר אמר למען ייטב לי בעבורך ופירש"י יתנו לי מתנות, ונראה שאברהם אבינו חפץ במתנות ונבהל להון, אבאר לך שמידות המעולות כך היא, שכל אדם חפץ שימצא לו נכסים שיגיע לו סיפוק מהם בכדי חייו עם מלאכתו. ושלא יהא נצטרך לבריות, ושיבוא לידי הירהור גניבה או שבועות שוא. גם באשר חננו הש"י כדי סיפוקו לא יהא עוד נבהל להון לבקש מותרות. על כן בלכת אברהם מחרן יצא בידים ריקניות, כמו שפירש"י על וילך למסעיו שפרע הקפותיו, ויותר נוח לקבל מתנות מלהקיף ולא לפרוע נאמר עליו לוה רשע ולא ישלם. וע"כ אמר בוודאי ששרה אשת איש אחר מחרן למען לא יכשלו בה בני אדם, ואם הם רשעים ויהיו פרוצים בעריות יועיל(ו) לו במה שתאמר(ה) אחי הוא ויתנו לו מתנות. אמנם גבי סדום אשר כבר נתעשר תפס (במעלה) במידה טובה בסיפוק מה שחננו הש"י שלא רצה ליהנות משום בני אדם, ואדרבה היה ראש לנדיבים. ואילו הרחיק [מ]לקבל מתנות בעת דחקו, אז היה מוציא לפועל הרחבת לבו בהכנסת אורחים ממדות רעות, וראוי לקרא עליו דל גיא.

[בקרו טלה]

ברש"י לא מפורש שזו הסיבה שהוא קיבל את המתנות
ואיני יודע אם יש מקור קדום לרעיון זה המקשר בין המתנות לבין החובות

ראיתי מביאים כן בשם רבי שלמה קלוגר.

[סייג לחכמה]

תירוץ נפלא מהגה"צ מאוסטראווצא זצ"ל (בהסכמתו לספר חיי יצחק) די"ל, ע"פ דעת המחבר שם (בספר חיי יצחק) בישוב קושיית העולם האיך רצה אאע"ה להכשילם באיסור אשת איש, ותירץ שנתן לה גט בינו לבינה ואעפ"כ נענשו עליה כיון שלא היה הגט מרצון רק מחמת פחד מצרים, וכן נמצא כתוב בספר תורת יוסף על המסורה בשם רבינו חננאל, והוסיף הגאון ז"ל לפי מה דקיי"ל (ב"ב מ"ז:) תליוהו ויהיב לא הוה מתנה תליוהו וזבין זביניה זביני, ומבואר שם דכן הדין בגט, על כן אמר עצה נפלאה שיתנו לו מתנות וממילא גם בשביל זה הוה תליוהו וזבין ושפיר הוה גט אף דהוה באונס ועשה כן כדי לאפרושי מאיסורא, והכל עפ"י דעת תוה"ק עכ"ד.

[אפרקסתא דעניא]

פירש רש"י: "ייתנו לי מתנות". הדבר תמוה מאוד, וכי אברהם אבינו הצדיק מעוניין שייקחו את שרה לבית פרעה כדי שייתנו לו מתנות?
להבנת העניין יש להקדים הקדמה נחוצה: בכל ספר בראשית מוצאים דברים נפלאים, שלמעשה הרמב"ן הוא כנראה הראשון שעמד על שורש הדברים. הרמב"ן גילה לנו כי רבים ממעשי האבות היו רמז וסימן לבנים, ובאמת כאשר מתבוננים רואים בזה דברים מדהימים.
למשל, הרמב"ן מלמד שהמקום הראשון שאברהם אבינו הגיע לארץ הוא שכם, וגם בני ישראל מיד כשנכנסו לארץ הלכו באותו יום לשכם. אח"כ נסע אברהם הנגבה, ואכן הכיבוש המסודר הראשון היה בארץ הנגב – ככתוב בספר שופטים "יהודה יעלה", ויהודה קיבל את ארץ הנגב.
בספר נפלאות מתורת ה' מרחיב, שבשכם נאמר לאברהם לראשונה "לזרעך אתן את הארץ הזאת", ואכן בגמ' במכות מבואר ששכם היא בדיוק במרכז הארץ. לאחר שהתבשר על הארץ, בנה אברהם מזבח אחד בשכם, כדי להתפלל על חטאי בני ישראל בשכם, כי שם החלו החטאים של ירבעם בן נבט שבגללם גלו מהארץ המובטחת לו, ואח"כ מזבח בבית אל, על גבול יהודה ובנימין, כדי לבקש עליהם שלא ייפגעו גם הם מחטאי ממלכת ישראל. הוא מדייק נפלא, שכתוב ויט אהלה ולא "אהלו", לרמז על תפילתו שבניו יישמרו מחטאות שומרון הנקראת בנביא יחזקאל אהלה.
בדרך זו מבאר ה"שם משמואל" את עניין המתנות שרצה אברהם לקבל מפרעה. המדרש אומר שכל ירידתו של אברהם למצרים הייתה כדי לכבוש הדרך לפני בניו, בני ישראל, שגם הם עתידים לרדת למצרים וייצאו ממנה. לקיחת שרה לבית פרעה ומיאונו לשחררה בתחילה, מקביל לכליאת עם ישראל במצרים וסירוב פרעה לשלחם. הקב"ה הביא על פרעה נגעים גדולים כדי שישחרר את שרה, והדבר מקביל לעשרת המכות שהביא הקב"ה על המצרים כדי שישחררו את בני ישראל.
והנה, אברהם אבינו רצה שכאשר המצרים ישחררו את בניו, בתום גלות מצרים, הם יעניקו להם מתנות רבות ורכוש רב. לכן רצה גם הוא לקבל מתנות מפרעה, ובכך סלל את הדרך לאותו רכוש רב שקיבלו בני ישראל ביציאת מצרים. כשם שאברהם עלה ממצרים "כבד מאד במקנה בכסף ובזהב", כך יצאו גם בניו, כמסופר בחומש שמות, שמשה אמר לפרעה "גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות", וכן ששאלו ממצרים "כלי כסף וכלי זהב".

[עובדיה חן]

שמעתי לפרש שמאחר ואברהם אבינו רצה להשפיע רוחנית על העם, כאשר הוא נראה עני ההשפעה שלו תהיה פחותה,לכן הוא היה צריך ממון לא בשבילו אלא בשביל להשפיע.
בדומה לזה שמעתי שהאדמור מקלוזנבורג שיסד את קרית צאנז בנתניה, הוא אמר שחייבים ליצור משהו שיתן לציבור ואז נוכל יותר להשפיע רוחנית ולכן הוא הקים את בית החולים לניאדו.

[אותה אבקש]

שמעתי בשבת מיהודי ששמע מהבית ישראל [יתכן שאמר בשם ספרים] שרצה אברהם אבינו
שיתנו לו מתנות ולא יקח כיון דכתיב שונא מתנות יחיה וממילא ייטב לו.

[אשרי יושבי ביתך]

מצו"ב מאמר בענין שונא מתנות יחיה, ובו כמה ביאורים בדברי רש"י הנ"ל:

[יואש]

שמעתי בשבת מיהודי ששמע מהבית ישראל [יתכן שאמר בשם ספרים] שרצה אברהם אבינו
שיתנו לו מתנות ולא יקח כיון דכתיב שונא מתנות יחיה וממילא ייטב לו.

שמעתי פעם מהגר"מ בעק ששמעו מאדמו"ר מהר"ש מבאבוב בשם אביו הקדוש"צ, והקשה הגר"מ הכתיב ולאברם היטיב בעבורה,