הודעהעל ידי בינוני » ש' נובמבר 04, 2017 7:50 pm
והנה מאסף המקורות:
תרגום אונקלוס
ואבימלך לא קריב לותה ואמר ה' העם אף זכאי תקטול.
תרגום המיוחס ליונתן
ה' הֲבַר עַמְמִין דְלָא חַב אוּף חָמֵי לֵיהּ לְמִזְכֵּי בְּדִינָא אִתְקְטֵיל.
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מב - וה' פקד את שרה
הגוי גם צדיק תהרוג, תחילה אתה דורש שהיה [אומר] הגוי גם צדיק, אף על פי שאני גוי אני ירא שמים.
דבר אחר הגוי גם צדיק, אמר לו אם הורגני אתה אם גוי תהרוג, גם צדיק אף דור המבול ודור הפלגה צדיקים היו אם כן דנת אותם בלא התראה הגוי גם צדיק תהרוג.
דבר אחר הגוי גם צדיק אמר אם גוי תהרוג גם צדיק תהרוג, אם הורג אתה לאבימלך הרוג אף לאברהם, למה, א"ר ברכיה הכהן ברבי [אמר] שאלתי אותו מה היא אשתך, אמר אחותי היא, חזרתי ושאלתי אותה [האשתו את], אומרת לאו אלא אחותו אני, אף על פי כן שאלתי לבני ביתו, ואמרו אחותו הוא, הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא כי בתום לבבי [וגו'] עשיתי זאת ולא היא לעצמה אלא והיא אף בני ביתם בתום לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת.
רש"י
הגוי גם צדיק תהרג - אף אם הוא צדיק תהרגנו. שמא כך דרכך לאבד האומות חנם, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אף אני אומר שהרגתם על לא דבר, כשם שאתה אומר להרגני.
מזרחי (רא"ם)
[הגוי גם צדיק תהרג] לאבד אומות. בבראשית רבה (בראשית רבה נב, ו). כי מלת "גוי" לעולם מורה על אומה, לא על איש פרטי, ולפיכך הוכרח לפרשו על אומת המבול ועל אומת הפלגה. וכן כתוב (פסוק ז) "דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" וכתיב (פסוק ט) "כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה".
אבן עזרא
הגוי גם צדיק תהרוג, בעד נפשו וביתו וממלכתו, וכן כתוב. ואל תשמע אל דברי חולם החלום המחליף מלה במלה, שפירש הגוי - איש, ובמלת לעם נכרי (שמות כא, ח) אאריך מעט.
אבן עזרא שמות פרק כא
אמר הגאון, כי לעם נכרי, כמו לאיש נכרי, וכמוהו הגוי גם צדיק תהרוג. וזה לא יתכן, שיאמר על היחיד באחת הלשונות. כי נכון הוא, שיאמר ויאמר ישראל כי הוא שם המין הכולל, כמו ויאמר מצרים. רק להיות שם, שטעמו כלל, כמו עם, וגוי, וקהל, ועדה, לא יתכן שיאמר על היחיד. ופי' הגוי גם צדיק, שם מפורש, כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה.
אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק כא
ופי' הגוי גם צדיק - אבימלך וביתו וממלכתו, כי כן כתוב: וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו, ועוד כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה.
רד"ק
הגוי גם צדיק תהרוג - אם תהרגני כאילו נהרג עַמי, כי אני מלך מנהיג אותם במשפט, ואם אינני כאילו הם מתים; זהו שאמר "כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה" ועוד שאני צדיק כי בחזקת פנויה לקחתיה ואין עלי משפט מות.
חזקוני
הגוי גם צדיק תהרג סרסהו הגם גוי צדיק, תהרוג. ויש גמין הרבה מסורסין כזה. ד"א הגוי גם צדיק גם רבוי הוא כלומר אם תהרוג אותי הקרוי גוי. גם אברהם תהרוג שהרי על דבריו לקחתיה.
ריב"א
הגוי גם צדיק תהרוג. וכי גוי כלומר עם רב תהרוג בחטא יחידי שהלקית כל בני ביתי בעבורי שנאמ' כי עצור עצר הלא גם אותו יחיד צדיק הוא שנ' ואבימלך לא קרב אליה וזהו צדיק כך שמעתי. לפי פרש"י צריך לסרס המקר' בלשון גם צדיק משמע שהם שני גופים אבל לפי פי' ר"י מקורבי"ל אין צריך לסרס המקרא בשני גופים עכ"ל.
רבינו בחיי
"הגוי גם צדיק תהרוג", כלומר הגוי שאין לו זה הדין אלא אפי' אנוס גרושיו גרושין, ועוד שהוא צדיק שלא קרב אליה תהרוג, ולא עוד אלא שהוא "אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה" פעם אחר פעם "אחי הוא בתם לבבי" לקחתיה "ובנקיון כפי" שעדיין לא קרבתי אליה.
הגוי גם צדיק תהרוג. יתכן לפרש כי היה אבימלך אומר על עצמו, אם אתה הורג גוי זה תהיה סבה שיהרג גם הצדיק, ואמר זה על אברהם: כי אם יהרג המלך על המעשה הזה הלא עבדי המלך יהרגו לאברהם.
אברבנאל
והר"ן כתב שעמו וארצו צריכה לו מאד ולכן היו חייהם תלוים בחייו.
והנ' העיד הכתוב שאבימלך לא קרב אלי' ושעם כל זה לא השיב אבימלך אהה אדני אלהים למה אמות מה עשיתי כי אני לא נגעתי אליה אבל כיון לומר בתשובתו האף שהי' שוכב עמה לא היה ראוי לעונש כיון שהוא אמר אחותי היא והיא גם היא אמר' אחי הוא ולז' אמר בתחל' הגוי גם צדיק תהרוג ופירושו אצלי אם אתה עוש' לי שתמיתני על זה באמת גם תעשה דבר שהוא יותר זר ממנו והוא שהגוי שהוא צדיק תהרוג אותו על לא חמס בכפיו. והירושלמי תרגם הגוי כבר עממין עשאו ע"ד מעשה גוי אחד ולפי' זה על עצמו אמר הגוי גם צדיק.
ספורנו
הגוי גם צדיק תהרוג. האמנם ראוי שתשחית הגוי בהריגת מלכו, ושתהרוג המלך שהוא צדיק בזה שלא חטא.
אור החיים
הגוי גם צדיק וגו'. צריך לדעת כוונת אומרו הגוי, עוד אומרו גם צדיק, עוד אומרו תהרוג, ולא כן משמע מדברי ה' שאם ישיב האשה ולא יקרב עליה אינו בן מות:
אכן יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ברכות סד א) בפסוק (מ"א כ"ב) ישובו איש לביתו בשלום, שאמר בשלום כאומרו על המת, והגם שלא מת אדם זולת אחאב מלך ישראל ואמר לשון מיתה על כל העם, הראת לדעת כי צרת המלך היא צרת כל העם ומן הראוי לצדד שלא תבא רעה על המלך הגם שיתחייב על מעשהו לצד הגעת הרע לכללות העם, והוא מה שמתמיה באומרו הגוי פירוש יחס עצמו לגוי לטעם הנזכר, גם צדיק שבערך היותו צדיק אפילו פרט אחד לא יעות האל משפט להרוג צדיק אחד, וטעם אומרו כן להיות שהבין בדברי ה' כי נחלטה הגזירה עליו למות כאומרו הנך מת בהחלט על האשה אשר לקחת פירוש שכבר לקחת על הלקיחה לבד, וטען הלא הוא צדיק כי אינו חייב מיתה על הלקיחה כיון שלא קרב אליה ואפילו שלא כדרכה כמשפט עריות ישראל הרי הוא צדיק וצדיק בדינו. והוסיף עוד לומר שהגם שהיה בא עליה הוא פטור שהרי בן נח שבא על אשת איש שוגג פטור והוא שוגג הוא כאומר הלא הוא אמר לי אחותי היא.
רש"ר הירש
הגוי גם צדיק תהרג - כלום תהרוג גם גוי צדיק? אמנם, זה עתה דנת את סדום (גם בראשית רבה נב, י מקשר את פסוק ח עם משפטה של סדום: "לפי שהיו רואים את עשנה של סדום עולה ככבשן האש, אמרו: תאמר אותן המלאכים שנשתלחו לסדום באו לכאן? לפיכך - וייראו האנשים מאד"); ואף לא נחתם דינה של זו אלא על פגיעתה בזרים ועל פריצות מינית. אולם סדום נהגה כלפי זרים באכזריות בלתי אנושית ופרצה בתועבותיה גדרי עולם. אכן, לעומת אנשי סדום אלה יכלו הפלשתים להיקרא "גוי צדיק" - בתתם לאברהם ולשרה לגור באשר מצאו; ואף מעשה אבימלך כלפי שרה, אפשר ולא חרג מן הדרך המקובלת של לקיחת אשה לשם נישואין.
מלבי"ם
הגוי [תהרג] גם צדיק תהרג, שעל גזל קרא א"ע שהוא הגוי, כי המלך כחו ככח כל הגוי כולו וכל קניני הגוי ובנותיהם הפנויות שייכים לו מחוקי המלוכה ואינו גזל, ומצד שהיא א"א טען שהוא צדיק בזה, כי הלא הוא אמר לי אחותי היא, וב"נ אינו חייב על השוגג.